בינוני כתב:היינו הך.
לשון האגרו"מ הנ"ל: "ודמי סרסרות יש להחשיב שהוא הסך שההנהו... יש להחשיב זה כשדה העשויה ליטע, שאומדין כמה אדם רוצה לשלם, שהוא לכה"פ כפחות שבדמי הסרסרות". ופשוט שכך הוא אצל כל הפוסקים.
לפני יומיים אבן זועקת כתב:במקום שהמתווך מרוויח אחוזים משמעותיים מהעסקה אין זה שכר פעולה אלא חלק ברווחי המכירה והוא אינו מתווך אלא אחד מן המוכרים. להגדרה ההלכתית של הבעלות או ההגדרה המשפטית אין מקום כאן, כי העיקר הוא שהוא עובד לעצמו עבור הרווח ולא משתכר עבור התיווך בעלמא
אין טעם להסתובב עוד סביב הנקודה הזו אני הסברתי את דעתי ואתה הסברת את דעתך.אמש בחצות בינוני כתב:המתווך הוא סך הכל מי שעומד בתווך בין המוכר לבין הקונה
אינני מקבל כלל. לא מקובל לפרסם את מחיר התיווך בכלל מחיר הדירה וגם המתווך עצמו אינו מחשב את דמי התיווך הנוספים שהוא גובה מהקונה. אתה צודק שמתווכים עושים את זה כדי להטעות אבל על זה בדיוק אנחנו דנים שדרך לרמות אינה הופכת ל"הוה ליה לאסוקי אדעתיה". אין לזה שום שייכות לנפל בישרא ששם אין במשמעות הלשון כלל שהיא כשרה אלא שלא מגלים שהיא טריפה וכשם שיכולנו שלא להכריז כלל אנו יכולים להכריז באופן שלא יובן מה שאיננו רוצים שידעו.בינוני כתב:הציור שלנו הוא במתווך שמפרסם דירה בהאי לישנא: "דירה לקנייה בגאולה במחיר שני מיליון שקלים". מה הוא בעצם עושה, מערפל על מה המחיר. הקונה יכול לחשוב שזה מחיר הדירה נטו, והוא יכול לחשוב שזה כולל דמי תיווך מוסכמים עם המוכר כפי שהרבה מאוד מתווכים עושים. מה זה שונה מ'נפל בישרא'?
נל"פ שבמקרה שהתווך מרוויח כך מן הצד לא היו נהוגים דמי תיווך.בן ראובן כתב:אולי גם בעניננו יש לשום כמה היו דמי התיווך הנהוגים בעולם לו היה המתווך פטור מחובתו החוקית כלפי הקונה (וממילא יכול לנהוג כמנהג המתווך דידן ולהרוויח עוד מן הצד).
אבן זועקת כתב:נל"פ שבמקרה שהתווך מרוויח כך מן הצד לא היו נהוגים דמי תיווך.בן ראובן כתב:אולי גם בעניננו יש לשום כמה היו דמי התיווך הנהוגים בעולם לו היה המתווך פטור מחובתו החוקית כלפי הקונה (וממילא יכול לנהוג כמנהג המתווך דידן ולהרוויח עוד מן הצד).
בן ראובן כתב:למה אתה מדלג את ההמשך: "וכן אולי הוא כשכר הטרחא... ואף אם לפעמים אירע שדמי הטרחא הוא פחות מדמי הסרסרות שנוהגין בעיר יש לשום זה ע"פ בקיאין שהוא לשום כמה היו מתרצין הסרסורים באם לא היה מנהג בעיר כמה לשלם"?
וא"כ אולי גם בעניננו יש לשום כמה היו דמי התיווך הנהוגים בעולם לו היה המתווך פטור מחובתו החוקית כלפי הקונה (וממילא יכול לנהוג כמנהג המתווך דידן ולהרוויח עוד מן הצד).
אבן זועקת כתב:נל"פ שבמקרה שהתווך מרוויח כך מן הצד לא היו נהוגים דמי תיווך.
סגי נהור כתב:הערה נכונה מאוד. זאת נקודת ההבדל בין מתווך לסוחר שקונה בזול ומוכר ביוקר, שהסוחר אינו גובה שכר טרחא מהקונה שהרי הוא מרוויח מהעסקה עצמה. וק"ל.
בינוני כתב:בן ראובן כתב:למה אתה מדלג את ההמשך: "וכן אולי הוא כשכר הטרחא... ואף אם לפעמים אירע שדמי הטרחא הוא פחות מדמי הסרסרות שנוהגין בעיר יש לשום זה ע"פ בקיאין שהוא לשום כמה היו מתרצין הסרסורים באם לא היה מנהג בעיר כמה לשלם"?
