האם מותר להוציא מהמקפיא ביוט ראשון של ראש השנה ליום השני?
האם מותר להוציא מהמקפיא ביוט ראשון של ראש השנה ליום השני?
בנוגע להכנה שאסור להכין מיום טוב ראשון של ראש השנה לשני ,האם להוציא מהמקפיא להפשיר מותר?אולי זה לא טרחה גדולה, מה חכמי הפורום אומרים?
Re: האם מותר להוציא מהמקפיא ביוט ראשון של ראש השנה ליום השני?
זכורני שהגרע"י מתיר (אולי בחזו"ע).
Re: האם מותר להוציא מהמקפיא ביוט ראשון של ראש השנה ליום השני?
כאן מאתר דין
פרטים בדין הכנה מיום טוב ראשון של ראש השנה ליום טוב השני
רבני בית ההוראה
כ"ה אלול ה'תשע"ב
אילו דברים מותר ואילו דברים אסור להכין ביום הראשון של ראש השנה בשביל היום השני?
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב.
אסור להכין משבת או יו”ט לחול, וכן בחוץ לארץ אין להכין מיו”ט ראשון לשני שמא השני הוא חול, וכן בראש השנה אסור להכין מיו”ט אחד לחבירו.
האיסור של הכנה אינו רק במלאכות, כגון בישול ביו”ט לצורך חול, אלא גם פעולה שאינה מלאכה רק טרחה בלבד אסורה, ונביא כמה דוגמאות מעשיות לזה:
א. אסור לבשל או לחמם מאכלים על הפלטה לצורך סעודת הלילה של יו”ט שני.
ב. אסור לשטוף כלים ביו”ט ראשון עבור יו”ט שני.
ג. אסור להציע את המיטות לצורך מחר [אבל אם מסדר את החדר כיון שמפריע לו הבלגן או לכבוד החג מותר, שאין זה הכנה לצורך מחר אלא נהנה מפעולה זו ביו”ט ראשון].
ד. אסור לערוך את השולחן לצורך מחר.
ה. אין להכין את הנרות כדי להדליקם בליל יו”ט שני (וראה להלן אם מותר להדליק קודם חשכה).
ו. גבאי בבית הכנסת אסור לו לגלול את הספר תורה לצורך הקריאה של מחר.
בשעת הדחק מותר לעשות הכנה קלה שאין בה טרחה כשהיא נעשית לצורך מצוה, כגון להביא יין לצורך סעודת הלילה וכן להוציא אוכל מהמקפיא כדי שיופשר וכן להכניס שתיה למקרר, ובלבד שיעשה כן בעוד היום גדול שלא יהיה ניכר שעושה זאת לצורך מחר, ודוקא בשעת הדחק כאמור, ולכן אם יכול להביא את היין בליל יו”ט שני וכיוצא בזה אין לעשות כן, וכן לצורך חול אסור כיון שאינו צורך מצוה.
בראש השנה יש אומרים שמותר לעשות הכנה קלה בעוד היום גדול אפילו לא בשעת הדחק.
מותר להחזיר את המחזור לביתו אחרי תפילת מנחה, ואין זה נחשב הכנה ללילה השני אפילו אם רוצה להתפלל במקום אחר כיון שפעולה זו מוגדרת כסיום השימוש במחזור ואין דעתו על ההכנה שבדבר.
זמן הדלקת נרות של ליל יו”ט שני
יש להדליק נרות ליל יו”ט שני אחרי צאת הכוכבים.
בלית ברירה שצריך לצאת מביתו יכול להדליק מבעוד יום ולהנות מאור הנרות, ואז אינו הכנה כיון שנהנה מהם מיד. ומכל מקום יזהר להדליק קודם השקיעה, כיון שאחר כך י”א שאסור להדליק שמא בשעה שמדליק זה יום וכשנהנה מהם זה כבר לילה, ויש מתירים להדליק גם בבין השמשות כיון שההנאה מהנרות מגיעה מיד.
