תיקון רוחני - ש"ס ופוסקים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' נובמבר 14, 2016 2:02 pm

בדברי התלמוד מצאנו הרבה דברים האסורים משום שבות שתכליתכם שהם תיקון רוחני/ תיקון של מצוה.
האחרונים התחבטו אם יתכן תיקון של מצוה שיהיו חייבים עליו מהתורה. (באמת לא כ"כ ברור לי החילוק).
ואספתי מש"ס ופוסקים כל תיקונים של מצוה, ומי שיש בידו להוסיף יבורך.
קשה לי לכתוב המקורות, מי שמעונין במקור על פרט מסוים יודיע.

-----------------------

ש"ס

טבילת כלים טמאים, מחלוקת אמוראים בגמ' ביצה וי"ס משום מתקן
מיעוט ענבי הדס, אמרו בגמ' סוכה שהוא מתקן מנא ונחלקו ראשונים אם הוא מה"ת או מדרבנן.
הפרשת תרו"מ, אמרו במשנה שאסור וכתבו ראשונים שהוא משום מתקן וכ"מ בגמ'.
הזאה על טמא , פירשו ראשונים שהוא משום מתקן.
זריקה דם של קרבן שאינו קרב בשבת ויו"ט, אסור לד' רוב הראשונים ופירשו ראשונים משום מתקן הבשר והאימורים
ראית מום של בכור ביו"ט לסוברים שאסור, יש מהראשונים שפירשו משום מתקן.
ראית סכין של שחיטה ביו"ט לסוברים שאסור יש מהראשונים שפירשו משום מתקן.
עירובי חצרות, אין מערבין מיו"ט לשבת, ויש מהראשונים שפירש משום שנראה כמתקן

ראשונים

הגעלת כלים וליבון י"ס שאסור משום מתקן.
טבילת כלים שנלקחו מהגויים י"ס שאסור משום מתקן.
ביטול איסורים י"ס שאסור משום מתקן.
מליחה המכשרת את הבשר כתבו ראשונים שיש לאסור אף משום מתקן שהמליחה מתירה את הבשר.

אחרונים

מיעוט גובה סוכה להעמידה בשיעור כשר, יש שכתבו שאסור שנראה כמתקן ;
סתימת חלון בפקק כדי שלא תכנס טומאה יש מי שכתב שחשוב מתקן ;
הדחת בשר בשבת שלא נמלח ביום השלישי שלו כדי שיהיה מותר למולחו ולבשלו למחר , יש מי שכתב לאסור משום שהוא כמתקן ;
השקה* של מים שאובים למי גשמים להכשירם לטבילה, יש מי שמצדד לאסור בשבת שנראה כמתקן ;
קביעת מזוזה בשבת, אף באופן שאין איסור בונה בדבר דנו אחרונים לאסור משום מתקן ;
ספר תורה ששעווה מכסה אותיות שבו, לסוברים שהספר נפסל בכך, יש מי שכתב שהסרת השעווה אסורה משום מתקן ;
שופר שתיקן סתימה שבו באופן שהוא פסול עתה למצוותו יש מי שכתב שאסור להסיר הסתימה, אף באופן שאין בהסרה משום סותר , משום שמכשירו עתה למצוותו ;
לולב שעליו דבוקים זה לזה יש מי שכתב שאסור להפרידם ביום טוב שחשוב כמתקן ;
יין פגום שאינו כשר לכוס-של-ברכה* , יש מי שכתב שאסור לתקנו , שנראה כמתקן ;
מצת מצוה בערב פסח שאסור לאכלה, י"ס שאסור לשרותה במים עד שהיא נימוחה כדי שיהיה מותר לאוכלה בער"פ שחשוב תיקון ;
מצה שאינה שלימה יש מי שכתב שאסור לחרכה באש ביום טוב כדי להחשיבה לשלימה, לצאת בה ידי חובת לחם-משנה*, שחשוב כמתקן . (וכן חיבור שני חצאי לחם בקיסם, ובשו"ע להדיא התיר).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' נובמבר 14, 2016 2:07 pm

ויש תיקון רוחני שדנו לחייב עליו מהתורה

מילה י"ס שחייבים עליה משום תיקון האדם,
מיעוט ענבי ההדס להכשירו למצוה, י"ס שאיסורו מה"ת.
אגידת הלולב לסוברים שלולב צריך אגד חשובה תיקון כלי משום שבלעדיו אי אפשר לקיים מצות הנטילה.
טבילת גר שאמרו בגמרא שאין טובלים בשבת , הרי זה משום שהוא תיקון גמור.
חתיכת יבלת מכהן או מבהמה על מנת להכשירם לעבודה ולקרבן , הרי זה משום חיוב מכה בפטיש שמכשיר את הכהן ואת הבהמה לעבודה ולקרבן.
הטלת ציצית בבגד של ארבע כנפות יש בה משום מכה בפטיש – אף באופן שאין בה מלאכת קושר - שהוא כמתקן כלי .
מליחת קרבן שמליחתו מכשירתו להקרבה חשובה תיקון כלי .

ישראל אליהו

ברכת האילנות בשבת.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' נובמבר 14, 2016 2:26 pm

ישראל אליהו כתב:ברכת האילנות בשבת.

ע"ע בורר...

