בברכה המשולשת כתב:א. לכאורה יש בזה לא תחנם, אפילו אם נאמר שאיסלאם זה לא ע"ז.
ב. השאלה האם איסלאם זה ע"ז נכב"ב.
שומר הגחלת כתב:בברכה המשולשת כתב:א. לכאורה יש בזה לא תחנם, אפילו אם נאמר שאיסלאם זה לא ע"ז.
ב. השאלה האם איסלאם זה ע"ז נכב"ב.
מאין יבוא דינך?
היכן מצינו שיש איסור לא תחנם באומות העולם שאינם מז' עממין ואינם עובדים עבודת גלולים?
פרי יהושע כתב:אולי כת"ר יציין לנו הר"ן, ברמב"ם כידוע לא כך, וגם מסברא מהכי תיתי, ולא תחנם באמירת שלום גם צריך מקור, והלא יש גם לומר להפך, שיש בזה תיקון של דרכי שלום.
אוצר החכמה כתב: (גם ראיתי פעם חוברת של הרב אליהו זייני רב הטכניון שדן בדבריו).
בברכה המשולשת כתב:א. לכאורה יש בזה לא תחנם
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:א. לכאורה יש בזה לא תחנם
מצאנו לענין לברכו בבהמ"ז ('הרחמן יברך אותנו' כשא' הסועדים גוי) שי"א שיש בזה לא תחנם (מ"א ר"ס קפט מהט"ז יו"ד בשם הכלבו), ושם הוא כנתינת מתנה, כי תפלה יש בכוחה להתקבל ולהטיב עמו, אבל איחול שגרתי הנהוג משום נמוס וד"א גם אצל מי שאינו מאמין, אינו נאמר כתפלה, ואין מקור לאוסרו.
ובברכות יז ע"ב "מרגלא בפומיה דאביי, לעולם יהא אדם ערום ביראה, מענה רך משיב חמה, ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק". [ובפשטות מיירי שם אפי' בעע"ז].
משתמשים הגולשים בפורום זה: תרשישי ו־ 39 אורחים