טעות בברכת שהחיינו בשביעי של פסח

[בין הזמנים]

אישה שטעתה ובירכה שהחיינו לאחר ברכת ההדלקה. הצריכה לחזור ולברך משום הפסק בין ברכה למצווה?
איש שטעה ובירך שהחיינו לאחר קידוש, הצריך לחזור ולברך על היין משום הפסק בין ברכה לטעימה?

[עזריאל ברגר]

לפענ"ד הם נחשבים כמי שדיבר מעניני המצווה, ואינם צריכים לחזור ולברך.
דאל"ה - מה הועילו חכמים בתקנתם שתיקנו להביא פרי חדש בבדר"ה?!

[החתן סופר]

לכאורה צריכים לחזור כמו שכתבו הפוסקים שהתנגדו לברכת שהחיינו בכל הדלקת נר של יו"ט שהיא הפסק בין הברכה להדלקה ויש שכתבו "אפשר שנחשבת ברכת שהחיינו הפסק".

ומה שהקשו מבדר"ה כבר האריך הרחיב מרן הגרע"י ביחו"ד ח"ג סימן לד, ובחזו"ע ימים נוראים עמוד קסד ובפרט באבני נזר (תנ) שהביא שם לסביר למה לא הוי הפסק, ושם בסוף העמודה הימנית הסברו של הרב זצ"ל.

כמו כן יעויין עוד בחזו"ע ימים נוראים עמוד סב, וחזו"ע יו"ט עמוד שו.

[בברכה המשולשת]

לפענ"ד הם נחשבים כמי שהסיח מעניני המצווה, ואינם צריכים לחזור ולברך.
דאל"ה - מה הועילו חכמים בתקנתם שתיקנו להביא פרי חדש בבדר"ה?!

אם הסיחו מענייני המצווה, לכאורה כן צריכים לחזור ולברך, הלא כן? (או שלא הבנתי את כוונתכם כלל)
ולגבי פרי חדש בבדר"ה, הרי מנהגנו לא להביא פרי חדש, וגם הנוהגים כן זה רק לחומרא כסניף (ויעויין בהליכות שלמה מדברי הגרשז"א בזה)

[חיימקה]

(ויעויין בהליכות שלמה מדברי הגרשז"א בזה)

פסח פ"י סט"ו. ובשש"כ פמ"ז סמ"ג.

[עזריאל ברגר]

לפענ"ד הם נחשבים כמי שהסיח מעניני המצווה, ואינם צריכים לחזור ולברך.
דאל"ה - מה הועילו חכמים בתקנתם שתיקנו להביא פרי חדש בבדר"ה?!

אם הסיחו מענייני המצווה, לכאורה כן צריכים לחזור ולברך, הלא כן? (או שלא הבנתי את כוונתכם כלל)
ולגבי פרי חדש בבדר"ה, הרי מנהגנו לא להביא פרי חדש, וגם הנוהגים כן זה רק לחומרא כסניף (ויעויין בהליכות שלמה מדברי הגרשז"א בזה)

התכוונתי לכתוב "השיח", כלומר "דיבר", וטעיתי וכתבתי "הסיח" דמשמע "הסיח דעתו", ועכשיו יובן יותר.

[בין הזמנים]

תודה רבה לעונים, בפרט למבוססי המקורות.

לפענ"ד הם נחשבים כמי שדיבר מעניני המצווה, ואינם צריכים לחזור ולברך.
דאל"ה - מה הועילו חכמים בתקנתם שתיקנו להביא פרי חדש בבדר"ה?!

ומה יאמר מר במי שאחר ברכת שהחיינו הוסיף/ה לומר 'בשכמל''ו'?

[החתן סופר]

ראיתי למה שציינו בשש"כ דלעיל שבאמת אפשר לשתות בלי לברך בשנית ישר כח גדול.

ונידון זה מזכיר מה שרצה לדון בספר שלחן ערוך המקוצר (סימן כב הערה מט) במי שבטעות בירך לפני קריאת התורה "אשר נתן" ואחרי שסיים הברכה (שהדין בדיעבד יצא ויתחיל לקרוא) בירך "אשר בחר" האם הברכה השניה לבטלה והויא הפסק או לאו.

[עזריאל ברגר]

תודה רבה לעונים, בפרט למבוססי המקורות.

לפענ"ד הם נחשבים כמי שדיבר מעניני המצווה, ואינם צריכים לחזור ולברך.
דאל"ה - מה הועילו חכמים בתקנתם שתיקנו להביא פרי חדש בבדר"ה?!

ומה יאמר מר במי שאחר ברכת שהחיינו הוסיף/ה לומר 'בשכמל''ו'?

הוא בוודאי הסיח דעתו לענינים אחרים שאינם צורך קדושת היום ולא קשורים לשתיית היין, ויחזור ויברך על היין ועל קדושת היום (ואם חל אחש"פ במוצ"ש - יברך גם את ברכת ההבדלה, אבל לא על האש).

[בין הזמנים]

תודה.

[מן הדרום]

כבר במקראי קדש הביא דברי הגרשז"א בזה. רציתי להוסיף שאלה. במנחת שלמה א י"ח מוסבר בהרחבה שלדעת הנקודה היא היסח הדעת וזה מה שקובע, [וכבר העיר הגר"י כהן בהררי קדש על המקראי קדש שיש אפשרות שלא רק ההסח דעת חשוב] כמדומני שבשיעורי הגריש"א מהדורת הרב"צ קוק כתוב שדעתו הייתה שונה מהבנת הגרשז"א בענין הפסק , האם מישהו יכול לציין היכן, או יודע מה הכוונה