ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיו סומכים זה למה שנ' הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים וראה איך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכין גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין וכן הדבר נכון בעיני:
אבןטובה כתב:בתוספתא דברכות פ"ו הט"ו מניחן בשחרית לא הניחן בשחרית מניחן כל היום.
אבל אין הדיון שלי אי המצוה כל היום או שעה אחת ביום שבזה יש הרבה אח' הדנים בזה וגם בפמ"ג סי' לז אלא מנלן שהמצוה הוא בכל יום ממש שצריך להניח תפלין כמו שמצוה לקרות ק"ש בשחרית ובערבית והמאירי שציינתם וכן שאר המקורות הוא באופן חולי מעיין וכדומה שא"א לו בכל יום אז פטור אבל לבריא ומי שיכול יש חיוב להנח בכל יום והיכן המקור?
אבןטובה כתב:המאירי כותב מחמת גוף נקי וכדומה ואם כך אין זה מן הנידון
איתן כתב:אין הכי נמי סובר המאירי.עיין בקובץ המצורף מאת הרב שמואל טל.
בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף יד עמוד בובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיו סומכים זה למה שנ' הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים וראה איך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכין גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין וכן הדבר נכון בעיני:
עדיאל ברויאר כתב:איתן כתב:אין הכי נמי סובר המאירי.עיין בקובץ המצורף מאת הרב שמואל טל.
בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף יד עמוד בובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיו סומכים זה למה שנ' הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים וראה איך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכין גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין וכן הדבר נכון בעיני:
תסיר את הקובץ.
איני יודע כיצד הקובץ הגיע אליך. מו"ר הרב טל מאוד מאוד לא רוצה שהקבצים יסתובבו עד שהוא מגיה סופית כדי להוציא בספר, כי רק אז הדברים נסגרים באופן סופי. הקובץ שהעלית הוא קובץ לא מוגה (ויתכן שהוא מכיל גירסה ישנה מלפני כ8 שנים).
סתמא דמלתא כשלא נתנה התורה שיעור למצוה סגי בפעם אחת ביום כדאמרינן גבי ברכת כהנים בר"ה דכ"ח דכשקיים פ"א ביום זה אינו מחוייב תו ע"ש וכו' אבל מ"מ כיון שלא קבעה תורה שיעור בפירוש שיעורו הוא עד גבול אפשרותו וכשיהי' אנוס כמה ימים וכו' אינו בגדר "מבטל מ"ע באונס" אלא כך שיעורו של מצות וכו' [שיקיים] כפי אפשרותו.
חלא בר חמרא כתב:שבועות כה: שבועה שלא הנחתי תפילין היום, ליתא בלהבא, שאינו יכול לישבע שלא אניח תפילין היום..
צופה_ומביט כתב:אולי הובא כבר, עכ"פ אני לא ראיתי, ולכן אציין:
בקהילות יעקב ברכות סימן טו כותב [לגבי תפילה, אבל לכאורה הו"ה בענין תפילין]:סתמא דמלתא כשלא נתנה התורה שיעור למצוה סגי בפעם אחת ביום כדאמרינן גבי ברכת כהנים בר"ה דכ"ח דכשקיים פ"א ביום זה אינו מחוייב תו ע"ש וכו' אבל מ"מ כיון שלא קבעה תורה שיעור בפירוש שיעורו הוא עד גבול אפשרותו וכשיהי' אנוס כמה ימים וכו' אינו בגדר "מבטל מ"ע באונס" אלא כך שיעורו של מצות וכו' [שיקיים] כפי אפשרותו.
ויל"ע לפי זה במצוות המפורסמות להיותן תמידיות.
ובאמת יעויין בספר החינוך, שעם זאת שהוא בעצמו קבע מצוות אלה להיותן תמידיות שלא יסור חיובן מהאדם בשום רגע, עכ"ז כשבא לכתוב מתי נחשב "מבטל המצוה" כתב גדר מסוים ומדויק שאינו תמידי.
ומשמע מזה שבשאר הזמן הוא מצוה קיומית ולא חיובית [רק כך שייך שאינו מקיים ואינו מבטל], כי קשה להבין כיצד מצוה חיובית אין ביטולה בכל רגע שלא מקיימה. ואולי יש איזה גדר אמצעי, ולע"ע נעלם ממני.
עזריאל ברגר כתב:חלא בר חמרא כתב:שבועות כה: שבועה שלא הנחתי תפילין היום, ליתא בלהבא, שאינו יכול לישבע שלא אניח תפילין היום..
מכאן אפשר להביא ראיה שמצוות תפילין איננה רק פעם ביום, דהלא עסקינן במי שכבר הניח תפילין היום, ועליו אומרים שאיננה בלהבא!
סעדיה כתב:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 213 אורחים