מה שנכון נכון כתב:ולמה לא ישאל כן מר על סוכה אף בלא דברי רע"א. [ואם התשובה שם זה דתשבו כעין תדורו, ואין אדם נמנע מלצאת, כ"ש בדירה רגילה של כל השנה].
איכא למימר כתב:ולמה לא ישאל על העוסק בת"ת ועליו לקיים מצוה שא"א לאחרים לעשותה?
מאת הלוי כתב:מה שנכון נכון כתב:ולמה לא ישאל כן מר על סוכה אף בלא דברי רע"א. [ואם התשובה שם זה דתשבו כעין תדורו, ואין אדם נמנע מלצאת, כ"ש בדירה רגילה של כל השנה].
במזוזה יש גם דין של כעין תדורו?!
מה שנכון נכון כתב:מאת הלוי כתב:מה שנכון נכון כתב:ולמה לא ישאל כן מר על סוכה אף בלא דברי רע"א. [ואם התשובה שם זה דתשבו כעין תדורו, ואין אדם נמנע מלצאת, כ"ש בדירה רגילה של כל השנה].
במזוזה יש גם דין של כעין תדורו?!
לא "כעין" אלא ממש.
אותה סברא שנאמרה בסוכה שחיובה הוא רק כדרך שאדם רגיל לדור בביתו, כ"ש שקיימת בעיקר המגורים.
מאת הלוי כתב:הנה דעת רע"א (שו"ת מהדו"ק סי' ט) שקיום מצות מזוזה של האדם הוא רק כשנמצא בבית וכשיוצא אינו מקיים המצוה ( ומסתפק רע"א אם צריך לחזור ולברך כשיוצא ונכנס לבית שוב). והנה התוס' (סוכה כה.) מקשים דאם נימא שעוסק במצוה פטור מן המצוה אף ביכולין לקיים שניהם יפטר כל מי שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו מקיום מצוות. וע"כ שדין זה נאמר רק באין יכולין לקיים שניהם.
והנה לשיטת רע"א הנ"ל במזוזה ייפטר כל אדם מלצאת מביתו לקיים מצוות דהרי שיוצא מתבטל מקיום המצוה של המזוזה. וכאן ל"ש תי' התוס' דכאן הרי א"א לקיים שניהם. וצ"ע.
איש לוי כתב:מאת הלוי כתב:הנה דעת רע"א (שו"ת מהדו"ק סי' ט) שקיום מצות מזוזה של האדם הוא רק כשנמצא בבית וכשיוצא אינו מקיים המצוה ( ומסתפק רע"א אם צריך לחזור ולברך כשיוצא ונכנס לבית שוב). והנה התוס' (סוכה כה.) מקשים דאם נימא שעוסק במצוה פטור מן המצוה אף ביכולין לקיים שניהם יפטר כל מי שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו מקיום מצוות. וע"כ שדין זה נאמר רק באין יכולין לקיים שניהם.
והנה לשיטת רע"א הנ"ל במזוזה ייפטר כל אדם מלצאת מביתו לקיים מצוות דהרי שיוצא מתבטל מקיום המצוה של המזוזה. וכאן ל"ש תי' התוס' דכאן הרי א"א לקיים שניהם. וצ"ע.
