נירון קיסר התגייר ויצא ממנו רבי מאיר

[יאיר1]

זה מסתדר עם השנים?
רבי עקיבא רבו היה ככל הנראה חי עוד קודם החורבן.
מתי נולד רבי מאיר?
האם נירון היה אביו?

[משה1]

רבי עקיבא רבו היה ככל הנראה חי עוד קודם החורבן.


ראה רש"י מגילה ב' א' ותוס' רא"ש שם.

נפיק מיניה רבי מאיר אינו בהכרח שנירון היה אביו

[כדכד]

מניין ההנחה שר"ע חי קודם החורבן?

[סעדיה]

זה מסתדר עם השנים?
רבי עקיבא רבו היה ככל הנראה חי עוד קודם החורבן.
מתי נולד רבי מאיר?
האם נירון היה אביו?

עי' בספר בשער המלך עמ' כ"ד-כ"ה

[אראל]

מניין ההנחה שר"ע חי קודם החורבן?

פשוט, רבי עקיבא נהרג נ"ב שנים אחר החורבן בעת חורבן ביתר, [כ"כ הראב"ד], והוא היה בן ק"כ שנה [רבינו בחיי פ' שמות]
אבל זה שנהרג בחורבן ביתר יש ע"ז מבוכה, עי' סוף קו' בית צדיק (בהערה) בהקדמת הרד"ל לפרקי דרבי אליעזר שדחה דברי הראב"ד בזה

[עזריאל ברגר]

שמעתי פירוש (אולי מהר"מ אליהו זצ"ל?): "נפק מיניה" ממנו בעצמו (כמו שאומרים לבחור "מה ייצא ממך?"), והיינו שהוא עצמו הוא רבי מאיר.

[דן בן יעקב]

זה מעניין, שבספרי ההיסטוריה הנכריים כתוב שהיה קיסר משוגע (כגון שכשנשרפה רומי עלה על א' הגבעות הצופות אליה וניגן בכינורו בהתלהבות), ולבסוף התאבד, ככל הנראה רצו להסתיר את זה שהתגייר.

[סעדיה]

זה מעניין, שבספרי ההיסטוריה הנכריים כתוב שהיה קיסר משוגע (כגון שכשנשרפה רומי עלה על א' הגבעות הצופות אליה וניגן בכינורו בהתלהבות), ולבסוף התאבד, ככל הנראה רצו להסתיר את זה שהתגייר.

[בקרו טלה]

זה מסתדר עם השנים?
רבי עקיבא רבו היה ככל הנראה חי עוד קודם החורבן.
מתי נולד רבי מאיר?
האם נירון היה אביו?

עי' בספר בשער המלך עמ' כ"ד-כ"ה

[דן בן יעקב]

זה מעניין, שבספרי ההיסטוריה הנכריים כתוב שהיה קיסר משוגע (כגון שכשנשרפה רומי עלה על א' הגבעות הצופות אליה וניגן בכינורו בהתלהבות), ולבסוף התאבד, ככל הנראה רצו להסתיר את זה שהתגייר.

לא בדיוק הבנתי מה יוצא מכל מה שכתב שם.

[טברייני]

מצאתי כתוב (ותמחלו לי על הבלאגן וחוסר העריכה):

