רב תנא ופליג וכו'

[עושה חדשות]

שאלה פשוטה:
האם זאת דרגת חשיבות, או שהמכוון הוא שיש לרב מסורות של משניות וברייתות נוספות ומשו"ה הוא יכול לחלוק על תנאים.
מסתמא עמדו בזה, (נפק"מ למיעבד ק"ו של חשיבות כמו מי הלכה וכו'), אשמח לקבל הפניות.

[עדיאל ברויאר]

או"ז הל' עירובין סי' קכט סבור שכל הדור הראשון הרשה לעצמו להתנהל כך במצבים מסוימים. גם מי שלא נאמר עליו כך, כגון ר' יוחנן. אך כמדומני שהוא די ייחודי בזה

[בברכה המשולשת]

שאלה פשוטה:
האם זאת דרגת חשיבות, או שהמכוון הוא שיש לרב מסורות של משניות וברייתות נוספות ומשו"ה הוא יכול לחלוק על תנאים.
מסתמא עמדו בזה, (נפק"מ למיעבד ק"ו של חשיבות כמו מי הלכה וכו'), אשמח לקבל הפניות.

הגרא"ב ווסרמן בקונטרס דברי סופרים והערות החזו"א.
מאמרו של הרה"ג ז"מ קורן בקובץ ביאורים בהלכות הראי"ה

[הגהמ]

בהרחבה ובהעמקה במאמרו של רש"ז הבלין על החתימה הספרותית (כונס לספרו מבוא לתושבע"פ).

[פלוריש]

לתוקף התנאים כלפי האמוראים, ותוקף התלמוד כלפי הראשונים - הרב זלמן קורן.doc

(351.5 KiB) הורד 888 פעמים

רבי יוחנן תנא ופליג - שרגא אברמסון סיני קג.PDF

(450.26 KiB) הורד 374 פעמים

רבי יוחנן תנא ופליג תגובה - אלי כהן סיני קו.PDF

(138.1 KiB) הורד 347 פעמים

הערות בענין 'אין אמורא חולק על תנא' - שי ווזנר; גולות ב.pdf

(356.05 KiB) הורד 410 פעמים

אי שמואל תנא ופליג - י''י שהנברון - בית ועד לחכמים סאטמר אב תשס''ט.pdf

(248.75 KiB) הורד 389 פעמים

רבי תנא הוא ופליג - הרב מרדכי פוגלמאן סיני מב.PDF

(1.2 MiB) הורד 390 פעמים

[שומע ולומד]

לא עיינתי בקבצים שצורפו.
אבל לכאורה יש לפשוט ספק הרב עושה חדשות, מתוס' כתובות ח., שכתבו דר' יוחנן אינו יכול לתרץ, כשסותרים אותו מברייתא שרב נחלק עליה, אנא דאמרי כרב, כיוון דר' יוחנן ע"כ לא היה מחשיבו כתנא שהרי חלק עליו בהרבה מקומות.
ואם נאמר שרב נחשב כתנא משום שהיו לו ברייתות, נוכל לומר שנחלק עליו בשאר מקומות, כשלא סמך על ברייתות, וכאן שנחלק על ברייתא ע"כ סמך על ברייתות אחרות, וממילא ר' יוחנן יכול לסבור כמותו. ודוחק לומר דכיוון שלפעמים רב סומך על ברייתות אחרות א"א לחלוק עליו לעולם, דמהיכי תיתי לומר כן בכל מקום.
ובלא"ה מדברי התוס' "דר' יוחנן לא היה מחזיק רב כתנא" נראה שמדובר בדרגה ולא בשאלה של מקורות בלבד.

[נעמן]

החזו"א במחלוקתו הידועה על דברי הכס"מ לגבי קבלת המשנה והתלמוד על החכמים אחריהם, ולפי הכס"מ מדובר בקבלה עצמית שלא לחלוק, והחזו"א מאריך שהיה הבדל ברור בחכמה בין התנאים לאמוראים, ורק "רב בדעתו הגדולה יכל לחלוק על דברי התנאים" (ציטוט בערך).
שמעתי פעם השערה, שרב יכל לחלוק על דברי התנאים דווקא בצעירותו, שתקופת וספרות התנאים טרם נחתמו לגמרי, אבל בסוף ימיו לא היה חולק על בריתות מקובלות.
עוד צריך לבדוק האם אפילו על משניות ממש יכול רב לחלוק, או שמא דווקא בבריתות.

[אפרים זלמן]

איני יודע עד כמה קשור לאשכול, אבל לרשימת הרב פלוריש יש להוסיף המצו''ב מספר החכם ר''י ענבל.

[שערי חכמה]

החזו"א במחלוקתו הידועה על דברי הכס"מ לגבי קבלת המשנה והתלמוד על החכמים אחריהם, ולפי הכס"מ מדובר בקבלה עצמית שלא לחלוק, והחזו"א מאריך שהיה הבדל ברור בחכמה בין התנאים לאמוראים, ורק "רב בדעתו הגדולה יכל לחלוק על דברי התנאים"

משונה לומר שההבדל היה דוקא בין התנאים לאמוראים שזה פער של דור אחד, ולא בין התנאים או האמוראים עצמם בפער של כמה דורות. כן נראה בדעת מרן הכס"מ.

[נעמן]

אכן, דברי החזו"א בזה מחודשים, וכן האריך הגר"ש פישר כנגדם במאמר "קבלת הרבים" שבספר 'בית ישי' חלק הדרשות.

[שמואל דוד]

עיין תוספות חולין קטז: ד״ה ומי אמר שמואל כו׳ משמע קצת מדבריהם ששמואל תנא ופליג.

וכמדומני שהיד מלאכי כתב בזה.

[שמואל_הקטן]

שאלה פשוטה:
האם זאת דרגת חשיבות, או שהמכוון הוא שיש לרב מסורות של משניות וברייתות נוספות ומשו"ה הוא יכול לחלוק על תנאים

רש"י נדה כו.

אמר אביי - לא תימא תני ר' חייא אזוב טפח דמשמע מתני' היא אלא אימא אמר רבי חייא ומנפשיה קאמרה ורבי חייא תנא ואמורא הוא והיכא דאמר מנפשיה בלשון מימרא הויא שמעתא.