וא"כ אולי גם בעניננו יש לשום כמה היו דמי התיווך הנהוגים בעולם לו היה המתווך פטור מחובתו החוקית כלפי הקונה (וממילא יכול לנהוג כמנהג המתווך דידן ולהרוויח עוד מן הצד).
למה דילגתי? כי אתה טענת ש'נהנה' ו'פחות שבפועלים' זה תרתי דסתרי אז הבאתי את הקטע הרלוונטי שזה ממש לא סותר.
המשך דברי האגרו"מ לא רלוונטיים כלל לענייננו, כיון שיש היום מנהג ברור כמה משלמים למתווך מדין יורד [וזה כמו שכתב מתחילה שכפחות שבפועלים שזה השיעור של נהנה], והמנהג הוא הקובע את ההלכה. יש לציין שבארה"ב המנהג לא כ"כ ברור כמו באר"י, כך שמעתי מדיין בן חו"ל.
זו גם התשובה על העצה שלך. לא יעזרו לנו שומות כלשהן, לאחר שיש היום מנהג ברור שמקובל בכל הבתי דינים כמה משלמים למתווך שפועל כיורד - שפטור מחובה כלשהיא כלפי הקונה ומקבל כפי ההנאה שהביא לקונה.
בן ראובן כתב:להיפך! בדברי האגרו"מ מפורש שהן שתי הגדרות שונות וצריך לשלם כפחות שבשניהם (כדין ידו על התחתונה), ולכן כותב ש"מה שההנהו" הם דמי הסרסרות הנהוגים, משא"כ לענין שכר הטרחא יש לשום בכמה היו מתרצים אם לא היה מנהג. ומכאן תשובה להמשך דבריך שיש היום מנהג ברור, שהרי על זה ממש כתב האגרו"מ שביורד שלא ברשות לא אזלינן לגמרי בתר המנהג.
אבן זועקת כתב:(כפי הנראה אינך מוכן לשקול מחדש את דעתך המוצקה).
אבן זועקת כתב:וכל זה עוד לפני שדיברנו על הונאת המוכר. הציור התמים שהצגת כאילו המתווך אומר למוכר בשיא היושר שמגיע לו שני מליון וזה מחיר הדירה והמוכר עונה לו שהוא צריך רק מליון וחצי אז מצידו המתווך יכול לקחת חצי מליון מעלה שאלות של מכירת שוטה.
בן ראובן כתב:הקונה חיפש דירה. הוא לא חיפש מתווך העושה לביתו מן הצד.
בינוני כתב:בן ראובן כתב:הקונה חיפש דירה. הוא לא חיפש מתווך העושה לביתו מן הצד.
דבר ראשון, נראה שהגענו לעמק השווה שאם אכן דינו כיורד הקונה צריך לשלם כמה שנהנה ולכה"פ כפחות שבפועלים.
ולטענתך, אתה בוודאי צודק לגמרי, ולכן, מכיון שהוא חיפש דירה (ולהדיא אצל מתווכים כמו בסיפור שלנו), הוא מוגדר כשדה העשויה ליטע, וא"כ, ברגע שיהיה מישהו שיביא לו הנאה, הוא יצטרך לשלם לו דמי נהנה כפחות שבפועלים.
(ואם התכוונת לטעון שהוא מוגדר כצד בעסקה, בזה אין לי מה להוסיף על מה שכבר כתבתי).
מי שהפך את זה לאישי היה ההוא שהסביר שהוא רגיל בהלכות האלו ולכן וכו'. אבל הצדק עמך, לא הייתי צריך להיגרר וכבר חפצתי למחוק את המשפט הזה אך אתה הקדמתני.בינוני כתב:חבל שזה הגיע לאישי
אם הראיה המפורשת היא מנפל בשרא לבני חילא הרי שעניתי עליה כבר לפני כמה הודעות כשהסברתי את האגר"מ, שם גם אם אין רגילות להכריז שנפל בשרא לבני חילא אין לנכרי סיבה לחשוב שהבשר אינו טריפה. ההכרזה שנפל בשרא לבני חילא אינה רומזת או מטעה לחשוב שהבשר כשר אלא כמוהו כמודיע רק ליהודים שהבשר טרף באופן שהגויים לא ישמעו את ההכרזה. אין לזה שום קשר לרגילות הרמאים.בינוני כתב:למה אתה לא מתייחס לראיה המפורשת שהבאתי שמתחשבים ברגילות הרמאים?
