פרי יהושע כתב:רעק"א (והמ"ב בעיקבותיו) סתרו עצמם במשולש, מקום אחד כתבו שלעניין הכנה א"צ עירוב תבשילין (עפ"י מה שדייק רעק"א ממתני' שבת דחלבי שבת וכו'), ובמק"א כתב שמהני ע"ת, ובמקום אחר כתב לעניין ס"ת שלא מהני ע"ת, האם זו סתירה או שיש חילוק, ומה יש לנהוג הלכה למעשה?.
גלילת ס''ת ביו''ט לצורך שבת,עריכת שולחן שבת ביו''ט, שטיפת כלים ביו''טלשבת
מגן אברהם סימן שב ס"ק ו אין מציעין המטות משבת למ"ש [משנה ורמב"ם פכ"ג],,, ונ"ל דמטה העומדת בחדר שדר שם ואיכא בזיון ודבר מגונה שיעמוד כך מותר להציעו דלצורך שבת הוא,,,ומציעין המטות מלילי שבת לשבת ומ"מ טוב יותר להציעו מע"ש
ובהגהות רבי עקיבא איגר אין מציעים המטות משבת למ"ש. אף אם מ"ש הוא י"ט אבל מיו"ט לשבת ואף שלא הניח ע"ת דהרי הר"י ס"ל דמציעים מיוה"כ לשבת דשבת קדושתו חמורה אבל לא משבת ליוה"כ וס"ל שם דחלבי שבת קרבים ביוה"כ אלא דרע"ק פליג וס"ל דשניהם שווים וחלבי שבת אין קרבים ביוה"כ ומשמע דס"ל ג"כ דאין מציעים מיוה"כ לשבת אבל מ"מ כיון דשבת בודאי קדושתו חמורה מיו"ט וחלבי שבת קריבים ביום טוב יש ללמוד דמציעין מיו"ט לשבת כמו דמותר לר"י מיוה"כ לשבת כנלע"ד אח"כ ראיתי בא"ר סק"ח כ' רש"ל פסק ממהר"ש נ"ל דטליתים חדשים שרי לקפל ביום טוב שחל להיות בע"ש כשעשה ע"ת ולענ"ד בלא עשה ע"ת ג"כ שרי כמו מיוה"כ לשבת לר' ישמעאל וי"ל ועמ"ש בגליון סי' תקכ"ח במג"א ס"ב ובססי' תרס"ז
משנה ברורה ס"ק יז ומ"מ ביום טוב שחל בע"ש מותר לקפל טליתו כשפושטו אם היא חדשה ולבנה אף שאין דעתו ללבשו בו ביום והיינו כשעשה עירובי תבשילין דאל"ה הרי אסור לו להכין לצורך מחר כ"כ בא"ר אבל בחידושי רע"א הוכיח דאף בלא הניח ע"ת שרי אם היא סמוכה לשבת מלשונו דאמר אבל משמע דפסק כרעק''א וכן מוכח בשה''צ כג
ס"ק יט מציעין את המטות [כג] מלילי שבת לשבת ולכתחלה טוב יותר שיציע מע"ש אבל אין מציעין משבת למוצאי שבת ומ"מ אם המטה עומדת בביתו והוא דבר מגונה ובזיון לשבת שיעמוד כך מותר להציע דמקרי צורך שבת [מ"א וש"א]
שער הציון ס"ק כג כתב בחידושי רעק''א שמותר, להציע מיום טוב לשבת אף אם לא הניח ערובי תבשילין
שולחן ערוך תקכח יום טוב שחל להיות בע"ש אין מערבין לא עירובי חצרות ולא עירובי תחומין אפילו אם הניח ערוב תבשילין) (ר"ן פ"ב דביצה)
מ''א ס"ק ב ואפי' אם כו' - דע"ת אין מתיר אלא צרכי סעודה (ר"ן) ועיין מה שכתבתי סי' תקכ"ז ס"כ
