איש_ספר כתב:אלא שכ"ז טעות גדולה מאד.
ערער בערבה כתב:מה זה מהרת...
פשטות ד' הלבוש אינם מדין קדימה וכמו שכתב הפמ"ג ריש סי' קעה [ואולי בהמשך אעתיק מש"כ בזה].
י. אברהם כתב:נפק ואשכח באוצה''ח קונ' באר חיים לרא"ח אייזנשטיין סי' יב.
ארפכשד כתב:אחר לחיכת עפר כפות רגלי הרבנים כנדרש עיינתי בל"ח ואכן משמע לי דמיירי לעניין קדימה, אך לא ידעתי איך שייך להעלות על הדעת לפרש כן בדברי המשנ"ב שסיים סב"ל!
ארפכשד כתב:אחר לחיכת עפר כפות רגלי הרבנים כנדרש עיינתי בל"ח ואכן משמע לי דמיירי לעניין קדימה, אך לא ידעתי איך שייך להעלות על הדעת לפרש כן בדברי המשנ"ב שסיים סב"ל!
ולענין אם צריך שלא יהיה היין הטוב לפניו או בבית וכו', דחשש המשנ"ב (אות ד) לדברי הלחם חמודות (פ"ט אות מ"ז) דכששניהם בביתו ודעתו לשתותם אין לברך הטוה"מ, (אם לא רק כשהביאו היין הטוב מהמרתף אפילו היה בדעתו, או ששניהם היו לפניו אך לא היה בדעתו מתחלה לשתות הטוב שבהם). הנה יש לדעת דבודאי לא איירי המשנ"ב אלא בידוע שהיין האחד רע והאחד טוב, והגם שאין זה מפורש בדבריו, מ"מ הוא מפורש במקורו בלחם חמודות, דיישב באופן זה שלא יחלקו הטור והמרדכי, דהטור איירי או שהיו שניהם הרע והטוב לפניו ולא היה בדעתו מתחלה לשתות מהטוב שבהם, או שהיה בדעתו לשתות ממנו אבל היה אז במרתף ואח"כ הביאוהו לפניו. אבל כששניהם לפניו ודעתו לשתות גם מהטוב שבהם, על זה אמר המרדכי (והטור מודה בזה) להקדים הטוב שבהם ולברך בפה"ג (משום דחביב קודם), וממילא תו לא יברך בכה"ג הטוה"מ על היין שאחריו שידוע שהוא גרוע. אבל במקום שיש ספק איזה מהם טוב יותר, תו לא נאמר דינו של המרדכי כלל, דלא שייך בזה דין דחביב קודם, וכבר כתב המשנ"ב עצמו (אות יד) דבכה"ג רשאי לכתחלה לברך בפה"ג על האחד והטוה"מ על השני, אף שהובאו לפניו לכתחלה שניהם כאחד (אלא שטוב להדר לסלק וכו').
וא"כ האידנא שרגילים להביא שני מיני יינות סתם, ואין ידוע שהאחד גרוע מהשני, בודאי לכתחלה יש בהם דין הטוה"מ בברכת השני, אפילו היו שניהם לפניו ודעתו לשתותם (והמהדר מסלק האחד תחלה).
כנראה שכת"ר אשר כל רז לא אניס ליה יש פשיטא ליה ששייך לשון סב"ל בכל עניין מיעוט ברכות אך לזעיר דעת אשר כמוני הדבר מחודש, והא קשיא.יעקובי כתב:ארפכשד כתב:אחר לחיכת עפר כפות רגלי הרבנים כנדרש עיינתי בל"ח ואכן משמע לי דמיירי לעניין קדימה, אך לא ידעתי איך שייך להעלות על הדעת לפרש כן בדברי המשנ"ב שסיים סב"ל!
מאי קשיא?
אלמלא סברת הל"ח היה אפשר לברך שתי ברכות, היינו להקדים היין הגרוע ולברך עליו בפה"ג, ולאחמ"כ להביא היין הטוב ולברך עליו הטוה"מ. אבל ע"פ סברת הל"ח אין לברך כי אם ברכה אחת, היינו בהכרח להקדים ולברך בפה"ג על היין הטוב דחביב קודם, וממילא תו אין לברך על היין השני שהוא ידוע דגרע טפי - הטוה"מ.