סמבטיון · הודעהעל ידי **סמבטיון** » ב' נובמבר 14, 2016 2:41 pm

יש לשים לב להבדל בין חפץ שכל תכליתו למצוה ועל ידי התיקון הוא נעשה ראוי לתכליתו (כמו הדס) ובין חפץ שתכליתו לדבר אחר רק איסורא רביע עליה (כמו כלים שנטמאו).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' נובמבר 14, 2016 2:46 pm

סמבטיון כתב:יש לשים לב להבדל בין חפץ שכל תכליתו למצוה ועל ידי התיקון הוא נעשה ראוי לתכליתו (כמו הדס) ובין חפץ שתכליתו לדבר אחר רק איסורא רביע עליה (כמו כלים שנטמאו).

כוונת לחילוק של רב"ש שניאורסון.

אלא שהדס עומד גם להרחה ולא רק למצוה.

ובכל מקרה החילוק קשה מזריקת דם של קרבן שחשוב מתקן רק מדרבנן אע"פ שהקרבן עומד להקטרה.
ואולי שם יש חסרון נוסף שאינו בגוף הדבר.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ב' נובמבר 14, 2016 2:55 pm

רשימה מרשימה ביותר
יש להוסיף קילוף מאכל שנאסר כדי קליפה שדנו בזה בפמ"ג ורע"א איני זוכר כעת מקומם
ועי' כאן שדן בענין הבאת ביכורים בשבת
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=301

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' נובמבר 14, 2016 2:58 pm

יש"כ על ענין הבכורים. אבדוק.

קילוף מאכל נזכר במקורות של ביטול איסורים, יחד עם עוד דברים דומים (ויש בפוסקים עוד הרבה)

ר"ח או"ז דרשות מהר"ח או"ז עמ' 112 והו"ד בתרה"ד סי' נד ומג"א שכג ס"ק יא ועוד. ועי' צל"ח ביצה י ב ושעה"מ יו"ט פ"ב ה"ו, אם מותר לגרום לדבר הקבוע לפרוש כדי שנדונו בדין של כל דפריש עי' טוש"ע סי' קי ס"ז, או שחשוב תיקון, ועי' פמ"ג שם א"א ס"ק יד, מאכל שנאסר כדי קליפה אם מותר להסיר הקליפה או שחשוב כתיקון, וצ"ב שאינו תיקון בגוף הדבר.

עוד יהודי · הודעהעל ידי **עוד יהודי** » ב' נובמבר 14, 2016 3:05 pm

איש_ספר כתב:
סמבטיון כתב:יש לשים לב להבדל בין חפץ שכל תכליתו למצוה ועל ידי התיקון הוא נעשה ראוי לתכליתו (כמו הדס) ובין חפץ שתכליתו לדבר אחר רק איסורא רביע עליה (כמו כלים שנטמאו).

כוונת לחילוק של רב"ש שניאורסון.

אלא שהדס עומד גם להרחה ולא רק למצוה.

ובכל מקרה החילוק קשה מזריקת דם של קרבן שחשוב מתקן רק מדרבנן אע"פ שהקרבן עומד להקטרה.
ואולי שם יש חסרון נוסף שאינו בגוף הדבר.

נראה לחלק באופן שונה. בהדס התיקון הוא עצם הסרת הענבים והעמדת ההדס לאל ענבים. אלא שלולא השינוי הדיני לא היה משמעות לכך. משא"כ בקרבן הבשר ואימורים שנתקנו לא השתנו כלל וכל השינוי הוא בדין. ושמא לזה הייתה כוונתך בסיום דבריך.

סמבטיון · הודעהעל ידי **סמבטיון** » ב' נובמבר 14, 2016 3:18 pm

איש_ספר כתב:
סמבטיון כתב:יש לשים לב להבדל בין חפץ שכל תכליתו למצוה ועל ידי התיקון הוא נעשה ראוי לתכליתו (כמו הדס) ובין חפץ שתכליתו לדבר אחר רק איסורא רביע עליה (כמו כלים שנטמאו).

כוונת לחילוק של רב"ש שניאורסון.

אלא שהדס עומד גם להרחה ולא רק למצוה.

ובכל מקרה החילוק קשה מזריקת דם של קרבן שחשוב מתקן רק מדרבנן אע"פ שהקרבן עומד להקטרה.
ואולי שם יש חסרון נוסף שאינו בגוף הדבר.

הדס עומד גם להרחה אבל לשימושו כהדס של מצוה הסרת הענבים היא תיקונו והכשרו ואין זה דומה לכלים שראויים לשימושם אלא שיש חסרון צדדי שהם טמאים או אפילו פירות טבל שראויים לאכילה אלא שאיסורא רביע עלייהו. בהדס ההכשר מצוה הוא שימושו של ההדס בכלים ופירות השימוש אינו המצוה אלא שדין התורה מפריע לי להשתמש שימוש גשמי.
גם בקרבן י"ל שהתרת האימורים והבשר ע"י הזריקה נחשב דין נוסף ולא תיקון בעצם השימוש שלהם. זאת מלבד הסברא שנרמזה כאן שהתיקון נעשה בדבר אחר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' נובמבר 14, 2016 8:21 pm

יש"כ ללומדים

אוסיף עוד קצת

ועי' פמ"ג סי' שיז א"א ס"ק כ, שניתוק חוטי ציצית פסולים מהבגד חשוב מתקן מנא, ומ' שם שהוא מהתורה, שאל"כ היה עשה של כבוד הבריות דוחה, ועי' תהל"ד שם ס"ק יג, שחשוב מכ"ב משום שע"י ניתוקם יכול לצאת בטלית לרה"ר, ועי"ש שתמה שהרי זה כמוציא חפץ מכיס שבבגדו, ואפשר שחשוב תיקון שעי"ז יכול לקשור בבגד חוטים אחרים, ועי' פמ"ג שבציון 15. ועי' חמדת ישראל שם שציין לשו"ת רמ"ע מפאנו סי' קו שאלה ו, שמ' מדבריו שמשיחת כה"ג בשמן המשחה חשובה מלאכה מה"ת, והיינו תיקון גברא ושמ' מזה שאף תיקון של מצוה חשוב תיקון.

