איך מהני מתנה בד' מינים?

[יחזקאל ר]

יש לעיין אי נימא דלא מהני קנין דרבנן לדאורייתא וכגון בד' מינים דבעינן 'לכם' ביום הראשון מדאורייתא ואם קנאם בקנין דרבנן לא מהני להאי שיטה וקשה לי היאך נפרנס כמה וכמה גמ' במס' סוכה דיוצאים יד"ח ע"י מתנה ביום הראשון (וכדוג' מעשה בר"ג שבא בספינה וכן הא דאיתא במתני' מלמדין אותן לומר כל מי שיגיע לולבי לידו הרי הוא לו במתנה וכן הדין המפורסם דמתנה ע"מ להחזיר בד' מינים) ויל"ע באיזה קנין קנו והלא משיכה אינה אלא מדרבנן (כוונתי להקשות לשיטת הרמב"ן דאף במתנה לא מהני מהתורה ודלא כמש"כ התוס' בע"ז) ובחצר לא שייך לתרוצי דהא מיירי במתני' בביהמ"ק ובמעשה דספינה לא משמע דהספינה של ר"ג וע"כ צ"ל דמהני בקנין יד כמו שכתב הרמב"ן עצמו דבהכי נקנית מתנה מן התורה אבל מה נעשה דייסד לנו רבינו הנתיבות דלא מהני קנין יד אלא למה שנכנס בתוך היד דווקא אבל היוצא מן היד כנגד אויר הקרקע בעינן למעשה קנין דהגבהה או משיכה

[מצטרף להנל]

עי' בריטב"א (ב"מ מז: ד"ה דבר תורה) שלרמב"ן קונה בחליפין או בחצירו או באגב.

אגב. עי' בקצוה"ח (קצח א) דלרמב"ן לא מהני קנין יד מדאורייתא.

[יחזקאל ר]

א. קנין חליפין לדעת תוס' בערכין וכן דעת כמה ראשונים לא מהני במתנה ע"מ להחזיר (ומעשה דספינה הוא במתנה ע"מ להחזיר) איברא דלדעת הרא"ש ב"מ מהני ולפ"ז מיושב מעשה דספינה דאפשר דהיה בחליפין וכן נמי משכחת באגב ונכונים דבריך אבל בחצר לא א"ש
ב. אם זיכרוני אינו מטעני לא אמר כן קצוה"ח מעולם אלא דהק' לרמב"ן דלא מהני משיכה במתנה מדאורייתא והיינו ידו דקאמר הקצוה"ח היאך מהני חצר דחצר מדין יד הוא (וכבר נתקשו האחרונים על השוואת הקצוה"ח בין יד למשיכה)

[מצטרף להנל]

א. למיטב זכרוני קנין חליפין שאינו מועיל במתנה ע"מ להחזיר, הכוונה כשהסודר הוא ע"מ להחזיר ולא החפץ הנקנה.
ב. למיטב הבנתי הקצוה"ח כן כותב כך.

[יחזקאל ר]

א. בענין מיטב זיכרונך הדין הוא בהיפך כמבואר בגמ קדושין דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה לכל דבר לבר מקדושי אשה כיון דדמי לחליפין ואשה אינה נקנית בחליפין וכן לשון הש"ס בכמה מקומות סתם חליפין ע"מ להחזיר ועיין בסוגיא דנדרים מח ע"ב (אגב לא אמנע מלכתוב דאפי' בקנין כסף מהני ע"מ להחזיר עיין ק"צ ס"ב)
ב. בענין מיטב הבנתך עיין בספרים המדברים על דברי הקצוה"ח וראה מה שנתקשו בו ומתוך זה נ"ל עולה הבנה אחרת

[אוצרניק]

"אם המצא תמצא בידו הגניבה, משור עד חמור וגו' ".
מפסוק זה יודעים קנין יד, וקנין חצר. (אין לי אלא ידו, גגו חצירו וקרפיפו מנין וכו'.).
ואיך קונה הגנב את השור והחמור בקנין יד ? איך היינו מפרשים את הפסוק (לדעת הרמב"ן הנ"ל שאין קנין משיכה כלל מה"ת, ולדעת הנה"מ שקנין יד קונה רק מה שבתוך היד) אילולא היה בו את כפל הלשון "המצא תמצא" ?


שו"מ בחי' בן אריה (להגר"ג איידלשטיין - זקנו של הגר"ג איידלשטיין שליט"א) סי' ל"ב אות י"א, שדן ממש בשאלה הנ"ל. לשיטת הרמב"ן איך קנו הלולב בעזרה. יעו"ש.

[ביליצר]

יש לעיין אי נימא דלא מהני קנין דרבנן לדאורייתא וכגון בד' מינים דבעינן 'לכם' ביום הראשון מדאורייתא ואם קנאם בקנין דרבנן לא מהני להאי שיטה וקשה לי היאך נפרנס כמה וכמה גמ' במס' סוכה דיוצאים יד"ח ע"י מתנה ביום הראשון (וכדוג' מעשה בר"ג שבא בספינה וכן הא דאיתא במתני' מלמדין אותן לומר כל מי שיגיע לולבי לידו הרי הוא לו במתנה וכן הדין המפורסם דמתנה ע"מ להחזיר בד' מינים) ויל"ע באיזה קנין קנו והלא משיכה אינה אלא מדרבנן (כוונתי להקשות לשיטת הרמב"ן דאף במתנה לא מהני מהתורה ודלא כמש"כ התוס' בע"ז) ובחצר לא שייך לתרוצי דהא מיירי במתני' בביהמ"ק ובמעשה דספינה לא משמע דהספינה של ר"ג וע"כ צ"ל דמהני בקנין יד כמו שכתב הרמב"ן עצמו דבהכי נקנית מתנה מן התורה אבל מה נעשה דייסד לנו רבינו הנתיבות דלא מהני קנין יד אלא למה שנכנס בתוך היד דווקא אבל היוצא מן היד כנגד אויר הקרקע בעינן למעשה קנין דהגבהה או משיכה

