עלייה לתורה עם הרבה שמות

[אלדר בריל]

אדם עם הרבה שמות כגון אברהם יצחק יעקב בן משה דוד, יכול להקל ולעלות לתורה רק בשמותיו הראשונים אם זה מסובך ומפריע לו? (אברהם בן משה).

[בברכה המשולשת]

הכרתי ת"ח אחד, ז"ל, שהיה עושה כן, והסברתי לו (בשיחה אישית בינינו, לא ברבים, כמובן), שאין לעשות כן, אלא יש להשתמש בכל השמות, כי הם כולם שם אחד, והוי כעולה בחצי שם. ואכן, ב"ה הוא קיבל את דבריי.

[אוצר החכמה]

למה זה כל כך פשוט לך?

[אלדר בריל]

הכרתי ת"ח אחד, ז"ל, שהיה עושה כן, והסברתי לו (בשיחה אישית בינינו, לא ברבים, כמובן), שאין לעשות כן, אלא יש להשתמש בכל השמות, כי הם כולם שם אחד, והוי כעולה בחצי שם. ואכן, ב"ה הוא קיבל את דבריי.

יש לך מקורות לדבר?

[עבד הזמן]

מסתמא זה תלוי בחזון איש ובאבני נזר האם שם אחד מתוך ב' הוי חצי שם או לא.

[מה שנכון נכון]

בשערי אפרים ש"א כתב שיש להקפיד לקרוא לעולה בתורה כאופן הראוי לכתוב את שמו בגט, כדי שלא יבוא לידי טעות בכתיבת הגט גביה או גבי בריה, ואדרבה יוכלו להסתמך ע"ז. (וכידוע, אכן זה אחד מדרכי הבירור העיקריים. ראה באה"ע סי' קכט, וע"ש סעיף יד).
ומשמע דאל"ה אי"צ כ"כ לדקדק בזה (לפחות ע"פ הפשט), וכ"כ שם להדיא שבעובר אורח אי"צ כ"כ לדקדק.

[בברכה המשולשת]

הכרתי ת"ח אחד, ז"ל, שהיה עושה כן, והסברתי לו (בשיחה אישית בינינו, לא ברבים, כמובן), שאין לעשות כן, אלא יש להשתמש בכל השמות, כי הם כולם שם אחד, והוי כעולה בחצי שם. ואכן, ב"ה הוא קיבל את דבריי.

יש לך מקורות לדבר?

כן. כך מבואר בהלכות גיטין (רח"ל).

[קאצ'קלה]

מכיר אני שני אברכים (שניהם רחוקים מלהקרא ת"ח) ששלשת השמות שיש להם - הם עליהם לטורח, ועל כן הם מסתירים שנים משמותיהם ונקראים בשם אחד בלבד, גם בשעה שעולים לתורה. וגם אני תמהתי אם שפיר עושים, והאם דין שני השמות הנותרים הם כשמות שנשתקעו.
שניהם מסתירים עובדה זו מאבותיהם, כדי שלא יכעסו עליהם.

[שמש]

הכרתי ת"ח אחד, ז"ל, שהיה עושה כן, והסברתי לו (בשיחה אישית בינינו, לא ברבים, כמובן), שאין לעשות כן, אלא יש להשתמש בכל השמות, כי הם כולם שם אחד, והוי כעולה בחצי שם. ואכן, ב"ה הוא קיבל את דבריי.

יש לך מקורות לדבר?

כן. כך מבואר בהלכות גיטין (רח"ל).

לכאורה יש לחלק מגט ובכלל מה"ת שיש בעיה לעלות ב'חצי שם' וכי לא יכולים לקרוא בשם המשפחה או כינוי או סתם 'יעמוד שלישי' וכד'?

[בקרו טלה]

ובכלל מה"ת שיש בעיה לעלות ב'חצי שם' וכי לא יכולים לקרוא בשם המשפחה או כינוי או סתם 'יעמוד שלישי' וכד'?

ובכלל מה"ת שיש בעיה לעלות ב'חצי שם' וכי לא יכולים לקרוא בשם המשפחה או כינוי או סתם 'יעמוד שלישי' וכד'?

דרכי משה הקצר אורח חיים סימן קלה
(ח) ובמרדכי שם (סי' תב) כתב עוד דאין חובה לקרות פלוני הכהן אלא שנהגו כן לקרות בשם הקרואים משום דילמא אתו לאינצויי.
שם סימן קלט או' א
עיין לעיל סימן קל"ה (אות ח) כתבתי דאין צריך לקרות לעולה בשמו אלא ברמז בעלמא סגי מיהו המנהג הפשוט בכל מקום לקרות יעמוד פלוני בן פלוני:

[סגי נהור]

לכאורה יש לחלק מגט ובכלל מה"ת שיש בעיה לעלות ב'חצי שם' וכי לא יכולים לקרוא בשם המשפחה או כינוי או סתם 'יעמוד שלישי' וכד'?

ואכן כך נהוג בעדות המזרח, שקוראים: שלישי יעלה בכבוד... ותו לא.

[בברכה המשולשת]

אבל אם כן קוראים בשם, צריך לקרוא בשם כולו

[אוצר החכמה]

אתה צריך להוכיח את הטענה הזו. אולי די בשם שרגילים לקרא לו.
אתה יכול לטעון גם שכך נראה לך יותר מסתבר אבל מנין לך הדבר בכזאת פשטות?