אבןטובה · הודעהעל ידי **אבןטובה** » ד' נובמבר 16, 2016 9:39 pm

פסחים עג. שמוציאו מידי אבר מן החי

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 23, 2016 8:03 pm

אבןטובה כתב:פסחים עג. שמוציאו מידי אבר מן החי

אינו עניין לכאן כלל כמובן וכפשוט.

מצאתי עוד קצת:

במשנה ריש אלו דברים נמנו מעשי הפסח הדוחים את השבת: שחיטה זריקה ומיחוי קרביו והקטרה. הרי שאף מיחוי קרבים חשוב לכה"פ שבות שהוצרכו לומר שנדחה.
בספ"ז המובא בילקוט בהעלותך, למדו מהכתוב שלא רק שחיטת הפסח דוחה שבת אלא אף: זריקה, קבלה, מיחוי קרביו, הקטר אברים. הרי שהוסיפו קבלה ועוד שמשמע שהכל מה"ת שהרי למדו כן מהכתוב.

זריקה, כבר כתבנו למעלה שיש בראשונים שהוא תיקון הקרבן, ולספ"ז משמע שהוא מהתורה כמו שעמד באמבוהא דספרי שם.
קבלה, כ' באמבהוא דספרי שם שחשוב תיקון, שע"י שנתקדש בכלי שרת נתקן לזריקה.
מיחוי קרביו, יעויין בקול הרמ"ז על המשנה בריש אלו דברים ובמגיני שלמה שם סט א, (הובאו בס' הכביר שער הקרבן) שאסור משום שנראה כמתקן (וצ"ע מהדחת כלים) ולספ"ז מ' שהוא מהתורה ! ויעוי' בשער הקרבן שם, שכ"מ בתוס' הרשב"א סט א וכ"ה במהרש"א שם לד' הסוברים שהמיחוי הוא ניקוי הקרביים בסכין ולא נקיבתם בלבד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 23, 2016 8:22 pm

בירו' פסחים פ"י, אמר דוד על לחם הפנים סידורו דוחה שבת, וצ"ב איזה מלאכה יש בו שצריך לדחות. ועי' אמבוהא דספרי שפי' משום מתקן מנא..

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ה' דצמבר 08, 2016 2:46 pm

נתקלתי היום בקושייתו של הקבא דקשייתא,
למה קשר עניבה בתפילין (להו"א של הגמ') יהיה מותר, דגם אם אין קושר, יש כאן מתקן מנא!

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » א' מרץ 18, 2018 4:52 am

ישראל אליהו כתב:ברכת האילנות בשבת.

מוזר הדבר שהרב יצחק יוסף לא מתייחס לפסוק כפסק של הבן איש חי לא לברך בשבת

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' מרץ 18, 2018 9:39 pm

עובדיה חן כתב:
ישראל אליהו כתב:ברכת האילנות בשבת.

מוזר הדבר שהרב יצחק יוסף לא מתייחס לפסוק כפסק של הבן איש חי לא לברך בשבת

מה פירוש "לא מתייחס לפסוק"?

זקני דרום · הודעהעל ידי **זקני דרום** » א' מרץ 18, 2018 10:05 pm

אביו הגר"ע התיר לכתחילה לברך בשבת שאין דרך בורר אלא כדרך שהיה במשכן
וכבר אמר ר' יואלי ניצוצות אין בהם ממש...

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » א' מרץ 18, 2018 11:21 pm

לא מבין איך ניתן לפסוק לכתחילה נגד ראש גול אריאל בן איש חיל.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מרץ 18, 2018 11:28 pm

לא כל כך מובן לי הדמיון בין הדוגמאות שהביא הרב איש ספר לברכת האילנות (אע"פ שלא בדקתי ממש את כולם אחת לאחת). שם מדובר בתיקון בחפץ ממשי אמנם סיבתו היא רוחנית או הלכתית אבל הנפ"מ בזה היא בעולם המעשה בין אם זה לצורך האדם או אפילו להפטר מן החיוב (כמו מילה) רק אנחנו מגדירים שכיוון שזו פעולה באדם ולא מצווה בעלמא הפטור מגדיר שהאדם מתוקן. אבל בברכת האילנות אין לנו הגדרה הלכתית או מעשית כלשהיא בחפץ ממשי שאנחנו יכולים לומר שקרה בזה תיקון.

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » א' מרץ 18, 2018 11:45 pm

עובדיה חן כתב:לא מבין איך ניתן לפסוק לכתחילה נגד ראש גול אריאל בן איש חיל.

עד שאתה תמה על כך, תתמה כיצד פסק גם נגד אביו שכתב שמ"מ מהיות טוב יברכה בחול, ורק בשבת האחרונה כשאין לו אפשרות נוספת לראות אילנות, יברך בשבת.

דבר נוסף, הרבה פוסקים כתבו שהמנהג אצל בני ספרד לא לברך בשבת, וכ"כ בכה"ח. וע"ז הוא לא התייחס.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ב' מרץ 19, 2018 1:59 am

עובדיה חן כתב:לא מבין איך ניתן לפסוק לכתחילה נגד ראש גול אריאל בן איש חיל.

