שאלה בדין שאלת גשמים

[טרקטור]

במשנה במס' תענית מבו' שאין שואלין גשמים עד ז' במר-חשוון, שהוא חמשה עשר יום אחר החג - כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת.
ושאלני בני שיחי' שאלה עצומה: מדוע אין מפסיקין לשאול גשמים ט"ו יום קודם חג הפסח, מהאי טעמא גופא, כדי שהדר בנהר פרת יוכל לעלות לרגל שלא בגשמים.
ובעיון קל, לא מצאתי מי שדיבר בזה.

[עושה חדשות]

viewtopic.php?f=17&t=29707#p309276

[טרקטור]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=29707#p309276

יש"כ

[הכתב והמכתב]

מענין לענין באותו ענין הוקשה לי.
דטעם שאין שואלים עד ז' חשוון כדי שיגיע אחרון שבישראל וכו'.
הלא כעת אין ביהמ"ק ולמה לא נבקש מיד בשמח"ת.
ואם שייך לומר גם בזה זכר למקדש. אשמח אם משהו יפנה למ"מ בענין

[אליהו בן עמרם]

מענין לענין באותו ענין הוקשה לי.
דטעם שאין שואלים עד ז' חשוון כדי שיגיע אחרון שבישראל וכו'.
הלא כעת אין ביהמ"ק ולמה לא נבקש מיד בשמח"ת.
ואם שייך לומר גם בזה זכר למקדש. אשמח אם משהו יפנה למ"מ בענין

כמדומני הריטב'א אומר כך, לבקש גשמים כיום משמח'ת.
ושמעתי על אחד מגדולי ישראל שליט'א שמוסיף ותן טל בשמע קולנו ממוצאי שמח'ת בגלל הריטב'א הנ'ל.

[עזריאל ברגר]

מענין לענין באותו ענין הוקשה לי.
דטעם שאין שואלים עד ז' חשוון כדי שיגיע אחרון שבישראל וכו'.
הלא כעת אין ביהמ"ק ולמה לא נבקש מיד בשמח"ת.
ואם שייך לומר גם בזה זכר למקדש. אשמח אם משהו יפנה למ"מ בענין

לשון אדמו"ר הזקן בשולחנו (קיז,א - מסתמא מבוסס על דברי הפוסקים שקדמוהו):

ומתחילין לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון לפי שהיא ארץ הרים וצריכה לגשמים מיד אחר החג והיה ראוי לשאול בה מיד אחר החג אלא שאיחרו השאלה ט"ו ימים אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל לביתו לנהר פרת שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים ולא יעצרנו הגשם (ואף לאחר החורבן היו מתאספים ג"כ מכל הסביבות בירושלים לרגל כמו שעושים גם היום לפיכך לא בטלו תקנת חכמים שתקנו השאלה בארץ ישראל בז' במרחשון).

ודבר שבמנין - צריך מנין אחר להתירו.

[הכתב והמכתב]

אכן, ראיתי שמקור הדברים בר"ן ריש תענית, שמתחילה רצה באמת לפסוק לשאול הגשמים מיד אחר שמ"ע מטעמא דאמרן, אלא שכתב אבל מה אעשה שמדברי הרי"ף והרמב"ם נראה שלא נקטו כן אלא שלהלכה שואלים אף היום בז' חשוון ואז הטעים כנ"ל

[משה שריפי]

בעניין השאלה הראשונה, זכיתי לכוון לשאלתך:

viewtopic.php?f=17&t=36686

[אוצר החכמה]

מענין לענין באותו ענין הוקשה לי.
דטעם שאין שואלים עד ז' חשוון כדי שיגיע אחרון שבישראל וכו'.
הלא כעת אין ביהמ"ק ולמה לא נבקש מיד בשמח"ת.
ואם שייך לומר גם בזה זכר למקדש. אשמח אם משהו יפנה למ"מ בענין

זה האבע"א האחרון בדעת ר' יוחנן תענית ד ע"ב ואנן כראשון.

[פלוריש]

זה האבע"א האחרון בדעת ר' יוחנן תענית ד ע"ב ואנן כראשון.

אם אינני טועה התוספות בזבחים מה ע"א נוקטים כאיבעית אימא השני

[ההוא גברא]

זו מחלוקת ראשונים ממתי שואלים בא"י בזמן הזה, וגם הריא"ז בשלטי הגבורים בתענית פוסק שבזמן הזה מתחילים לשאול ממוצאי שמחת תורה, וכן יוצא מפירושי חכמי פרובנס לרי"ף וגם מהמאירי, ואין כאן אלא דעת הרמב"ם נגד כולם. ובשלמא הספרדים הולכים לפי הרמב"ם שהיה מרא דאתרא לפני השו"ע אבל האשכנזים למה הולכים אחריו?
מובן שלמעשה אין לך לא תתגודדו גדול מזה אם אשכנזים וספרדים לא יתפללו אותו דבר בזה, שנמצא שאשכנזי אינו יוצא בחזן ספרדי ולהיפך.