בן ראובן כתב:א. במציאות יש שני סוגי מתווכים, מתווך הפועל כחוק ומקפיד לייצג את האינטרס של הקונה (נקרא לו "מתווך"), ומתווך שאינו מקפיד על כך ומתיר לעצמו להרוויח מן הצד (נקרא לו "יורד"). הם מציעים שני שירותים שונים, שירות "תיווך" ושירות "ירידה".
פשוט שכל הקונה דירה מעדיף שירות "תיווך" ולא שירות "ירידה", ומכאן שהוא "שדה העשויה לתיווך" ולא "שדה העשויה לירידה". ומי שנתן לו שירות "ירידה" ידו על התחתונה ואין לו אלא שכר טרחו ולא דמי הנאה.
ב. [ואינני מבין כלל למה אתה מבלבל "דמי נהנה" עם "כפחות שבפועלים" שהוא ענין לשכר טרחה ולא להנאה. לשיטתך שמדובר בשדה העשויה ליטע, משלם מה שנהנה ותו לא, וסמי מכאן פחות שבפועלים]
אבן זועקת כתב:אם הראיה המפורשת היא מנפל בשרא לבני חילא הרי שעניתי עליה כבר לפני כמה הודעות כשהסברתי את האגר"מ, שם גם אם אין רגילות להכריז שנפל בשרא לבני חילא אין לנכרי סיבה לחשוב שהבשר אינו טריפה. ההכרזה שנפל בשרא לבני חילא אינה רומזת או מטעה לחשוב שהבשר כשר אלא כמוהו כמודיע רק ליהודים שהבשר טרף באופן שהגויים לא ישמעו את ההכרזה. אין לזה שום קשר לרגילות הרמאים.בינוני כתב:למה אתה לא מתייחס לראיה המפורשת שהבאתי שמתחשבים ברגילות הרמאים?
בינוני כתב:א. טענה מעניינת. אבל נראה לי שהוא יותר מוגדר כ"שדה העשויה להצעת דירה במחיר סביר" כי זה מה שיצא לחפש, ואת זה הוא קיבל וצריך לשלם הנאה.
בינוני כתב:ב. תפנה ל'מבלבל' הראשי. אגרו"מ: "יש להחשיב זה כשדה העשויה ליטע, שאומדין כמה אדם רוצה לשלם {כיון שנהנה ופשוט שזהו שווי הנאתו וכמבו' בכל הפוסקים הנ"ל}, שהוא לכה"פ כפחות שבדמי הסרסרות".
בן ראובן כתב:בינוני כתב:א. טענה מעניינת. אבל נראה לי שהוא יותר מוגדר כ"שדה העשויה להצעת דירה במחיר סביר" כי זה מה שיצא לחפש, ואת זה הוא קיבל וצריך לשלם הנאה.
על בסיס מה אתה מצמצם את השירות להצעה בלבד? עצם ההצעה היא רק מרכיב אחד (אמנם החשוב ביותר) משירות התיווך.
אכן פיספתי את החלק הזה בהודעתך כי אם הייתי רואה אותו הייתי מביא משם ראיה נגדך.בינוני כתב:אבן זועקת כתב:אם הראיה המפורשת היא מנפל בשרא לבני חילא הרי שעניתי עליה כבר לפני כמה הודעות כשהסברתי את האגר"מ, שם גם אם אין רגילות להכריז שנפל בשרא לבני חילא אין לנכרי סיבה לחשוב שהבשר אינו טריפה. ההכרזה שנפל בשרא לבני חילא אינה רומזת או מטעה לחשוב שהבשר כשר אלא כמוהו כמודיע רק ליהודים שהבשר טרף באופן שהגויים לא ישמעו את ההכרזה. אין לזה שום קשר לרגילות הרמאים.בינוני כתב:למה אתה לא מתייחס לראיה המפורשת שהבאתי שמתחשבים ברגילות הרמאים?
לא. הבאתי ראיה מפורשת ממוכרים שמערבבים יין ושמן עם מים. ראה בהודעה הארוכה שלי אות ד'.
אבן זועקת כתב:אתה מתחשק לך להמציא שבשר רזה הוא מום אמיתי ורק בזה מיירי הדברי מלכיאל, שיהיה לך לבריאות.
אבן זועקת כתב:אבל לא הועלת כלום כי גם המתירים מיירי שם שמנהג המדינה כך הוא וכהלכות מנהג המדינה כולם עושים כן וכולם מערבים אותה כמות של שמן ומים.
אבן זועקת כתב:אבל לבוא ולומר שזה כבר הפך למנהג המדינה שבכל מחיר של דירה נכנס 25% דמי תיווך?!
