חזו"א טהרות סי' ג סק"ו -
קדרה שהניחה רותחת ובא ומצאה צוננת ונפל שמה איסור, ספק בשעה שהיה חם ספק לאחר שנצטנן, הוי בחזקת חם. מיהו לא שייך כאן חזקה של חם, דאדרבה העמידנו על חזקתו שלא נפל בו איסור, מיהו ספיקא הוי ואסור מספק.
למה אין כאן "תרתי לריעותא" מחמת שעכשיו נמצאה צוננת לפנינו?
ואולי יש כאן את הסברא של סכין איתרעאי וכו' כמבואר בחולין ד"י,
אבל ודאי לא קי"ל שם הכי אא"כ יש סיבה לתלות כמו שיבר עצמות.
וע"ע שושנת העמקים כלל יב, ושו"ת זית רענן ח"א יו"ד הלכה ב' סי' י.