בשו"ע חו"מ סי' רט מבו' שא"א למכור עובר של בהמה כי זה דבר שלא בא לעולם, וכך נקטו הרבה אחרו' בדעת השו"ע, (ויש חולקים).
והדבר תמוה מאד, מה בין למכור את ריאותיה או רגליה של הפרה ובין למכור את עוברה. (בעיה ותיקה וידועה).
כעת ראיתי בענין זה סברא מעניינת ב'גבורת אנשים' להגר"י ענבל, ז"ל "ונראה מזה שכיון שמתייחסים אל העובר כדבר שממתינים עד שיצא כדרך הטבע, ולא כמיועד למכירה ולאכילה כמות שהוא בדומה לשאר איברי האם, הוא מופקע מדיני המשפט עתה וכו' ויש להוסיף ג"כ שאפשר שמכיון שהשינויים בין עובר לבין בהמה הנולדת גדולים מאד, לא מועיל קנין במצב שלעומת העתיד בו יממשו את הקנין, נחשב שאין עדיין כלום".
שני הסברות מצאו חן בעיני, אשמח למצוא את הדברים בסגנון כזה או אחר אצל האחרו'.