משנה ברורה ס"ק ג דעירובי תבשילין אינו מתיר אלא לתקן צרכי סעודה לצורך מחר
וברבי עקיבא איגר לכאורה הא נראה ליתן טעם אחר. דע"ת אינו מתיר רק מה דמותר ביום טוב לעשות לצורך עצמו מותר לעשות לצורך שבת. וגם דאפשר שיהיה לצורך יום טוב אם יקלעו לו אורחים. אבל לענין עירוב דלא משכחת דבר זה לצורך יום טוב עצמו דע"ת להיתר יום טוב צריך להיות קודם יום טוב. וגם המעשה דעירוב בוודאי אינו לצורך היום דלא יהיה הטלטול ביומו כיון דלא היה מערב קודם. בכה"ג דוודאי לצורך שבת הוא אין ע"ת מתיר ודו"ק. ויש לי לעשות סמוכים מדאמרינן בביצה דכ"ב א' שאני הטמנה מוכח מלתא דלדעת השבת עביד. הרי במה דמוכח דלצורך השבת עביד לא מהני ע"ת. ואף דקיי"ל דגם להטמנה מהני ע"ת. מ"מ י"ל דבהטמנה אין מוכח כ"כ דלצורך שבת עביד. אבל הכא לענין ע"ת דוודאי ל"ש ליומא קיימא הסברא כיון דניכר להדיא דלצורך שבת לא מהני ע"ת
מגן אברהם סימן תרסז ס"ק ג ובהג"מ כתב אסו' להעמיד השלחנות והספסלים לסדרן לצורך הלילה כ"כ הגמ"נ משמע דוק' לסדרן אסור אבל להעמידן מות' מפני כבוד י"ט אבל שאר הכנות אסורים וכ"כ במנהגי' ה' פסח דאסו' להבי' יין מי"ט לחבירו וגם במהרי"ל אוסר לחפש הס"ת משבת לי"ט משום הכנ' ועסי' תי"ו ס"ב
וברבי עקיבא איגר לחפש הס"ת משבת ליו"ט. משמע מיו"ט לשבת מותר ע"י עירוב תבשילין. וע' מג"א סקכ"ח ס"ב בשם הר"ן ועמ"ש שם בגליון ולטעמ' דידי שם הכא מיו"ט לשבת מותר ע"י ע"ת דשייך ג"כ היתירא הואיל ומקלעי אורחים ורוצים ללמוד הפרשה שיקראו בשבת לגלול אבל לטעמא דהמג"א שם בשם הר"ן דע"ת אינו מתיר אלא צרכי סעודה. א"כ הכא אסור לחפש הס"ת מיו"ט לשבת. ועמ"ש בגליון לעיל סי' ש"ב במג"א ס"ו
משנה ברורה תרס''ז ס"ק ה ולכן אין מציעין המטות משבת לחול [ח"א] ולכן אסור לחפש הס"ת [ז] משבת ליו"ט (דהיינו להעמיד הס"ת בפרשה שיקראו בה ביום טוב אסור בשבת עיו"ט) וכן מיו"ט לחבירו:
שער הציון ס"ק ז עיין בשערי תשובה דהוא הדין מיום טוב לשבת, ועיין בחדושי ר' עקיבא איגר
שערי תשובה מ"ש בשם מהרי"ל לענין חיפוש בס"ת ר"ל להעמיד הס"ת בפרשה שיקראו בה ביום טוב אסור בשבת שהוא עי"ט משבת ליום טוב כן הוא במהרי"ל ובא"ר נקט איפכא מיום טוב לשבת וכ' מח"ב ובשניהם יש ליזהר
וז''ל המחזיק ברכה ס''ק ב הרב א''ר כתב משם מהרי''ל דאסור לחפש הספר תורה מיום טוב לשבת ואין לומר דכיון דאיכא עירוב וקאמר למעבד כל צרכנא לשתרי דהרואה יראה בדין עירובי תבשילין דמוכח מהש''ס והפוסקים אחרונים דדוקא הותר במה דמתנה בפירוש או מה שהוא מוכרח לבישול עיין סימן תקכ''ז וא''כ לא מהני עירוב לזה