ועל זאת אמר המשנ"ב סב"ל, דלמעט בברכות עדיף, כדבר האמור.
יעקובי כתב:ארפכשד כתב:אחר לחיכת עפר כפות רגלי הרבנים כנדרש עיינתי בל"ח ואכן משמע לי דמיירי לעניין קדימה, אך לא ידעתי איך שייך להעלות על הדעת לפרש כן בדברי המשנ"ב שסיים סב"ל!
מאי קשיא?
אלמלא סברת הל"ח היה אפשר לברך שתי ברכות, היינו להקדים היין הגרוע ולברך עליו בפה"ג, ולאחמ"כ להביא היין הטוב ולברך עליו הטוה"מ. אבל ע"פ סברת הל"ח אין לברך כי אם ברכה אחת, היינו בהכרח להקדים ולברך בפה"ג על היין הטוב דחביב קודם, וממילא תו אין לברך על היין השני שהוא ידוע דגרע טפי - הטוה"מ.
ועל זאת אמר המשנ"ב סב"ל, דלמעט בברכות עדיף, כדבר האמור.
להלן הכתוב עמי בענין מזה זמן רב, וברוך שכיוונתי לדברי רבינו אי"ס:ולענין אם צריך שלא יהיה היין הטוב לפניו או בבית וכו', דחשש המשנ"ב (אות ד) לדברי הלחם חמודות (פ"ט אות מ"ז) דכששניהם בביתו ודעתו לשתותם אין לברך הטוה"מ, (אם לא רק כשהביאו היין הטוב מהמרתף אפילו היה בדעתו, או ששניהם היו לפניו אך לא היה בדעתו מתחלה לשתות הטוב שבהם). הנה יש לדעת דבודאי לא איירי המשנ"ב אלא בידוע שהיין האחד רע והאחד טוב, והגם שאין זה מפורש בדבריו, מ"מ הוא מפורש במקורו בלחם חמודות, דיישב באופן זה שלא יחלקו הטור והמרדכי, דהטור איירי או שהיו שניהם הרע והטוב לפניו ולא היה בדעתו מתחלה לשתות מהטוב שבהם, או שהיה בדעתו לשתות ממנו אבל היה אז במרתף ואח"כ הביאוהו לפניו. אבל כששניהם לפניו ודעתו לשתות גם מהטוב שבהם, על זה אמר המרדכי (והטור מודה בזה) להקדים הטוב שבהם ולברך בפה"ג (משום דחביב קודם), וממילא תו לא יברך בכה"ג הטוה"מ על היין שאחריו שידוע שהוא גרוע. אבל במקום שיש ספק איזה מהם טוב יותר, תו לא נאמר דינו של המרדכי כלל, דלא שייך בזה דין דחביב קודם, וכבר כתב המשנ"ב עצמו (אות יד) דבכה"ג רשאי לכתחלה לברך בפה"ג על האחד והטוה"מ על השני, אף שהובאו לפניו לכתחלה שניהם כאחד (אלא שטוב להדר לסלק וכו').
וא"כ האידנא שרגילים להביא שני מיני יינות סתם, ואין ידוע שהאחד גרוע מהשני, בודאי לכתחלה יש בהם דין הטוה"מ בברכת השני, אפילו היו שניהם לפניו ודעתו לשתותם (והמהדר מסלק האחד תחלה).
פרי יהושע כתב:שפתים יישק משיב דברים נכוחים, מעודי תמהתי שלא מקיימים כלל ברכה חביבה זאת מסיבות שאינן סיבות וכנ"ל כל דברי הרב אי"ס, ולא יתכן כלל לפרש אחרת, שלא משכחת ליה כלל, וכי מהכי תיתי שלא יברך הטוב ומטיב אלא אם פתאום צץ לו היין השני שלא היה כלל בבית, זה הלא פשוט אינו מסתבר כלל וכלל!!, והאהובה האמת יותר מכל. ומי שרוצה ללמוד בלבוש אחרת עליו הראיה ושיסביר את הדברים ולא יסתמם עפ"י גזירת הכתוב!!
