קו ירוק כתב:רק מסתמא ששוב עלה עם הגולה, כמו שכותבים הראשונים. משכך, אין סיבה לומר שהוא חזר לפרס.
קו ירוק כתב:מעניין שבעצם דרייוש הפרסי היה יהודי.
סיפורים כתב:תודה רבה על הודעתך.קו ירוק כתב:מעניין שבעצם דרייוש הפרסי היה יהודי.
בעץ חיים (שער מט פרק ו) מבואר שלא היה יהודי עי"ש. [אולי זה כתוב כבר בזוהר או בשאר ספרי חז"ל. ואולי יש שיטות בזה].
קו ירוק כתב:אסתר המלכה כבר לא היתה אשתו, שהרי נאסרה עליו.
הרוצה להחכים כתב:למה לא קברו את מרדכי בשושן - עיר מגוריו, כי אם בעיר המדאן (ואין זה גם קברי אבותיו, שהרי הגלה עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה, ואולי גלה אביו יחד אתו ונקבר בהמדאן, ובא בן אצל אביו? ואם כן זה קבר מרדכי ואביו יאיר?)
קו ירוק כתב:אינני זוכר היכן ראיתי שאסתר נפטרה צעירה.
ביער ברעם - אין זה מהאריז"ל.
לעומקו של דבר כתב:קו ירוק כתב:אסתר המלכה כבר לא היתה אשתו, שהרי נאסרה עליו.
זה תלוי בביאור הסוגיא בריש מגילה ט"ו ע"א ע"ב, ובאבה"ע קע"ח ג', דאמנם כך המוסכם ע"פ מהרי"ק ועוד, אבל כמדומה השבות יעקב ח"ב תשו' קי"ז ס"ל שמכיוון שההצלה דכלל ישראל היתה דרך בואה לאחשוורוש, חשיבא כאנוסה ומותרת. (ורק מעיקרא הייתה מסופקת אם אכן תבוא ההצלה דרכה ולכן חשבה שאולי תיאסר).
והנוב"י (תניינא אבה"ע קס"ז) מצדד שבאמת מרדכי גירשה כדי שלא תיאסר, ואחרי שאחשוורוש מת אסתר יכלה לחזור למרדכי.
לעומקו של דבר כתב:לעומקו של דבר כתב:קו ירוק כתב:אסתר המלכה כבר לא היתה אשתו, שהרי נאסרה עליו.
זה תלוי בביאור הסוגיא בריש מגילה ט"ו ע"א ע"ב, ובאבה"ע קע"ח ג', דאמנם כך המוסכם ע"פ מהרי"ק ועוד, אבל כמדומה השבות יעקב ח"ב תשו' קי"ז ס"ל שמכיוון שההצלה דכלל ישראל היתה דרך בואה לאחשוורוש, חשיבא כאנוסה ומותרת. (ורק מעיקרא הייתה מסופקת אם אכן תבוא ההצלה דרכה ולכן חשבה שאולי תיאסר).
והנוב"י (תניינא אבה"ע קס"ז) מצדד שבאמת מרדכי גירשה כדי שלא תיאסר, ואחרי שאחשוורוש מת אסתר יכלה לחזור למרדכי.
וכמובן לפי הזוה"ק (פר' כי תצא) אסתר עצמה לא נבעלה אלא רק שידא באה תחתיה,לפי"ז ודאי לא נאסרה
קו ירוק כתב:אז מה הוא שאמרו חז"ל שהיתה הולכת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי - הרי בכלל לא היתה אצלו. ומה גזירה איכא אם אסתר לא היתה אצל אחשורוש אלא שידא
לעומקו של דבר כתב:(בעל הבני יששכר, כן?)
יין המשמח כתב:http://chabadpedia.co.il/index.php/אסתר_המלכה
עיין שם בנוגע לנישואיה של אסתר, בנה והמסתעף.
עקביה כתב:לענ"ד דברי בעל ריח דודאים קשים.
הלא ההליכה של אסתר המפורסמת, שעליה יש עדים, לא הייתה אלא אל בית המלכות להזמינו למשתה. והיה זה ביום ולא בלילה. ואותו רשע לא היה משמש מיטתו ביום (מגילה יג.), א"כ אין סיבה שתיאסר בכך. ומה שאמרו בגמ' עד עכשיו באונס עכשיו ברצון (שם טו.), בפשטות היינו שהיה עליה לרצות את אותו רשע בכל מיני ריצוי, ודבר זה כולל גם משכב, אבל לא ביום אלא בלילה, ועל כך אין שום עדים. ואם לדברי הזוהר בלילה הייתה זו שידה, אין לכאורה סיבה שאסתר תיאסר על מרדכי.
עקביה כתב:מה הבעיה? מרדכי אומר לאסתר:
אסתר פרק ד
(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:
אם כן עליה לרצות אותו בכל מה ששייך, ופשוט שבכלל זה גם מה שאוסר אותה על מרדכי.