נעמן ואלישע הנביא, נירון [רבי מאיר] ואלישע אחר.
טעם שרבי מאיר היה משתדל לקרב לאלישע אחר, תחת כנפי השכינה, ולהחזירו למוטב, כאשר תראה כמה מעשים שעשה לו, עיין במסכת חגיגה פרק אין דורשין, ובתוספות.
אפשר, על פי מה שכתב המגלה עמוקות ז"ל, כי אלישע הנביא נענש על שדחפו לגחזי בשתי ידים. לכן אלישע אחר, שבזמן התנאים, שנקרא על שמו, הודחף בשתי ידיים, במה שיצאת הבת קול ואמרה, 'שובו בנים שובבים חוץ מאחר'.
ואפשר להרחיב הענין, כי הנה נעמן שאל מאלישע 'בבוא אדוני בית רמון וכו' והשתחויתי בית רימון יסלח ה' לעבדך'. ועל כל פנים נעמן הוצרך לסליחה על חטא זה.
והנה גחזי נתקלל, שצרעת נעמן תדבק בו, והיינו הקליפה של נעמן, שקיבל אותה בהשתחויות בית רימון, ודבקה בגחזי, וכיון שדבקה, צרעת של נעמן כוללת צרעת הגוף והנפש, ויען שאלישע הנביא דחפו לגחזי בשתי ידים, ודבקה בו קליפת בית רימון, לכן אלישע אחר ששמו כשמו נדחף ולקח לו קליפת בית רימון, דהיינו על ידי שטעה באלהים אחרים בסיבת אדונו, שהוא מ"ט, כנעמן שחטא בסיבת אדונו.
ולכן אמרו על רבי מאיר שלמד תורה מאחר, 'רימון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק'. דהיינו, קליפת בית רימון שדבקה באלישע, כאשר דבקה בגחזי, שקבל אותה מנעמן בכניסתו לבית רמון עם אדונו, ומחשבתו לשמים ומעשיו בלתי רצויים. והיינו 'תוכו' ו'קליפתו'.
ורבי מאיר אשר יצא מנירון, שהוא נעמן, יען שכתב בספר מגלה עמוקות כי נעמן נתרפא מצרעתו על ידי שתחילת שמו נו"ן וסופו נו"ן, וכתיב, 'נגע צרעת כי תהיה באדם, והובא אל הכהן', מתחיל בנו"ן ומסיים בנו"ן. ועל כן נתרפא מצרעתו, ומקליפת בית רימון כאמור.
והנה, גם נירון תחילתו נו"ן וסופו נו"ן, ונתרפא על ידי רבי מאיר תלמיד אלישע, כנעמן שנתרפא על ידי אלישע.
וכן 'נירון' אותיות אמצעיות הן רי"ו, גימטריא 'ונעמן', כי נכנס בתוך שני נו"נין של נירון, ונתרפא ויצא ממנו רבי מאיר.
ולכן כיון שהרעה באה אליו לאלישע מנירון שהוא נעמן, שנתן הרעה לגחזי, וגחזי נתנו לאלישע אחר, על כן בקש רבי מאיר לתקנו שלא לדחותו בשתי ידים.
ולכן, כשם שגחזי שקיבל הרע של נעמן, היה תלמיד אלישע הנביא, כן גם רבי מאיר שיצא מנירון, וקבל הטוב שלו, היה תלמיד אלישע.
וכשם שנעמן היה שר צבא באדום, גם נירון קיסר היה שר צבא של אדום.
וכשם ששם נתגייר, והיה משמש לאדונו בקליפת בית רימון, וכונתו לשמים, כן רבי מאיר שיצא משר צבא אדום, שהוא נירון, היה דבק באלישע, וכונתו לשמים, הגם שאלישע כונתו לעבודה זרה, וכמו שאמר הכתוב 'הט אזנך ושמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתו'.

[טברייני]

ועוד אחד:

נקמת אדום היא רבי מאיר.
טעם, דנירון קיסר כי מטא לירושלים, אמר ליה לינוקא, פסוק לי פסוקך. אמר ליה 'ונתתי נקמתי באדום, ביד עמי ישראל'. אמר, קודשא בריך הוא בעי לחרובי ביתיה, ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא, אזל אגייר, נפק מניה רבי מאיר.
והיכן נתקיים המקרא, על פי מה שכתבתי במקום אחר, דרבי מאיר היה נשמה קדושה, ונטמע בסטרא אחרא על ידי חטא הידוע, ואחר כך הוא היה מאבד הסטרא אחרא, ומוציא בולעו מפיו, כמו שבירר האוכל מן הפסולת.
והוא על דרך מה שכתב רבינו האר"י ז"ל, על הפסוק, 'עת אשר שלט האדם באדם לרע לו', כי הניצוץ קדוש הנזכר, הנטמע בצאתו לאור, מקעקע כל הבשר, והורג יסודות הסטרא אחרא.
ולכן ההוא ינוקא רמז לו בפסוק, 'ונתתי נקמתי באדום', רצונו לומר, הנקמה תהיה באדום עצמה, מניה וביה, 'ביד עמי ישראל'.
'עמי ישראל' הם אותיות 'מאיר אלישע' רצונו לומר, מאיר תלמיד אלישע. וא' אחת חסרה, כי א' אחת משמשת לכאן ולכאן, יען כי אלישע נחסר ממנו אות א', שהוא מ"ט הנקרא מליץ אחד מני אלף, כמו שכתב הרב מגלה עמוקות, ונביא דבריו במקומם.
כי רבי מאיר לקח את האות א' שהוא מ"ט, ועשה מ'כותנות עור' 'אור', ולכן כששמע נירון קיסר הפסוק הנזכר, המורה כי אדום עצמם הם כגרזן ביד החוצב בו, ומניה וביה, ושדי ביה נרגא, וכמו שאמר ההוא ינוקא, 'ונתתי נקמתי באדום', ולא אמר 'מאדום', לכן איהו גופיה איגייר, ונפק מיניה רבי מאיר, הנוקם נקמת עמו ישראל, וק"ל.

[יאיר1]

בדורות הראשונים טוען שרבי עקיבא חזר לאחר כ"ד שנות לימוד לפני החורבן, דאם לא כן, כיד חמיו כלבא שבוע היה עשיר.
אמנם ניתן לחלוק על ההנחה הזו, כי אפשר שהתעשר תכף אחר החורבן.
מכל מקום לדבריו חי בזמן החורבן.
לפי מה שהביאו החברים כאן, מבואר שהיה בנו של נירון, ומכל מקום היה צעיר מרבי עקיבא בשנים רבות. וודאי קשה שהיה נכדו.

