מאירים א כתב:מחשבות כתב:להרב אבק פורח ברצוני להסביר לעניות דעתי פרט קטן וחשוב בדברי הב"י בהלכות מילה שבתחילה הביא ההלכה שאם נראו כוכבים קטנים והרקיע מזהיר כעין אורה של יום דמספקין לביהש"מ, דזה בנוי על תשובת ר"י הזקן כפי שהביא המרדכי, דר"י הזקן לשיטתו דבד' מיל שוות הוה לילה ע"כ הספק בזה שכבר עבר ד' מיל משא"כ בהמשך פוסק הב"י דאם כשנולד ניראו ג' כוכבים בינונים הוה ודאי לילה אף למולו בשבת דהוא כשיטתו בהלכות שבת דבערב שבת הוה ספק ביהש"מ אחרי ג' מיל ורביע משא"כ במוצ"ש הוה לילה רק אחרי ג' כוכבים קטנים והוספת קטנים הוה משום הדעות שאין אנו בקיאים בכוכבים משא"כ כאן הספיק לו כוכבים בינונים
דר"י הזקן לשיטתו דבד' מיל שוות הוה לילה?
מקור?
א. אם כבר מדברים על לשון התשובה, כתוב שם "ואע"פ שהיה הרקיע מזהיר כעין אור היום פעמים שאין מתחיל להחשיך מהר כל כך אע"פ שהוא כבר לילה אפילו כשאין אור הלבנה כלל בתחילת הלילה וכל שכן כשיש אור הלבנה. עכ"ל. ולהדיא שאפילו לא התחיל להחשיך ולא כדבריך שמדובר באור קלוש מאד בפאתי מערב. ומ"ש כ"ש כשיש אור הלבנה אין כוונתו שטועים באור הלבנה אלא כיוון שהלבנה מאירה בחוזק זה מצטרף לאור הדמדומים ומתעכב ההחשכה. ב. לא הבנתי מה הראיה מזה, ומ"מ זו מחלוקת הש"ך ופר"ח למה כוונתו. ג. לא הבנתי. הוא לא כותב כמה זמן עבר משקיעת הגלגל, ולא באיזה אופק.מלבב כתב:גם אחרי סילוק האדמימות אחר שעה מהשקיעה, נשאר קצת אור בסוף המערב, והראיה שזמן עלות השחר הוא ב72 דקות, ולא שייך עלות השחר בלי שיהיה קצת אור במזרח, וכבר כתבתי שבמקור הדברים בתשובת מהרם מבואר שמדובר באור מאוד קלוש שיש קצת ברקיע, כי א. הוא כותב שלפעמים יש קצת אור בזמן צאת הכוכבים אפילו כשאין לבנה וכש"כ כשיש לבנה, ב. הוא כותב שאע"פ שיש כוכבים קטנים מאוד, ג. שאם מדובר בחצי שעה אחרי השקיעה מה שייך להגיד שלפעמים הרקיע מזהיר כעין אורו של יום, הרי בחצי שעה אחרי השקיעה תמיד הרקיע מזהיר במערב ולא במזרח, אבל אם מדובר בסוף השקיעה מובן שלא תמיד ניכר טיפת האור במערב.
אבק פורח כתב:א. אם כבר מדברים על לשון התשובה, כתוב שם "ואע"פ שהיה הרקיע מזהיר כעין אור היום פעמים שאין מתחיל להחשיך מהר כל כך אע"פ שהוא כבר לילה אפילו כשאין אור הלבנה כלל בתחילת הלילה וכל שכן כשיש אור הלבנה. עכ"ל. ולהדיא שאפילו לא התחיל להחשיך ולא כדבריך שמדובר באור קלוש מאד בפאתי מערב. ומ"ש כ"ש כשיש אור הלבנה אין כוונתו שטועים באור הלבנה אלא כיוון שהלבנה מאירה בחוזק זה מצטרף לאור הדמדומים ומתעכב ההחשכה. ב. לא הבנתי מה הראיה מזה, ומ"מ זו מחלוקת הש"ך ופר"ח למה כוונתו. ג. לא הבנתי. הוא לא כותב כמה זמן עבר משקיעת הגלגל, ולא באיזה אופק.מלבב כתב:גם אחרי סילוק האדמימות אחר שעה מהשקיעה, נשאר קצת אור בסוף המערב, והראיה שזמן עלות השחר הוא ב72 דקות, ולא שייך עלות השחר בלי שיהיה קצת אור במזרח, וכבר כתבתי שבמקור הדברים בתשובת מהרם מבואר שמדובר באור מאוד קלוש שיש קצת ברקיע, כי א. הוא כותב שלפעמים יש קצת אור בזמן צאת הכוכבים אפילו כשאין לבנה וכש"כ כשיש לבנה, ב. הוא כותב שאע"פ שיש כוכבים קטנים מאוד, ג. שאם מדובר בחצי שעה אחרי השקיעה מה שייך להגיד שלפעמים הרקיע מזהיר כעין אורו של יום, הרי בחצי שעה אחרי השקיעה תמיד הרקיע מזהיר במערב ולא במזרח, אבל אם מדובר בסוף השקיעה מובן שלא תמיד ניכר טיפת האור במערב.
למחשבות, אולי אתה צודק ואולי לא. אבל אני כתבתי לבאר דברי המשנ"ב ולהסביר מהו סילוק האדמומית לדעתו.
אבק פורח כתב:א. אם אתה סובר שלא התחיל להחשיך משמעותו שנשאר מעט אור קלוש בקצה המערב, אין לי מה להוסיף. ומה שכתבת שר"י אינו סובר כהגאונים הוא דבר פשוט וגם אני כתבתי כך (וצ"ע אם קראת והבנת את מה שכתבתי או הגבת בלי לקרוא). אורו של יום הוא כמובן יום לרבינו תם ולא שמזהיר כמו לפני תחילת השקיעה.