הרב עובדיה כתב בחזון עובדיה שהמחמיר תבוא עליו ברכה (לא זכור לי הלשון בדיוק), והוסיף בהערה שבירך בעצמו שנה אחת שחל ר"ח בשבת כאשר היה בתל אביב, משום שחשש שהציבור ששם בשבת, לא יהיה שם למחרת, כך הסביר גם הילקו"י בשיעורו במוצאי שבת האחרון. אולם לכתחלה אמר שלא יברך בשבת. [וכבר רבים תמהו על דברי הכה"ח בעניין הניצוצות ואכמ"ל. ואיני מוצא מקום לתמהותכם].

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ב' מרץ 19, 2018 9:48 am

כבר כתבתי שלטענת המנהג לא התייחס כלל. [ועוד הוא 'תמה' על האול"צ שפסק ע"פ הקבלה. והמעיין באול"צ יראה שלא פסק ע"פ הקבלה, אלא בעיקר משום המנהג. ורק הוסיף ליישב דברי הבא"ח].

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' מרץ 20, 2018 12:50 am

מעין הנזכר לעיל יש מחיצה המתרת בשבת

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ה' ינואר 03, 2019 5:04 pm

אגידת לולב למ"ד צריך אגד.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' מאי 15, 2020 11:30 am

איש_ספר כתב:ויש תיקון רוחני שדנו לחייב עליו מהתורה

מילה י"ס שחייבים עליה משום תיקון האדם,
מיעוט ענבי ההדס להכשירו למצוה, י"ס שאיסורו מה"ת.
אגידת הלולב לסוברים שלולב צריך אגד חשובה תיקון כלי משום שבלעדיו אי אפשר לקיים מצות הנטילה.
טבילת גר שאמרו בגמרא שאין טובלים בשבת, הרי זה משום שהוא תיקון גמור.
חתיכת יבלת מכהן או מבהמה על מנת להכשירם לעבודה ולקרבן, הרי זה משום חיוב מכה בפטיש שמכשיר את הכהן ואת הבהמה לעבודה ולקרבן.
הטלת ציצית בבגד של ארבע כנפות יש בה משום מכה בפטיש – אף באופן שאין בה מלאכת קושר - שהוא כמתקן כלי.
מליחת קרבן שמליחתו מכשירתו להקרבה חשובה תיקון כלי.

האם יש מקור לומר שתיקון מדרבנן יהיה אסור מדאו'?
(פרי יצחק א,כח ושפ"א שבת קל"ה ראיתי. האם יש קודם).

כח עליון · הודעהעל ידי **כח עליון** » ו' מאי 15, 2020 1:57 pm

קשור קצת לנושא האשכול

או"ח תרל"ג סוכה שהיא גבוהה וכו' מיעטה בכרים וכסתות אינו מיעוט עד שיבטלנה בפה. ובמ"ב (ס"ק יג): י"א שגם בביטול בלב סגי. כתבו האחרונים דאסור למעטה ביום טוב דהוי כעין בונה: ובשעה"צ (טו).

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » א' מאי 17, 2020 1:17 pm

האם הכוונה לתיקונים מדרבנן בלבד וכן לתיקונים של מצוה בלבד מדאורייתא?
אם לא, יש להזכיר שמדאורייתא מצינו תיקון של כעס.
רמב"ם, הל' שבת פ"ח ה"ח:

במה דברים אמורים בחובל בבהמה וחיה ועוף וכיוצא בהם, אבל החובל בחבירו אף על פי שנתכוון להזיק חייב מפני נחת רוחו שהרי נתקררה דעתו ושככה חמתו והרי הוא כמתקן, ואף על פי שאינו צריך לדם שהוציא ממנו חייב.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » א' מאי 17, 2020 4:08 pm

אכן זוהי דעת הרמב"ם.
כמדומני שדעת רש"י באותה הסוגיא, שהחובל בעצת יצרו - חשיב מקלקל ולא מתקן.

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » א' מאי 17, 2020 4:19 pm

עזריאל ברגר כתב:אכן זוהי דעת הרמב"ם.
כמדומני שדעת רש"י באותה הסוגיא, שהחובל בעצת יצרו - חשיב מקלקל ולא מתקן.

ייש"כ.
לכולי עלמא אסור, השאלה מה הטעם והאם זה מדאורייתא או מדרבנן.
ויעוי' בערוה"ש או"ח סי' שט"ז סע' כו:

וכתב הרמב"ם שם [הל' ח'] דזה שנתבאר במכוין להזיק פטור מפני שהוא מקלקל במה דברים אמורים בבהמה חיה ועוף וכיוצא בהם אבל החובל באדם אף על פי שנתכוין להזיק חייב מפני נחת רוחו שהרי נתקררה דעתו ושככה חמתו וה"ז כמתקן ואף על פי שא"צ להדם שהוציא ממנו חייב עכ"ל וזהו לשיטתו שפסק במלאכה שאינה צריכה לגופה חייב אבל לרוב הפוסקים פטור שהרי א"צ לגוף החבלה וכן הוא להדיא בגמ' [ק"ה:] דזה תלוי בפלוגתא דר"י ור"ש ע"ש וכן פסק הרמב"ם בפ"י דין י' לענין קורע דהוה מקלקל דבקורע לשכך חמתו ה"ז כמתקן וחייב וכן ברפי"ב לענין הבערה להשחית דשורף גדישו או ביתו של חבירו כדי להנקם בו ובזה שככה חמתו חייב ע"ש והראב"ד וכמה מן הראשונים חולקים עליו דבכה"ג אף לר"י לא מיחייב דהן אמת דמקודם אומר הש"ס לר"י דזה מקרי מתקן דקעביד נחת רוח ליצרו אבל הא פריך על זה וכה"ג מי שרי והתניא המקרע בגדיו בחמתו והשובר וכו' יהא בעיניך כעובד עכו"ם שזהו אומנתו של יצה"ר וכו' ע"ש הרי דוחה מה שאמר מקודם שזה מקרי מתקן והרמב"ם ס"ל שאינו דוחה הדין אלא כלומר דבודאי אסור לעשות כן אפילו בחול מיהו לענין שבת מקרי מלאכה דעכ"פ מתקן לתאוותו המזוהמת ואיסור יש בזה ג"כ אף בחול [עמ"מ שם]:

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' מאי 24, 2020 9:07 pm

איש_ספר כתב:בדברי התלמוד מצאנו הרבה דברים האסורים משום שבות שתכליתכם שהם תיקון רוחני/ תיקון של מצוה.
האחרונים התחבטו אם יתכן תיקון של מצוה שיהיו חייבים עליו מהתורה. (באמת לא כ"כ ברור לי החילוק).
ואספתי מש"ס ופוסקים כל תיקונים של מצוה, ומי שיש בידו להוסיף יבורך.
קשה לי לכתוב המקורות, מי שמעונין במקור על פרט מסוים יודיע.

אחרונים

סתימת חלון בפקק כדי שלא תכנס טומאה יש מי שכתב שחשוב מתקן ;

אשמח לקבל מקורות בענין הזה (לסוגית הגמ' בבבא בתרא דף כ.)

גל של אגוזים

יש להוסיף לרשימה ראיית נגעים בשבת לפי"ד המשנה אחרונה במס' נגעים פ"א מ"ד (וגם בפ"ג מ"ב), הגם שחולק על כל המפרשים שפירשו משום דאין דנין בשבת מ"מ דבריו מסתברים טפי הגם שלפי"ד יוצא חידוש גדול דדוקא במוסגר או מוחלט אסור, ואכ"מ.

עזריאל ברגר

בעילת בתולה בשבת - ראו מה שכתבתי באשכול על האריזות viewtopic.php?f=17&t=28216&p=777312#p777312

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 23, 2022 12:57 am

עושה חדשות כתב:
איש_ספר כתב:ויש תיקון רוחני שדנו לחייב עליו מהתורה

מילה י"ס שחייבים עליה משום תיקון האדם,
מיעוט ענבי ההדס להכשירו למצוה, י"ס שאיסורו מה"ת.
אגידת הלולב לסוברים שלולב צריך אגד חשובה תיקון כלי משום שבלעדיו אי אפשר לקיים מצות הנטילה.
טבילת גר שאמרו בגמרא שאין טובלים בשבת, הרי זה משום שהוא תיקון גמור.
חתיכת יבלת מכהן או מבהמה על מנת להכשירם לעבודה ולקרבן, הרי זה משום חיוב מכה בפטיש שמכשיר את הכהן ואת הבהמה לעבודה ולקרבן.
הטלת ציצית בבגד של ארבע כנפות יש בה משום מכה בפטיש – אף באופן שאין בה מלאכת קושר - שהוא כמתקן כלי.
מליחת קרבן שמליחתו מכשירתו להקרבה חשובה תיקון כלי.

האם יש מקור לומר שתיקון מדרבנן יהיה אסור מדאו'?
(פרי יצחק א,כח ושפ"א שבת קל"ה ראיתי. האם יש קודם).

לכאורה לא עסקתי בכך. עיינתי עתה בשפ"א

שפת אמת מסכת שבת דף קלה עמוד א

ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת. לכאורה קשה כיון דספק ערלה כבושה היא נמהלי' ממ"נ אי בר מילה הוא שפיר מהיל ואי לאו מקלקל הוא [וליכא איסורא דאורייתא, וגם מדרבנן יש להתיר מספק דלגבי שבת הוי סד"ר ולגבי מילה הוי ספד"א] ונ"ל דכיון דמדרבנן חייבין למולו א"כ הו"ל תיקון עכ"פ ושוב איכא ג"כ איסור דאורייתא וצ"ע:

ולא כתוב כאן שתיקון דרבנן חייבים עליו משום מתקן מהתורה.
אלא שכל שיש תיקון במלאכה ואפילו לענין קיום מצוה דרבנן שוב אינו חשוב מקלקל (ודומה לזה קורע על מתו שחשוב תיקון אע"פ שחיוב קריעה הוא מדרבנן...)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 23, 2022 1:50 am

כח עליון כתב:קשור קצת לנושא האשכול

או"ח תרל"ג סוכה שהיא גבוהה וכו' מיעטה בכרים וכסתות אינו מיעוט עד שיבטלנה בפה. ובמ"ב (ס"ק יג): י"א שגם בביטול בלב סגי. כתבו האחרונים דאסור למעטה ביום טוב דהוי כעין בונה: ובשעה"צ (טו).

נזכר בתחילת הרשימה בסיווג אחרונים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 23, 2022 1:52 am

סליחות כתב:האם הכוונה לתיקונים מדרבנן בלבד וכן לתיקונים של מצוה בלבד מדאורייתא?
אם לא, יש להזכיר שמדאורייתא מצינו תיקון של כעס.
רמב"ם, הל' שבת פ"ח ה"ח:
במה דברים אמורים בחובל בבהמה וחיה ועוף וכיוצא בהם, אבל החובל בחבירו אף על פי שנתכוון להזיק חייב מפני נחת רוחו שהרי נתקררה דעתו ושככה חמתו והרי הוא כמתקן, ואף על פי שאינו צריך לדם שהוציא ממנו חייב.

