אשת יפת תואר

[יאיר1]

קצת באיחור.
ענין שעסקתי בו בשנה שעברה.
כנגד יצר הרע דברה תורה.
א. היכן עוד מצינו מקום שהתורה מתירה איסור כיון שהאדם אינו מסוגל להתגבר.
ב. אם יש לך אפשרות לקבל היתר לעבור על עבירה אחת האם אתה בוחר את ענין יפת תואר או שיש לך משהו שיותר מתחשק לך [= וסליחה על הניסוח המשכיל... זה כדי לעורר פרובוקציה ולגרות את הקורא.... קחו בפרופורציה... :(]
ג. וזה העיקר, אילו לא היתה נאמרת פרשת אשת יפת תואר, היוצא למלחמה ומצא אשה נאה האם מותר לו לקחת אותה או לא. נא להתייחס למחלוקת האם מותר ביאה ראשונה בגיותה.

יש לי דברים בענין, אך קודם אבקש את התייחסות החברים. לא רוצה להכניס לפה את ההבנה שלי, אני רוצה לשמוע ולהחכים עוד.
בברכה.
יאיר1

[צופר הנעמתי]

קצת באיחור.
ענין שעסקתי בו בשנה שעברה.
כנגד יצר הרע דברה תורה.
א. היכן עוד מצינו מקום שהתורה מתירה איסור כיון שהאדם אינו מסוגל להתגבר.
ב. אם יש לך אפשרות לקבל היתר לעבור על עבירה אחת האם אתה בוחר את ענין יפת תואר או שיש לך משהו שיותר מתחשק לך [= וסליחה על הניסוח המשכיל... זה כדי לעורר פרובוקציה ולגרות את הקורא.... קחו בפרופורציה... :(]
ג. וזה העיקר, אילו לא היתה נאמרת פרשת אשת יפת תואר, היוצא למלחמה ומצא אשה נאה האם מותר לו לקחת אותה או לא. נא להתייחס למחלוקת האם מותר ביאה ראשונה בגיותה.

יש לי דברים בענין, אך קודם אבקש את התייחסות החברים. לא רוצה להכניס לפה את ההבנה שלי, אני רוצה לשמוע ולהחכים עוד.
בברכה.
יאיר1

א. התורה לא מתירה איסור כיון שאדם אינו יכול להתגבר, אלא נותנת אפשרות לעשות את הדבר בדרך היתר, למרות שהיה עדיף לא להתיר כלל, כיון שאם לא היתה התורה מתירה היו עושים את זה בצורה יותר גרועה -"מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות".
ב. מה שכתבתי בא' עונה גם על זה, אבל בכל מקרה לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע אין פירושו שהתורה ויתרה לנו כי בא לנו, אלא שהתורה לא אסרה כאן כי זה סיטואציה שבה קשה מאד לעמוד נגד היצר. זה ממש לא קשור למה שהיית בוחר ש"ירשו" לך.

[אמסטרדם]

יאיר1, אני מחכה להדברים שלך.

[סלקא דעתך]

מסופר על רבי יחזקאל אברמסקי כשהגיע לאנגליה ומסר שיעור לבעלי בתים והגיע לפרשת יפת תואר לא ידע איך להסביר את זה, עד שעלה בדעתו רעיון! והוא הסביר שרואים מכך שהתורה מתירה כשאי אפשר לעמוד בפני היצר הרע ש"מ שאת כל שאר הוראות התורה אפשר לקיים ולנצח את היצר הרע.

[יאיר1]

צופר הנעמתי נגע בנקודה. לענ"ד
דווקא דברי ר' יחזקאל אברמסקי מפורסמים, כפשט יחיד בסוגיא, אך עדיין צריך להבין מה הכוונה.

השאלה השלישית היא בעצם המפתח.
הרי אם הותר רק לאחר גירות, אין בדבר שום איסור, וגם אם הותרה ביאה ראשונה, הרי אין איסור דאורייתא מפורש בדבר [-בנקודה הזו אני לא בטוח שאינני טועה, ונא העמידוני על האמת], רק נאמר שקנאין פוגעין בו, אמנם זה רק על פי הפשט, ועל פי הסוד הוא העוון החמור ביותר שיולד ילד לע"ז.
אם כן לולי פרשת אשת יפת תואר, היה מותר לגיירה בלא כל התהליך המבואר בתורה, או אף מותר קודם גירות.
כרגיל אין חשש בדבר שאדם ייקח גויה, הוא הרי לא אמור לפגוש אותה בכלל. אלא שהקב"ה ראה שבשעת המלחמה כאשר מוציאים הגויים הארורים את בנותיהם לפתות את ישראל, יש חשש גדול שלא מעט יקחו להם נשים גויות ויגיירו אותם, ואין הדבר ראוי על דרך המוסר למעלת קדושת ישראל.
בא הקב"ה ואסרה, אמנם לא אסרה לגמרי, שהרי אינו מגדרי התורה, שמותר לאדם לישא גיורת. ולכן אסרה עד שלא יעשה בה כמה מעשים שיכבו אש ייצרו וימנעו ממנו להפיק תאוותו.

