שאלה: הא דאמרינן פ' מי שמתו אמר רב נחמן כי הוינא בי רבה בר רב אבוה מיבעיא ליה הני בני בי רב דטעו ומתחילין תפילה של חול בשבת מהו שיגמור א"ל גומר כל אותה ברכה וכו'. ויש להסתפק היכא דהתחיל לומר אתה חונן ומיד כשאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן, מיקרי כה"ג התפילה דתפילת חול דלמא האי אתה דקאמר נחשבים להתחלת אתה קידשת או דאתה אחד דתפילת שבת הן. וא"כ אפי' כי קאי בישמח משה א"צ לגמור אותה ברכה אלא הוו כמו שטעה בין תפילת שבת זו לתפילת שבת אחרת דודאי פוסק הוא באמצע התפילה ומתחיל באחרת, או הוי כמו שטעה והתחיל בתפילה של חול.
ועיין בתשובתו שאינו מתייחס כל להאי ספק דברכות דף יב: ואמאי?