כשמכין את הנרות דעת הפוסקים שמותר להוציא את שיירי הנר הקודם, אף שיש בהם משום מוקצה כיון שהם טפלים ובטלים לפמוט.
מקורות:
אסור להכין מיו”ט לחול או מיו”ט ראשון ליו”ט שני שמא הוא חול, וכן אין להכין מיו”ט ראשון ליו”ט שני של ר”ה דלהחמיר אמרינן קדושה אחת הן ולא להקל (סי’ תק”ג מ”ב סק”ג).
וכתב המ”ב “ואפי’ דבר שאינו מלאכה רק טרחה בעלמא כגון הדחת קערות והבאת יין ג”כ אסור”, לפי”ז יש להזהר לא לעשות שום הכנה מיו”ט ראשון לשני, ולא מבעיא לחמם מאכלים על הפלטה או לבשל תבשיל שודאי אסור אלא לכאורה אסור גם להוציא מאכל מהמקפיא כדי שיופשר וכיו”ב.
אמנם בשעה”צ שם הביא דברי החיי אדם כלל קנ”ג שכתב להתיר בשעת הדחק הכנה קלה כגון הבאת יין, אם עושה זאת בעוד היום גדול דלא מוכחא מילתא שעושה לצורך מחר, והביאו המ”ב בסי’ תרס”ז.
ובהלכות חג בחג (ימים נוראים פט”ו הערה 7) הביא בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל דבראש השנה יש להקל כחיי אדם אפילו שלא בשעת הדחק משום שאפשר לצרף שיטת הרמב”ם המובאת בבה”ל בסי’ תק”ג דב’ ימים דר”ה הם קדושה אחת אף לקולא ואין בזה איסור הכנה (כך לומד הגר”א ברמב”ם אבל המ”א כתב דגם לרמב”ם יש איסור הכנה כמובא בבה”ל שם).
ומבואר בח”א דכל היכא שפעולה זו היא גמר הדבר כמו הדחת קערות זו הכנה גמורה שאסורה, אבל אם אין זה גמר הדבר כגון להביא את השולחן מהסוכה בשמיני עצרת עבור שמחת תורה בחו”ל שרי בלא לערוך את השולחן שלא נגמרה ההכנה.
לפי זה יש להתיר להוציא אוכל מהמקפיא בעוד היום גדול דלא מוכחא מילתא, וכן להכניס בקבוק שתיה למקרר לצורך מחר בעוד היום גדול, וכ”כ בארחות שבת פכ”ב הלכה קע”ד וקע”ה להתיר כן בשעת הצורך אם אין מספיק זמן אם יעשה כן אחרי שתחשך (וע”ש בהערה רס”ז שהאריכו להביא את ראיות הח”א ונו”נ בדבריו), ולמשנ”ת בשם הגרי”ש אלישיב בראש השנה יש להקל בזה אפילו לא בשעת הדחק.
ולהחזיר את המחזור לביתו אחרי מנחה לכו”ע שרי, ואין זה הכנה ליו”ט שני כיון שזה נידון כסיום השימוש דאין דעתו על התועלת היוצאת מההחזרה (ארח”ש שם הלכה קע”ז, והביאו ראיה מהמ”ב ש”מ ס”ק י”ג דאסור ליתן שעוה על הספר לסימן במקום שרוצה לעיין מחר משום חשש מירוח, משמע דמצד הכנה אין איסור).
ובשש”כ בפ”י הביא בשם הגרשז”א זצ”ל שאסור להפשיר מאכל קפוא לצורך מוצאי היום משום הכנה כשם שאסור להדיח כלים לצורך הערב, אבל שם מדובר לצורך חול ובזה גם החיי אדם אוסר דדוקא להביא יין לצורך מצוה שרי.