נמצא איפה, שפרשת אשת יפת תואר באה רק לאסור ולא להתיר.
ועל זה אמרו, דברה תורה כנגד יצר הרע, במובן של התנגדות ליצר הרע במקום שיש חשש שיגרום לאדם לעשות מעשה שאינו ראוי לקדושת ישראל.
היצר הרע בא במלחמה ומפתה את האדם ליקח לו אשה ולגיירה והרי אין איסור בדבר, אך בחירת האשה באה מעצת היצר. הקב"ה מצווה על כך כדי להתנגד אליו.

כך נלע"ד ואשמח להחכים עוד. ולהרחיב את היריעה, כמו כן לקבל הסכמת התלמידי חכמים דכאן.

ליל מנוחה.

[אוצר החכמה]

לא ברור לי מה אתה רוצה וסביב מה אתה מסתובב.
צופר ענה לך תשובה פשוטה. התורה היא כולה מקשה אחת ולא שכבות שכבות, אם התורה התירה אשת יפת תואר אין הכוונה שמעיקרא זה אסור ורק בסוף זה מותר אלא שבמקרה של אשת יפת תואר התורה התירה.
הדרוש על מוטב שיאכלו בשר תמותות הוא בדיון על טעמי התורה. אי אפשר להסיק מזה מסקנה להתיר דבר שהתורה בפועל אסרתו ואין צורך להמציא חשבונות למה כאן בעצם יש היתרים אחרים.

אני חושב שהפוסקים השתמשו לעתים בטעם הזה כהסבר לקולות שהתירו, והיינו שאין דינם נובע מדין אשת יפת תואר אלא שס"ל שראוי להתירו מכל מיני שיקולים ובין השיקולים עולים לפעמים שיקולים שלוקחים את טעמי התורה שמסרו לנו חז"ל כסוג של הנחייה אבל אינו לימוד דין ממש.

[יאיר1]

רגילים לחשוב שהתורה התירה אשת יפת תואר, במובן שאילו לא התירה היה אסור.
וטעם ההיתר מפני שזהו נסיון שלא ניתן לעמוד בו.
אני אקח לדו' את דברי צופר הנעמתי, שהתורה לא אסרה כיון שקשה לעמוד בזה.
וזה בדיוק מה שאני בא לשלול.
התורה לא התירה ולא לא אסרה בגלל שקשה לעמוד.
וההבנה שאני בא להביע כאן, זה שהקב"ה אסר משהו בפרשת אשת יפת תואר, כלומר נאמר כאן איסור נוסף על מה שהיה קודם לכן.
לא כל כך הבנתי מה אוצר החכמה טוען, מה הכוונה שהתורה אינה שכבות שכבות.
אנחנו הרי תמיד חוקרים מה בדיוק האיסור או המצוה שנאמרה בפרשה זו.
אני בעצם בא לומר, שמה שאסור או שצריך להיות אסור, הוא אסור בלי הנחות, ומי שקשה לו שיתאמץ וה' יעזרו.
אך עתה אני חוזר בי. הואיל ואני רואה שמבואר בראשונים ובאחרונים לא כך, אלא כדברי צופר הנעמתי, שהותר איסור, ומבררים מהו האיסור, י"א שהותר לגיירה בעל כרחה.
ועוד צריך לברר מה האיסור שהותר

[שף ויתיב]

בפשטות האיסור כי אינו דרך זנות אלא דרך חתנות.
כמו כן אם אחרים יודעים מזה אולי יש לזה גדר פרהסיא.

[צופר הנעמתי]

אני אקח לדו' את דברי צופר הנעמתי, שהתורה לא אסרה כיון שקשה לעמוד בזה.
וזה בדיוק מה שאני בא לשלול.
התורה לא התירה ולא לא אסרה בגלל שקשה לעמוד.

לא הבנתי מה אתה בא לשלול, הרי הן הן דברי הגמרא שהתחלת איתם
"יפת תואר לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות"

ופירש רש"י: משמע מתוך שמתגרה בה יצרו מחמת יופיה התירה לו ובקושי אלא דמוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטה בשר מסוכנת שחוטה ואע"פ שהיא מאוסה כדכתיב ביחזקאל ולא בא בפי בשר פגול.