ב. על עניין הדרגות של הכוכבים כבר כתבו לך (בכל שום וחניכא דאית לך) בעבר וא"צ לכפול את הדברים. גם בדעת הש"ך כבר כתבתי את ביאור הברכ"י, וכפי הנראה לא קראת. המשנ"ב נוטה בעיקר לדעת הגר"א והוא הביא בביאור הלכה גם את הצד בביאור הגר"א שמפרש כהש"ך, וגם זה נזכר בדברי דלעיל.
ג. יש איזה טעות סופר בדבריך, ומ"מ קיצרת מדי לדעה קצרה כשלי.
מחשבות, אם ענית לי אין לי מושג מה אתה מתכוון להגיד או לאיזה חלק בדברים שלי אתה מתייחס.
אבק פורח כתב:לא הבנתי אף מילה.צדק צדק תרדוף כתב:אבק פורח כתב:לפי ההסבר שפני מזרח מאדימין הכוונה אור אדום הכסיף התחתון זה כשמפסיקים להאיר באדום גם אם השמים עצמם נראים אדומים. מה מצחיק בזה?מלבב כתב:כמה מגוחך להחשיב זמן הכסיף התחתון בזמן שתחתית הרקיע מתחיל להאדים עוד יותר.
האדמימות הולכת ומתחזקת כל העת עוד ועוד עד לכארבעים דקות מהשקיעה. עד אז יש רק התחזקות ועליה ואין נסיגה.
מציאות זו מכחישה לכל רואה את דברי החולקים על ר"ת. שעד לכארבעים דקות אין זכר להתחלת הכסיף התחתון, ובוודאי שלא העליון, וכל שכן שאין שנים שווים בשום צורה. אזי האם זה לא מוזר לתולת שיטה באוויר ללא כל התחלה?
היכן רואים שקיעה שניה בפועל? במה זה מתבטא?
מה התרחש לפני?
ומה יקרה לאחריה?
מהי ההגדרה של הכסיף? - סילוק, השתנות, השחרה? ומניין לחלק. מה מפריע לך שלכן יש לחלק? (ללא הסבר מה מפריע - זו אינה תשובה).
אבק פורח כתב:א. אם אתה סובר שלא התחיל להחשיך משמעותו שנשאר מעט אור קלוש בקצה המערב, אין לי מה להוסיף. ומה שכתבת שר"י אינו סובר כהגאונים הוא דבר פשוט וגם אני כתבתי כך (וצ"ע אם קראת והבנת את מה שכתבתי או הגבת בלי לקרוא). אורו של יום הוא כמובן יום לרבינו תם ולא שמזהיר כמו לפני תחילת השקיעה.
ב. על עניין הדרגות של הכוכבים כבר כתבו לך (בכל שום וחניכא דאית לך) בעבר וא"צ לכפול את הדברים. גם בדעת הש"ך כבר כתבתי את ביאור הברכ"י, וכפי הנראה לא קראת. המשנ"ב נוטה בעיקר לדעת הגר"א והוא הביא בביאור הלכה גם את הצד בביאור הגר"א שמפרש כהש"ך, וגם זה נזכר בדברי דלעיל.
ג. יש איזה טעות סופר בדבריך, ומ"מ קיצרת מדי לדעה קצרה כשלי.
מחשבות, אם ענית לי אין לי מושג מה אתה מתכוון להגיד או לאיזה חלק בדברים שלי אתה מתייחס.
מחשבות כתב:מאירים א כתב:מחשבות כתב:להרב אבק פורח ברצוני להסביר לעניות דעתי פרט קטן וחשוב בדברי הב"י בהלכות מילה שבתחילה הביא ההלכה שאם נראו כוכבים קטנים והרקיע מזהיר כעין אורה של יום דמספקין לביהש"מ, דזה בנוי על תשובת ר"י הזקן כפי שהביא המרדכי, דר"י הזקן לשיטתו דבד' מיל שוות הוה לילה ע"כ הספק בזה שכבר עבר ד' מיל משא"כ בהמשך פוסק הב"י דאם כשנולד ניראו ג' כוכבים בינונים הוה ודאי לילה אף למולו בשבת דהוא כשיטתו בהלכות שבת דבערב שבת הוה ספק ביהש"מ אחרי ג' מיל ורביע משא"כ במוצ"ש הוה לילה רק אחרי ג' כוכבים קטנים והוספת קטנים הוה משום הדעות שאין אנו בקיאים בכוכבים משא"כ כאן הספיק לו כוכבים בינונים
דר"י הזקן לשיטתו דבד' מיל שוות הוה לילה?
מקור?
עיין בב"י שהמקור הוא במרדכי שבת רצב "והורה ר"י ........... פעמים שאין מתחיל להחשיך כ"כ אע"פ שכבר לילה" פירוש לפעמים בתחילת הלילה חשוך ולפעמים שבתחילת הלילה לא חשוך.ויתכן רק אם נאמר שהכל נמדד בשעות שוות ועיין תוס' שבת לה. ד"ה תרי "ועו"ק דניחזי אנן באדם בינוני" ומשמע מדבריהם דאם יכולים למדוד ד' מיל אין לנו ספק ביהש"מ ואין צריך לשום סימן, ותינח בניסן ותשרי אבל איך נדע בשאר ימות השנה ובהכרח שד'מיל הם שוות ועיין בתשובות הרשבא משאנץ פסחים צד דהביא מרבו שהוא ר"י הזקן את קושית תוס' דניחזי אנן ובשינוי דקושיתו דנלך מעלות השחר מ' מיל ומזה משמע דקושית התוס' הוא מר"י הזקן
אף אדם נורמלי לא מדבר בשפת הדרגות שהמצאת לעצמך. המילים אין מתחיל להחשיך כל כך, פשוטן כמשמען שלא כל כך חשוך. איזה דרגה זה? לא יודע ולא מכיר את הדרגות. אבל אין הכוונה שכל העולם חשוך חוץ מאיזה אזור קטן במערב. מי שזה לא ברור לו שילך ללמוד עברית.מלבב כתב:לפי הבנתך ש ״מתחיל להחשיך״ הכוונה תחילת החשך, כלומר הדרגה הראשונה של החושך, א״כ אין מובן למילים ״לפעמים אין מתחיל להחשיך כ״כ אע״פ שכבר לילה״, כי זה כאילו נאמר ״ לפעמים אין אפילו דרגא הראשונה של חושך ברקיע כ״כ אע״פ שכבר לילה, המילה כל כך אין לא הבנה, כי מדובר על תחילת החושך אז מה זה כל כך, לכן אני אומר שהכוונה שלפעמים החושך המוחלט לא מתחיל מיד בתחילת הלילה רק קצת אחרי, ואני ממש לא מבין מה לא מובן לך.