מה שנראה לי לפו"ר ללא עיון ראוי בסוגי הוא כך: הנה בסוכה כה. לא הזכירו תוס' בקושייתם רק ציצית ותפילין והשמיטו מזוזה, ואילו התוס' בב"ק נו: כתבו בתו"ד גם מזוזה בבגדו, וצ"ע מדוע השמיטו התוס' בסוכה את מצות מזוזה והרי היא מצוה כל היום כולו משא"כ תפילין וציצית (לחלק מהראשונים). והוסיף להקשות 'מה שנכון נכון' ממצות סוכה שלכאו' ג"כ יש לדון דאינו יכול לקיים שניהם? ומה שמוכרח בזה (שוב, ללא מקורות ועיון ראוי) דס"ל לתוס' שבסוכה קיום המצוה הוא ממילא ללא שום הגדרת 'עשיה' מצד הגברא, אלא עצם היותו בסוכה הרי הוא מקיים את המצוה, ובזה לא היה ס"ד לתוס' שיהיה פטור ממצות אחרות, שבודאי אינו מוגדר 'עסוק' במצוה, ורק במצות ציצית ותפילין, שבאלו המצוות גם אחרי מעשה ההתעטפות וההנחה, חשיב שהמעשה מצוה נמשך ולא רק קיום המצוה (וכבר האריכו האחרונים בנקודה זו, שבציצית מעשה המצוה נמשך ולא רק רק קיום המצוה) בזה היה ס"ד לתוס' דמיקרי 'עסוק' במצוה וראוי לפוטרו (אם ביכול לקיים שניהם פטור) ובמצות מזוזה, נחלקו התוס' בזה, דבסוכה כה ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לסוכה שאי"ז אלא קיום מצוה בלבד ואיננה מצוה המתמשכת בעשייתה, ולכך אין ראוי לדון בו בגדרי 'עוסק' במצוה, ואילו בב"ק ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לציצית ותפילין דהוי מצוה המתמשכת בעשייתה. וע"ז תירצו התוס' דעוסק במצוה הוי רק כשאינו יכול לקיים שניהם, ובזה חידשו דלא כל קיום מצוה (אפי' במצוה שמתמשכת עשייתה) חשיב 'עוסק' במצוה, ורק כשאינו יכול לקיים חשיב 'עוסק' אבל כל זה רק עד כמה שאכן 'עוסק' הוא במצוה, ולא שייך זה במזוזה אפי' אם נימא שאם יצא יתבטל מן המצוה, דמ"מ השתא לא קעסיק במצוה, ורק בקו' היה ס"ל דכל קיום מצוה כשעשייתה מתמשכת ראוי לפוטרו. '
מאת הלוי כתב:איש לוי כתב:מאת הלוי כתב:הנה דעת רע"א (שו"ת מהדו"ק סי' ט) שקיום מצות מזוזה של האדם הוא רק כשנמצא בבית וכשיוצא אינו מקיים המצוה ( ומסתפק רע"א אם צריך לחזור ולברך כשיוצא ונכנס לבית שוב). והנה התוס' (סוכה כה.) מקשים דאם נימא שעוסק במצוה פטור מן המצוה אף ביכולין לקיים שניהם יפטר כל מי שיש לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו מקיום מצוות. וע"כ שדין זה נאמר רק באין יכולין לקיים שניהם.
והנה לשיטת רע"א הנ"ל במזוזה ייפטר כל אדם מלצאת מביתו לקיים מצוות דהרי שיוצא מתבטל מקיום המצוה של המזוזה. וכאן ל"ש תי' התוס' דכאן הרי א"א לקיים שניהם. וצ"ע.