מבואר דאיכא ג' שיטות
1 רעק''א בסימן ש''ב ובתרס''ז שולח לסימן ש''ב דאין צורך לעירוב תבשילין בשאר דברים והביאו השער הציון בפשיטות בס''ק כג לענין היתר להציע המטה מיו''ט לשבת ובשער ציון בתרס''ז ס''ק ז הביא שתי שיטות את הרעק''א ואת השערי תשובה דאפילו עירוב תבשילין אינו מועיל
2 שיטת המ''א בתקכ''ח והמשנ''ב בס''ק ג הביאו דבשאר דברים חוץ צרכי אכילה לא מועיל עירוב תבשילין וכן שיטת המחזיק ברכה בתרס''ז והגר''ז בתקג המובא לקמן ופשטות השערי תשובה בתרס''ז דהביא את המחזיק ברכה
3 שיטת הא''ר דעירוב תבשילין מועיל וצריך עירוב תבשילין ומביאו המשנ''ב בסימן ש''ב ס''ק יז ומשמע דמיקל כרעק''א וכן בשער הציון ס''ק כג מפורש להדיא כרעק''א וכן לומד הרעק''א בתרס''ז בשיטת המ''א במהרי''ל דמועיל עירוב תבשילין וצריך עירוב תבשילין
וצע''ג ליישב שיטת המשנ''ב
שולחן ערוך הרב סימן תקג ס''ק ג ואפילו דבר שאין בו מלאכה כלל כגון להדיח כלים וכיוצא בזה אסור לעשות ולהכין ביום טוב לצורך חול ואפילו לצורך שבת שלאחריו אם לא הניח עירובי תבשילין וכן לצורך יום טוב שני בגולה ואפילו לצורך יום טוב שני של ראש השנה שהן קדושה אחת ונחשבים כיום אחד ארוך להחמיר אבל לא להקל שהרי אנו בקיאין בקביעות החדש ואנו יודעים שיום אחד הוא קדש מן התורה ויום שני חול גמור מן התורה ונמצא מכין מיו"ט לחול ולכן יש ליזהר שלא להביא יין ביום טוב ראשון לצורך קידוש של ליל יום טוב שני וכן לא יחפש בספר תורה ביום טוב ראשון מה שצריך לקרות ביום טוב שני או בשבת שאחר יום טוב אף על פי שהניח עירובי תבשילין שאין עירוב תבשילין מתיר אלא תיקון צרכי סעודת שבת אבל לא שאר הכנות מיו"ט לשבת כמ"ש בסי' שצ"ג
הנה היקל הגר''ז בהדחת כלים מיו''ט לשבת אם יעשה עירוב תבשילין אע''פ שמחמיר בגלילת ס''ת אפילו אם עושה עירוב תבשילין וטעמו נראה דהדחת כלים הינה מצורכי הסעודה
שבט הלוי חלק ד סימן נא ומה ששאל בענין הדחת כלים מסעודת יום טוב שחל להיות בע"ש אם מהני בה עירוב תבשילין ע"פ סברת המג"א סי' תקכ"ח בשם הר"ן דלא מהני רק בצורכי סעודה, אמת שבתשובת שבט הלוי ח"ג סי' ס"ח נטיתי להחמיר בזה וטעמי ונימוקי שם יעו"ש, מ"מ הראה לי תלמידי רי"מ שטערן הי"ו בשו"ע הרב סי' תק"ג דעתו דמהני עירוב תבשילין גם להדחת כלים, ובטלה דעתי.