המר"מ שהבאת עוסקים במה שחשוב תיקון כדי שלא יחשב קלקול. ולא מה חשוב תיקון כדי להתחייב עליו משום מתקן.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 23, 2022 1:58 am

מיללער כתב:
איש_ספר כתב:בדברי התלמוד מצאנו הרבה דברים האסורים משום שבות שתכליתכם שהם תיקון רוחני/ תיקון של מצוה.
האחרונים התחבטו אם יתכן תיקון של מצוה שיהיו חייבים עליו מהתורה. (באמת לא כ"כ ברור לי החילוק).
ואספתי מש"ס ופוסקים כל תיקונים של מצוה, ומי שיש בידו להוסיף יבורך.
קשה לי לכתוב המקורות, מי שמעונין במקור על פרט מסוים יודיע.

אחרונים

סתימת חלון בפקק כדי שלא תכנס טומאה יש מי שכתב שחשוב מתקן ;

אשמח לקבל מקורות בענין הזה (לסוגית הגמ' בבבא בתרא דף כ.)

תיקון שלא יבוא האיסור.
פעולה שתכליתה למנוע איסור קודם שיחול, כתבו אחרונים שאינה בכלל איסור מתקן , ושלפיכך אמרו במשנה שמותר לפקוק פתח של טפח על טפח שלא תבוא טומאת מת לבית1 - ומכל מקום יש אומרים שהיינו דוקא קודם שימות המת, שאין הבית צריך שום תיקון ולפיכך אינו חשוב תיקון מה שסותם שלא תבוא הטומאה2 , אבל אחר שימות המת שאין הבית ראוי לכניסת כהנים, אסור לסתום הפתח שמתקן הבית בכך3 , ויש סוברים שאף אחר שמת המת אין סתימת החלון אסורה משום מתקן4 , שאין הסתימה חשובה תיקון שאינה מטהרת את הבית אלא גורמת שלא תוסיף הטומאה לבוא בו5.

1 עי' משנה שבת קנז א וגמ' שם ב. עי' ר"י הלוי כלל ה סי' לד; עי' מג"א סי' שיג ס"ק א; א"ר שם ס"ק טז ועוד. ועי' חת"ס ביצה טז ב בדעתם: מניעת ביאת האיסור לא חשוב תיקון.

2. ר"י הלוי שם. ועי"ש שהוסיף טעם, שהוא עדיף ממה שהתירו טבילה באופן שאינו נראה כתיקון, עי' ציון 1460 ואילך.

3. ר"י הלוי שם ובמפתחות שם, שכ"מ מד' כמה ראשונים בשבת שם, שפי' שאותו מעשה שהיה שם שפקקו הבית מטומאת מת, היה קודם מיתתו, ושהרי זה כהפרשת תרו"מ שבציון? וכטבילת כלים שבציון? וכביטול איסורים שבציון?. ועי' כנה"ג שם הגה"ט סי' א וא"ר שם ויד אהרן שם, שהביאו דבריו להלכה. ועי' בית יהודה (ר"י עיאש) ח"ב סי' קט ד' קעו ע"ג ד"ה ועוד אפשר, שאפשר שאף לד' ר"י הלוי אין האיסור אלא בסתימת חלון שעושה כן בשביל שלא תבוא טומאה, אבל כל שסוגר דלת או חלון שדרך לסוגרם בכל עת, אף לד' אין איסור. ועי' שעה"מ יו"ט פ"ב ה"ו ובית יהודה שם ד' קעו ב ד"ה ועוד דאיתא וב"מ שם ס"ק א (עי"ש שלמד כן בד' מג"א שם), שתמהו מד' רש"י עירובין צד א, שהעמדת מחיצה ארעית מותרת בשבת אע"פ שעל ידה מותרת החצר בטלטול, ולא אסרו משום תיקון, ועיי' שעה"מ שם ובית יהודה שם, שאף הראשונים החולקים שם וסוברים שמחיצה המתרת אסורה, לא אסרוה משום תיקון לא מטעם אחר, ועי' בית יהודה שם, שהוסיף לתמוה מד' רמ"א סי' שטו ס"א, שאף לסוברים שהעמדת מחיצה המתרת, אסורה, מ"מ כל שהיה טפח מקודם, מותר להוסיף עליו, ולא אסרו משום מתקן, ועי' ציון? שי"ס שעירוב חצירות אסור משום מתקן.

4. מג"א שם; בית יהודה שם. ועי"ש שהוכיח כן מד' כמה ראשונים ואחרונים, ושמש"כ ראשונים בשבת שם שסתמו הבית קודם שמת, שכך רגילות בשביל להציל הכלים מידי טומאה. ועי' מג"א שם שכתב בטעם ההיתר: שהכלים שהיו בתוכו כבר נטמאו ואינו מועיל אלא להבא, ועי' א"ר שם וב"מ שם וישוע"י שם ס"ק א, שתמהו שמה שאסר ר"י הלוי שבציון קודם, אינו משום תיקון הכלים, אלא מחמת תיקון הבית, שעתה מותר לכניסת כהנים ואפשר להכניס בו כלים שלא יטמאו (ועי' ב"מ שם שמ"מ אין לחוש לד' לד' ר"י הלוי). ועי' תו"ש ריש סי' שטו וב"מ שם, שנקטו להלכה כמג"א. ועי' שעה"מ שם שנ' שמסיק שמותר לסתום חלון, ומשום שאינו עושה מעשה בגוף הדבר. ועי' ישוע"י שם וסי' שמג ס"ק ב, שסימת חלון של טפח על טפח יש להתיר מטעם אחר, לפי שעיקר כסוברים שאין החור מעביר טומאה אלא מדרבנן, ע"ע?, ואף לסוברים שתיקון איסורי דרבנן חשוב תיקון, עי' ציוןן? ואילך, מ"מ כאן יש להקל, שהוא תיקון קל שבלא"ה מותר הבית לכניסת ישראלים, וכעין ד' המ"מ שבציון? שאיסור דרבנן והוא תיקון קל מקלים בו, ועי' ר"פ ח"ג סי' כה ד"ה ובהיותי, ואילך, ועי' שו"מ רביעאה סוס"י כה, שדחה.