מה שנראה לי לפו"ר ללא עיון ראוי בסוגי הוא כך: הנה בסוכה כה. לא הזכירו תוס' בקושייתם רק ציצית ותפילין והשמיטו מזוזה, ואילו התוס' בב"ק נו: כתבו בתו"ד גם מזוזה בבגדו, וצ"ע מדוע השמיטו התוס' בסוכה את מצות מזוזה והרי היא מצוה כל היום כולו משא"כ תפילין וציצית (לחלק מהראשונים). והוסיף להקשות 'מה שנכון נכון' ממצות סוכה שלכאו' ג"כ יש לדון דאינו יכול לקיים שניהם? ומה שמוכרח בזה (שוב, ללא מקורות ועיון ראוי) דס"ל לתוס' שבסוכה קיום המצוה הוא ממילא ללא שום הגדרת 'עשיה' מצד הגברא, אלא עצם היותו בסוכה הרי הוא מקיים את המצוה, ובזה לא היה ס"ד לתוס' שיהיה פטור ממצות אחרות, שבודאי אינו מוגדר 'עסוק' במצוה, ורק במצות ציצית ותפילין, שבאלו המצוות גם אחרי מעשה ההתעטפות וההנחה, חשיב שהמעשה מצוה נמשך ולא רק קיום המצוה (וכבר האריכו האחרונים בנקודה זו, שבציצית מעשה המצוה נמשך ולא רק רק קיום המצוה) בזה היה ס"ד לתוס' דמיקרי 'עסוק' במצוה וראוי לפוטרו (אם ביכול לקיים שניהם פטור) ובמצות מזוזה, נחלקו התוס' בזה, דבסוכה כה ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לסוכה שאי"ז אלא קיום מצוה בלבד ואיננה מצוה המתמשכת בעשייתה, ולכך אין ראוי לדון בו בגדרי 'עוסק' במצוה, ואילו בב"ק ס"ל לתוס' דמזוזה דמי לציצית ותפילין דהוי מצוה המתמשכת בעשייתה. וע"ז תירצו התוס' דעוסק במצוה הוי רק כשאינו יכול לקיים שניהם, ובזה חידשו דלא כל קיום מצוה (אפי' במצוה שמתמשכת עשייתה) חשיב 'עוסק' במצוה, ורק כשאינו יכול לקיים חשיב 'עוסק' אבל כל זה רק עד כמה שאכן 'עוסק' הוא במצוה, ולא שייך זה במזוזה אפי' אם נימא שאם יצא יתבטל מן המצוה, דמ"מ השתא לא קעסיק במצוה, ורק בקו' היה ס"ל דכל קיום מצוה כשעשייתה מתמשכת ראוי לפוטרו. '
לא זכיתי להבין סברת החילוק בין ציצית למזוזה.
שלמה בן חיים כתב:, ודאי שאין שום חיוב לישאר בבית בכדי לקיים מצות מזוזה.
מה שנכון נכון כתב:שלמה בן חיים כתב:, ודאי שאין שום חיוב לישאר בבית בכדי לקיים מצות מזוזה.
ואם גם במצוה קיומית אמרינן עוסק במצוה פטור מן המצוה?
איכא למימר כתב:ולמה לא ישאל על העוסק בת"ת ועליו לקיים מצוה שא"א לאחרים לעשותה?
שלמה בן חיים כתב:מה שנכון נכון כתב:שלמה בן חיים כתב:, ודאי שאין שום חיוב לישאר בבית בכדי לקיים מצות מזוזה.
ואם גם במצוה קיומית אמרינן עוסק במצוה פטור מן המצוה?
אם...........
פרי יהושע כתב: גם י"ל ביותר, שכל מצווה שאין צריך לתת דעתו עליה לא נחשב כעסוק במצווה
איכא למימר כתב:פרי יהושע כתב: גם י"ל ביותר, שכל מצווה שאין צריך לתת דעתו עליה לא נחשב כעסוק במצווה
אין איסור הסח הדעת בציצית וממנה הק' תוס'
שלמה בן חיים כתב:מי הם האחרונים שדנו שעוסק במצוה קיומית יהיה פטור
[/quote]איש לוי כתב:מאת הלוי כתב:אנסה להסביר, הנה בציצית מי ששכח ולא בירך יכול לברך אח"כ, וה"ה בתפילין, האם במזוזה ג"כ דינא הכי, מי ששכח ולא בירך בשעת הקביעה יכול לברך אח"כ כיון שעדיין הוא מקיים מצוה? אינני יודע הרבה מקורות בזה, אבל מזכרוני שבחידושי הגר"ש בפסחים כתב מסברא שיש לחלק ביניהם, כיון שבציצית ותפילין אין הפירוש שרק קיום מצוה יש לגברא (אחרי שכבר התעטף והניח תפילין) אלא מאחר שגופו עטוף בציצית וזה בא ע"י מעשה התעטפות אז חשיב שעדייין עשייתה קיימת (עי' ר"מ בפי"א מברכות) ובזה יתכן שמזוזה שונה, שאין היא מוגדרת שעשייתה נמשכת, אלא חשיב רק קיום מצוה בלבד אחרי שקבע אותה ללא מעשה.
