החושב כתב:
קראקובער כתב:החושב כתב:
האם לדבריו מותר היום לזרוק צפרנים או מהרה יבנה המקדש וכו'?
קראקובער כתב:אתה מבין שדגים עם בשר הוא רק עניין סגולי?
החושב כתב:
והדברים כה מוזרים שזה נותן סיבה טובה לחשוב שהשמועה לא אמינה.
ספר אבודרהם שער התקופות
וכתב החכם בן עזרא שאלו חכמי קריאות לרבינו האיי למה נהגו ישראל הדרים במערב להשמר שלא ישתו מים בשעת התקופה. והשיב כי ניחוש בעלמא הוא מפני שהוא תחלת השנה או תחלת רביעתה ולא ירצו לשתות מים שימצאו חנם על כן יאכלה בה כל מתוק להיות שנתם מתוקה. ואני אומר מתוקה שנת העובד השם הבוטח בו לבדו. והנה היודעין תקופ' האמ' לא אמרו כי תזיק לאוכל ולשותה ודבר הנפוח שיחות הזקנות. ודרש שנשחט יצחק ובת יפתח יש לו סוד כי לא נשחטו כלל כאשר פירשתי בספרי. ויש מהגאונים שאמרו על התקופה (במדבר כג, כג) כי לא נחש ביעקב אלא הקדמונים אמרו אלה הדברים להפחיד בני אדם שיראו מהשם ולא יוסיפו הרשעים לרשוע וישובו כדי שיצילם השם מד' תקופות כי ידוע ידענו כי כל דברי חכמים אמת כאשר הם במשמעם או יש להם סוד סתום כאשר רמזתי מקצת סודם בספר הישר שהוא פי' התורה עד כאן דבריו:
החושב כתב:אבל מתוך שאלתך אני מבין שאתה מבין שלדעת חז"ל הסכנה בדריכה על ציפורניים הוא עניין סגולי, ושונה במהותו מסכנות אחרות אשר הן בדרך טבע.
אין דעתי כן...
לענ"ד מקורות רבים מספור בש"ס מראים בצורה ברורה שגישה זו אינה נכונה.
ארזי הלבנון כתב:החושב כתב:אבל מתוך שאלתך אני מבין שאתה מבין שלדעת חז"ל הסכנה בדריכה על ציפורניים הוא עניין סגולי, ושונה במהותו מסכנות אחרות אשר הן בדרך טבע.
אין דעתי כן...
לענ"ד מקורות רבים מספור בש"ס מראים בצורה ברורה שגישה זו אינה נכונה.
מה הסיבה הרציונליות לבעיה זו המוצגת בחז"ל?
בזמנו חיפשתי קצת. עניין אחד שזכור לי הוא ההגעלות-דחייה מהצפורן שעלולה לגרום למעוברת נזק.
אפרופו אשכול זה - נשמח לקבל טעמים לזה.
תוכן כתב:יש לי חבר כשאמא שלו היתה בהריון הוא פיזר את צפרניו מתחת לרגליה, והיא לא הפילה את הולד. (בסופו של דבר יצא בשאלה לגמרי, וזה היה אחד הדברים שערער את האמונה שלו.)
החושב כתב:קראקובער כתב:אתה מבין שדגים עם בשר הוא רק עניין סגולי?
לא.
אבל מתוך שאלתך אני מבין שאתה מבין שלדעת חז"ל הסכנה בדריכה על ציפורניים הוא עניין סגולי, ושונה במהותו מסכנות אחרות אשר הן בדרך טבע.
אין דעתי כן.
אצלנו, כאשר אומרים שמסוכן לאכול דגים עם בשר, מיד עולים כיווני מחשבה בסגנון: אולי יש איזה התנגשות בין החלבוני של הדג לחלבונים של הבשר בהמה אשר היא גורמת לפגיעה בכדוריות הלבנות של הדם. ואילו ציפורן שנגעה בכף רגלה של אישה מעוברת, איזו כבר השפעה היא יכולה להשפיע? הרי ההרכב המולקולרי של הציפורן אינו חודר כלל לתוך הגוף. לציפורן אין קרינה. אז איך היא יכולה להזיק? על כורחך זה עניין סגולה. וכך בדרך זו, כל מה שלאדם מהמאה ה-21 לא מסתדר עם הבנת סדרי חוקי הטבע - הוא מייחס לעניין סגולי. והוא גם בטוח, שגם לפני אלפיים שנה חשבו בדרך זו.