אבק פורח כתב:1. 2. 3. 4. 5. הכסיף התחתון הוא בצד התחתון של המערב והעליון הוא בצד העליון אבל לא מדובר על צבע הרקיע אלא על צבע האור שלו.
מקורות נמסרו באשכולות שהיו על השיטה הזו בעבר.
1. viewtopic.php?f=17&t=37119&hilit=%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97#p411756
2. http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... AA#p235562
3. וגם כאן משוקעים דברים בעניין http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... A8#p172427
זה מה שמצאתי בחיפוש קצר אני בטוח שיש עוד.
מאירים א כתב:מחשבות כתב:מאירים א כתב:מחשבות כתב:להרב אבק פורח ברצוני להסביר לעניות דעתי פרט קטן וחשוב בדברי הב"י בהלכות מילה שבתחילה הביא ההלכה שאם נראו כוכבים קטנים והרקיע מזהיר כעין אורה של יום דמספקין לביהש"מ, דזה בנוי על תשובת ר"י הזקן כפי שהביא המרדכי, דר"י הזקן לשיטתו דבד' מיל שוות הוה לילה ע"כ הספק בזה שכבר עבר ד' מיל משא"כ בהמשך פוסק הב"י דאם כשנולד ניראו ג' כוכבים בינונים הוה ודאי לילה אף למולו בשבת דהוא כשיטתו בהלכות שבת דבערב שבת הוה ספק ביהש"מ אחרי ג' מיל ורביע משא"כ במוצ"ש הוה לילה רק אחרי ג' כוכבים קטנים והוספת קטנים הוה משום הדעות שאין אנו בקיאים בכוכבים משא"כ כאן הספיק לו כוכבים בינונים
דר"י הזקן לשיטתו דבד' מיל שוות הוה לילה?
מקור?
עיין בב"י שהמקור הוא במרדכי שבת רצב "והורה ר"י ........... פעמים שאין מתחיל להחשיך כ"כ אע"פ שכבר לילה" פירוש לפעמים בתחילת הלילה חשוך ולפעמים שבתחילת הלילה לא חשוך.ויתכן רק אם נאמר שהכל נמדד בשעות שוות ועיין תוס' שבת לה. ד"ה תרי "ועו"ק דניחזי אנן באדם בינוני" ומשמע מדבריהם דאם יכולים למדוד ד' מיל אין לנו ספק ביהש"מ ואין צריך לשום סימן, ותינח בניסן ותשרי אבל איך נדע בשאר ימות השנה ובהכרח שד'מיל הם שוות ועיין בתשובות הרשבא משאנץ פסחים צד דהביא מרבו שהוא ר"י הזקן את קושית תוס' דניחזי אנן ובשינוי דקושיתו דנלך מעלות השחר מ' מיל ומזה משמע דקושית התוס' הוא מר"י הזקן
לא ענית לי, במכ"ת.
אכתוב בקיצור, ואני תקוה שתבין.
א) כל התוס' שם שהבאת הוא נכלל בשיטת המנחת כהן. ובשיטת הבני ציון. ובשיטת החת"ס. וממילא ד' מיל שוות אינו מוכרח בכלל, כמובן.
ב) כל מי שלומד התשובה ההוא, בלי דעות קודמות. רואה מיד שהוא מדבר מאנשים פשוטים (מיילדות) שראו מיד אחרי הלידה (כשהלכו לראות אם הלידה היתה עוד ביום, או היה לילה כבר, כמו שהי' דרכם אז) כוכבים קטנים מאוד, (כמובן לא זמן ארוך אחרי שקיעת החמה מעיניהם) והי' אז הרקיע מזהיר עוד קצת כמו ביום. והשאלה היתה אם הכוכבים הללו גם הם סימן לילה. וע"ז השיה מה שהשיב. ולא משמע בכלל שהשאלה היתה אם החשיך כבר כמו באמצע הלילה, ויש ברקיע אלפי כוכבים, ורק אור קלוש נראה בשיפולי מעריב...
הלא הפר"ח והרב בעל התניא ועוד כתבו בפירוש שדעת הר"י הזקן בתשובה ההוא כהגאונים. ולא מצאתי חולק עליהם, זולת איזה אחרוני אחרונים שרוצים לדחוק בדבריו דסובר כר"ת, וד"ל.
אבק פורח כתב:אף אדם נורמלי לא מדבר בשפת הדרגות שהמצאת לעצמך. המילים אין מתחיל להחשיך כל כך, פשוטן כמשמען שלא כל כך חשוך. איזה דרגה זה? לא יודע ולא מכיר את הדרגות. אבל אין הכוונה שכל העולם חשוך חוץ מאיזה אזור קטן במערב. מי שזה לא ברור לו שילך ללמוד עברית.מלבב כתב:לפי הבנתך ש ״מתחיל להחשיך״ הכוונה תחילת החשך, כלומר הדרגה הראשונה של החושך, א״כ אין מובן למילים ״לפעמים אין מתחיל להחשיך כ״כ אע״פ שכבר לילה״, כי זה כאילו נאמר ״ לפעמים אין אפילו דרגא הראשונה של חושך ברקיע כ״כ אע״פ שכבר לילה, המילה כל כך אין לא הבנה, כי מדובר על תחילת החושך אז מה זה כל כך, לכן אני אומר שהכוונה שלפעמים החושך המוחלט לא מתחיל מיד בתחילת הלילה רק קצת אחרי, ואני ממש לא מבין מה לא מובן לך.
