ותמה על זה הרב בית דוד (אה"ע סי' מד, דף לח ע"ב) דאינו כן, חדא דפירש רש"י (סנהדרין קד:) דבשבחן הכתוב מדבר, שאמרו בגמרא ויגדל כון בת עמי מחטאת סדום, וכי משא פנים יש בדבר, זו מדה יתירה היתה בירושלים שלא היתה בסדום, דבסדום כתיב הנה זה היה עון סדום גאון, שבעת לחם יד עני ואביון לא החזיקה, ובירושלים כתיב ידי נשים רחמניות, ופירש רש"י שהיתה מזמנת חברתה ואוכלת בנה, אלמא רחמניות היו, ומדה זו כפרה עליהם שלא נהפכו וכו', וללישנא שכתב רש"י שם ז"ל, פורענות גדולה היתה בירושלים שילדיהן היו אוכלות זו עם זו, אפילו הכי בא לספר שבחן, שהיו עושות צדקה זו עם זו, ובמדרש אמר, היתה לאחת ככר, שתאכל היא ובעלה יום אחד, וכיון שמת בן שכנה, מנחמת אותה בה, והעלה עליהן הכתוב כאילו בשלו ילדיהן. ועוד דייק הרב בית דוד מלשון המקרא, ונשים מרחמות יותר, שבא לקונן גודל הרעה, שאפילו נשים שהם רחמניות יותר מן האנשים בלשו ילדיהן, דלא תימא אביהם דוקא עשו, אלא אף הנשים בשלו ילדיהן, דלא תימא אביהם דוקא עשו, אלא אף נשים עשו זה, וכבר כתיב בקללות משנה תורה זה הענין, תחלה באנשים ואח"כ בנשים, האיש הרך בך וכו' הרכה בך וכו'. וכן במשנת רבי אליעזר די טולידו (ח"ב בזכרונותיו דף ד' ע"ד) כתב שהאם מרחמת יותר מהאב.
וכתוב מדרש יואב (אוצר המדרשים איזינשטיין עמ' 213) וז"ל:
כרחם אב על בנים כן תרחם עלינו, אמרו, כד שמע יואב לדוד דאמר כן תמה, כלום אבא מרחם על בנוי טפי מאמהון וכו'. אלא אמר יואב, איזיל ואחמי בריתא דברין ואדע קושטא אם לאו. עבר בכל ישראל לבדוק, עד שנתאכסן בבית איש עני שהיו לו י"ב בנים, והעני הזה היה טרוד כל היום להביא פרנסתו לאנשי ביתו, ואף שהאב היה זקן היה עובד לפרנס את בניו. הציע לו יואב, למה בניך לא יעבדו באדמה והם יפרנסוך. שמע לעצתי, מכור לי אחד מבניך, ובכסף שאתן לך במחיר בנך תפרנס עצמך ובניך הנשארים. מיד כששמע האב עיצה זו חירף וגידף אותו והלך. בא ביום אחר לאמם של אלו, והציע לפניה הענין, ונאותה ומכרה לו אחד מבניה. אך כשחזר האב מעבודתו בערב, מצא כי חסר בן אחד, שאל היכן הוא, ואשתו סיפרה לו המעשה. מיד אץ האב הזקן אחר יואב להרגו אם לא יתן לו את בנו, ומיד החזיר לו יואב את הבן, וזרק האב הזקן לפניו את הכסף שנתן במחיר הבן. ואז אמר יואב, אמת אמר דוד, כרחם אב על בנים ולא כרחם אם, כי הילד נמכר על ידי האם למרות שאינה טורחת במזונותיו, והלכה ומכרה את בנה, והאב הזקן שטורח במזונותיו, הלך ומסר את נפשו בשביל בנו, אם להרוג ואם לההרג.