ביאור מחלוקת הא"ר והרעק"א האם הצעת המיטות וקיפול בגדים מיו"ט לשבת בעי לע"ת למה שנתבאר
והנה כבר כתבנו (שבת ס' ק' ס"ב) ביאור מחלוקת הא"ר בשם מהרש"ל ורעק"א (ס' ש"ב סע' ג'), האם בעי לעירוב תבשילין להצעת המיטות וקיפול בגדים מיו"ט לשבת או דשרי אף בלא ע"ת, שרעק"א הוכיח לכא' ממתני' שבת (קי"ב א') דלא בעי אף לעירוב תבשילין דהא תנן שם שלדעת ר"י שחלבי שבת קרבים ביוה"כ מקפלים הכלים ומציעים המיטות מיוה"כ לשבת שקדושתו קלה משל שבת, ואף שאין עושים מיוה"כ לשבת ע"ת, וא"כ כיון וחלבי שבת קרבין ביו"ט דין הוא שיהיה אפשר לקפל כלים ולהציע את המיטות מיו"ט לשבת גם בלא ע"ת.
וכתבנו שם שיש לבאר דעת הא"ר ע"ד שכתבנו שמשמע בסוג' שע"ת הוא מצוה בפ"ע מצד זכור את יום השבת או כדי שיאמרו וכו', ועל כן כיון ותיקנו אותה בכל יו"ט שחל בע"ש שוב אסור לו לעשות שום הכנה וכדו' בלא ע"ת, אף שמצד עצמה אין בה משום ליתא דמלאכה ותיקון, עכ"פ מצד מצות ע"ת חייב, משא"כ יוה"כ שלא תקנו בו כלל ע"ת שאין שייך שם טעמים אלו, אילו חלבי שבת היו קרבים בו כדברי ר"י, לא היה נאסר מליתא דמלאכה לקפל בו בגדים ולהציע בו המיטות.
אמנם דעת רעק"א נראה שסבר שעיקר ע"ת בא כדי להתיר ע"י איסור מלאכה דרבנן וכמו שנתבאר עפ"י הסוגי' באלו עוברין ודברי הראב"ד והריטב"א, ועל כן הוכיח שכיון ומילתא דמלאכה ותיקון או הכנה אין איסור לקפל ולהציע מיו"ט לשבת לא בעי אף ע"ת.
ואפשר שרעק"א לשיטתו אזיל, שכתב בגיליונו למג"א בהל' יו"ט (ס' תקכ"ח מג"א סק"ב) שכ' עפ"י הר"ן טעם ההלכה דלא מהני ע"ת לעירובי חצירות ותחומין משום דלא נתקן ע"ת אלא לצרכי סעודה, ורעק"א כתב שנראה לו לתת טעם אחר, דלא מהני ע"ת אלא במה דשרי לצורך יו"ט עצמו וגם אפשר שיהיה צורך יו"ט אי יקלעו אורחים, משא"כ ע"ת וחצירות שאין בהן צורך ליו"ט לא שייך בהן ע"ת דמינכר שעושה לצורך שבת עיי"ש כל דבריו וראיותיו, [ועיקר היסוד כתב כבר באו"ז בהל' יו"ט, אלא ששם דוקא כתב עפי"ז להתיר ע"ת לצורך עירובי חצירות כיון ולא נאסר הטלטול ביו"ט, אולם אין מסקנתו ברורה בעניין זה עיי"ש. ועפ"י יסוד זה ניחא נמי מפני מה ביצה שנולדה ביו"ט אסורה אף בטלטול ביו"ט לצורך שבת לכו"ע ואף אי מותר לגומעה בשבת למאן דלית ליה הכנה דרבה, ואף שעשה ע"ת כעולה ממעשה דאושפיזכניה דרב אדא בר אהבה (דף ד' א'), כיון וביומא אסורה לא מהני ליה ע"ת עי"ש בסוגי'].
והעולה מדבריו דעיקר דינא דע"ת מתפרש ע"ד הראב"ד כהרא"ה או הריטב"א שע"י שעושה ע"ת לא חשיב שעושה לצורך שבת אלא כעושה לצורך יו"ט, ורק לכן שרי ליה לעשות ע"י ע"ת צורך שבת, והרי כבר בארנו שלפי דבריהם יש לנו לבאר שע"ת מתיר את האיסור מלאכה מד"ס, ולא רק שהוא מצווה בעלמא של ע"ת, ושפיר הוכיח גם ממתני' דשרי להציע ולקפל המיטות מיו"ט לשבת וכמש"נ.