ולפי"ז יש לדון גם לענין גדרי עוסק במצוה, מקוה שהובנתי עכשיו.
מאת הלוי כתב:איש לוי כתב:מאת הלוי כתב:אנסה להסביר, הנה בציצית מי ששכח ולא בירך יכול לברך אח"כ, וה"ה בתפילין, האם במזוזה ג"כ דינא הכי, מי ששכח ולא בירך בשעת הקביעה יכול לברך אח"כ כיון שעדיין הוא מקיים מצוה? אינני יודע הרבה מקורות בזה, אבל מזכרוני שבחידושי הגר"ש בפסחים כתב מסברא שיש לחלק ביניהם, כיון שבציצית ותפילין אין הפירוש שרק קיום מצוה יש לגברא (אחרי שכבר התעטף והניח תפילין) אלא מאחר שגופו עטוף בציצית וזה בא ע"י מעשה התעטפות אז חשיב שעדייין עשייתה קיימת (עי' ר"מ בפי"א מברכות) ובזה יתכן שמזוזה שונה, שאין היא מוגדרת שעשייתה נמשכת, אלא חשיב רק קיום מצוה בלבד אחרי שקבע אותה ללא מעשה.
ולפי"ז יש לדון גם לענין גדרי עוסק במצוה, מקוה שהובנתי עכשיו.
איש לוי כתב:מאת הלוי כתב:איש לוי כתב:אנסה להסביר, הנה בציצית מי ששכח ולא בירך יכול לברך אח"כ, וה"ה בתפילין, האם במזוזה ג"כ דינא הכי, מי ששכח ולא בירך בשעת הקביעה יכול לברך אח"כ כיון שעדיין הוא מקיים מצוה? אינני יודע הרבה מקורות בזה, אבל מזכרוני שבחידושי הגר"ש בפסחים כתב מסברא שיש לחלק ביניהם, כיון שבציצית ותפילין אין הפירוש שרק קיום מצוה יש לגברא (אחרי שכבר התעטף והניח תפילין) אלא מאחר שגופו עטוף בציצית וזה בא ע"י מעשה התעטפות אז חשיב שעדייין עשייתה קיימת (עי' ר"מ בפי"א מברכות) ובזה יתכן שמזוזה שונה, שאין היא מוגדרת שעשייתה נמשכת, אלא חשיב רק קיום מצוה בלבד אחרי שקבע אותה ללא מעשה.
ולפי"ז יש לדון גם לענין גדרי עוסק במצוה, מקוה שהובנתי עכשיו.
קראקובער כתב:היית יכול להקשות גם על מי שגר בארץ ישראל ומקיים מצווה תמידית וברית מילה לפי חלק מהאחרונים...ואלא מאי? תנא ושייר.
קראקובער כתב:היית יכול להקשות גם על מי שגר בארץ ישראל ומקיים מצווה תמידית וברית מילה לפי חלק מהאחרונים...ואלא מאי? תנא ושייר.
מאת הלוי כתב:קראקובער כתב:היית יכול להקשות גם על מי שגר בארץ ישראל ומקיים מצווה תמידית וברית מילה לפי חלק מהאחרונים...ואלא מאי? תנא ושייר.
ולגבי ברית מילה, איזה מצוה הוא צריך לקיים שתיעקר מילתו ותחזור ערלתו? יש כזו מצוה?
קראקובער כתב:היית יכול להקשות גם על מי שגר בארץ ישראל ומקיים מצווה תמידית וברית מילה לפי חלק מהאחרונים...ואלא מאי? תנא ושייר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 420 אורחים