5. בית יהודה שם ד"ה ואחר: דאין עושה שום דבר לטהר וכו' אלא הגנה בעלמא ואין כאן תקון בגוף הבית. ועי"ש שיש להקל אף משום שאינו נראה כמתקן אלא כסותם הבית מפני החום או הקור וכ"ש ממה שאמרו לענין טובל שמותר מפני שנראה כמיקר, עי' ציון 1464. ועי' ציון 1426, שבמת בשבת יש להקל לד' מטעם נוסף.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 23, 2022 2:05 am

גל של אגוזים כתב:יש להוסיף לרשימה ראיית נגעים בשבת לפי"ד המשנה אחרונה במס' נגעים פ"א מ"ד (וגם בפ"ג מ"ב), הגם שחולק על כל המפרשים שפירשו משום דאין דנין בשבת מ"מ דבריו מסתברים טפי הגם שלפי"ד יוצא חידוש גדול דדוקא במוסגר או מוחלט אסור, ואכ"מ.

מובא בערך

נגעים שלדעת ר' חנינא סגן הכהנים אין רואים בשבת , יש מן האחרונים מי שפירש שטעם האיסור משום מתקן1

1 משנה אחרונה שם, ועי"ש שהשווה לטבילה שלולי סברת "נראה כמיקר" היתה אסורה משום מתקן, עי' ציון?, ועי"ש שלפי"ז צ"ל שאין האיסור אלא לטהר ולא לטמא, ולפיכך אין האיסור אלא לאחר הסגר, ולא בתחילה, שבתחילה אם יטהרו אין כאן מתקן שהרי אף בלא זה הוא טהור, ועי' ציון 1364 ואילך. וע"ע נגעים? שיש מן הראשונים שפי' טעם איסור ראיית נגעים בשבת בע"א .

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 23, 2022 2:16 am

עזריאל ברגר כתב:בעילת בתולה בשבת - ראו מה שכתבתי באשכול על האריזות viewtopic.php?f=17&t=28216&p=777312#p777312

יש בזה אריכות גדולה מאד

פתח ע"י ביאה

בעילת בתולה בשבת, שנחלקו בדינה תנאים ואמוראים1 , ושצדדו בגמ' שמכלל המלאכות שיש לדון בה, הוא משום עשית פתח2 , יש מהאחרונים שביארו שעשיית פתח על ידי ביאה הוא כעשית פתח בפצע ("מפיס מורסא") שחייבים על זה משום מכה בפטיש לסוברים כן3. וכן יש שלפירושם אמרו בירושלמי שטעם האוסרים לפי שהוא כמתכון לעשותה כלי4. ויש שכתבו שפתח הנעשה על ידי בעילה אין מקום לדון בו משום מכה בפטיש5, וכן יש מהראשונים שפירשו דין עשית הפתח משום מלאכה אחרת6 . בדעת הסוברים וכן הלכה שמותר לבעול בתחילה בשבת7, כתבו אחרונים שטעם שאין בזה משום עשית פתח, אף אם חשוב פתח של תיקון ולא קלקול8, אף על פי שבודאי נעשה פתח על ידי הבעילה ("פסיק רישה"), לפי שאינו מכוון לכך, וכל שאינו מכוון לכך, אף על פי שהמלאכה נעשתה מאליה, אין בזה משום תיקון וכשם שכתבו ראשונים לענין כמה תיקוני כלים9, ומהם שכתבו כן בפירוש דברי הירושלמי שאמרו שמותר לבעול בשבת לפי שמאליה נעשתה המלאכה, שהיינו שלפי שאינו מכוון לכך אין חייבים על התיקון . ומדברי כמה ראשונים נראה שכל שפתח הנעשה על ידי בעילה חשוב תיקון ולא קלקול, לא התירו כן אלא משום שאפשר לבעול בלא עשיית פתח והרי הוא כדבר-שאינו-מתכוון* . בעילה שניה, יש מהראשונים שלפירושם אמרו בגמ' שאף אם בעילה ראשונה אסורה בשבת משום עשית פתח, מכל מקום בעילה שניה אף שהיא מרחיבה את הפתח, אין לאסרה משום עשית פתח . .

1. עי' ברייתות בכתובות ג ב, ד א, ו,ב ובירו' ברכות פ"ב ה"ו ורב ושמואל כתובות ו א, ועי"ש מסורות חלוקות בדעתם, ושם ז א ובירו' שם מאמוראים נוספים, וע"ע בעילת מצוה ציון 35 ואילך.