מלבב כתב:אבק פורח כתב:אף אדם נורמלי לא מדבר בשפת הדרגות שהמצאת לעצמך. המילים אין מתחיל להחשיך כל כך, פשוטן כמשמען שלא כל כך חשוך. איזה דרגה זה? לא יודע ולא מכיר את הדרגות. אבל אין הכוונה שכל העולם חשוך חוץ מאיזה אזור קטן במערב. מי שזה לא ברור לו שילך ללמוד עברית.מלבב כתב:לפי הבנתך ש ״מתחיל להחשיך״ הכוונה תחילת החשך, כלומר הדרגה הראשונה של החושך, א״כ אין מובן למילים ״לפעמים אין מתחיל להחשיך כ״כ אע״פ שכבר לילה״, כי זה כאילו נאמר ״ לפעמים אין אפילו דרגא הראשונה של חושך ברקיע כ״כ אע״פ שכבר לילה, המילה כל כך אין לא הבנה, כי מדובר על תחילת החושך אז מה זה כל כך, לכן אני אומר שהכוונה שלפעמים החושך המוחלט לא מתחיל מיד בתחילת הלילה רק קצת אחרי, ואני ממש לא מבין מה לא מובן לך.
אז נשאל מה דעת שאר חברי הפורום שכן יודעים עברית,
מה משמעות המילים ״אין מתחיל להחשיך כל כך אע״פ שכבר לילה״, האם הכוונה אין מתחיל להיות, חשוך כל כך, אע״פ שכבר לילה, או הכוונה, אין התחלת החושך כל כך, אע״פ שכבר לילה.
תוכל לתת מקור מדוייק?מאירים א כתב:הלא הפר"ח והרב בעל התניא ועוד כתבו בפירוש שדעת הר"י הזקן בתשובה ההוא כהגאונים. ולא מצאתי חולק עליהם, זולת איזה אחרוני אחרונים שרוצים לדחוק בדבריו דסובר כר"ת, וד"ל.
סליחה, אבל אני לא מבין איזה עניין אתה מוצא בשיגוע השכל הזה.צדק צדק תרדוף כתב:תודה.
עדיין לא בדיוק הבנתי אז על מנת שאבין אותך יותר אשמח שתענה לי גם על השאלות הבאות:
1. למה לא ניתן לומר שהכסיף התחתון נמצא במקום אחר ממה שאנו חושבים/חשבנו. מה הכריח אותנו לומר כן (שהוא נמצא דווקא במקום שחשבנו מקודם, ולא במקום אחר. וכמו בתחתית השמים או בגובהה של הכיפה)?
2. האם ההכסיף יש לו מקום קבוע בשמים?
3. ישנם זמנים ומקומות שהאדמימות מופיעה בשמים עד לגובה רב מאוד ובצבע חזק - עוד טרם השקיעה. וזה ממשיך כך גם הלאה אח"כ לזמן רב... אזי במקרה שכזה איך ומתי נאמר שיש הכסיף התחתון והעליון?
4. האם הכסיף העליון והתחתון נמצא תמיד באותו המקום כל יום? בהנחה שכן או שלא נמק למה?
5. למה שלא נאמר שההכסיף הוא לצד מזרח השמים? הרי גם שם יש את אור ודמדומי החמה?
6. למה בחרנו להסתכל על ההכסיף שבצד המערב דווקא; היינו מה יש במערב שלכן בחרנו ללכת לשם, כדרך, וכעיקר? (על אף שאולי יש מישהו שאומר אחרת)מה מצאנו בו על פני ההסתכלות למזרח?
7. האם סימן ההכסיף צריך בקיאות? ולמה הראשונים לא גילו לנו כן?
8. מהו הדבר אשר קשה לדעת - בסימן ההכסיף; כלומר האם יש איזה קושי "מיוחד" להכיר ולדעת את סימן ההכסיף? ומהו הקושי הזה?
9. ומתי הרגע הזה מתחיל/נמצא? האם בתחילת ההכסיף, (לדעת מתי הוא מתחיל); או לדעת מתי נגמר הכסיף התחתון טרם שהכסיף העליון; או לדעת מתי מסתיימת הכספת העליון?
סליחה, אבל אני לא מבין איזה עניין אתה מוצא בשיגוע השכל הזה.
אבק פורח כתב:סליחה, אבל אני לא מבין איזה עניין אתה מוצא בשיגוע השכל הזה.צדק צדק תרדוף כתב:תודה.
עדיין לא בדיוק הבנתי אז על מנת שאבין אותך יותר אשמח שתענה לי גם על השאלות הבאות:
1. למה לא ניתן לומר שהכסיף התחתון נמצא במקום אחר ממה שאנו חושבים/חשבנו. מה הכריח אותנו לומר כן (שהוא נמצא דווקא במקום שחשבנו מקודם, ולא במקום אחר. וכמו בתחתית השמים או בגובהה של הכיפה)?
2. האם ההכסיף יש לו מקום קבוע בשמים?
3. ישנם זמנים ומקומות שהאדמימות מופיעה בשמים עד לגובה רב מאוד ובצבע חזק - עוד טרם השקיעה. וזה ממשיך כך גם הלאה אח"כ לזמן רב... אזי במקרה שכזה איך ומתי נאמר שיש הכסיף התחתון והעליון?
4. האם הכסיף העליון והתחתון נמצא תמיד באותו המקום כל יום? בהנחה שכן או שלא נמק למה?
5. למה שלא נאמר שההכסיף הוא לצד מזרח השמים? הרי גם שם יש את אור ודמדומי החמה?
6. למה בחרנו להסתכל על ההכסיף שבצד המערב דווקא; היינו מה יש במערב שלכן בחרנו ללכת לשם, כדרך, וכעיקר? (על אף שאולי יש מישהו שאומר אחרת)מה מצאנו בו על פני ההסתכלות למזרח?