[וכן מה שמובא בשם הגריש”א זצ”ל בספר אשרי האיש (ח”ג פ”ג הערה קל”ב) לאסור להפשיר אוכל קפוא, ע”ש שכתב “עכ”פ אם יש בזה טירחה ונראה כמכינו לצורך הלילה” וא”כ בעוד היום גדול גם הוא מתיר כמו הח”א].
לגבי הדלקת נרות ליו”ט שני- אסור לעשות כן כיון שעיקר ההדלקה היא לצורך הלילה ובפרט שהחשמל דולק ואין צריך עכשיו כלל את הנרות וא”כ מוכחא מילתא דההדלקה לצורך הלילה והוי הכנה, וחמור טפי כיון שזה מלאכה ולא טרחא בעלמא.
ועי’ בספר יו”ט שני כהלכתו (פ”א הערה נ”ז) ובמנח”ש (ח”ב נ”ח אות ז’) שאם אור החשמל דולק לא ידליק דאין זה אלא לצורך מחר אלא ידליק אחרי צה”כ, וכ”ה בשבות יצחק (הדלקת נרות פ”ו אות א’ סק”ג) בשם הגריש”א זצ”ל.
וגם אם החשמל לא דולק כתב הגרשז”א זצ”ל שם שטוב לחכות ללילה, אבל אם צריך לצאת מביתו רשאי לצאת ויהנה מהם קודם שיצא ואפילו אם החשמל דולק.
וכן לערוך את השולחן ליו”ט שני כתב במטה אפרים (סי’ ת”ר ס”כ) שאסור, וכ”ה במ”ב סי’ תרס”ז דלהעמיד השולחן אסור אלא אם כן רוצה כדי שיהיה עכשיו מסודר מותר דאין זה הכנה, וכן לגלול ס”ת לצורך הקריאה של מחר כתב במ”ב שם דאסור.
לענין בישול המאכל בבין השמשות עצמו- כתב הגרע”א בנדרים ס”ט: דצריך להיות אסור דלמא בשעת בישול הוי יום ומיד אח”כ לילה ואין לומר דהוי ס”ס דלמא עדיין יום ואת”ל לילה דלמא בשעה שבישל גם היה לילה דמ”מ הוי ס”ס בדבר שיש לו מתירים דאפשר לבשל בלילה ואסור, וממילא ה”ה נר אסור להדליק בבה”ש, אך סיים דהפוסקים היו צריכים להשמיענו דבר זה, וצ”ע.
אבל באליה זוטא (תפ”ח סק”ב) התיר להדליק נר בבה”ש, וכ”מ מהמ”ב תקי”ד ס”ק ל”ג, וכן דעת החזו”א (ארחות רבינו ח”ב עמ’ ק”ד) שמותר כיון שההנאה מהאור מגיעה מיד.
אבל הגרשז”א (יו”ט שני כהלכתו פ”א הערה כ”א) החמיר בהדלקת הנר בבה”ש דהוי איסור דאורייתא והיקל במלאכה דרבנן וכן הביא שם מהגריש”א זצ”ל.
לענין שימוש בפתילה ביו”ט שני כתב הרמ”א בסו”ס תק”א שמותר להשתמש בהם, אבל המ”ב שם כתב דלכתחילה טוב ונכון לצאת ידי הכל ולהכין מבעוד יום פתילות חדשות או להדליק מהצד השני.
לענין טלטול שיירי הנר, ראה בארחות שבת פי”ט סעיף ר”ח שמביא מהגרש”ז אוירבך והגרי”ש אלישיב זצ”ל להתיר בכל השאריות הנ”ל.
הכנה מיום טוב ראשון לשני הכנה משבת לחול
פרטים בדין הכנה מיום טוב ראשון של ראש השנה ליום טוב השני
רבני בית ההוראה
כ"ה אלול ה'תשע"ב
אילו דברים מותר ואילו דברים אסור להכין ביום הראשון של ראש השנה בשביל היום השני?
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב.
