איש_ספר כתב:ידיד חכם עצו"ר, כתב באיזה מקום על מטבע תפילה שמבקשים בו על הגאולה שמתוך הדברים עצמם מבואר שהוא אחר החורבן, ורצה לומר שבזמן הבית לא היה צריך לגואל ולא התפללו על גואל.
והערתי לו שבלא משים הוא מאמץ דעות של המינים שאומרים, שאמונת משיח ותחיית המתים יסדוה חז"ל אחרי החורבן להפיח רוח בעם הנדכאים מהחורבן והגלות.
ומלבד שזו מינות (והוא כמובן גרוע יותר מהאומר אין תחה"מ מן התורה)...
ולא הבנתי מה הוספת בכל הודעתך.איש_ספר כתב:שבלא משים הוא מאמץ דעות של המינים
איש_ספר כתב:כבר כתבתיולא הבנתי מה הוספת בכל הודעתך.איש_ספר כתב:שבלא משים הוא מאמץ דעות של המינים
איש_ספר כתב:ידיד חכם עצו"ר, כתב באיזה מקום על מטבע תפילה שמבקשים בו על הגאולה שמתוך הדברים עצמם מבואר שהוא אחר החורבן, ורצה לומר שבזמן הבית לא היה צריך לגואל ולא התפללו על גואל.
והערתי לו שבלא משים הוא מאמץ דעות של המינים שאומרים, שאמונת משיח ותחיית המתים יסדוה חז"ל אחרי החורבן להפיח רוח בעם הנדכאים מהחורבן והגלות.
ומלבד שזו מינות (והוא כמובן גרוע יותר מהאומר אין תחה"מ מן התורה), גם לפי הענין עצמו מה שהבטיחונו הנביאים ופירשו חז"ל על תיקון העולם שיהיה בזמן ביאת המשיח, בין לסוברים שיהיה שידוד מערכות הטבע ובין הסוברים עולם כמנהגו נוהג, מ"מ הוא בדרגה עליונה הרבה יותר מזמן הבית, ורוב זמן הבית, מלכות ישראל היה כשלטון חסות או פחות מזה, וברור איפוא שגם בזמן הבית היה מקום להתפלל על מלך המשיח.
ומה מאד נדהמתי, שהלה ראה בכל דברי חידוש וביקש להביא סמוכות לדברי.
מה דעתכם?!
מחולת המחנים כתב:לגבי הזכרת בנין ירושלים בנין בית המקדש וביאת משיח בתפילה בזמן בית שני, אולי יש לומר שאנשי כנה"ג שהיו בזמן חורבן בית ראשון התקינו שמונה עשרה ברכות, ואח"כ בימי בית שני שהיתה פקידה פסקו מלאומרם (לכה"פ חלק מן הברכות), ואח"כ לאחר חורבן בית שני חזרו לאומרם, ויש לעיין ממגילה דף י"ז ע"ב "שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה, אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר", ושם דף י"ח ע"א "וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפילה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר, שכחום וחזר וסדרום".
ביקורת תהיה כתב:במחכ"ת, אנשי כנסת הגדולה היו בתחילת בית שני ומניין לך שהיו בזמן חורבן בית ראשון, ותיקנו את הברכות דווקא בימי בית שני.
מחולת המחנים כתב:לגבי הזכרת בנין ירושלים בנין בית המקדש וביאת משיח בתפילה בזמן בית שני, אולי יש לומר שאנשי כנה"ג שהיו בזמן חורבן בית ראשון התקינו שמונה עשרה ברכות, ואח"כ בימי בית שני שהיתה פקידה פסקו מלאומרם (לכה"פ חלק מן הברכות), ואח"כ לאחר חורבן בית שני חזרו לאומרם, ויש לעיין ממגילה דף י"ז ע"ב "שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה, אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר", ושם דף י"ח ע"א "וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפילה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר, שכחום וחזר וסדרום".
ואת זאת תדע ברור כשמש דגם בהיות ישראל שרויין על אדמתן בשלוה ובהשקט ובבטחה ובגפי מרומי קרת אפילו בימי דוד ושלמה היו צריכין אל הגאולה וביאת משיח צדקינו שיתגלה במהרה בימינו דהרי כל הנבואות העתידות לזמן משיח צדקינו לא היו בימיהם. ונזכיר קצתם ואיש משענתו (זכריה ח, ד) עתידים צדיקים שיחיו מתים (פסחים סח.) זה לא נתקיים זולת בשרידים אליהו ואלישע ולא ברוב צדיקים ועיין בתוספות שילהי מכות עיין שם. והטיפו ההרים עסיס (עמוס ט, יג) והעיקר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו' (זכריה יג, ב). ואזכיר לך דברי חכמינו ז"ל (סנהדרין צד.) שהם בעליל כדברינו ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיה משיח וסנחריב גוג ומגוג כו'. והרי בזמן חזקיה היו ישראל שלוים ונסים ונפלאות נעשו להם ובית המקדש קיים ומה להם למשיח. ועל כרחך האמת כדברינו ועדן לא היה מה שעתיד להיות מהגדולה והקדושה שאנו מחכים ומצפים.
מתון כתב:מענין לענין...
מה עם תפלת "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" בזמן שבית המקדש קיים?