לענ"ד מקורות רבים מספור בש"ס מראים בצורה ברורה שגישה זו אינה נכונה.
חיימשה כתב:תוכן כתב:יש לי חבר כשאמא שלו היתה בהריון הוא פיזר את צפרניו מתחת לרגליה, והיא לא הפילה את הולד. (בסופו של דבר יצא בשאלה לגמרי, וזה היה אחד הדברים שערער את האמונה שלו.)
לצערי נתקלתי מקרוב במקרה הפוך!
ארזי הלבנון כתב:החושב כתב:אבל מתוך שאלתך אני מבין שאתה מבין שלדעת חז"ל הסכנה בדריכה על ציפורניים הוא עניין סגולי, ושונה במהותו מסכנות אחרות אשר הן בדרך טבע.
אין דעתי כן...
לענ"ד מקורות רבים מספור בש"ס מראים בצורה ברורה שגישה זו אינה נכונה.
מה הסיבה הרציונליות לבעיה זו המוצגת בחז"ל?
בזמנו חיפשתי קצת. עניין אחד שזכור לי הוא ההגעלות-דחייה מהצפורן שעלולה לגרום למעוברת נזק.
אפרופו אשכול זה - נשמח לקבל טעמים לזה.
.והזורקן רשע וטעמא שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל,וי"מ משום אסטניסות תפיל, וי"מ משום כשפים.
וטעמא מאי שמא תעבור עליהם אשה ותפיל. ואולי היה זה ענשה מפני שגרמה שיתפשט אדם הראשון ממלבושיו היקרים והיה סבה שמה שנשאר בו מהם יהיה מקום אחיזה לזוהמא ההיא והיא עונשה, ולזה היה רבי יוחנן זורקן בבית [המדרש] כדאיתא התם. והאל יראנו נפלאות מתורתו:
חיימשה כתב:ולדעתך, כל הפוסקים שהביאו דבר זה, לא ידעו את מה שאתה טוען, או שלדעתך גם הם חשבו כמו לפני אלפיים שנה?
ואפילו החזון איש לא הבין את זה עד שנאלץ להסביר את זה בהסתר פנים?
חיימשה כתב:אבן תקומה, דומני שנמצאת בשימוש רחב עד היום ויש כו''כ גמחים לזה. השאר לא ידוע לי, ולא ראינו אינה ראיה.
האיסור והחשש מציפרנים מובא ברוב הפוסקים האחרונים, עם קביעה ברורה של כינוי רשע למזלזלים בזה, וע"כ שסברו שהוא עניין סגולי, אם כהסברו של התולעת יעקב המובא בבאה''ט, או מטעם אחר.
אפשר אולי לדחוק כן, הפשטות לענ''ד היא כמש''כ.בתבונה כתב:חיימשה כתב:אבן תקומה, דומני שנמצאת בשימוש רחב עד היום ויש כו''כ גמחים לזה. השאר לא ידוע לי, ולא ראינו אינה ראיה.
האיסור והחשש מציפרנים מובא ברוב הפוסקים האחרונים, עם קביעה ברורה של כינוי רשע למזלזלים בזה, וע"כ שסברו שהוא עניין סגולי, אם כהסברו של התולעת יעקב המובא בבאה''ט, או מטעם אחר.
התולעת יעקב המובא בבאה''ט,מסביר את הסיבה למה התגלגל משמים נזק לאשה דרך צפורניים, ולא בהכרח שלשיטתו הוא עניין סגולי.
אוצר החכמה כתב:א. לא כתוב בגמרא שהאשה וודאי תפיל כך שלא מובן למה יש קושיה ממקרה שאינה מפילה. כשם שאין מוכיחים ממקרה שאדם שנגע בחולה המדבק ולא חלה שאין ממש בטענת הרופאים שהחולי מדבק אי אפשר להקשות כמו שמקשים כאן. כך שהדיון בצד זה תמוה בעיני.
