פרי יהושע כתב:אפי' לדעת האדמו"ר ר' יאוליש מסטעמר, כ"ז אינו אלא לעניין הוולד, אבל לעניין איסורים באשה פשיטא שתלוי באנשים עצמם ולא הולכים אחר הזרע.
ישנו כתב:לזה מהני סברת דרכי נועם שלא ייחשב כבנו לעניין זה. [וכן האריך הרב ענבל בגבורת אנשים באריכות סי' א'].
ישנו כתב:עי' שוב בגמ'.
[אחרי דרכי נועם הגמ' רצתה ללמוד בק"ו לתרומה ולמדה מפסוק שלא עושים מתים כחיים].
ישנו כתב:אלא הגדרת יחס האשה ובניה אל מול הבעל, כי וודאי לא נחשב שבניו חיים אחר מיתתם, אבל בשעה שהבעל עזב את העולם הניח אחריו זרע, והשאלה היא איך להגדיר את יחס האב אליהם, האם לפי המצב כעת שאין לו בנים וממילא אשתו נופלת לייבום,
סלקא דעתך כתב:בקובץ תשובות הר' אלישיב העיר שמי ששמה בבנק זרע אז היות ויש דין 'עיין לה' אז צריך לחשוש ליותר מג' חדשים.
בתבונה כתב:סלקא דעתך כתב:בקובץ תשובות הר' אלישיב העיר שמי ששמה בבנק זרע אז היות ויש דין 'עיין לה' אז צריך לחשוש ליותר מג' חדשים.
מעניין וחשוב לציין את העובדה שגם במקרה ואפשר לשאוב זרע לאחר מיתה, זה רק כל עוד האשכים קימים בצורה ראויה שנשנאר בהם תאי זרע חיים , לאחר כמה ימים מהמוות זה כבר לא שייך.
אמנם קיים מושג של שכפול כמו בכבשה דולי למי שמכיר, לקיחת גרעין תא רגיל לא זרע מזכר או מנקבה והזרקת גרעין זה לביצית המרוקנת מהחומר הגרעיני. אמנם אז זה לא אב וגם מבחינה רפואית זה תאום זהה ולא כמו בן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 217 אורחים