לכאורה מכל זה שנוסח התפלה נתקנה ע"י אנשי כנה"ג בין מקדש ראשון לשני, ונשארה הנוסחאות גם בזמן בית שני, שלכולם יש משמעות אף שהיה הבית מקדש על מעמדו, מ"מ לא השרה בו השכינה כבתחילה, וכן לא היה אז ימות המשיח.
ובאמת כבר היה כאן דיון אודות נוסח התפלה מתי נתקנה
viewtopic.php?f=50&t=30138
זכריה קא מתנבי בבית שני ואמר גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות.
מתון כתב:מענין לענין...
מה עם תפלת "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" בזמן שבית המקדש קיים?
לכאורה מכל זה שנוסח התפלה נתקנה ע"י אנשי כנה"ג בין מקדש ראשון לשני, ונשארה הנוסחאות גם בזמן בית שני, שלכולם יש משמעות אף שהיה הבית מקדש על מעמדו, מ"מ לא השרה בו השכינה כבתחילה, וכן לא היה אז ימות המשיח.
ובאמת כבר היה כאן דיון אודות נוסח התפלה מתי נתקנה
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=50&t=30138
מחולת המחנים כתב:להעיר מסנהדרין דף צ"ד ע"א "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח".
ברמיהו כתב:מחולת המחנים כתב:להעיר מסנהדרין דף צ"ד ע"א "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח".
בזמן חזקיהו היו צריכים משיח וגאולה במאד מאד
שהרי כמו שנתפרש במלכים, סנחריב כבש את כל הערים הבצורות שביהודה
והיה חורבן נורא של כל היישוב וגלות,
ואף ירושלים שניצלה הרי זו עיר בודדה ואפילו היא
שניצלה בנס הידוע, נדרשה לשלם תשלום כבד מאד של מס לסנחריב, כמפורש בנביא שם שלשם כך קיצץ חזקיהו דלתות ההיכל
והייתה זו וודאי השפלה גדולה למקדש ה'.
ע"ע חצ"ג תשע"ז ע' שז. וצע"ג. ול"ש כלל לרס"ג המובא בהע' 4 שם. (ואולי יש ליישב כוונתו דמ"מ באותו הזמן לא התפללו ע"ז כ"כ כמו בזמני הגלות). ולעיקר דבריו ע"ע כאן.איש_ספר כתב:ידיד חכם עצו"ר, כתב באיזה מקום על מטבע תפילה שמבקשים בו על הגאולה שמתוך הדברים עצמם מבואר שהוא אחר החורבן, ורצה לומר שבזמן הבית לא היה צריך לגואל ולא התפללו על גואל.
יושב ירושלים כתב:שהחכמים היו מתפללים כל הנוסח כמות שהוא [כולל 'והשב את העבודה'!!!] בצנעה כי החשיבו את הכל לחורבן ע"ש.
ביקורת תהיה כתב:ובבית שני מבואר בגמרא דעה שהתענו בתשעה באב
כמהים_ כתב:לפי הגרסה לפנינו במשנה ר"ה יח. "אף עם אייר" מבואר שהיו מתענים בט"ב בזמן הבית. ברם, רבים העירו שאין גורסים שם תיבת 'אף', ולפ"ז אין ראיה.
עושה חדשות כתב:לכאו' האבילות של ימי בין המצרים ותשעה באב היא על מה שהיה לנו ונאבד מאיתנו בעוונות, בית ראשון ובית שני על כל המשתמע, דהיינו הקרבת קרבנות ומלכות ישראל, ועוד. אבל הציפיה לתיקון השלם (שעדיין לא היה מעולם) ולביאת המשיח וכו' כמו בתפילות של המלכת ה' בראש השנה, אינם משתייכת לעצם האבילות כי אם בעקיפין, היות ובניית הבית השלישי קשורה בציפייתינו עם ביאת המשיח וגילוי כבוד ה' בשלימות וכו'. האם זה נכון?
דרומי כתב:ואולי לפי זה יתכן שבזמן בית המקדש השני היו שהתפללו לחורבנו, כדי שיגיעו כבר לבית המקדש השלישי. חומר למחשבה.
י וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל יְהוָה וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת יְהוָה עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. יא וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַיהוָה עַל הוּסַד בֵּית יְהוָה. יב וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל. יג וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק.
"זה הבית" - כשהיו רואין בניין בית זה היו בוכין מתוך שהיו זוכרים אותו בניין גדול של בית ראשון
"ורבים" - אשר לא ראו בניין בית ראשון היו שמחין ומריעין בשמחה בקול גדול מרוב שמחתן שיצאו מגלותן
"ואין העם מכירים" - אותן השומעים לא היו מכירים קול תרועה של שמחה מפני קול בכי העם שהרי העם השמחים היו מריעים תרועה גדולה וקול הבכי נשמע יותר ויותר עד למרחוק
"את הבית הראשון" - שבנה שלמה
"ביסדו" - בעת יסדו הבית הזה
"בעיניהם" - ר"ל והמה רואים
"בוכים" - היו בוכים על כי היה קטן הרבה מן הבית הראשון
"ורבים" - אשר לא ראו הבית הראשון הם היו מריעים בשמחה להרים קול גדול על שמחת הבנין
"ואין העם מכירים" - אותן השומעים לא היו מכירים קול תרועת השמחה מפני קול הבכי
"כי העם" - עם כי העם השמחים היו מריעים תרועה גדולה אבל קול הבכי נשמע עד למרחוק ובטל קול השמחים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 252 אורחים