פרי יהושע כתב:שפתים יישק משיב דברים נכוחים, מעודי תמהתי שלא מקיימים כלל ברכה חביבה זאת מסיבות שאינן סיבות וכנ"ל כל דברי הרב אי"ס, ולא יתכן כלל לפרש אחרת, שלא משכחת ליה כלל, וכי מהכי תיתי שלא יברך הטוב ומטיב אלא אם פתאום צץ לו היין השני שלא היה כלל בבית, זה הלא פשוט אינו מסתבר כלל וכלל!!, והאהובה האמת יותר מכל. ומי שרוצה ללמוד בלבוש אחרת עליו הראיה ושיסביר את הדברים ולא יסתמם עפ"י גזירת הכתוב!!
איש_ספר כתב:תמה אני כמה אפשר "לבנות" על הלבוש אחרי שבס"ג סתר דבריו לגמרי. ותירוצו של הפמ"ג והאוקימתא שעשה בדברי הלבוש שם רחוק מאד. (והעו"ת מסתמא נגרר אחרי הלבוש). מה גם שדברי הלבוש תמוהים מאד, שהרי בהלכות ברכות כל שדעתו על הפרי השני בודאי פוטר אותו בברכה על הפרי הראשון, ואטו הלבוש פליג ע"ז?
לגבי מיץ ענבים, דעת הגריש"א שאינו יין לענין שינוי דהטוב והמטיב (כמו שלדעתו אינו יין לענין פוטר שאר משקים)
איש_ספר כתב:תמה אני כמה אפשר "לבנות" על הלבוש אחרי שבס"ג סתר דבריו לגמרי. ותירוצו של הפמ"ג והאוקימתא שעשה בדברי הלבוש שם רחוק מאד. (והעו"ת מסתמא נגרר אחרי הלבוש). מה גם שדברי הלבוש תמוהים מאד, שהרי בהלכות ברכות כל שדעתו על הפרי השני בודאי פוטר אותו בברכה על הפרי הראשון, ואטו הלבוש פליג ע"ז?
לגבי מיץ ענבים, דעת הגריש"א שאינו יין לענין שינוי דהטוב והמטיב (כמו שלדעתו אינו יין לענין פוטר שאר משקים)
איש_ספר כתב:הרב ערער.
אודה ואבוש שלא ידעתי את דברי הלבוש בס"א, ואף לא את הפמ"ג שציינת ותודה מרובה לך על הציון לדבריהם.
אבל אחרי כל זה משנה לא זזה ממקומה.
ברור שהלחם חמודות אכן עוסק בדיני קדימה.
ברור לחלוטין שהפשט במ"ב הוא כמש"כ בעניותי והמ"ב לא הלך בדרכו של הלבוש בס"א. כמבואר בדבריו בס"ק ה ובס"ק יד. שבשניהם מפורש בדבריו שיש ברכת הטוב והמטיב אע"פ ששניהם לפניו. (אם באופן שעבר ובירך על הגרוע ואם באופן שאינו יודע מי טוב ממי) ובזה לא יפול שום ספק. והדיוק ממש"כ סב"ל הוא כלום לעומת ברירות זו. ומי שלומד במ"ב כהלבוש הוא אכן טועה טעות גדולה. וזכינו שגם בבית יהודה לר"י עיאש דרך בדרך זו. (ועוד, שגם לפי הלבוש שציינת, אם לא היו לפניו ב' היינות, יכול לברך הטוב והמטיב אע"פ שדעתו עליהם!)
ומה נשאר לאותם טועים? צירוף של הלבוש בס"א (והעו"ת הנגרר אחריו) עם הלחם חמודות (שבעיקר דבריו אינו מסכים עם הלבוש...).
ומעין הפתיחה, אכן לא ידעתי דברי הלבוש בס"א, דברי הפמ"ג והעולת תמיד. אבל הדין לא השתנה, ופשט דברי המ"ב הוא בכל זאת כמו שכתבתי בעניי.
נשר כתב:אולי מישהו יכול להסביר לבור כמוני נקודה אחת.
