אישה שטעתה ובירכה שהחיינו לאחר ברכת ההדלקה. הצריכה לחזור ולברך משום הפסק בין ברכה למצווה?
איש שטעה ובירך שהחיינו לאחר קידוש, הצריך לחזור ולברך על היין משום הפסק בין ברכה לטעימה?
עזריאל ברגר כתב:לפענ"ד הם נחשבים כמי שהסיח מעניני המצווה, ואינם צריכים לחזור ולברך.
דאל"ה - מה הועילו חכמים בתקנתם שתיקנו להביא פרי חדש בבדר"ה?!
בברכה המשולשת כתב: (ויעויין בהליכות שלמה מדברי הגרשז"א בזה)
בברכה המשולשת כתב:עזריאל ברגר כתב:לפענ"ד הם נחשבים כמי שהסיח מעניני המצווה, ואינם צריכים לחזור ולברך.
דאל"ה - מה הועילו חכמים בתקנתם שתיקנו להביא פרי חדש בבדר"ה?!
אם הסיחו מענייני המצווה, לכאורה כן צריכים לחזור ולברך, הלא כן? (או שלא הבנתי את כוונתכם כלל)
ולגבי פרי חדש בבדר"ה, הרי מנהגנו לא להביא פרי חדש, וגם הנוהגים כן זה רק לחומרא כסניף (ויעויין בהליכות שלמה מדברי הגרשז"א בזה)
עזריאל ברגר כתב:לפענ"ד הם נחשבים כמי שדיבר מעניני המצווה, ואינם צריכים לחזור ולברך.
דאל"ה - מה הועילו חכמים בתקנתם שתיקנו להביא פרי חדש בבדר"ה?!
בין הזמנים כתב:תודה רבה לעונים, בפרט למבוססי המקורות.עזריאל ברגר כתב:לפענ"ד הם נחשבים כמי שדיבר מעניני המצווה, ואינם צריכים לחזור ולברך.
דאל"ה - מה הועילו חכמים בתקנתם שתיקנו להביא פרי חדש בבדר"ה?!
ומה יאמר מר במי שאחר ברכת שהחיינו הוסיף/ה לומר 'בשכמל''ו'?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 157 אורחים