אבן זועקת כתב:לענ"ד הדבר ברור כאחותי שהיא אסורה לי, שבמקום שאין המנהג לערב מים בשמן רק יש הרבה רמאין שמערבין, אסור לערב.
בן ראובן כתב:על בסיס מה אתה מצמצם את השירות להצעה בלבד? עצם ההצעה היא רק מרכיב אחד (אמנם החשוב ביותר) משירות התיווך.
בן ראובן כתב:טענתי לא התייחסה למלה "פחות" אלא למלה "שבפועלים". וק"ל.
סגי נהור כתב:לחדד את השאלה: נניח שהקונה ביקש מהמתווך לנסות להוריד את מחיר הדירה (כפי שמתווכים אכן מתבקשים לעשות), האם גם כאן אין טענה כלפי המתווך (שכמובן "לא הצליח" במשימה)? אם נלך עד הסוף עם הגישה שחלקו של המתווך הוא רק שכרו מאת המוכר, ולמתווך אין שום התחייבות כלפי הקונה, גם במקרה זה לפנינו מתווך למופת...
בינוני כתב:בן ראובן כתב:על בסיס מה אתה מצמצם את השירות להצעה בלבד? עצם ההצעה היא רק מרכיב אחד (אמנם החשוב ביותר) משירות התיווך.
ברגע שזה מרכיב חשוב, אז הוא צריך לשלם דמי הנאה על המרכיב הזה, שהרי בזה ירד לשדה העשויה ליטע והביא הנאה. ובאמת על המרכיבים האחרים לא מגיע לו שכר.
בינוני כתב:מדבריך ניכר שלא ראית את דבריו. שהרי כל החילוק שהוא מחלק בין הרי"ף לבין הסמ"ע הוא שבסמ"ע זה חסר אמיתי (ביחס למחשבת הקונה).
ראיתי את הדברי מלכיאל וגם עכשיו פתחתי אותו עוד פעם כדי להיות בטוח. החילוק שלו בין הרי"ף לסמ"ע הוא שבשמן המעורב במים כולם יודעים שהשמן מעורב במים אבל בנידון דהסמ"ע אע"ג שידוע לכולם המנהג להלבין את הבשר הכחוש (הדברי מלכיאל חוזר על זה לפחות פעמיים)מ"מ הקונה אינו יודע כעת אם הבשר שלפניו הוא שמן או כחוש ומולבן, וכן הם דברי השועה"ר. דון מינה ואוקי באתרין ובזה נדחה גם החלק השני בהודעתך. ובכלל לא ברור לי למה החלטת שעירוב של מים אינו מום גמור ואילו בשר כחוש זה מום גמור אבל בכל מקרה זה לא מה שהדב"מ אומרבינוני כתב:מפורש בדברי שו"ע הרב והדברי מלכיאל שגם אחרי שזה מנהג המוכרים, עדיין לא כולם יודעים מהרמייה, ועכ"ז התירו המתירים, ואף הדב"מ לא חלק אלא במום אמיתי, והשו"ע הרב אפילו במום גמור לא אסר לגמרי אלא 'שומר נפשו ירחק'.
אתה רציני? אני רוצה לראות את הבי"ד שיחייב את המוכר לשלם למתווך...בינוני כתב:מוכר שהתכוון למכור דירה במיליון וחצי ש"ח, הוא פנה למתווך שמצידו הסביר לו שהוא יכול לדרוש שני מיליון ש"ח, המוכר לא היה מעוניין, לכן הציע לו המתווך שהוא ימצא עבורו קונה בשני מיליון ש"ח, ואת החצי מיליון שהמוכר 'הרוויח' יקח המתווך. המתווך אכן מצא קונה, הוא אמר לו שיצטרך לשלם עבור הדירה שני מיליון ש"ח, והקונה הסכים למקח.
אם הקונה מתמהמה בתשלום למוכר, זה פוטר את המוכר מלשלם מיד למתווך (אם יש לו לשלם)?
בינוני כתב:סגי נהור כתב:לחדד את השאלה: נניח שהקונה ביקש מהמתווך לנסות להוריד את מחיר הדירה (כפי שמתווכים אכן מתבקשים לעשות), האם גם כאן אין טענה כלפי המתווך (שכמובן "לא הצליח" במשימה)? אם נלך עד הסוף עם הגישה שחלקו של המתווך הוא רק שכרו מאת המוכר, ולמתווך אין שום התחייבות כלפי הקונה, גם במקרה זה לפנינו מתווך למופת...
