בעניין ריקוד.

[חד מן חבריא]

האם ריקוד זה דבר מבוזה? אשמח אם תכתבו את דעתכם

[דרומי]

ראה רמב"ם סוף הלכות לולב דברים כדרבונות

[חד מן חבריא]

הרמב"ם שם מדבר לגבי לשמוח לפני ה' ששם צריכים לרקוד.
אבל זה לם מדבר על ריקוד במקומות אחרים

[דרומי]

ראה רמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק ב הלכה ד

[מטעים]

ראה רמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק ב הלכה ד

אם הבנתי נכון את דברי הרמב"ם, דבריו כלפי ריקוד נאמרו לגבי שבת . ומה דכתב שאין בשת גדולה מזו זהו כלפי הא שאין לו שערות מחמת הסם.

[חוקר ודורש]

האם ריקוד זה בעצם דבר מבוזה? אשמח אם תכתבו את דעתכם

ברוך באוך לחברייא
כבר נאמר כיצד מרקדין לפני הכלה האם כדי לבזותן?

[יבנה]

ריקוד מצד עצמו אינו דבר מבוזה, אך מי שירקוד באופן משונה או בנסיבות לא מתאימות הוי דבר מבוזה.
ודוד לפני הארון כרכר בכל כוחו ונתגלה גופו והיה לו בזיון מכך וכדברי מיכל והרמב"ם, אך השיב דראוי להתבזות בשביל כבוד ה'. וכן הרוקד בבית היין הוי מבוזה מצד הנסיבות.

[אבי 1000]

האם ריקוד זה בעצם דבר מבוזה? אשמח אם תכתבו את דעתכם

ברוך הבא

אולי תועיל להסביר לחברי הפורום מזה "בעצם" ואז נוכל להביא לכבודו מקורות.

מקרא
כבר אמר החכם מכל האדם עת "רקוד"

מחוללות בכרמים ועוד

משנה

שחוק לפני רקוד לפני.

ובקיצור

ריקוד הוא לא ביזוי "בעצם" כי הוא ביטוי של שמחה והתלהבות ומילדותינו היינו שומעים סיפורים על גדולי הדור שבהתחדש להם דבר תורה היו מרקדים ומפזזים.

והכי קי"ל כמעשים שבכל יום

[נשר]

שמעתי פעם מתלמיד הגאון ר' משה שפירא זצ"ל ווארט נחמד על הריקוד של דוד וטענת מיכל. דהטענה של מיכל היתה כהגלות נגלות אחד הריקים, שעל ידי הריקוד ביטאת כלפי חוץ את כל השמחה שלך ועי"ז רוקנת את כל הפנימיות החוצה, והטענה של דוד היתה שביחס לשמחה האמיתית שהיתה לו, לא היה כאן כל גילוי של השמחה עצמה וכל הריקוד היה כהוראה באצבע על השמחה שיש פה.
לא יודע אם קשור לאשכול אבל נזכרתי.

[נשר]

נמחק בגלל כפילות

[חד מן חבריא]

[quote="אבי 1000 כתב"]
משנה

שחוק לפני רקוד לפני.


ראייתך היא בדיוק ראיה לצד השני שמה שהמשנה אומרת בקידושין דף ה' שחוק לפני רקוד לפני רואים משם שהכבוד זה שאתה יושב ורוקדים לפניך
והכבוד הוא הישיבה ולא הריקוד. ויש עדויות שבביה"כ של הגר"א הס"ת בשמחת תורה היה על הבימה ולא היו רוקדים איתם כי גנאי הוא לס"ת שירקדו עמו.

[אוצר החכמה]

הראייה משחוק לפני היא לא לשום צד. כי הנושא שם הוא לא כבוד אלא שוויות שכיוון שיש לה הנאה מזה מקדש אותה בזה.

[אבי 1000]

הראייה משחוק לפני היא לא לשום צד. כי הנושא שם הוא לא כבוד אלא שוויות שכיוון שיש לה הנאה מזה מקדש אותה בזה.

פשוט ולא עלתה במחשבתי אחרת

רק הבאתי שהריקוד הוא סוג של שחוק ושמחה וראה מה שכתבתי שם

[אבי 1000]

שמות פרק טו
ותִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת:

שופטים פרק יא
וַיָּבֹ֨א יִפְתָּ֣ח הַמִּצְפָּה֘ אֶל־בֵּיתוֹ֒ וְהִנֵּ֤ה בִתּוֹ֙ יֹצֵ֣את לִקְרָאת֔וֹ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹל֑וֹת וְרַק֙ הִ֣יא יְחִידָ֔ה אֵֽין־ל֥וֹ מִמֶּ֛נּוּ בֵּ֖ן אוֹ־בַֽת:

שמואל א פרק יח
וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗ם בְּשׁ֤וּב דָּוִד֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַתֵּצֶ֨אנָה הַנָּשִׁ֜ים מִכָּל־עָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לשור לָשִׁ֣יר וְהַמְּחֹל֔וֹת לִקְרַ֖את שָׁא֣וּל הַמֶּ֑לֶךְ בְּתֻפִּ֥ים בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְשָׁלִשִֽׁים:


שירת הים זה כמובן היה ביטוי של שמחה ושירה לה'

ויציאת בת יפתח הייתה לכבוד אביה ולשמחו.

וריקוד הנשים לפני שאול ודוד היה בשמחה ולכבדם.

באם שאלתך על ריקוד עצמי ולא לכבוד מלך או כיוצ"ב כרגע אין לי מקור מלבד המחוללות בכרמים.

שופטים פרק כא
וּרְאִיתֶ֗ם וְ֠הִנֵּה אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘ לָח֣וּל בַּמְּחֹלוֹת֒ וִֽיצָאתֶם֙ מִן־הַכְּרָמִ֔ים וַחֲטַפְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ מִבְּנ֣וֹת שִׁיל֑וֹ וַהֲלַכְתֶּ֖ם אֶ֥רֶץ בִּנְיָמִֽן:

אמנם היה חג הק שם אך השמחה נראה כשמחה שלהם ולא לפני דבר אחר וכן מנהגם מאז ביוכ"פ ובט"ו באב.

[אוצר החכמה]

הראייה משחוק לפני היא לא לשום צד. כי הנושא שם הוא לא כבוד אלא שוויות שכיוון שיש לה הנאה מזה מקדש אותה בזה.

פשוט ולא עלתה במחשבתי אחרת

רק הבאתי שהריקוד הוא סוג של שחוק ושמחה וראה מה שכתבתי שם

דברי התייחסו לדברי חד מן חבריא

[פלוריש]

בקשר לויכוח בין מיכל לדוד על הריקוד לפני ה', ראו כאן:

סוד הלבושים - הרב יצחק סבתו. מאורנו ט.pdf

(122.13 KiB) הורד 357 פעמים