ותודה רבה לכל המחכימים.

[דמשק]

לפי מה שהביאו החברים כאן, מבואר שהיה בנו של נירון

הרמב"ם בהקדמתו לי"ד כתב שרבי מאיר היה בן גר צדק.

[עזריאל ברגר]

בדורות הראשונים טוען שרבי עקיבא חזר לאחר כ"ד שנות לימוד לפני החורבן, דאם לא כן, כיצד חמיו כלבא שבוע היה עשיר.

וכי איתא שירד מנכסיו?!
כתוב שנשרפו אוצרות המזון בלבד.
ייתכן שהיו לו נכסים רבים מחוץ לירושלים וכיו"ב.

[ברזילי]

פגישת ריב"ז ואספסיאנוס המופיעה בגיטין, נזכרת גם באיכה רבה. שם מפורש שנירון מת בעודו קיסר סמוך לחורבן, כמקובל אצל ההיסטוריונים (מת בקיץ 68 למנינם).

[יאיר1]

בדורות הראשונים טוען שרבי עקיבא חזר לאחר כ"ד שנות לימוד לפני החורבן, דאם לא כן, כיצד חמיו כלבא שבוע היה עשיר.

וכי איתא שירד מנכסיו?!
כתוב שנשרפו אוצרות המזון בלבד.
ייתכן שהיו לו נכסים רבים מחוץ לירושלים וכיו"ב.

אכן.
רק הבאתי את דבריו.

[יאיר1]

תוספות הרא"ש מסכת מגילה דף ב עמוד א

אי אליבא דר"ע בזמן הזה אית ליה תקנתא. פירש רש"י דהא ר"ע אחר חרבן הבית היה, ואין זו הוכחה דכמו כן היה קודם החרבן שנשא בת כלבא שבוע שהיה עשיר בפני הבית, לכך נראה דמוכח מדתנן אמר ר' יהודה אימתי במקום שנכנסין בב' ובה' ולא קתני מקום שהיו נכנסין, מכלל דבכל עת שנכנסים בב' ובה' מקדימין ליום הכניסה אף בזמן הזה.

[אראל]

בדורות הראשונים טוען שרבי עקיבא חזר לאחר כ"ד שנות לימוד לפני החורבן, דאם לא כן, כיצד חמיו כלבא שבוע היה עשיר.

וכי איתא שירד מנכסיו?!
כתוב שנשרפו אוצרות המזון בלבד.
ייתכן שהיו לו נכסים רבים מחוץ לירושלים וכיו"ב.

אכן.
רק הבאתי את דבריו.

במזרח ירושלים, בקברי המלכים, מראים על מערת קבורת כלבא שבוע, המערה עצמה נחצבה ביופי ובפאר, כראוי לקבורת עשירים ונכבדים, הרי מזה שני דברים, אחד שכלבא שבוע מת בירושלים [לפני או אחר החורבן], ושנית שנשאר בעשירותו עד סוף ימיו

[יאיר1]

במזרח ירושלים, בקברי המלכים, מראים על מערת קבורת כלבא שבוע, המערה עצמה נחצבה ביופי ובפאר, כראוי לקבורת עשירים ונכבדים, הרי מזה שני דברים, אחד שכלבא שבוע מת בירושלים [לפני או אחר החורבן], ושנית שנשאר בעשירותו עד סוף ימיו

או שזהו קבר של אדם אחר לגמרי...

[בן ראובן]

בדורות הראשונים טוען שרבי עקיבא חזר לאחר כ"ד שנות לימוד לפני החורבן, דאם לא כן, כיד חמיו כלבא שבוע היה עשיר.
אמנם ניתן לחלוק על ההנחה הזו, כי אפשר שהתעשר תכף אחר החורבן.
מכל מקום לדבריו חי בזמן החורבן.
לפי מה שהביאו החברים כאן, מבואר שהיה בנו של נירון, ומכל מקום היה צעיר מרבי עקיבא בשנים רבות. וודאי קשה שהיה נכדו.

ותודה רבה לכל המחכימים.

א"כ כשהלך ללמוד תורה מפי ר' אליעזר ור' יהושע, היה זה בירושלים בשבתם לפני ריב"ז? ולמה לא למד מפי ריב"ז עצמו? ולמה לא נזכר שמו בכל פרשת החורבן אם כבר אז היה מפורסם ורבם של כ"ד אלף תלמידים?

[יאיר1]

גם תוס' רא"ש אומר שחי בזמן הבית, כך שעל אף השאלות הטובות אינן דוחות הראיה.