מה המתווך השיב לו? אם הוא ענה שהוא ניסה להוריד את המוכר מהמחיר של שני מיליון, הוא שקרן גמור. ואם הוא אמר בסתם שהוא ניסה להוריד אותו מהמחיר, אז עובר על גניבת דעת כיון שיחזיק לו טובה בחינם (כי הוא חושב שעבד עבורו וכעי"ז בב"ח רכ"ז ס"ו), ואפילו אם באמת 'שיחק אותה' שהוא מנסה להוריד את המוכר ממיליון וחצי, מ"מ כיון שהקונה חושב שהוא ניסה ברצינות להוריד אותו משני מיליון הוא יחזיק לו טובה בחינם. ואם המתווך אמר לו שהוא לא רצה לנסות בוודאי אין שאלה.
אוצר החכמה כתב:סתם שאלה צדדית.
מה הקשר כאן לדין יורד.
א. אם אינסטלטור מפרסם את עצמו במודעה ואני מזמין אותו זה דין יורד?
ב. אם אינסטלטור פרסם את עצמו במודעה ואני הזמנתי אותו והתברר שאינו אינסטלטור ועבודתו אינה טובה האם אצטרך לשלם לו מדין יורד או שאוכל לתבוע אותו על הנזק שעשה לי בזה שמנע ממני תיקון טוב בהונאתו?
בינוני כתב:א. לא כ"כ משנה איך קוראים למה. דין יורד הוא במוצהר דין של מי שמהנה לחבירו "שלא ברשות", שאם השני היה נצרך להנאה זו, הוא צריך לשלם נהנה. אם אני יודע שהחבר שלי מחפש דירה, ואני בא אליו וזורק לו "יש דירה במקום פלוני מספר הפלא' הוא פלוני", וכלום לא עזרתי לו יותר מכך, הוא צריך לשלם לי דמי נהנה. גם בסיפור שלנו, המתווך לא עשה פחות מבסיפור הנ"ל. (וראה להלן אות ה).
ה. ברור שיש הבדל במחירים שנותנים למתווך שעובד בצורה מסודרת לבין מתווך שעובד כחאפר, ולכן בנידוננו הדגשתי כל הזמן שהוא מקבל כפחות שבמתווכים.
בינוני כתב:אני מרגיש בעצמי שהדיון יוצא מגבולות התווכחות לתחומי ההתנצחות.
א. הנך טועה טעות גמורה בהבנת הדב"מ. ואינני יודע איך אתה מצטט לשון מפורשת הכתוב בה שטעם ההיתר בעירוב יין במים הוא מפני שהדבר ידוע לכל, ואח"כ מנסה לנופף בגודלך ולעקור את דבריו מפשוטם. וכל מה שהביאך לזה הוא השאלה שכתבת דאם ידוע לכל מה החידוש שהדבר מותר, ולדידי לא קשה כלל שהוא ככל הדברים התלויים במנהג המדינה שאע"ג שכלל הציבור יודע אותם תמיד יתכנו אנשים שהתכוונו אחרת אפילו ידעו את המנהג או שאינם רגילים במו"מ ולא ביררו מה המנהג. זה מעשים שבכל יום ועדיין הדבר מותר רק באופן שהוא מנהג המדינה הידוע לכל כמ"ש הדברי מלכיאל.אבן זועקת כתב:הרב בינוני, לא תקפיד עלי אם אומר שמהודעה להודעה אני פחות מבין מה אתה רוצה, נכון?
בינוני כתב:אוצר החכמה כתב:סתם שאלה צדדית.
מה הקשר כאן לדין יורד.
א. אם אינסטלטור מפרסם את עצמו במודעה ואני מזמין אותו זה דין יורד?
ב. אם אינסטלטור פרסם את עצמו במודעה ואני הזמנתי אותו והתברר שאינו אינסטלטור ועבודתו אינה טובה האם אצטרך לשלם לו מדין יורד או שאוכל לתבוע אותו על הנזק שעשה לי בזה שמנע ממני תיקון טוב בהונאתו?
ב. באופן עקרוני אתה צריך לשלם כמה שנהנית, ואם בי"ד משתכנעים שלא נהנית בגלל הטענות שכתבת, אז מאיזה דין לשלם?
א. בנידון שלנו בוודאי שלולא טענת הקונה שהטעה אותו היה דינו כפועל, אבל אני כתבתי כל הזמן שמקבל כיורד, כי גם אם יטען הקונה שע"ד כן לא היה שוכר אותו עדיין יצטרך לשלם כיורד, אלא א"כ הוא באמת לא נהנה וכנ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 233 אורחים