אסור להכין משבת או יו”ט לחול, וכן בחוץ לארץ אין להכין מיו”ט ראשון לשני שמא השני הוא חול, וכן בראש השנה אסור להכין מיו”ט אחד לחבירו.
האיסור של הכנה אינו רק במלאכות, כגון בישול ביו”ט לצורך חול, אלא גם פעולה שאינה מלאכה רק טרחה בלבד אסורה, ונביא כמה דוגמאות מעשיות לזה:
א. אסור לבשל או לחמם מאכלים על הפלטה לצורך סעודת הלילה של יו”ט שני.
ב. אסור לשטוף כלים ביו”ט ראשון עבור יו”ט שני.
ג. אסור להציע את המיטות לצורך מחר [אבל אם מסדר את החדר כיון שמפריע לו הבלגן או לכבוד החג מותר, שאין זה הכנה לצורך מחר אלא נהנה מפעולה זו ביו”ט ראשון].
ד. אסור לערוך את השולחן לצורך מחר.
ה. אין להכין את הנרות כדי להדליקם בליל יו”ט שני (וראה להלן אם מותר להדליק קודם חשכה).
ו. גבאי בבית הכנסת אסור לו לגלול את הספר תורה לצורך הקריאה של מחר.
בשעת הדחק מותר לעשות הכנה קלה שאין בה טרחה כשהיא נעשית לצורך מצוה, כגון להביא יין לצורך סעודת הלילה וכן להוציא אוכל מהמקפיא כדי שיופשר וכן להכניס שתיה למקרר, ובלבד שיעשה כן בעוד היום גדול שלא יהיה ניכר שעושה זאת לצורך מחר, ודוקא בשעת הדחק כאמור, ולכן אם יכול להביא את היין בליל יו”ט שני וכיוצא בזה אין לעשות כן, וכן לצורך חול אסור כיון שאינו צורך מצוה.
בראש השנה יש אומרים שמותר לעשות הכנה קלה בעוד היום גדול אפילו לא בשעת הדחק.
מותר להחזיר את המחזור לביתו אחרי תפילת מנחה, ואין זה נחשב הכנה ללילה השני אפילו אם רוצה להתפלל במקום אחר כיון שפעולה זו מוגדרת כסיום השימוש במחזור ואין דעתו על ההכנה שבדבר.
זמן הדלקת נרות של ליל יו”ט שני
יש להדליק נרות ליל יו”ט שני אחרי צאת הכוכבים.
בלית ברירה שצריך לצאת מביתו יכול להדליק מבעוד יום ולהנות מאור הנרות, ואז אינו הכנה כיון שנהנה מהם מיד. ומכל מקום יזהר להדליק קודם השקיעה, כיון שאחר כך י”א שאסור להדליק שמא בשעה שמדליק זה יום וכשנהנה מהם זה כבר לילה, ויש מתירים להדליק גם בבין השמשות כיון שההנאה מהנרות מגיעה מיד.
כשמכין את הנרות דעת הפוסקים שמותר להוציא את שיירי הנר הקודם, אף שיש בהם משום מוקצה כיון שהם טפלים ובטלים לפמוט.
מקורות:
אסור להכין מיו”ט לחול או מיו”ט ראשון ליו”ט שני שמא הוא חול, וכן אין להכין מיו”ט ראשון ליו”ט שני של ר”ה דלהחמיר אמרינן קדושה אחת הן ולא להקל (סי’ תק”ג מ”ב סק”ג).
וכתב המ”ב “ואפי’ דבר שאינו מלאכה רק טרחה בעלמא כגון הדחת קערות והבאת יין ג”כ אסור”, לפי”ז יש להזהר לא לעשות שום הכנה מיו”ט ראשון לשני, ולא מבעיא לחמם מאכלים על הפלטה או לבשל תבשיל שודאי אסור אלא לכאורה אסור גם להוציא מאכל מהמקפיא כדי שיופשר וכיו”ב.
