קו ירוק כתב:למדונו רבותינו - דרך הלימוד לא להקשות קושיות, אלא לנסות להבין.
כל מי שלמד גמ' יודע, שחלק בלתי נפרד מהלימוד, זה גם להקשות קושיות, כי לפעמים - רק דרך העלאת הקושיות - אפשר להבין!
חוץ מזה, שאני לא מחשיב את דבריי כקושייה, אלא כתמיהה, כפי שציינתי בפיסקה האחרונה (באותיות הרגילות) שבהודעתי הפותחת את האשכול.
קו ירוק כתב:גם כשלא מבינים - מקושיות לא מתים.
אתה סתם מתפרץ לדלת פתוחה. הרי אני עצמי היקדמתי אותך, וכבר ציינתי את זה - בסוף הפיסקה הלפני אחרונה שבהודעתי ההיא:
viewtopic.php?f=17&t=27577#p284524 .
ובכלל, כאשר הגמ' מקשה קושיה/תמיהה על איזה תנא, האם מטרת הקושיה/התמיהה - היא לנסות להוכיח - שאותו תנא "טעה" ח"ו? לא, אלא המטרה היא רק לנסות "להבין" את דברי התנא, ולפעמים ניתן לעשות את זה - רק ע"י זה שמקבלים תשובה לקושיה/לתמיהה. אבל פשיטא, שגם אם לא מקבלים תשובה לקושיה/לתמיהה זה עדין לא אומר - שהתנא שעליו מקשים/תמהים - טעה ח"ו, שהרי מקושיות לא מתים, וזה דבר פשוט מאד - ולא היה שום טעם שתציין את מה שמובן מאליו לכולי עלמא.
קו ירוק כתב:לא זו בלבד, אלא שכלל גדול בהוראה - הקבלה והמעשה, כמו שכתב הרמב"ם שבהלכות שמיטה.
למה לך להתפרץ לדלת פתוחה?
קו ירוק כתב:בתקווה שהדברים ברורים, ולא יבא מאן דהוא להקל בקריאת שמע דאורייתא.
אתה שוב מתפרץ לדלת פתוחה!
קו ירוק כתב:שאלה יפה שאלת.
אף אתה, תשובה יפה ענית.
קו ירוק כתב:חכמי הפורום ענו לך אין ספור פעמים כל אחד בסגוננו הוא.
ואף אני הגבתי להם אין ספור פעמים, איש איש לסגנונו.
קו ירוק כתב:נסה להבין את הדברים ולא להישאר תקוע בשאלה.
ואף אתה נסה להבין את תגובותיי לתגובותיהם, ולא להישאר תקוע בתגובותיהם.
קו ירוק כתב:גם אילו מרן הגרי"ח זוננפלד כתב שיש מקום לדון בכך, זה לא התקבל ע"י מאן דהוא, סוף פסוק!
ראשית: אני מתפלא עליך, שאתה מנסה - גם אם רק ברמז - לייחס לי את מה שלא טענתי ואת מה שלא רמזתי. האם אי פעם רמזתי שיש להתיר לקרוא שמע אחרי ג שעות? לא! לאורך האשכול הזה, אני בסך הכול מעלה תמיהה, אבל מעצם זה שאני מעלה את התמיהה לא נובע שאני חושב - שבגלל עצם קיומה של התמיהה - יש להתיר לקרוא שמע אחרי ג' שעות.
שנית: מה שכתבת - שדברי מרן הגר"ח זוננפלד לא התקבלו ע"י מאן דהו - אינו מדוייק, שהרי יש ראשונים שחשבו כדעת הגר"ח זוננפלד - כפי שציינתי בהודעתי הזאת:
viewtopic.php?f=17&t=27942#p286797 . אבל כמובן שגם מה שכתבתי שם - לא נועד להכריע משהו כהלכה למעשה - אלא רק ציינתי שיש ראשונים שחשבו כדעת הגר"ח זוננפלד (הא ותו לא).
קו ירוק כתב:מי שקם כיום בשעה מאוחרת הוא מעוות.
אבל הפסוק אומר במפורש "ובקומך", והוא מבואר במשנה "בשעה שבני אדם עומדים". שים לב ללשון המשנה: לא "בשעה המתוקנת (הבלתי-מעוותת) לעמידת בני אדם", אלא "בשעה שבני אדם עומדים", אלמא אזלינן בתר מנהג העולם בפועל - ולא בתר מה שהיה ראוי להיות מנהג העולם לולי עיות העולם את דרכיו. התורה לא התעסקה בשאלה האם מנהג העולם הוא מעוות או מתוקן. היא תלתה את הדין במנהג העולם בפועל, ותו לא.
וכאן הבן שואל: הואיל והתורה תלתה את הדין במנהג העולם בפועל - מבלי להתחשב במה שמתוקן ובלתי מעוות, אז למה חז"ל חרגו מזה וקבעו שיעור אחר, שכבר כן מתחשב במה שמתוקן ובלתי מעוות, במקום להתחשב במנהג העולם נטו, כפי שמשמע מלשון הפסוק "ובקומך" - לפי ביאורו במשנה: "בשעה שבני אדם עומדים", כלומר בשעה שבני אדם נוהגים (בפועל) לעמוד.
קו ירוק כתב:גם אם זה פושה בעם, האמת לא משתנה.
לאיזו "אמת" אתה מתכוון?
אם כוונתך היא, שהאמת היא שההלכה איננה כמו דעת כמה פוסקים הסוברים שבשבת מותר לאחר את ק"ש, אז אין לי בעייה עקרונית להסכים איתך, שהרי התמיהה שלי לא נועדה לעסוק בהלכה למעשה.
מצד שני, אם ה"אמת" שאליה התכוונת היא, שטבע האדם הוא להתעורר בשבת לפני שיחלפו שלוש שעות, אז זה כמובן לא נכון, לפחות כל עוד שמדובר בטבע של הגויים ושל החילונים. אלא אם כן מדובר בשומרי מצוות, שמכריחים את עצמם לקום מוקדם גם בשבת נגד טבעם - כדי שלא להפסיד את זמן ק"ש - מה שמעורר את שאלת הביצה והתרנגולת.
מצד שלישי, אם ה"אמת" שאליה התכוונת - היא טבע האדם, אז על זה בדיוק אני מדבר: שהרי עינינו הרואות, שטבע הקימה של האדם בימי חול, אינו כמו טבע הקימה של האדם בשבתות (ובחגים): עובדה שבשבת (ובחג) אנשים קמים יותר מאוחר (אלא אם כן מדובר בשומרי מצוות, שמכריחים את עצמם לקום מוקדם גם בשבת נגד טבעם - כדי שלא להפסיד את זמן ק"ש - מה שמעורר את שאלת הביצה והתרנגולת).
יוצא (לשיטתך), שהטבע הנ"ל של האדם בחול - הוא ה"אמת" של החול, ושהטבע האחר הנ"ל של האדם בשבת - הוא ה"אמת" של השבת, וכל מה שחורג משני הטבעים האלה - אינו ה"אמת".
קו ירוק כתב:התנהגות קלוקלת (מבחינת טבע האדם).
אם אתה טוען - שהסרגל שלפיו מודדים מהי התנהגות קלוקלת - הוא "טבע האדם", אז על זה בדיוק אני מדבר: שהרי עינינו הרואות, שטבע הקימה של האדם בימי חול, אינו כמו טבע הקימה של האדם בשבתות (ובחגים): עובדה שבשבת (ובחג) אנשים קמים יותר מאוחר (אלא אם כן מדובר בשומרי מצוות, שמכריחים את עצמם לקום מוקדם גם בשבת נגד טבעם - כדי שלא להפסיד את זמן ק"ש - מה שמעורר את שאלת הביצה והתרנגולת).
יוצא (לשיטתך), שיש סרגל אחד - לימי חול (הוא טבע האדם בחול), ושיש סרגל אָחֵר - לשבת (והוא טבע האדם בשבת), וכל מה שחורג משני הסרגלים האלה - הוא "קלוקל". בסדר, אבל זה עדין לא מתרץ את תמיהתי, אודות שיטת חז"ל שלא קבעו את הדין לפי שני סרגלים - אלא לפי סרגל אחד בלבד - לחול ולשבת כאחת!
קו ירוק כתב:את המציאות הנכונה שעליה חז"ל הסתמכו כאשר קבעו שזו דרך בני אדם.
זו בדיוק התמיהה שלי: איך חז"ל קבעו מציאות נכונה שלכאו' הפוכה מדרך בני אדם (שאותה תיארתי בפיסקה הקודמת), אחרי שגם אתה מסכים שהמציאות הנכונה אמורה להיקבע רק לפי דרך בני אדם.