אם אני מבין נכון, יוצא שהמשנ"ב סובר שכאשר יש לפניו יין גרוע, ובביתו לא לפניו יש יין טוב, אינו יכול להקדים לברך על היין הגרוע וזה מהלכות קדימה בברכות,
ועד כמה שידוע לי כל דיני קדימה זה רק כששניהם לפניו. ואם נאמר שדעת המשנ"ב שדיני קדימה הינם גם כשבביתו יש את המין שצריך להקדים אפילו שהוא לא לפניו , יש כאן חידוש נוסף בדעת המשנ"ב בהלכות קדימה שיש לו להקדים גם את מה שלא לפניו. ואולי זה דבר פשוט לכולם ורק אני לא ידעתי. וטעיתי עד היום שחשבתי שכל דיני קדימה זה רק כששניהם לפניו ממש.
שו"ר שכתב המשנ"ב סימן ריא ס"ק א' ודוקא שגם דעתו היה לאכול מכולם הא אם אין כולם לפניו או שאין דעתו לאכול מכולם אין שייך בזה דין קדימה.
אם הבנתי נכון, כוונת לדברי חידושי בתרא שהובאו על הגליון במ"ב של דרשו (ושם הוא בשם חמיו הגרח"פ משום מה). אבל לענ"ד קשה מאד ועיקר חסר מכמה ספרים.ארפכשד כתב:ולוד"מ מחבראי וכ"ש מרבותי הייתי אומר לחלק בין שניהם שווים או אינו ידוע מי עדיף למקום שידוע מי המשובח ונפרש דהרמ"א שהעמיד שינוי יין דס"א בשלא היו שניהם לפניו בשעת הגפן אבל בהיו שניהם לפניו לא מקרי שינוי יין זה דוקא בששניהם שווים (ובזה נחלקו הלבוש ול"ח אם היה לו בביתו מקרי שינוי יין) אבל באחד טוב ואחד גרוע מברך הטוב והמיטיב על הטוב ולא נפטר כלל בברכת הגפן של הגרוע אך התם צריך לברך על הטוב קודם מדין קדימה, והשתא א"ש מ"ש הט"ז שאם לבו נוקפו לברך ב' ברכות בששניהם לפניו כי אין כאן שינוי יין לדעת רמ"א יסיר אחד מהם מעל השולחן.
צודק. הענין נשאר מוקשה והיה עלי להזהר יותר בניסוח הודעת הפתיחה.ערער בערבה כתב:[אנא קרא שוב את הודעתך שהנחת כאן הבוקר בקול רעש גדול, תחת הכותרת 'הלכה למעשה' ו'טעות גדולה' ו'בזה נחלקו הלבוש והל"ח', ואולי תבין את התעקשותי.
הבנת נכון, והנני אסיר תודה על המקור.איש_ספר כתב:ארפכשד כתב:
ולוד"מ מחבראי וכ"ש מרבותי הייתי אומר לחלק בין שניהם שווים או אינו ידוע מי עדיף למקום שידוע מי המשובח ונפרש דהרמ"א שהעמיד שינוי יין דס"א בשלא היו שניהם לפניו בשעת הגפן אבל בהיו שניהם לפניו לא מקרי שינוי יין זה דוקא בששניהם שווים (ובזה נחלקו הלבוש ול"ח אם היה לו בביתו מקרי שינוי יין) אבל באחד טוב ואחד גרוע מברך הטוב והמיטיב על הטוב ולא נפטר כלל בברכת הגפן של הגרוע אך התם צריך לברך על הטוב קודם מדין קדימה, והשתא א"ש מ"ש הט"ז שאם לבו נוקפו לברך ב' ברכות בששניהם לפניו כי אין כאן שינוי יין לדעת רמ"א יסיר אחד מהם מעל השולחן.
אם הבנתי נכון, כוונת לדברי חידושי בתרא שהובאו על הגליון במ"ב של דרשו (ושם הוא בשם חמיו הגרח"פ משום מה). אבל לענ"ד קשה מאד ועיקר חסר מכמה ספרים.
איש_ספר כתב:צודק. הענין נשאר מוקשה והיה עלי להזהר יותר בניסוח הודעת הפתיחה.ערער בערבה כתב:[אנא קרא שוב את הודעתך שהנחת כאן הבוקר בקול רעש גדול, תחת הכותרת 'הלכה למעשה' ו'טעות גדולה' ו'בזה נחלקו הלבוש והל"ח', ואולי תבין את התעקשותי.
יש"כ גדול לכל החברים המחכימים.