ב. מבואר בתוספות בב"מ גבי תשעים ותשעה מתים בעין הרע שיכול להיות שאין לדברי חז"ל על אף אמיתתם השפעה סטטיסטית. תוספות שואל האם בני יוסף שלא שלטא בהו עה"ר מתו פחות מאחרים ועונה שלא!. לפי זה מבואר שהעין הרע מהווה סיבה אע"פ שאינו משנה את הסטטיסטיקה. אותו דבר גם כאן יתכן וסיכוי שהאשה תפיל גם בלי לעבור על הצפורן מסיבות אחרות הוא אותו סיכוי אבל הזורק נחשב כגורם ולכן אסור לזרקם.
חיימשה כתב:אבן תקומה, דומני שנמצאת בשימוש רחב עד היום ויש כו''כ גמחים לזה. השאר לא ידוע לי, ולא ראינו אינה ראיה.
האיסור והחשש מציפרנים מובא ברוב הפוסקים האחרונים, עם קביעה ברורה של כינוי רשע למזלזלים בזה, וע"כ שסברו שהוא עניין סגולי, אם כהסברו של התולעת יעקב המובא בבאה''ט, או מטעם אחר. לא זכור לי שעל עניינים אחר הובא בפוסקים לשון איסור ואף כינויים חריפים על העובר ע"כ.
החושב כתב:ודאי שלמעשה אסור לזרוק ציפורניים (גם אם אנחנו יודעים היום שזה לא מזיק), וכמו שכבר כתבתי לעיל. אז מה הפלא שהפוסקים מביאים זאת? ומה הפלא שהם הזכירו את לשון הגמרא וכינו את הזורק - רשע?
אני חושב, שבעניין הרפואות (הן להועיל הן להזיק - כמו דג עם בשר, או ציפורניים) חכמינו לא חידשו דברים אלו בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, אלא סמכו על דברי המומחים. קרי, רופאים ובעלי הסגולות. ובדיוק באותה מידה שהיום פוסקי הלכה אומרים שאסור לעשן, וזאת על סמך דברי הרופאים. ולא רק שהמקור שעליו מסתמכים החכמים הוא בדברי הרופאים, אלא יתרה מזו - חכמים לא הולכים לבדוק כל קביעה של הרופאים האם היא נכונה או לא. וזו היא בוודאי הדרך הישרה והחכמה.
בהתאם לכך, כאשר רואים ענייני רפואה בש"ס, נכון יותר לייחס אותם לחכמי הרפואה של תקופת התלמוד מאשר לחכמי התורה.
סגי נהור כתב:אוצר החכמה כתב:א. לא כתוב בגמרא שהאשה וודאי תפיל כך שלא מובן למה יש קושיה ממקרה שאינה מפילה. כשם שאין מוכיחים ממקרה שאדם שנגע בחולה המדבק ולא חלה שאין ממש בטענת הרופאים שהחולי מדבק אי אפשר להקשות כמו שמקשים כאן. כך שהדיון בצד זה תמוה בעיני.
ב. מבואר בתוספות בב"מ גבי תשעים ותשעה מתים בעין הרע שיכול להיות שאין לדברי חז"ל על אף אמיתתם השפעה סטטיסטית. תוספות שואל האם בני יוסף שלא שלטא בהו עה"ר מתו פחות מאחרים ועונה שלא!. לפי זה מבואר שהעין הרע מהווה סיבה אע"פ שאינו משנה את הסטטיסטיקה. אותו דבר גם כאן יתכן וסיכוי שהאשה תפיל גם בלי לעבור על הצפורן מסיבות אחרות הוא אותו סיכוי אבל הזורק נחשב כגורם ולכן אסור לזרקם.
האם תוכל להסביר דבר זה, מה פירוש דבר שנחשב גורם אע"פ שאין לו השפעה סטטיסטית. אם אין השפעה סטטיסטית המשמעות היא שאין סיבה להזהר מזה.
