איזו מתכת מעבירה טומאה - לעניין מת במטוס

[יין המשמח]

אני כעת מתעסק עם חיבור שחיבר ת"ח חשוב על הלכות כהנים, בין הדברים הוא מתעסק גם בדיני הטיסה במטוס שיש בו מת.

ורציתי לברר, בנוגע לדברי ר' משה פיינשטיין הבאים לקמן

אגמ יוד קסד.png (133.86 KiB) נצפה 2507 פעמים

ראשית כל, האם ידוע לחברי הפורום הנכבדים ממה בפועל עשוי חומר המטוס?

שנית, לפי מסקנת דבריו שבאם יתברר שהמטוסים לא עשויים מא' משבעת המתכות הם לא מקבלים טומאה, הם יחצצו בפני הטומאה;
האם אכן כך נוהגים?

[תוכן]

דומה שמקובל היום שרק ששה מיני מתכות דאורייתא מקבלים טומאה. אבל עדיין אוירון מקבל טומאה ביסוד אם לא היה כלי העשוי למידה. מה שיש לדון נמי הוא מדין מעמיד, אם המעמיד הוא אחד מששה מתכות הנ"ל. ואפילו אם הארון הוי כלי העשוי למידה ואין בו מעמיד כלל, מכל מקום להני ראשונים דס"ל דכלי העשוי למידה דין כלי יש לו, הרי אינו חוצץ בפני הטומאה, ואם יש לו דין אהל כשיטת הרמב"ם, חוצץ. אלא דגם לשיטת הרמב"ם בכוורת ס"ל דאינו חוצץ, וצ"ע ההבדל בין כוורת לשאר כלי הבא בטומאה. אלא מה, אם נאמר שיש פה הצלה של שני כיסויים אפשר דחוצץ אפילו בכלי העשוי למידה. וכל זה יש לדון במטוס שעומד על הקרקע, אבל מטוס שטס, הוי אהל זרוק. ואהל זרוק יש לדון מב' בחינות, מבחינת מת שבתוך הארון, שבכה"ג האדם לגבי המת אינו זרוק וכמו שדן ר' משה בסוף התשובה, ומבחינת מת שמתחת בקרקע. בקיצור, יש פה המון נושאים, ולך נא ראה דבריו הנפלאים של ר' חיים גריינמן שדן בכל זה.

[אב-רך]

דומה שמקובל היום שרק ששה מיני מתכות דאורייתא מקבלים טומאה. אבל עדיין אוירון מקבל טומאה ביסוד אם לא היה כלי העשוי למידה. מה שיש לדון נמי הוא מדין מעמיד, אם המעמיד הוא אחד מששה מתכות הנ"ל. ואפילו אם הארון הוי כלי העשוי למידה ואין בו מעמיד כלל, מכל מקום להני ראשונים דס"ל דכלי העשוי למידה דין כלי יש לו, הרי אינו חוצץ בפני הטומאה, ואם יש לו דין אהל כשיטת הרמב"ם, חוצץ. אלא דגם לשיטת הרמב"ם בכוורת ס"ל דאינו חוצץ, וצ"ע ההבדל בין כוורת לשאר כלי הבא בטומאה. אלא מה, אם נאמר שיש פה הצלה של שני כיסויים אפשר דחוצץ אפילו בכלי העשוי למידה. וכל זה יש לדון במטוס שעומד על הקרקע, אבל מטוס שטס, הוי אהל זרוק. ואהל זרוק יש לדון מב' בחינות, מבחינת מת שבתוך הארון, שבכה"ג האדם לגבי המת אינו זרוק וכמו שדן ר' משה בסוף התשובה, ומבחינת מת שמתחת בקרקע. בקיצור, יש פה המון נושאים, ולך נא ראה דבריו הנפלאים של ר' חיים גריינמן שדן בכל זה.

בכוורת הר"מ מעמיד בכלי שאינה באה במידה עיין ביד החזקה, ובפיהמ"ש פירש בע"א, ובעצם זה מלוקת שם בפרק דכוורת בהמשך הפרק, ובהלכה פסק דכלי הבא במידה הוי אוהל גמור גם לחצוץ, וכוורת אינה מקבל טומאה מטעם אחר או כהראב"ד שם או כמו שפירש הגר"א שמלאה נקבים, ופשוט

[תוכן]

המחלוקת בהמשך הפרק הוא אם כלי הבא במדה יש לו דין אהל או לאו. אני התכוונתי לרמב"ם בפירוש המשנה. ובכלים מסביר הרמב"ם דכוורת יש לו פתח משני הצדדים, וכנראה משום כך אינו אהל אלא כלי טהור. ויש לדון עם אוירון שיש לו כמה פתחים נמי אינו נחשב אהל לשיטת הרמב"ם. אבל אם נפסוק להלכה אכן צריך ללכת אחרי דברי הרמב"ם ביד.

[דרומי]

אני מחפש איזה ספר/ חוברת / אתר שבו בא ביאור המושג 'אהל זרוק' במלים פשוטות ובהתאמה למציאות ימינו.

כל דפשיט טפי מעלי טפי... תודה מראש.