7. האם סימן ההכסיף צריך בקיאות? ולמה הראשונים לא גילו לנו כן?
8. מהו הדבר אשר קשה לדעת - בסימן ההכסיף; כלומר האם יש איזה קושי "מיוחד" להכיר ולדעת את סימן ההכסיף? ומהו הקושי הזה?
9. ומתי הרגע הזה מתחיל/נמצא? האם בתחילת ההכסיף, (לדעת מתי הוא מתחיל); או לדעת מתי נגמר הכסיף התחתון טרם שהכסיף העליון; או לדעת מתי מסתיימת הכספת העליון?
אבק פורח כתב:הכסיף התחתון הוא בצד התחתון של המערב והעליון הוא בצד העליון אבל לא מדובר על צבע הרקיע אלא על צבע האור שלו.
אם השאלה היא בסוגיא הלא בזה נחלקו הפוסקים. אם במציאות הרי לפי מה שנראה זה קורה בדקות הראשונות לאחר השקיעה. החלק התחתון שהוא אזור האדמומית החזקה מפסיק להאיר. צבע השמים שם ממשיך להיות אדום שמתכהה יותר ויותר אבל הם אינם מאירים. לעומת זאת החלק העליון שבו האדמומית חלשה ממשיך להאיר עד שגם הוא מאבד את אורו בתהליך הדרגתי. כך היה נראה לי כשהסתכלתי, והבנתי שכך נראה לעוד אנשים.צדק צדק תרדוף כתב:אבק פורח כתב:הכסיף התחתון הוא בצד התחתון של המערב והעליון הוא בצד העליון אבל לא מדובר על צבע הרקיע אלא על צבע האור שלו.
ההכסיף התחתון שאתה מתכוון אליו ראשיתו מיד בתחילת השקיעה?
אבק פורח כתב:אם השאלה היא בסוגיא הלא בזה נחלקו הפוסקים. אם במציאות הרי לפי מה שנראה זה קורה בדקות הראשונות לאחר השקיעה. החלק התחתון שהוא אזור האדמומית החזקה מפסיק להאיר. צבע השמים שם ממשיך להיות אדום שמתכהה יותר ויותר אבל הם אינם מאירים. לעומת זאת החלק העליון שבו האדמומית חלשה ממשיך להאיר עד שגם הוא מאבד את אורו בתהליך הדרגתי. כך היה נראה לי כשהסתכלתי, והבנתי שכך נראה לעוד אנשים.צדק צדק תרדוף כתב:אבק פורח כתב:הכסיף התחתון הוא בצד התחתון של המערב והעליון הוא בצד העליון אבל לא מדובר על צבע הרקיע אלא על צבע האור שלו.
ההכסיף התחתון שאתה מתכוון אליו ראשיתו מיד בתחילת השקיעה?
אינני מבין. ברור שהכוונה למערב על זה אני מדבר וכדאיתא בגמרא.מלבב כתב:ולמה הרב טוקצינסקי התקשה בזה עד כדי כך שהוצרך לדחוק שהכוונה במערב?
אאל"ט תשובת הגאונים צוטטה ונידונה על פי השיטה הזו באחד האשכולות שליננקתי לעיל. אם יש לך הערה ספיציפית יותר אתה כמובן מוזמן לכתוב אותה.מלבב כתב:ראית פעם את תשובת הגאונים המקורית? גם שם אפשר להעמיס את הפירוש הזה לדעתך?
אבק פורח כתב:אם השאלה היא בסוגיא הלא בזה נחלקו הפוסקים. אם במציאות הרי לפי מה שנראה זה קורה בדקות הראשונות לאחר השקיעה. החלק התחתון שהוא אזור האדמומית החזקה מפסיק להאיר. צבע השמים שם ממשיך להיות אדום שמתכהה יותר ויותר אבל הם אינם מאירים. לעומת זאת החלק העליון שבו האדמומית חלשה ממשיך להאיר עד שגם הוא מאבד את אורו בתהליך הדרגתי. כך היה נראה לי כשהסתכלתי, והבנתי שכך נראה לעוד אנשים.צדק צדק תרדוף כתב:אבק פורח כתב:הכסיף התחתון הוא בצד התחתון של המערב והעליון הוא בצד העליון אבל לא מדובר על צבע הרקיע אלא על צבע האור שלו.
ההכסיף התחתון שאתה מתכוון אליו ראשיתו מיד בתחילת השקיעה?
צדק צדק תרדוף כתב:אבק פורח כתב:סליחה, אבל אני לא מבין איזה עניין אתה מוצא בשיגוע השכל הזה.צדק צדק תרדוף כתב:תודה.
עדיין לא בדיוק הבנתי אז על מנת שאבין אותך יותר אשמח שתענה לי גם על השאלות הבאות:
1. למה לא ניתן לומר שהכסיף התחתון נמצא במקום אחר ממה שאנו חושבים/חשבנו. מה הכריח אותנו לומר כן (שהוא נמצא דווקא במקום שחשבנו מקודם, ולא במקום אחר. וכמו בתחתית השמים או בגובהה של הכיפה)?
2. האם ההכסיף יש לו מקום קבוע בשמים?
3. ישנם זמנים ומקומות שהאדמימות מופיעה בשמים עד לגובה רב מאוד ובצבע חזק - עוד טרם השקיעה. וזה ממשיך כך גם הלאה אח"כ לזמן רב... אזי במקרה שכזה איך ומתי נאמר שיש הכסיף התחתון והעליון?
4. האם הכסיף העליון והתחתון נמצא תמיד באותו המקום כל יום? בהנחה שכן או שלא נמק למה?
5. למה שלא נאמר שההכסיף הוא לצד מזרח השמים? הרי גם שם יש את אור ודמדומי החמה?
6. למה בחרנו להסתכל על ההכסיף שבצד המערב דווקא; היינו מה יש במערב שלכן בחרנו ללכת לשם, כדרך, וכעיקר? (על אף שאולי יש מישהו שאומר אחרת)מה מצאנו בו על פני ההסתכלות למזרח?