אמנם בשעה”צ שם הביא דברי החיי אדם כלל קנ”ג שכתב להתיר בשעת הדחק הכנה קלה כגון הבאת יין, אם עושה זאת בעוד היום גדול דלא מוכחא מילתא שעושה לצורך מחר, והביאו המ”ב בסי’ תרס”ז.
ובהלכות חג בחג (ימים נוראים פט”ו הערה 7) הביא בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל דבראש השנה יש להקל כחיי אדם אפילו שלא בשעת הדחק משום שאפשר לצרף שיטת הרמב”ם המובאת בבה”ל בסי’ תק”ג דב’ ימים דר”ה הם קדושה אחת אף לקולא ואין בזה איסור הכנה (כך לומד הגר”א ברמב”ם אבל המ”א כתב דגם לרמב”ם יש איסור הכנה כמובא בבה”ל שם).
ומבואר בח”א דכל היכא שפעולה זו היא גמר הדבר כמו הדחת קערות זו הכנה גמורה שאסורה, אבל אם אין זה גמר הדבר כגון להביא את השולחן מהסוכה בשמיני עצרת עבור שמחת תורה בחו”ל שרי בלא לערוך את השולחן שלא נגמרה ההכנה.
לפי זה יש להתיר להוציא אוכל מהמקפיא בעוד היום גדול דלא מוכחא מילתא, וכן להכניס בקבוק שתיה למקרר לצורך מחר בעוד היום גדול, וכ”כ בארחות שבת פכ”ב הלכה קע”ד וקע”ה להתיר כן בשעת הצורך אם אין מספיק זמן אם יעשה כן אחרי שתחשך (וע”ש בהערה רס”ז שהאריכו להביא את ראיות הח”א ונו”נ בדבריו), ולמשנ”ת בשם הגרי”ש אלישיב בראש השנה יש להקל בזה אפילו לא בשעת הדחק.
ולהחזיר את המחזור לביתו אחרי מנחה לכו”ע שרי, ואין זה הכנה ליו”ט שני כיון שזה נידון כסיום השימוש דאין דעתו על התועלת היוצאת מההחזרה (ארח”ש שם הלכה קע”ז, והביאו ראיה מהמ”ב ש”מ ס”ק י”ג דאסור ליתן שעוה על הספר לסימן במקום שרוצה לעיין מחר משום חשש מירוח, משמע דמצד הכנה אין איסור).
ובשש”כ בפ”י הביא בשם הגרשז”א זצ”ל שאסור להפשיר מאכל קפוא לצורך מוצאי היום משום הכנה כשם שאסור להדיח כלים לצורך הערב, אבל שם מדובר לצורך חול ובזה גם החיי אדם אוסר דדוקא להביא יין לצורך מצוה שרי.
[וכן מה שמובא בשם הגריש”א זצ”ל בספר אשרי האיש (ח”ג פ”ג הערה קל”ב) לאסור להפשיר אוכל קפוא, ע”ש שכתב “עכ”פ אם יש בזה טירחה ונראה כמכינו לצורך הלילה” וא”כ בעוד היום גדול גם הוא מתיר כמו הח”א].
לגבי הדלקת נרות ליו”ט שני- אסור לעשות כן כיון שעיקר ההדלקה היא לצורך הלילה ובפרט שהחשמל דולק ואין צריך עכשיו כלל את הנרות וא”כ מוכחא מילתא דההדלקה לצורך הלילה והוי הכנה, וחמור טפי כיון שזה מלאכה ולא טרחא בעלמא.
ועי’ בספר יו”ט שני כהלכתו (פ”א הערה נ”ז) ובמנח”ש (ח”ב נ”ח אות ז’) שאם אור החשמל דולק לא ידליק דאין זה אלא לצורך מחר אלא ידליק אחרי צה”כ, וכ”ה בשבות יצחק (הדלקת נרות פ”ו אות א’ סק”ג) בשם הגריש”א זצ”ל.