לעומקו של דבר כתב:עקביה כתב:מה הבעיה? מרדכי אומר לאסתר:
אסתר פרק ד
(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:
אם כן עליה לרצות אותו בכל מה ששייך, ופשוט שבכלל זה גם מה שאוסר אותה על מרדכי.
אפשרות אחת.
אבל לפ"ז בכלל אפשר לומר שאסתר ראתה שהוא מתרצה במשתה ודיו. והצילה עצמה לבסוף מהאיסור.
עקביה כתב:לעומקו של דבר כתב:עקביה כתב:מה הבעיה? מרדכי אומר לאסתר:
אסתר פרק ד
(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:
אם כן עליה לרצות אותו בכל מה ששייך, ופשוט שבכלל זה גם מה שאוסר אותה על מרדכי.
אפשרות אחת.
אבל לפ"ז בכלל אפשר לומר שאסתר ראתה שהוא מתרצה במשתה ודיו. והצילה עצמה לבסוף מהאיסור.
אמת ויציב. איננו יודעים מה היה בסופו של דבר. אבל מה שמסתבר הוא, שהריצוי לא נדרש רק עד שנתלה המן, אלא עד לאחר ביטולה המוחלט של הגזירה, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, שהיה כמעט שנה לאחר מכן, ולא מסתבר שבתוך הזמן הזה לא בא עליה, וא"כ נאסרה על מרדכי.
סיפורים כתב:נחזור לענייננו. מה דעתכם בענין מקום קבר מרדכי?
עקביה כתב:לעומקו של דבר כתב:עקביה כתב:מה הבעיה? מרדכי אומר לאסתר:
אסתר פרק ד
(ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:
אם כן עליה לרצות אותו בכל מה ששייך, ופשוט שבכלל זה גם מה שאוסר אותה על מרדכי.
אפשרות אחת.
אבל לפ"ז בכלל אפשר לומר שאסתר ראתה שהוא מתרצה במשתה ודיו. והצילה עצמה לבסוף מהאיסור.
אמת ויציב. איננו יודעים מה היה בסופו של דבר. אבל מה שמסתבר הוא, שהריצוי לא נדרש רק עד שנתלה המן, אלא עד לאחר ביטולה המוחלט של הגזירה, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, שהיה כמעט שנה לאחר מכן, ולא מסתבר שבתוך הזמן הזה לא בא עליה, וא"כ נאסרה על מרדכי.
עזריאל ברגר כתב:אולי יש לומר שבפסוקים "ותוסף אסתר . . ותפול לפני רגליו . . וטובה אני בעיניו" יש רמז גם לזה, ע"ד דרשת חז"ל לפסוק "בין רגליה נפל".
עקביה כתב:עזריאל ברגר כתב:אולי יש לומר שבפסוקים "ותוסף אסתר . . ותפול לפני רגליו . . וטובה אני בעיניו" יש רמז גם לזה, ע"ד דרשת חז"ל לפסוק "בין רגליה נפל".
שים נא לב מי נפל לפני מי, כאן ושם.
עזריאל ברגר כתב:עקביה כתב:עזריאל ברגר כתב:אולי יש לומר שבפסוקים "ותוסף אסתר . . ותפול לפני רגליו . . וטובה אני בעיניו" יש רמז גם לזה, ע"ד דרשת חז"ל לפסוק "בין רגליה נפל".
שים נא לב מי נפל לפני מי, כאן ושם.
א. שמתי לב, ולכן כתבתי שלש לשונות של הסתייגות: "אולי" "רמז" "ע"ד".
ב. הדבר שהכי "מצלצל לי באזנים" הוא דווקא "וטובה אני בעיניו".
עקביה כתב:מעניין מאד.
ומה ידרשו כאן:
שמואל א פרק כה
(כג) וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ:
(כד) וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ:
ו
צעיר_התלמידים כתב:עקביה כתב:מעניין מאד.
ומה ידרשו כאן:
שמואל א פרק כה
(כג) וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ:
(כד) וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ:
ו
השאלה מהפסוק הזה היא בלי טעם, וזה לאור מה שדרשו רז"ל מגילה יד ב.
עקביה כתב:צעיר_התלמידים כתב:עקביה כתב:מעניין מאד.
ומה ידרשו כאן:
שמואל א פרק כה
(כג) וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ:
(כד) וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ:
ו
השאלה מהפסוק הזה היא בלי טעם, וזה לאור מה שדרשו רז"ל מגילה יד ב.
יואיל נא מר, בחסדו הגדול, לגלות לבור ובער שכמוני מה נמצא במגילה יד ב הגורם לכך שהשאלה מהפסוק הזה היא בלי טעם.
סיפורים כתב:נחזור לענייננו.
מה דעתכם בענין מקום קבר מרדכי?
צעיר_התלמידים כתב:א. אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות
ב. אמר לה השמיעי לי
ג. כי הוות מיפטרא מיניה אמרה ליה והטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך אמר רב נחמן היינו דאמרי אינשי איתתא בהדי שותא פילכא איכא דאמרי שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 481 אורחים