7. האם סימן ההכסיף צריך בקיאות? ולמה הראשונים לא גילו לנו כן?
8. מהו הדבר אשר קשה לדעת - בסימן ההכסיף; כלומר האם יש איזה קושי "מיוחד" להכיר ולדעת את סימן ההכסיף? ומהו הקושי הזה?
9. ומתי הרגע הזה מתחיל/נמצא? האם בתחילת ההכסיף, (לדעת מתי הוא מתחיל); או לדעת מתי נגמר הכסיף התחתון טרם שהכסיף העליון; או לדעת מתי מסתיימת הכספת העליון?
אתה קצרן, אז ניסיתי להבינך בשאלות, זה כל העניין.
ואגב, עדין אני לא מבין אותך. ביחס לסימני הגמרא.
בהנחה שלא תשיב, הכל יראו עם מי הצדק.
מקדש מלך כתב:צדק צדק תרדוף כתב:אבק פורח כתב:סליחה, אבל אני לא מבין איזה עניין אתה מוצא בשיגוע השכל הזה.צדק צדק תרדוף כתב:תודה.
עדיין לא בדיוק הבנתי אז על מנת שאבין אותך יותר אשמח שתענה לי גם על השאלות הבאות:
1. למה לא ניתן לומר שהכסיף התחתון נמצא במקום אחר ממה שאנו חושבים/חשבנו. מה הכריח אותנו לומר כן (שהוא נמצא דווקא במקום שחשבנו מקודם, ולא במקום אחר. וכמו בתחתית השמים או בגובהה של הכיפה)?
2. האם ההכסיף יש לו מקום קבוע בשמים?
3. ישנם זמנים ומקומות שהאדמימות מופיעה בשמים עד לגובה רב מאוד ובצבע חזק - עוד טרם השקיעה. וזה ממשיך כך גם הלאה אח"כ לזמן רב... אזי במקרה שכזה איך ומתי נאמר שיש הכסיף התחתון והעליון?
4. האם הכסיף העליון והתחתון נמצא תמיד באותו המקום כל יום? בהנחה שכן או שלא נמק למה?
5. למה שלא נאמר שההכסיף הוא לצד מזרח השמים? הרי גם שם יש את אור ודמדומי החמה?
6. למה בחרנו להסתכל על ההכסיף שבצד המערב דווקא; היינו מה יש במערב שלכן בחרנו ללכת לשם, כדרך, וכעיקר? (על אף שאולי יש מישהו שאומר אחרת)מה מצאנו בו על פני ההסתכלות למזרח?
7. האם סימן ההכסיף צריך בקיאות? ולמה הראשונים לא גילו לנו כן?
8. מהו הדבר אשר קשה לדעת - בסימן ההכסיף; כלומר האם יש איזה קושי "מיוחד" להכיר ולדעת את סימן ההכסיף? ומהו הקושי הזה?
9. ומתי הרגע הזה מתחיל/נמצא? האם בתחילת ההכסיף, (לדעת מתי הוא מתחיל); או לדעת מתי נגמר הכסיף התחתון טרם שהכסיף העליון; או לדעת מתי מסתיימת הכספת העליון?
אתה קצרן, אז ניסיתי להבינך בשאלות, זה כל העניין.
ואגב, עדין אני לא מבין אותך. ביחס לסימני הגמרא.
בהנחה שלא תשיב, הכל יראו עם מי הצדק.
כל זמן שאין לנו מסורת ברורה מה זה הכסיף , לא נוכל לדעת מהו.
יש לנו כן מסורת ברורה מימות הראשונים של'הכסיף' שבעלי 72 דקות במעלות בדו מליבם לא היתה הכוונה, כי אם כן, לא היה לילה בקיץ בשליש מאירופה, גם במקומות שגרו בהם מתקופת הראשונים, ואין ספק שבכל המקומות הללו נהגו לילה לכל דיניו, והם לא הסתבכו אף פעם עם הבעיה שאין צאת הכוכבים. מה כן? אין אנו יודעים.
אגב, בטוח שאם הוא לא ישיב הכל יראו מי הצודק? לא לא, בכלל לא בטוח....................
ואגב, מובן מאיליו שגם אין הכוונה לבעלי 72 דקות שוות, שהרי הם עצמם אינם יודעים כלל מהו הכסיף לפי שיטתם.
מקדש מלך כתב:ועל זה כתבתי שכשלא משיבים זה כנראה לא ראייה מי צודק. כי גם בעלי 72 דקות לפי מעלות לא טורחים להשיב מענה על הראייה המוחצת שכתבתי נגדם. אז כנראה ששתיקה איננה ראייה...
צדק צדק תרדוף כתב:טעות, כי הראשונים כתבו כבר דברים ברורים ומפורשים ומדויקים שאינם מתאימים אלא אך ורק אם נאמר כפי ר"ת.
שים לב למה שאתה עושה: על ידי הקושיא אתה רוצה למחוק דברים ברורים ומפורשים. בראשונים. אף אחד לא עושה כך.
שכאשר פוסק רואה שבראשונים כתוב אחרת מהמנהג אז הוא הולך ומשנה את כולם להתנהג כפי הראשונים.
אבל אתה עושה הפוך. רואה מה עושים... גם אם זה נגד התורה. ואז הולך ומעוות את כל התורה שתתאים למנהג.
אתה לא תמצא באף מקום בפוסקים שיש אפשרות שכזו. להתאים את התורה לתרבות החיים. החיים צריכים להתנהג לפי התורה! ולא בהפך, גם אם נהגו רבים וטובים ומאות שנים.
צדק צדק תרדוף כתב:מקדש מלך כתב:צדק צדק תרדוף כתב:אבק פורח כתב:סליחה, אבל אני לא מבין איזה עניין אתה מוצא בשיגוע השכל הזה.צדק צדק תרדוף כתב:תודה.