וגם אם החשמל לא דולק כתב הגרשז”א זצ”ל שם שטוב לחכות ללילה, אבל אם צריך לצאת מביתו רשאי לצאת ויהנה מהם קודם שיצא ואפילו אם החשמל דולק.
וכן לערוך את השולחן ליו”ט שני כתב במטה אפרים (סי’ ת”ר ס”כ) שאסור, וכ”ה במ”ב סי’ תרס”ז דלהעמיד השולחן אסור אלא אם כן רוצה כדי שיהיה עכשיו מסודר מותר דאין זה הכנה, וכן לגלול ס”ת לצורך הקריאה של מחר כתב במ”ב שם דאסור.
לענין בישול המאכל בבין השמשות עצמו- כתב הגרע”א בנדרים ס”ט: דצריך להיות אסור דלמא בשעת בישול הוי יום ומיד אח”כ לילה ואין לומר דהוי ס”ס דלמא עדיין יום ואת”ל לילה דלמא בשעה שבישל גם היה לילה דמ”מ הוי ס”ס בדבר שיש לו מתירים דאפשר לבשל בלילה ואסור, וממילא ה”ה נר אסור להדליק בבה”ש, אך סיים דהפוסקים היו צריכים להשמיענו דבר זה, וצ”ע.
אבל באליה זוטא (תפ”ח סק”ב) התיר להדליק נר בבה”ש, וכ”מ מהמ”ב תקי”ד ס”ק ל”ג, וכן דעת החזו”א (ארחות רבינו ח”ב עמ’ ק”ד) שמותר כיון שההנאה מהאור מגיעה מיד.
אבל הגרשז”א (יו”ט שני כהלכתו פ”א הערה כ”א) החמיר בהדלקת הנר בבה”ש דהוי איסור דאורייתא והיקל במלאכה דרבנן וכן הביא שם מהגריש”א זצ”ל.
לענין שימוש בפתילה ביו”ט שני כתב הרמ”א בסו”ס תק”א שמותר להשתמש בהם, אבל המ”ב שם כתב דלכתחילה טוב ונכון לצאת ידי הכל ולהכין מבעוד יום פתילות חדשות או להדליק מהצד השני.
לענין טלטול שיירי הנר, ראה בארחות שבת פי”ט סעיף ר”ח שמביא מהגרש”ז אוירבך והגרי”ש אלישיב זצ”ל להתיר בכל השאריות הנ”ל.
הכנה מיום טוב ראשון לשני הכנה משבת לחול
Re: האם מותר להוציא מהמקפיא ביוט ראשון של ראש השנה ליום השני?
זכורני ששמעתי שיש מחלקים בין (למשל) הכנסת שתייה למקרר שמתקן את המשקה שיהיה קר וטוב לשתייה לבין (למשל) הוצאת מאכל מהמקפיא כשעדיין צריך תיקון נוסף של חימום וכד'.
Re: האם מותר להוציא מהמקפיא ביוט ראשון של ראש השנה ליום השני?
עי' במאמרו המאלף של הרב חיים אבערלאנדער בקובץ אור ישראל עג (תשרי תשע"ז עמ' קנ) בעניין "גדרי איסור הכנה משבת לחול" (לצערי לא אוכל להעלותו). בסיכום הוא כותב ש"להוציא מאכלים מן הפריזער, אם הוא ניכר שהוא לצורך מחר, כגון שהוא סמוך לחשיכה, אסור, ואם אינו ניכר מותר".
Re: האם מותר להוציא מהמקפיא ביוט ראשון של ראש השנה ליום השני?
שמעתי בכה"ג רב אחד שמתי לגמרי ורב אחר שמתיר רק אם בצרוף מה שמוציא למחר מוציא עוד משהו להיום וכגון שהם באותה שקית
Re: האם מותר להוציא מהמקפיא ביוט ראשון של ראש השנה ליום השני?
שמעתי מהגר"י שכנזי שאף לחמם על הפלטה מותר.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים