זנב לאריות כתב:ידיד הזמין חליפה בחברה גדולה בינלאומית, כעבור זמן קיבל הודעה שהזמנתו בוטלה והוא לא חויב בתשלום, כעבור כמה ימים החליפה הגיעה לביתו, האם הוא מחויב ליידע את החברה על זה, יש לציין שבעלי המניות העיקריים של החברה [דהיינו בעלי השליטה] אינם בני-ברית, אבל בודאי שבמניות יש גם בעלות יהודית, חשבתי מסברא שאין כאן נידון של גזילה אלא של השבת אבידה, וא"כ האם זה נידון כאבידת עכו"ם, ושווי החברה בודאי לא משתנה בכך שחליפה אחת לא תוחזר.
אשמח למקורות ברורים בענין.
בד"כ השאלה מורכבת יותר.
מן הסתם לא מדובר בחברה המיצרת את החליפות, אלא במתווך שמקבל את ההזמנה ואת התשלום, ומעביר הוראה לחברה אחרת (בסין / טייוואן וכדו') ששולחת את החליפה ע"פ הוראתם.
בחברה המתווכת אין מישהו מטעמם שעושה קנין בחפץ קודם שליחתו, וא"כ החליפה אינה שלהם כלל. החברה המייצרת קיבלה את התשלום ואינה מעוניינת כלל בחליפה.
וא"כ יש לפטור משני טעמים, א. החפץ הינו הפקר, כיון שהגוי היצרן הסתלק, (כעין מש"כ בב"ב נד: לקבי קרקע). ב. אף אם החפץ אינו הפקר, מכ"מ השליחות והקציצה בטלו ברגע שההזמנה בוטלה, והחוב הוא כלפי היצרן משום שמשתמש בחפץ שלו, וכשהחברה המתווכת משלמת על החליפה הרי זה ככל פורע חובו של חבירו שפטור, (מן הסתם החברה הסינית אינה מתכוונת לתבוע את החוב מהמשתמש הישראלי, ולכן ודאי שיש לזה את כל הגדרים של פורע חוב).
אמנם יש לדון שהחברה המתווכת קונה את החפץ, לדעת הסוברים שקנין גוי מגוי הוא בכסף - אם ההתחיבות של החברה המתווכת היא כקנין כסף. ועוד יש לדון שקונה מדין סיטומתא.
אך מאידך יתכן שאין לה כל כוונה לקנות אלא רק לתווך, וא"כ הדרנא למש"כ בתחילה.