מגן אברהם סימן קעג ס"ק א
דקשה לד"א - ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות ועבי"ד סי' שט"ז ס"ג ובא"ע סימן קנ"ו וכ"כ הב"ח בשם הרמב"ם:
החושב כתב: יש כאן מין פיצול. זה נתפס אצלם כעניין דתי נטו, בלי שום קשר למציאות האמתית. מי שמאמין בתמימות, מה הוא צריך לעשות אם קרה שאשה מעוברת דרכה על ציפורניים? פשוט - חייב לרוץ לבית חולים ולערוך בדיקות מקיפות, עדיף גם להישאר במעקב צמוד, ועוד יותר טוב - שמירת הריון. למעשה מי שיעשה את זה - כולם יסובבו את האצבע ליד הרקה. למה? כי מה הקשר. נכון שזה כתוב, ונכון שאני מאמין. אבל איך לכל הרוחות זה קשור לחיים האמתיים שלי? וכך בן אדם מתרגל לחיות בזיוף. דת - זה דבר אחד, משהו שצריך לעשות ולהאמין, וחיים אמתיים - זה משהו אחר, זה משהו באמת אמתי.
(הדברים נכתבו על מנת לקנטר, כפי שציינתי מראש, ולכן, נא לקחת אותם בפרופורציה)
אוצר החכמה כתב:סגי נהור כתב:אוצר החכמה כתב:א. לא כתוב בגמרא שהאשה וודאי תפיל כך שלא מובן למה יש קושיה ממקרה שאינה מפילה. כשם שאין מוכיחים ממקרה שאדם שנגע בחולה המדבק ולא חלה שאין ממש בטענת הרופאים שהחולי מדבק אי אפשר להקשות כמו שמקשים כאן. כך שהדיון בצד זה תמוה בעיני.
ב. מבואר בתוספות בב"מ גבי תשעים ותשעה מתים בעין הרע שיכול להיות שאין לדברי חז"ל על אף אמיתתם השפעה סטטיסטית. תוספות שואל האם בני יוסף שלא שלטא בהו עה"ר מתו פחות מאחרים ועונה שלא!. לפי זה מבואר שהעין הרע מהווה סיבה אע"פ שאינו משנה את הסטטיסטיקה. אותו דבר גם כאן יתכן וסיכוי שהאשה תפיל גם בלי לעבור על הצפורן מסיבות אחרות הוא אותו סיכוי אבל הזורק נחשב כגורם ולכן אסור לזרקם.
האם תוכל להסביר דבר זה, מה פירוש דבר שנחשב גורם אע"פ שאין לו השפעה סטטיסטית. אם אין השפעה סטטיסטית המשמעות היא שאין סיבה להזהר מזה.
ראית את התוספות שם בהפועלים?
אוצר החכמה כתב:מבחינה תורנית זה מאד הגיוני אע"פ שהכל בגזירה מצד הבורא מי שעשה את הפעולה היא מתייחסת אליו ונענש עליה (לפי הכללים). וזה מה שקורה כאן הקב"ה קובע מי תפיל או מי ימות ומסובב את הסיבות איך ימות כל אחד. אבל מי שנתן עין רעה בחבירו המעשה מתייחס אליו וכן מי שזרק צפרניו.
החושב כתב:כי אסור לשנות מהדברים שכתובים בגמרא. שכל כללי ישראל קיבלו על עצמם כסוף הוראה.
יתכן גם שיש בזה דין של דבר שבמניין. שאי אפשר להתיר בלי בית דין שגדול יותר בחכמה ובמניין. ואין לנו בית דין כזה.
ונתנו ידידים כתב:החושב כתב:כי אסור לשנות מהדברים שכתובים בגמרא. שכל כללי ישראל קיבלו על עצמם כסוף הוראה.
יתכן גם שיש בזה דין של דבר שבמניין. שאי אפשר להתיר בלי בית דין שגדול יותר בחכמה ובמניין. ואין לנו בית דין כזה.
לפי דבריך שאין בזה כי אם ציטוט מהרופאים שטעו בזה מה שייך ע"ז ענין הוראה וסוף הוראה, הרי אין בזה אפי' לא פרשנות של איזה דין ע"פ דעת הרופאים כמו למשל טריפות אלא סתם אזהרה בעלמא לשמירה ומה שייך ע"ז כלל הוראה.
החושב כתב:כך שאם מישהו ירצה לטעון שהעניין של הציפורניים - זה איזה סוד נורא שקשור לסתרי תורה וקבלה - עליו להביא ראיה. וכל עוד שלא הביא ראוי לומר שכך חשבו אנשים לפני אלפיים שנה ותו לא מידי.
אוצר החכמה כתב:א. לא כתוב בגמרא שהאשה וודאי תפיל כך שלא מובן למה יש קושיה ממקרה שאינה מפילה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 191 אורחים