ארפכשד כתב:איש_ספר כתב:הרב ערער.
אודה ואבוש שלא ידעתי את דברי הלבוש בס"א, ואף לא את הפמ"ג שציינת ותודה מרובה לך על הציון לדבריהם.
אבל אחרי כל זה משנה לא זזה ממקומה.
ברור שהלחם חמודות אכן עוסק בדיני קדימה.
ברור לחלוטין שהפשט במ"ב הוא כמש"כ בעניותי והמ"ב לא הלך בדרכו של הלבוש בס"א. כמבואר בדבריו בס"ק ה ובס"ק יד. שבשניהם מפורש בדבריו שיש ברכת הטוב והמטיב אע"פ ששניהם לפניו. (אם באופן שעבר ובירך על הגרוע ואם באופן שאינו יודע מי טוב ממי) ובזה לא יפול שום ספק. והדיוק ממש"כ סב"ל הוא כלום לעומת ברירות זו. ומי שלומד במ"ב כהלבוש הוא אכן טועה טעות גדולה. וזכינו שגם בבית יהודה לר"י עיאש דרך בדרך זו. (ועוד, שגם לפי הלבוש שציינת, אם לא היו לפניו ב' היינות, יכול לברך הטוב והמטיב אע"פ שדעתו עליהם!)
ומה נשאר לאותם טועים? צירוף של הלבוש בס"א (והעו"ת הנגרר אחריו) עם הלחם חמודות (שבעיקר דבריו אינו מסכים עם הלבוש...).
ומעין הפתיחה, אכן לא ידעתי דברי הלבוש בס"א, דברי הפמ"ג והעולת תמיד. אבל הדין לא השתנה, ופשט דברי המ"ב הוא בכל זאת כמו שכתבתי בעניי.
אחר קידה חמש מאות עדיין אני מן הטועים בעוה"ר הנני חוזר ואומר שלא נראה כן כלל בלשון המשנ"ב שסיים סב"ל
לא הבנתי. הרי בסק"ה כ' במ"ב, שאם עבר ובירך על הגרוע מברך על הטוב, הטוה"מ.סגי נהור כתב:אולי כוונת הסיום סב"ל, שאף אם עבר ובירך על הגרוע (בניגוד לדיני הקדימה) שוב לא יברך הטוה"מ על הטוב (ודלא כהט"ז סק"ד). ובזה מתיישב יותר הלשון כאן, דמשמע שאינו עוסק בדיני הקדימה אלא אם צריך לברך הטוה"מ, אבל לעולם עיקר הדבר משום דיני קדימה.
איש_ספר כתב:לא הבנתי. הרי בסק"ה כ' במ"ב, שאם עבר ובירך על הגרוע מברך על הטוב, הטוה"מ.סגי נהור כתב:אולי כוונת הסיום סב"ל, שאף אם עבר ובירך על הגרוע (בניגוד לדיני הקדימה) שוב לא יברך הטוה"מ על הטוב (ודלא כהט"ז סק"ד). ובזה מתיישב יותר הלשון כאן, דמשמע שאינו עוסק בדיני הקדימה אלא אם צריך לברך הטוה"מ, אבל לעולם עיקר הדבר משום דיני קדימה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:שתה מיץ ענבים והביאו לו יין, יברך הטוה"מ?
יעקובי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:שתה מיץ ענבים והביאו לו יין, יברך הטוה"מ?
מדברי התוס' ברכות נט ע"ב ד"ה הטוב והמטיב, נראה שמיץ ענבים אינו בכלל תקנה זו.
עזריאל ברגר כתב:ודלמא לא פלוג רבנן?!
ובפרט כשהשני הוא יין!
מרבה_שלום כתב:עזריאל ברגר כתב:ודלמא לא פלוג רבנן?!
ובפרט כשהשני הוא יין!
עכ"פ על סמך דלמא אי אפשר לברך.
יעקובי כתב:לענ"ד הסברא הפשוטה היא בהפך, שמאחר ומיץ ענבים אינו סעיד ומשמח, ולדברי התוס' הברכה נתקנה רק על יין דאית ביה תרתי - סעיד ומשמח, הרי שמיץ ענבים אינו בכלל התקנה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 105 אורחים