2. עי"ש ה ב שאם דם בתולים כנוס ("מיפקד פקיד") ולא מחובר, אין לדון אלא משום עשיית פתח, ועי' ירו' שבציון 620, ועי"ש מרב יצחק בר משרשיא שהשווה דין בעילה בשבת לדין פתיחת פצע, ועי' רש"ס ושדה יהושע שם, שאף לדעתו דין בעילה כדין עשית פתח, ועי' חרדים שם ופ"מ שם שפי' בע"א. ועי' ברייתא שם ד ב ובירו' שם, שאמרו בטעם האוסרים, משום שעושה חבורה, (וכ"ה בירו' שם בטעם המתירים: מאליה נעשתה חבורה, עי' ציון 626).

3. עי' ציון 633 ואילך. עי' שו"ע הרב סי' ר"פ ס"ג; חת"ס בשו"ת או"ח סי' עא וחידושים לכתובות, עי' חת"ס השלם שם ה ב ד"ה או דלמא וד"ה לפתח ושם ד"ה או מתקן ושם ו ב ד"ה המפיס; אהל משה (קצנלבויגן) סי' ט ד"ה ועפ"י; או"ש פי"ב ה"ב.

4. עי' ירו' ברכות שם, ששאלו מכמה מקומות שיש ללמוד מהם היתר בעילה בתחילה, ודחו שבבעילה הרי הוא כמתכוון לעשותה כלי, ועי' חרדים שם וחת"ס לכתובות שם שציינו לסנהדרין כב ב שהמשילו פעולה של ניתוק בתולים לעשיית כלי, ועי' ביאור הגר"א שם שלגי' אמרו כן בגמ' בד' התנאים שאוסרים בעילה בתחילה, ועי' כעי"ז בשדה יהושע ובפי' ר"ד אופנהיים, שאמרו כן חד' רב חגי שם שמ' מד' איסור בעילה בשבת, אבל בפנ"מ שם ובחרדים שם, מ' שלפי' לא אמרו כן בירו' אלא שמשום כך הוצרכו לדייק היתר בעילה בתחילה מן המשנה, אבל לא אמרו כן בד' האוסרים.

5 מנ"ח מוסך השבת מלאכת מכ"ב אות ב, אפי' לסוברים כן לענין מפיס מורסא. ועי"ש שלא ביאר, ועי' רמב"ם שבציון 637 שמפיס מורסא חשוב מכ"ב משום שהוא מלאכת הרופא, ולפי"ז חלוק בענין זה מבעילה.

6. עי' רש"י שם או דלמא וגליוני הש"ס שם בד'.

7. עי' כתובות שם ז א, והלכתא מותר ורמב"ם שבת פ"ל הי"ד וטוש"ע או"ח ר"פ ס"ב ואעה"ז סי' ס"ג ס"א וע"ע הנ"ל ציונים 47-50 שי"ס שבזה"ז אסור ולשענין מעשה כ' אחרונים שאין מחמירים.

8. עי' כתובות שם, שהסתפקו בזה וע"ע מקלקל שלד' הרבה אחרונים טעם שלהלכה אין חוששים לבעילה בשבת משום עשית פתח, משום שהוא קלקול ולא תיקון. ועי' חת"ס שם ה ב ד"ה או מתקן, שאע"פ שיש בפתח הנעשה בביאה גם תיקון, עי' ציון 620 מגמ' סנהדרין, מ"מ לד' אין בזה מכ"ב, שאין הפתח נגמר בבעילה אחת (ועי' ציון 628). ועי' ציון 126 ואילך לענין שיעור המלאכה, ואינו ענין לכאן, שאין החיוב בעשית הפתח, משום גמ"מ אלא כעשיית כלי וכל שלא נשלם הפתח לא נשלם הכלי.

9 עי' מ"מ ועוד ציון 268 ואילך. שו"ע הרב שם (ועי"ש שהזכיר מלאכות נוספות שאין לאסור מחמתם); אהל משה שם (ולא הזכיר ד' המ"מ); או"ש שם; ביכורי שלמה (רזכטה) סי' ה ועי' זכר יהוסף או"ח סי' קכח. וצ"ב שלד' המ"מ ועוד, כל שאינו מכוון אינו חייב משום תיקון ואפי' לר"י הסובר דשא"מ חייב, ושם ה ב, אמרו שאם אין כוונתו לפתח, לא התירו אלא לסוברים דשא"מ מותר, ולסוברים דשא"מ חייב לא התירו אלא משום שחשוב קלקול ולא תיקון, וכן אמרו שם ו א בד' רב שלסוברים בד' שמותר לבעול בשבת, אע"פ שלד' דשא"מ חייב, הרי זה משום משום שלד' חשוב קלקול, ומ' שבל"ז א"א להתיר אע"פ שאינו מתכוון, ועי' ציון 270 שיש שנר' מד' שלר"י המחייב בדשא"מ, אף מלאכות כיו"ב א"צ כוונה. ועי"ש ו ב מרב אמי, שיש ללמוד היתר בעילה בשבת ממפיס מורסא לשם הוצאת ליחה שבציון 648 ועי"ש שלא השיבו על דבריו אלא משום מלאכה אחרת שיש בדבר, ועי' ציון 654 שי"ס שהיתר של מפיס מורסא לשם הוצאת ליחה, משום שאינו חשוב מלאכה כלל, ועי' ציון 660, שכיון שאינו מכוון לתיקון אינו חשוב מלאכה, וכמ"מ הנ"ל.

ונלאיתי להעתיק את שאר הציונים...

עזריאל ברגר

יישר כח.
ועצ"ע בהגדרת "מקלקל", ובפרט בחילוק בשחיטה בין שבת לע"ז ובחילוק בין שוחט בשבת לבועל בתולה בשבת.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר