מי שרבם נפטר האם ע"י שהוגים בספריו מקיימים את עשה לך רב?

[הפשטן]

או שמא כדי למלא את החובה הזאת הם חייבים עכשיו למצוא רב אחר וחי.

[דרומי]

הזכרתני ששמעתי עתה על קריה חרדית מסויימת שמקבלים בה רק חסיד כזה שרבו חי בעלמא דין, והטעם: כדי שאם תהיה תלונה על החסיד יהיה למי לפנות. אני מצטט דברים כהוייתן.

[עבד הזמן]

כמדומה שלשון החזון איש על רב היא שסגי בזה שיש את ספריו ועל זה סומכים תלמידיו למעשה

[שייף נפיק]

אין ספק שכלפי ההלכה יתכן שמספיק לימוד מספרים.
אבל להיות 'תלמיד מרב' זה לא זה.
ידוע המעשה מתלמידי ר' חצקל ( הלא הם ראש וראשון מו"ר הגר"י שוורץ שהיו לו תקליטים משנות הי' בישיבה, שאגב נלקחו ממנו לצרך עריכת ספרי 'אור יחזקאל' ולצערו הגדול לא הוחזרו אליו עד היום, והגאון רבי שמואל טרוביץ זצ"ל ועוד) שהיו מתאספים אחר פטירתו ומאזינים לשיחותיו בתקליטים, והרב וולבה שמע מזה ומאד הקפיד על זה. שמעתי ממו"ר. וכמדומה שזה נדפס גם באגרות וכתבים להמשגיח.
צריך רבה' חי!
ונאה דורש ומקיים. המשגיח לקח לעצמו את ר' יונתן דיויד לרב אף שכמעט יכל להיות סבא שלו...
ומהגר"א ארלנגר שמעתי לדון בדין רב שאינו הגון בלומד מספרים, והנה ל"ו נדפס"ה בספר ברכת אברהם לחגיגה. קחנו משם

[הפשטן]

כמדומה שלשון החזון איש על רב היא שסגי בזה שיש את ספריו ועל זה סומכים תלמידיו למעשה

איפה כתב כן? יש לזה מראה מקום?

[קראקובער]

כמדומה שלשון החזון איש על רב היא שסגי בזה שיש את ספריו ועל זה סומכים תלמידיו למעשה

תלמידיו מדין באין כאחד?!

[אוצר החכמה]

יש כאן שני נושאים האחד הדיון בו מובן לי והאחד פחות.
האחד מובן לי והוא השאלה האם מותר לנהוג כדעת אחד הפוסקים אע"פ שחולקים עליו. לשאלה הזאת השיב החזו"א שאע"פ שהכלל במחלוקת שלא הוכרעה הוא שספיקא דאורייתא לחומרא אם הוא תלמיד של המיקל מותר לו לנהוג כדעתו. ועל זה אפשר לשאול האם מפי ספריו די. (כמדומני ששם החזון איש אומר בפירוש שכן). זו שאלה שנוגעת לאיסורים דאורייתא גמורים ואפילו לחיובי כרת כך שהשאלה וגדריה חשובים ונוגעים למעשה.


הנושא השני הוא מימרת חז"ל באבות עשה לך רב. ומה שלא ברור לי בזה הוא מדוע הדין הזה זוכה להתייחסות מיוחדת של דיון בפרטים יותר משאר המימרות במסכת אבות שהן הנהגות מוסר מחוייבות וראויות ויש להם כללים משלהם.
יש לי תחושה, אולי אינה צודקת. שמשום מה יש מאמרי חז"ל שהופכים ליסוד מוסד שאין לזוז ממנו (דוגמת כל ההולך בעצת הזקנים אינו נכשל) ואחרים שלא מקבלים את היחס הזה ואיני יודע על פי מה בוחרים אותם. איני מדבר על עשין ולאוין גמורים אלא על מימרות מוסר ואגדה.

[הפשטן]

אפשר לשאול האם מפי ספריו די. (כמדומני ששם החזון איש אומר בפירוש שכן).

