סיכום הענין עם הוספות חשובות.
בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקפ סעיף ב:
בי"ח בו כבה נר מערבי בימי אחז.ומקורו בדברי בה"ג והראשונים כמובא בטור, ולא נתפרש בדבריהם ענין המאורע.
ולכאורה המכוון הוא למה דכתיב בדברי הימים ב כט, ו-ז
"כִּֽי־מָעֲל֣וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ וְעָשׂ֥וּ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י ד'־אֱלֹהֵ֖ינוּ וַיַּֽעַזְבֻ֑הוּ וַיַּסֵּ֧בּוּ פְנֵיהֶ֛ם מִמִּשְׁכַּ֥ן ד' וַיִּתְּנוּ־ עֹֽרֶף: גַּ֣ם סָֽגְר֞וּ דַּלְת֣וֹת הָאוּלָ֗ם וַיְכַבּוּ֙ אֶת־הַנֵּר֔וֹת וּקְטֹ֖רֶת לֹ֣א הִקְטִ֑ירוּ וְעֹלָה֙ לֹא־הֶעֱל֣וּ בַקֹּ֔דֶשׁ לֵאלֹהֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל". ובכמה מקומות בדברי חז"ל פירשוהו על אחז כנראה מכל הכתובים שם, עי' בתנחומא פר' תצוה סי' טו, וברש"י לעיל מיניה פס' ג.
ולכאורה זה המכוון בדברי הגמ' בסנהדרין (קג, ב):
[אחז בטל את העבודה] וחתם את התורה, שנאמר צור תעודה חתום תורה בלמודי. וביאר מהרש"א בח"א: תעודה
היינו עבודה שתעיד שהשכינה שורה בישראל והיינו צור שקשר העבודה.
ולכאורה היינו עבודת הנר המערבי, כדאיתא בשבת (כב, ב): מחוץ לפרוכת העדת יערך, וכי לאורה הוא צריך והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו; אלא
עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות אמר רב זו נר מערבי.ועי' בשו"ת חת"ס ח"ב סי' שמ בתו"ד, "ומכ"ש בימי אחז הרשע שכיבה המנורה".
ובספר יערות דבש ח"ב דרוש ז האריך בדברים נפלאים לקשר חטאי אחז עם הענין העמוק של הנר המערבי.
ומצאתי עוד מציאה נפלאה בחיבור התשובה להמאירי (משיב נפש מאמר ב פרק יג):
וכן כל ימיו של שמעון הצדיק היה נר מערבי דולק משם ואילך פעמים דולק פעמים אינו דולק, וכבר בא הרמז בדבריהם בהערת הכונה בהדלקת הנרות באמרם ז"ל, בהעלותך את הנרות וגו', למה נסמכה פרשת נרות לפרשת חנוכת הנשיאים אלא כיון שראה אהרן שלא נצטוה בקרבן עם שאר השבטים אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי אין הב"ה מתקבל בשבטו של לוי אמר לו הב"ה אל תירא לגדולה מזו אתה מתוקן הקרבנות יבטלו ונרות לא יבטלו, והרחיבו נקבי המשכית באמרם למה נאמר חק עולם על הנרות לומר לך אף על פי שהקרבנות יבטלו בתי כנסיות ובתי מדרשות לא יבטלו.
והרי פשעו של אחז היה זה שביטל בתי כנסיות ובתי מדרשות כדאיתא "למה נקרא שמו אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות", (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב; מדרש ב"ר לך לך מב, ג).