[בברכה המשולשת]

אתה צריך להוכיח את הטענה הזו. אולי די בשם שרגילים לקרא לו.
אתה יכול לטעון גם שכך נראה לך יותר מסתבר אבל מנין לך הדבר בכזאת פשטות?

זכורני שכך ראיתי בשם אחד מהגדולים (ואולי יותר מחד). אחפש בעז"ה

[פרי יהושע]

מכיר אני שני אברכים (שניהם רחוקים מלהקרא ת"ח) ששלשת השמות שיש להם - הם עליהם לטורח, ועל כן הם מסתירים שנים משמותיהם ונקראים בשם אחד בלבד, גם בשעה שעולים לתורה. וגם אני תמהתי אם שפיר עושים, והאם דין שני השמות הנותרים הם כשמות שנשתקעו.
שניהם מסתירים עובדה זו מאבותיהם, כדי שלא יכעסו עליהם.

חבל להתבייש מעצמך, אבל פשיטא שדינם כשם שהשתקע, אם לא בא כלל לשימוש, עם ברמז כמו תיבת מיל שיש שמכנים עצמם או בניק בפורום יש לדון בזה, וידונו בזה כותבי הכתובות והגיטין (ר"ל).

[מיני ומינך]

-

[בברכה המשולשת]

אתה צריך להוכיח את הטענה הזו. אולי די בשם שרגילים לקרא לו.
אתה יכול לטעון גם שכך נראה לך יותר מסתבר אבל מנין לך הדבר בכזאת פשטות?

זכורני שכך ראיתי בשם אחד מהגדולים (ואולי יותר מחד). אחפש בעז"ה

מצאתי מקורות בספר כתר שם טוב (הרב טהרני), הענף השמיני, אות ט.
ושם מביא תשובות והנהגות א יו"ד סי' תר"ח (וזה המקור שזכרתי)
ועוד מקור קדמון יותר במחנה חיים

[עזריאל ברגר]

הכרתי יהודי שלעת זקנתו ראה בנו שהוא עולה לתורה בשם אחד מתוך שנים (עד"מ אם היה שמו אברהם יצחק, עלה לתורה בשם "אברהם" בלבד).
לימים הוצרך בנו לכתוב כתובה דאירכסא, והגרמי"ל לנדא שליט"א פסק לו שיכתבו רק את השם הראשון, דהיינו שהשם השני השתקע!

[כדכד]

לכתוב שם האב בכתובה אין זה מעיקר הדין

[עזריאל ברגר]

לכתוב שם האב בכתובה אין זה מעיקר הדין

אבל אם כותבים שם לא נכון - זה עלול לפסול את השטר.
וחסידים מדייקים לכתוב מדויק בכתובה (והנ"ל הוא חסיד).

[מידע]

.... והסברתי לו (בשיחה אישית בינינו, לא ברבים, כמובן), שאין לעשות כן, אלא יש להשתמש בכל השמות. ואכן, ב"ה הוא קיבל את דבריי.

וכן שמעתי מהגר''ש דבליצקי שליט''א.

ובשבת ראיתי שרבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ זצ''ל בספרו על התורה, במדבר
כותב על המעלה בהזכרת השם עם שם האבא, שמוסיף לזכויות הבן והאב,
ודלא כחדשים שביטלו זאת.

[שמר]

בישיבת חברון לא קוראים לעולה בשם האב כלל.
ושמעתי שהחזו"א לא אהב את המנהג הזה והתבטא עליו שרק לאסופי קוראים כך.

[פרנצויז]

לכאורה יש לחלק מגט ובכלל מה"ת שיש בעיה לעלות ב'חצי שם' וכי לא יכולים לקרוא בשם המשפחה או כינוי או סתם 'יעמוד שלישי' וכד'?

ואכן כך נהוג בעדות המזרח, שקוראים: שלישי יעלה בכבוד... ותו לא.

מנהג הספרדים לקרוא בעליה לס"ת בשם פרטי ושם משפחה (בלי להזכיר שם אביו), ראה כף החיים סי' קל"ט ס"ק י"א (בשם כנה"ג ויפ"ל) שבמקומותיהם אין נוהגים להזכיר שם אביו אלא שם יחסו [=משפחתו].
אך ראה שם ס"ק ט' (בשם חיים שאל) שמנהג ירושלים שלא קוראים את השם כלל, (ועי"ש שמביא מנהג ארם צובא).
ואולי מנהג ירושלים התפשט לעוד קהילות.

בישיבת חברון לא קוראים לעולה בשם האב כלל.
ושמעתי שהחזו"א לא אהב את המנהג הזה והתבטא עליו שרק לאסופי קוראים כך.

לא רק בחברון נוהגים כך, אלא כך היה נהוג בישיבות ליטא הותיקות (פוניבז', סלבודקה וכו').

[מבקש דעת]

נפ"מ מכל זה,
מי שקורא לאביו לעלות לתורה, שנפסק שלצורך מותר להזכיר שם האב (עם הקדמת תואר כבוד),
ואם יש ענין לקרוא בשם לתורה הרי שמותר וצריך לקרוא בשם אביו,
אך שמעתי שבספר לרעך כמוך על הלכות כיבוד אב מביא שאין לקרוא בשם האב, אלא לומר יעמוד א"מ.