עדיין לא בדיוק הבנתי אז על מנת שאבין אותך יותר אשמח שתענה לי גם על השאלות הבאות:
1. למה לא ניתן לומר שהכסיף התחתון נמצא במקום אחר ממה שאנו חושבים/חשבנו. מה הכריח אותנו לומר כן (שהוא נמצא דווקא במקום שחשבנו מקודם, ולא במקום אחר. וכמו בתחתית השמים או בגובהה של הכיפה)?
2. האם ההכסיף יש לו מקום קבוע בשמים?
3. ישנם זמנים ומקומות שהאדמימות מופיעה בשמים עד לגובה רב מאוד ובצבע חזק - עוד טרם השקיעה. וזה ממשיך כך גם הלאה אח"כ לזמן רב... אזי במקרה שכזה איך ומתי נאמר שיש הכסיף התחתון והעליון?
4. האם הכסיף העליון והתחתון נמצא תמיד באותו המקום כל יום? בהנחה שכן או שלא נמק למה?
5. למה שלא נאמר שההכסיף הוא לצד מזרח השמים? הרי גם שם יש את אור ודמדומי החמה?
6. למה בחרנו להסתכל על ההכסיף שבצד המערב דווקא; היינו מה יש במערב שלכן בחרנו ללכת לשם, כדרך, וכעיקר? (על אף שאולי יש מישהו שאומר אחרת)מה מצאנו בו על פני ההסתכלות למזרח?
7. האם סימן ההכסיף צריך בקיאות? ולמה הראשונים לא גילו לנו כן?
8. מהו הדבר אשר קשה לדעת - בסימן ההכסיף; כלומר האם יש איזה קושי "מיוחד" להכיר ולדעת את סימן ההכסיף? ומהו הקושי הזה?
9. ומתי הרגע הזה מתחיל/נמצא? האם בתחילת ההכסיף, (לדעת מתי הוא מתחיל); או לדעת מתי נגמר הכסיף התחתון טרם שהכסיף העליון; או לדעת מתי מסתיימת הכספת העליון?
אתה קצרן, אז ניסיתי להבינך בשאלות, זה כל העניין.
ואגב, עדין אני לא מבין אותך. ביחס לסימני הגמרא.
בהנחה שלא תשיב, הכל יראו עם מי הצדק.
כל זמן שאין לנו מסורת ברורה מה זה הכסיף , לא נוכל לדעת מהו.
יש לנו כן מסורת ברורה מימות הראשונים של'הכסיף' שבעלי 72 דקות במעלות בדו מליבם לא היתה הכוונה, כי אם כן, לא היה לילה בקיץ בשליש מאירופה, גם במקומות שגרו בהם מתקופת הראשונים, ואין ספק שבכל המקומות הללו נהגו לילה לכל דיניו, והם לא הסתבכו אף פעם עם הבעיה שאין צאת הכוכבים. מה כן? אין אנו יודעים.
אגב, בטוח שאם הוא לא ישיב הכל יראו מי הצודק? לא לא, בכלל לא בטוח....................
ואגב, מובן מאיליו שגם אין הכוונה לבעלי 72 דקות שוות, שהרי הם עצמם אינם יודעים כלל מהו הכסיף לפי שיטתם.
טעות, כי הראשונים כתבו כבר דברים ברורים ומפורשים ומדויקים שאינם מתאימים אלא אך ורק אם נאמר כפי ר"ת.
שים לב למה שאתה עושה: על ידי הקושיא אתה רוצה למחוק דברים ברורים ומפורשים. בראשונים. אף אחד לא עושה כך.
שכאשר פוסק רואה שבראשונים כתוב אחרת מהמנהג אז הוא הולך ומשנה את כולם להתנהג כפי הראשונים.
אבל אתה עושה הפוך. רואה מה עושים... גם אם זה נגד התורה. ואז הולך ומעוות את כל התורה שתתאים למנהג.
אתה לא תמצא באף מקום בפוסקים שיש אפשרות שכזו. להתאים את התורה לתרבות החיים. החיים צריכים להתנהג לפי התורה! ולא בהפך, גם אם נהגו רבים וטובים ומאות שנים.
אוצר החכמה כתב:צדק צדק תרדוף כתב:טעות, כי הראשונים כתבו כבר דברים ברורים ומפורשים ומדויקים שאינם מתאימים אלא אך ורק אם נאמר כפי ר"ת.
שים לב למה שאתה עושה: על ידי הקושיא אתה רוצה למחוק דברים ברורים ומפורשים. בראשונים. אף אחד לא עושה כך.
שכאשר פוסק רואה שבראשונים כתוב אחרת מהמנהג אז הוא הולך ומשנה את כולם להתנהג כפי הראשונים.
אבל אתה עושה הפוך. רואה מה עושים... גם אם זה נגד התורה. ואז הולך ומעוות את כל התורה שתתאים למנהג.
אתה לא תמצא באף מקום בפוסקים שיש אפשרות שכזו. להתאים את התורה לתרבות החיים. החיים צריכים להתנהג לפי התורה! ולא בהפך, גם אם נהגו רבים וטובים ומאות שנים.
בלי קשר לויכוח מה שאתה אומר פשוט לא נכון. נכון שהרבה פעמים פוסקים משנים מנהגים אבל רבים מאד הפעמים שבהם הפוסקים באים ואומרים אע"פ שנראה לנו כך מהראשונים כיוון שהמנהג לא כך לא נשנה אותו.
ומה הקשר לתרבות החיים זה סתם דמגוגיה הנושא שאתה מדבר עליו הוא ראיות לעומת מנהג ישראל בהלכה מסויימת.
אוצר החכמה כתב:צדק צדק תרדוף כתב:טעות, כי הראשונים כתבו כבר דברים ברורים ומפורשים ומדויקים שאינם מתאימים אלא אך ורק אם נאמר כפי ר"ת.
שים לב למה שאתה עושה: על ידי הקושיא אתה רוצה למחוק דברים ברורים ומפורשים. בראשונים. אף אחד לא עושה כך.