אלא שלפי זה יש לעי' במה שבארנו דעת הא"ר עפ"י רש"ל שלכא' לדידם מהו הטעם דמהני ע"ת להצעת המיטות וכו', דהא ממנ"פ מה סברי במה דלא מהני ע"ת לעניין ע"ח וע"ת, אי סברי כמש"כ הר"ן הא לא מהני כלל ע"ת אלא לצורכי אכילה, [אכן ביש"ש (ס' י"א) העתיק כהר"ן וצ"ע], ואי בארו דין זה כרעק"א וכמש"נ שדעתו כהראב"ד, א"כ לכא' לא בעי כלל לע"ת להצעת המיטות וכדו', וצ"ב.
ואולי י"ל דאמנם סברו כראב"ד, ומ"מ סברי דגם איכא מצוה בפ"ע של ע"ת כמו שמשמע בסוגי' ולכן בעי לעולם ע"ת גם לכל הכנה וצ"ע עוד, [ועי' עוד במה שציין רעק"א בעצמו בס' ש"ב למש"כ בגל' מג"א בס"ס תרס"ז ששם משמע מדבריו דבעי ע"ת גם להכנה גרידא אלא דמהני לשיטתו בס' תקכ"ח עיי"ש, וצ"ע].
עוד י"ל עפמש"כ התוס' בפ' בכל מערבין (עירובין ל"ח א' ד"ה משום הכנה) דלא מהני ע"ת לע"ת וחצירות משום דיש בהן איסור הכנה מה"ת ולית בהו היתר דהואיל שיש באפיה ובישול עיי"ש, [ואף שמבואר שם בסוגי' (ע"ב) דליכא איסור הכנה מה"ת לעניין עירובי תחומין שתחילת היום קונה שביתה ושבת מכינה לעצמה עיי"ש, צ"ל דשאני היכא שמערב בתחילה שעצם המעשה הכנה אסורה, משא"כ התם שמערב על המעורב כבר, ע"ז אמרינן דמצד עצם מה שקנה עירוב לא הוי הכנה דממילא שאסורה כיון ותחילת היום קונה עירוב]. ולפי זה שפיר יכולים לסבור דעכ"פ לעניין הצעת המיטות וקיפול בגדים שאינן כדבר חדש ואין בהן איסור הכנה מה"ת כמו שמבואר שם בתוס' מהני ע"ת, [וע"ע כאן במרדכי (ס' תרמ"ח) סברא אחרת שבעירוב יש איסור הכנה מה"ת כיון והוא רק לצורך מחר].
והנה בנוסח הנחת ע"ת לא כתב הרמב"ם (שם בה"ח) אלא שיותר לו בעירוב זה לאפות ולבשל, ולא הוסיף דבעי למימר דיהיה שרי לן בכך למעבד כל צורכנא ולאדלוקי שרגא כמו שהוסיף הבה"ג עי"ש במ"מ ובב"י (שם ס' י"ט) ובלבוש. ונראה דהרמב"ם סבר דלא תיקנו ע"ת אלא למצוה וכנ"ל לטעמים הנזכרים בסוגי' ולא מחמת איסור, דהא דעת הרמב"ם שצרכי שבת נעשים ביו"ט, ועל כן לא בעי להניח ע"ת אלא לאפיה ובישול שבזה תיקנו ותו לא עי'.
עזריאל ברגר כתב:האם יש מקום להכניס בדברי הפוסקים שהאיסור בס"ת הוא משום שניכר מתוך מעשיו שהוא עושה את הדברים לשבת, ואין סיכוי הגיוני שיבוא ליהנות מזה ביו"ט עצמו?
(וע"ד הדחת כלים שאסור להדיח כלים אם איננו מתכנן לאכול בהם אא"כ יש סיכוי הגיוני שיבוא להנות מהם)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 148 אורחים