[לומד_בישיבה]

איזה איסור יש ביפת תואר עד שהוצרכה התורה להתירה ומה הפשט בזה לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע על כל זה ועוד עיין מנחת חינוך מצוה תקלב.

[יאיר1]

בפשטות האיסור כי אינו דרך זנות אלא דרך חתנות.
כמו כן אם אחרים יודעים מזה אולי יש לזה גדר פרהסיא.

ביאה ראשונה בגיותה אינה דרך אישות אלא דרך זנות וזה מותר.
אמנם אם אחרים יודעים אכן יש לזה גדר של פרהסיא.
כך נראה מדברי המפרשים על הגמ' בקידושין

[יאיר1]

אני אקח לדו' את דברי צופר הנעמתי, שהתורה לא אסרה כיון שקשה לעמוד בזה.
וזה בדיוק מה שאני בא לשלול.
התורה לא התירה ולא לא אסרה בגלל שקשה לעמוד.

לא הבנתי מה אתה בא לשלול, הרי הן הן דברי הגמרא שהתחלת איתם
"יפת תואר לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות"

ופירש רש"י: משמע מתוך שמתגרה בה יצרו מחמת יופיה התירה לו ובקושי אלא דמוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטה בשר מסוכנת שחוטה ואע"פ שהיא מאוסה כדכתיב ביחזקאל ולא בא בפי בשר פגול.

אכן אכן, חזרתי בי. היתה לי טעות.

[לומד_בישיבה]

בפשטות האיסור כי אינו דרך זנות אלא דרך חתנות.
כמו כן אם אחרים יודעים מזה אולי יש לזה גדר פרהסיא.

ביאה ראשונה בגיותה אינה דרך אישות אלא דרך זנות וזה מותר.
אמנם אם אחרים יודעים אכן יש לזה גדר של פרהסיא.
כך נראה מדברי המפרשים על הגמ' בקידושין

עיין מנחת חינוך שם באריכות.
הייתי מעלה לכאן את המנחת חינוך, אך היות ואני רגיל במנחת חינוך של מכון ירושלים אין לי מהיכן להביאו לכאן. וגם אם ישנו באויצר ולא בדקתי, הרי זה מעבר ל40 עמודים.

[צונאמי]

על השאלה אם התירו עוד דברים כיו"ב, יש בגמ' שבת, שהתירו לגבי מת היות ואדם בהול על מתו, ומאידך אסרו הצלת ממונו בשריפה מתוך שאדם בהול,שמא יכבה.

[בברכה המשולשת]

שם זה בדרבנן

[יאיר1]

על השאלה אם התירו עוד דברים כיו"ב, יש בגמ' שבת, שהתירו לגבי מת היות ואדם בהול על מתו, ומאידך אסרו הצלת ממונו בשריפה מתוך שאדם בהול,שמא יכבה.

לא רק ששם זה מדרבנן כמו שברכה משולשת כתב, אלא ששם זה ממש בתוך גדרי הדיני דרבנן.

[איש טלז]

נקודה מענינת
אמרי' בקידושין כ"ב. על אשת יפת תואר וחשקת בה אע"פ שאינה נאה. [ובספרי אמרי' אין
לי אלא בזמן שהיא יפה מנין אפי' היא כעורה ת"ל וחשקת בה]. והנה אין ספק שהמושג יפה נאה וכעורה הוא
מושג יחסי ויכול להיות אשה יפת תואר בעיני אחד וכעורה בעיני אחר. אבל אילו היתה הלכה של יפה ולא
כעורה מן ההכרח היה לקבוע הלכות והיו סוגיות שלמות אם עלתה לה חזזית נעשית כעורה או לא, וכמה
שיעור חזזית וכל כיוצ"ב......................

[מן השורה]

וכן אם לא היה הדין דאפילו אינה נאה אומרים כלה נאה וחסודה, כתובות י"ז., אז היה ההכרח לקבוע הלכות כנ"ל היכן אפשר לומר כלה נאה וכו'.

מסתמא, סעיף א' הוא, כל כלה שיש לה מומין הפוסלים בכהנים, הרי היא אינה נאה, כדשנינו דפוסלים בנשים, בכתובות סוף המדיר.

חקירה ראשונה, האם צריך נאה בפועל, ומה התנאים שלו, או שכל שאינה כעורה ממילא היא נאה.
ומה הדין בכיעור העובר, כמו מום עובר, האם חשיב נאה לענין יפ"ת ולומר כלה נאה וחסודה או לאו.
[והנה בנדרים אמרינן בנות ישראל אל ר' ישמעאל בכינה וכו' שבנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן, משמע שזה ניוול. ויש להשיב, ופשוט]