שכאשר פוסק רואה שבראשונים כתוב אחרת מהמנהג אז הוא הולך ומשנה את כולם להתנהג כפי הראשונים.
אבל אתה עושה הפוך. רואה מה עושים... גם אם זה נגד התורה. ואז הולך ומעוות את כל התורה שתתאים למנהג.
אתה לא תמצא באף מקום בפוסקים שיש אפשרות שכזו. להתאים את התורה לתרבות החיים. החיים צריכים להתנהג לפי התורה! ולא בהפך, גם אם נהגו רבים וטובים ומאות שנים.
בלי קשר לויכוח מה שאתה אומר פשוט לא נכון. נכון שהרבה פעמים פוסקים משנים מנהגים אבל רבים מאד הפעמים שבהם הפוסקים באים ואומרים אע"פ שנראה לנו כך מהראשונים כיוון שהמנהג לא כך לא נשנה אותו.
אפשר דוגמאות?
ומה הקשר לתרבות החיים זה סתם דמגוגיה הנושא שאתה מדבר עליו הוא ראיות לעומת מנהג ישראל בהלכה מסויימת.
מקדש מלך כתב:לכתוב שוב? (לא נורא, מילא כל האשכול הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, אז שיהיה...)
מלבב כתב:אוצר החכמה כתב:צדק צדק תרדוף כתב:טעות, כי הראשונים כתבו כבר דברים ברורים ומפורשים ומדויקים שאינם מתאימים אלא אך ורק אם נאמר כפי ר"ת.
שים לב למה שאתה עושה: על ידי הקושיא אתה רוצה למחוק דברים ברורים ומפורשים. בראשונים. אף אחד לא עושה כך.
שכאשר פוסק רואה שבראשונים כתוב אחרת מהמנהג אז הוא הולך ומשנה את כולם להתנהג כפי הראשונים.
אבל אתה עושה הפוך. רואה מה עושים... גם אם זה נגד התורה. ואז הולך ומעוות את כל התורה שתתאים למנהג.
אתה לא תמצא באף מקום בפוסקים שיש אפשרות שכזו. להתאים את התורה לתרבות החיים. החיים צריכים להתנהג לפי התורה! ולא בהפך, גם אם נהגו רבים וטובים ומאות שנים.
בלי קשר לויכוח מה שאתה אומר פשוט לא נכון. נכון שהרבה פעמים פוסקים משנים מנהגים אבל רבים מאד הפעמים שבהם הפוסקים באים ואומרים אע"פ שנראה לנו כך מהראשונים כיוון שהמנהג לא כך לא נשנה אותו.
אפשר דוגמאות?
ומה הקשר לתרבות החיים זה סתם דמגוגיה הנושא שאתה מדבר עליו הוא ראיות לעומת מנהג ישראל בהלכה מסויימת.
מאירים א כתב:מקדש מלך כתב:לכתוב שוב? (לא נורא, מילא כל האשכול הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, אז שיהיה...)
צחוק עשה להם "מקדש מלך"... כל השומע יצחק לה"ם
מאירים א כתב:מאירים א כתב:מקדש מלך כתב:לכתוב שוב? (לא נורא, מילא כל האשכול הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, אז שיהיה...)
צחוק עשה לה"ם "מקדש מלך"... כל השומע יצחק לה"ם
אוצר החכמה כתב:צדק צדק תרדוף כתב:טעות, כי הראשונים כתבו כבר דברים ברורים ומפורשים ומדויקים שאינם מתאימים אלא אך ורק אם נאמר כפי ר"ת.
שים לב למה שאתה עושה: על ידי הקושיא אתה רוצה למחוק דברים ברורים ומפורשים. בראשונים. אף אחד לא עושה כך.
שכאשר פוסק רואה שבראשונים כתוב אחרת מהמנהג אז הוא הולך ומשנה את כולם להתנהג כפי הראשונים.
אבל אתה עושה הפוך. רואה מה עושים... גם אם זה נגד התורה. ואז הולך ומעוות את כל התורה שתתאים למנהג.
אתה לא תמצא באף מקום בפוסקים שיש אפשרות שכזו. להתאים את התורה לתרבות החיים. החיים צריכים להתנהג לפי התורה! ולא בהפך, גם אם נהגו רבים וטובים ומאות שנים.
בלי קשר לויכוח מה שאתה אומר פשוט לא נכון. נכון שהרבה פעמים פוסקים משנים מנהגים אבל רבים מאד הפעמים שבהם הפוסקים באים ואומרים אע"פ שנראה לנו כך מהראשונים כיוון שהמנהג לא כך לא נשנה אותו.
מלתי אמורה על איסורי דאורייתא, כדבר פשוט, ולא על סתם מנהגים יפים או מוזרים שלא מבטלים איסורים. שאז לפעמים אפשר להניח להם.
ומה הקשר לתרבות החיים זה סתם דמגוגיה הנושא שאתה מדבר עליו הוא ראיות לעומת מנהג ישראל בהלכה מסויימת.
מקדש מלך כתב:לכתוב שוב? (לא נורא, מילא כל האשכול הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, אז שיהיה...)
כל זמן שאין לנו מסורת ברורה מה זה הכסיף , לא נוכל לדעת מהו.
יש לנו כן מסורת ברורה מימות הראשונים של'הכסיף' שבעלי 72 דקות במעלות בדו מליבם לא היתה הכוונה, כי אם כן, לא היה לילה בקיץ בשליש מאירופה, גם במקומות שגרו בהם מתקופת הראשונים, ואין ספק שבכל המקומות הללו נהגו לילה לכל דיניו, והם לא הסתבכו אף פעם עם הבעיה שאין צאת הכוכבים. מה כן? אין אנו יודעים.
ואגב, מובן מאיליו שגם בעלי 72 דקות שוות אינם מובנים כלל, שהרי הם עצמם אינם יודעים כלל מהו הכסיף לפי שיטתם. ובקיץ הם עושים צאת הכוכבים לפני ה'הכסיף', ועל אחת כמה וכמה שבחו"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 485 אורחים