מנהג העולם לא לחפש פתרונות לשאלה זו ,ובכ"ז יש כמה אפשרויות ותירוצים ,
כליו של קונה ,מהני כחצר
משיכה והגבהה לא גרע מסיטומתא ,[עיין דבר אברהם]
במקור חיים לנתיבות לענין מכירת חמץ דבקנין דרבנן יש הפקר בי"ד
[ועיין חתם סופר קיז]

[יחזקאל ר]

מנהג העולם לא לחפש פתרונות לשאלה זו ,ובכ"ז יש כמה אפשרויות ותירוצים ,
כליו של קונה ,מהני כחצר

כליו של קונה מהני דווקא בסימטא או בחצר שיש לו רשות להניח שם כליו האם הינך סבור שביהמ"ק גדרו כסימטא

משיכה והגבהה לא גרע מסיטומתא

זו איני מכיר אבל תמהני א"כ אמאי לא מהני משיכה ברה"ר ואף אי נימא דמהני מדין סיטומתא הדרינן לעיקר השאלה דהא סיטומתא קנין דרבנן הוא לכמה דעות מלבד דעת החת"ס הביאו הפתחי תשובה חו"מ סימן ר"א כמדומני סק"א

במקור חיים לנתיבות לענין מכירת חמץ דבקנין דרבנן יש הפקר בי"ד

נכון הוא דווקא למכירת חמץ דבעינן רק שיצא מרשותו אבל בנדון דידן בעינן נמי דיזכה בהם הקונה ולזה מה"ת דמהני ואדרבה הנתיבות עצמו כמדומני בסימן רל"ה נקט להאי חילוקא עיין עליו

[ביליצר]

התייחסתי מקופיא לגבי קנין בביהמד"ר [גם בבית המקדש כפי שהיה מקום להניח בו את לולביהם כך מן הסתם גם היה היכן להניח את מעילם העליון וכו,]
הפניתי אותך לדבר אברהם לעניין סיטומתא ,
לגבי קניין הפקר עיין במשובב דהוי דאורייתא אף בהגבהה ,וי"ל,,

[עושה חדשות]

כ' חכ"א -
בב"מ מ"ו. היה עומד בגורן ואין בידו מעות הא יש בידו מעות ליקנינהו במשיכה, ולכאו' משיכה לאו דוקא אלא הגבהה כדברים שדרכם להגביה, אך משמע דמשיכה והגבהה מהני ולא בעי קנין יד, ובודאי מבואר דלא בעי חצר, ואם כן מבואר מבגמ' דמשיכה והגבהה מהני במתנה לדאורייתא, והיינו או כתוס' דבמציאה ומתנה כו"ע מודו דמשיכה דאורייתא, ולרמב"ן דפליג על כרחך דקנין משיכה דרבנן מהני לדאורייתא, (לפדות מעשר שני בלא חומש). ורמב"ן לטעמיה ב"ב קמ"ז. דמדקתני מקדש בשטר חוב דאחרים מקודשת משמע דאורייתא, ובאבנ"מ סי' כ"ח סעי' י"ג דא"כ גם לענין מעמ"ש דקתני מקודשת היינו מדאורייתא, הרי דקנין מעמד שלשתן מהני לדאו' וה"ה קנין משיכה. וא"ש המנהג דהקונים לולב ואתרוג במתנה בלא קנין יד אלא בהגבהה, דאינו רק משום ספק ספיקא, דילמא כתוס' בע"ז ודילמא קנין דרבנן מהני לדאוריתא, אלא דהוא מוכח בגמ' דאחד מהשנים נכון. ועי' בסוכה כל מי שיגיע לולבי לידו הרי הוא שלו במתנה דמבואר דיד מהני בלא חצר (למתנה לדאורייתא), ואי בעי שיהא בתוך היד כנתיבות, והרי לא כתוב שהחזיקו מלמטה באופן מיוחד, על כרחך דמהני הגבהה. נמצא דגם מהמשנה הנ"ל מוכח דמה שאנו עושים ודאי טוב. אלא דמהגמ' הנ"ל יתכן דמוכח כנ"ל דאף בלא קנין יד מהני דא' מהשניים הנ"ל נכון והיינו מהלשון דיקנה במשיכה.
ובהגהות וציונים דבריטב"א יש בידו מעות יהיב ליה ונראה דל"ג במשיכה וכן ברוב כתה"י ליתא ובפורת יוסף כתב דהוא לאו דוקא עי"ש, וברש"י כלפנינו ע"כ. ומכל מקום גם לגירסא יהיב ליה, יש ראיה דיד לפחות מהני במתנה מדאורייתא דהא אין כאן חצר. (לרש"י דהלכתא כריש לקיש יש לומר דהגמ' נקטה במשיכה לפי ההלכה, ולר' יוחנן לקנינהו ביד). ויתכן דיש לדחות הראיה מהגמ' דהא דקתני אין בידו מעות הא יש בידו מעות ליקנינהו במשיכה הוא משום דאיירי במעשר שני בזמן הזה דרבנן, אלא דאם יד מהני מהיכ"ת לגמ' דאיירי במע"ש בזה"ז, נימא דאיירי במעשר שני דאו' ויקנה ביד, אך אם גם יד דרבנן א"ש דבהכרח איירי במע"ש בזה"ז דרבנן וכבר אפשר להקנות במשיכה.