על כך ביקשתי מראה מקום, ותודתי מראש לכל מי שיענני על זה.

יש מאמרי חז"ל...שלא מקבלים את היחס הזה.

איזה מאמר למשל?

[עזריאל ברגר]

יש מאמרי חז"ל...שלא מקבלים את היחס הזה.

איזה מאמר למשל?

וקנה לך חבר.
והוי דן את כל האדם לכף זכות.

[הפשטן]

הנושא השני הוא מימרת חז"ל באבות עשה לך רב. ומה שלא ברור לי בזה הוא מדוע הדין הזה זוכה להתייחסות מיוחדת של דיון בפרטים יותר משאר המימרות במסכת אבות שהן הנהגות מוסר מחוייבות וראויות ויש להם כללים משלהם.

אפשר דשאני ההיא מימרא דעשה לך רב, שאינה עיצה גרידא, שהרי יש לה בית אב בתוך שורש ההלכה העצמה, כדאיתא בעירובין ו סע"ב: "והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל - עושה. מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך. אלא: אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון, אי כבית הלל בקוליהון ובחומריהון".

[עבד הזמן]

כמדומה שלשון החזון איש על רב היא שסגי בזה שיש את ספריו ועל זה סומכים תלמידיו למעשה

איפה כתב כן? יש לזה מראה מקום?

חזון איש יורה דעה ריש סי' ק"נ

ודין זה בחיי החכם ובין לאחר מותו כל שידועות הוראותיו והלכותיו מפי תלמידיו או מפי ספריו

[הפשטן]

כמדומה שלשון החזון איש על רב היא שסגי בזה שיש את ספריו ועל זה סומכים תלמידיו למעשה

איפה כתב כן? יש לזה מראה מקום?

חזון איש יורה דעה ריש סי' ק"נ

ודין זה בחיי החכם ובין לאחר מותו כל שידועות הוראותיו והלכותיו מפי תלמידיו או מפי ספריו

ייש"כ.

[הפשטן]

והוי דן את כל האדם לכף זכות.

לכאו' אינה הנהגה גרידא, דהא בשבועות ל ע"א ילפינן לה מדכתיב בצדק תשפט עמיתך.

[אוצר החכמה]

הנושא השני הוא מימרת חז"ל באבות עשה לך רב. ומה שלא ברור לי בזה הוא מדוע הדין הזה זוכה להתייחסות מיוחדת של דיון בפרטים יותר משאר המימרות במסכת אבות שהן הנהגות מוסר מחוייבות וראויות ויש להם כללים משלהם.

אפשר דשאני ההיא מימרא דעשה לך רב, שאינה עיצה גרידא, שהרי יש לה בית אב בתוך שורש ההלכה העצמה, כדאיתא בעירובין ו סע"ב: "והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל - עושה. מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך. אלא: אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון, אי כבית הלל בקוליהון ובחומריהון".

זה הנושא הראשון שעליו כתבתי. שהרי הראשונים הקשו מדין זה על הגמרא בע"ז של ספיקא דאורייתא לחומרא ותירצו מה שתירצו ועל זה כתב החזון איש את דבריו.
אני התכוונתי בנושא השני למה שהועלה כאן שמעבר לשאלה איך לנהוג על פי דין אדם צריך שיהיה לו רב ואפילו הוא גברא רבא צריך לעשות מי שהוא קטן ממנו לרב וכל זה מהמימרא עשה לך רב.

[עבד הזמן]

נראה לי שהג"ר מרדכי פטרפרוינד האריך בשאלה זו בקונטרס נתיבות הוראה חלק א'
משום מה אינו באוצר החכמה

[אוצר החכמה]

והוי דן את כל האדם לכף זכות.

לכאו' אינה הנהגה גרידא, דהא בשבועות ל ע"א ילפינן לה מדכתיב בצדק תשפט עמיתך.

אתה צודק ולכן על עניין זה באמת החפץ חיים דן בגדרי הדינים במצ"ע זו.