הוה אמינא כתב:א. יל"ע טובא אם שייך על כגון זה (חשש גויות) דין משפחה שנטמעה (בפשטות רק על חשש ממזרות).
מעניין, הרמב"ם אומר "דוחה את שאינם מיוחסים - לישראל", האם זה דוקא מיוחסים כהנים?
על עבד ברור שאומרים כן, ומה חילוק? עכ"פ לדעת האומרים שעבד הוא גוי החייב במקצת מצוות.
האם הענין נידון איפה שהוא? האם כדאי לפתוח אשכול על זה?
הוה אמינא כתב:ב. בלא"ה, לדעתו שהוא בחשש, הוא לא טמוע, רק אחרים כלפיו שאינם יודעים יכולים לסמוך על דין משפחה שנטמעה.
יש לחקור בגדר "חשש" אם הוא בגדר חיוב או שלילה. היינו, ידיעה שדבר מסויים הוא בחשש, או חשש שדבר מסויים הוא בידיעה...
הוה אמינא כתב:ג. ובלא"ה, לשיטתו הוא נטמע בין חששות ולא בודאי כשרים. מאי חזית שעל עצמו יחוש ועל אחרים יסמוך?! ולא אומרים משפחה שנטמעה, אלא אם נטמעה בין כשרים.
ומה עם כל אלו הכשרים שנטמעו בינינו החששות?
--
האם אין דין "מי לא טבלה לנידותה" שייך לכאן?