יורה_דעות כתב:עי' בחומש
נהר שלום כתב:ישא ברכה כתב:יורה_דעות כתב:עי' בחומש
לא הבנתי
גם בחומש אין סדר
לגבי הו"א וכדו' "יגדיל ויאדיר" ולחדד את התלמידים ועוד
יבנה כתב:ענין הגמ' הוא דברי האמוראים כפי שגרסו בלימודם בישיבות, וקבעו לימודם על המשנה. ומאחר שיש הרבה נושאים חשובים שאינם במשנה, הוצרכו לקובעם היכן שהתאים ביותר אף שבעצם המשנה לא דיבר בכך.
וכבר מצינו במשנה ותוספתא שהכניסו נושאים צדדיים ודברי אגדה למסכתות בעניינים אחרים מטעם זה, ולא היו משועבדים לנושא המסכת.
בנוסף יש לזכור שצורת הסדר שיש לרס"ג ורמב"ם הוא חידוש שהגיע מספרי אריסטו וכדומה, ולפניהם לא סדרו דברים באופן הזה.
ישא ברכה כתב:והוא רצה לחדש עפי"ז ענין להלכה, שאם יחובר ספר שיש בו את דיני התלמוד והנימוקים כמו טור וב"י, אין הלומד ראוי להוראה. כי אמנם הוא יודע את הטעמים אבל את השימוש חכמים הוא לא עשה.
בברכה המשולשת כתב:דווקא המשל לא לגמרי מדוייק מאז המצאת הפרשנות התכליתית...
בברכה המשולשת כתב:כוונתי לדרך הפרשנות החביבה על הערכאות בדור זה
בברכה המשולשת כתב: ישא ברכה כתב:והוא רצה לחדש עפי"ז ענין להלכה, שאם יחובר ספר שיש בו את דיני התלמוד והנימוקים כמו טור וב"י, אין הלומד ראוי להוראה. כי אמנם הוא יודע את הטעמים אבל את השימוש חכמים הוא לא עשה.
לכאורה דבריו הם ע"פ דברי מרנא המהר"ל (רק בהקצנת מה קלה)
יורה_דעות כתב:ומיהו אחרי שהוחלט להעלות את הדברים על הכתב, כמובן שהיה צריך לערוך מעט כדי שיבינו, אבל אין זו אלא עריכה טכנית של התוכן שנאמר בבית המדרש, שכתיבתו תהיה מובנת לקורא, ולא 'עריכה' של תכנון מבנה הספר.
נשר כתב:בברכה המשולשת כתב: ישא ברכה כתב:והוא רצה לחדש עפי"ז ענין להלכה, שאם יחובר ספר שיש בו את דיני התלמוד והנימוקים כמו טור וב"י, אין הלומד ראוי להוראה. כי אמנם הוא יודע את הטעמים אבל את השימוש חכמים הוא לא עשה.
לכאורה דבריו הם ע"פ דברי מרנא המהר"ל (רק בהקצנת מה קלה)
שלא כדברי הבית יוסף בהקדמה
ישראל אליהו כתב:התשובה לדעתי פשוטה.
כי מהו"א של הגמ' גם אפשר ללמוד דין. ומסיפור "תמים", מוציאים דינים, ומדייקים בו. כך שכל מה שכתוב בגמ' הוא נפק"מ למעשה. וזוהי כוונת רבינא ורב אשי, ועמד לנגד עיניהם.
לבי במערב כתב:הא שמצינו כמ"פ דאגב מימרא אחת משם האמורא הובאו בגמ' מימרות נוספות משמו, י"ל בדא"פ ע"פ המפורסם דלשיטתייהו אזלי - שמימרות אותו האמורא טעם א' לכולן.
ישא ברכה כתב:הגמרא נכתבה בעיקרון בצורה קצת עמומה, צורה שתדרוש מאמץ לבירור הדין העולה. מפני שאם התלמוד היה ספר הלכות עם טעמים (מה שהיה מקצר אותו בהרבה מאוד) היה נקל לשנות בו. צורת הכתיבה המסובכת הכוללת הו"א ומסקנות סוגיות במספר מקומות סיפורים וכו', מייצרים שההלכה איננה רק סעיף וסימן אלא מייצג שלם של עובדות ופסיקות שמאוד מקשה על הזיוף.
ישא ברכה כתב:שאל אותי פעם יהודי חכם:
הש"ס בנוי ממו"מ, סיפורים, גולש מעין לענין, הו"א, וכו'. למה לא עשו את התלמוד ספר חד הלכות עם טעמים, כמו המשנה או הרמב"ם או משנ"ב וכדו'.
אין ספק שישנו איזה משמעות מיוחדת לצורת עריכת התלמוד שאין לה אח ורע בשום יצירה ספרותית אחרת. מה הרעיון הטמון בצורת עריכה זו.
היהודי הנ"ל הציע שני רעיונות, אך מענין לשמוע דעות חכמי ביהמ"ד.
ניים ושכיב כתב:כמו כן המשנה, על אף שהיא ספר של מסקנות ואין בה כמעט הו"א ושקו"ט, מ"מ אינה מסודרת.
דינים מתחומים שונים מתערבבים בין המסכתות, ולפעמים יש מסכתות שלמות שהיו מתאימות לסדרים אחרים.
ובמיוחד בולט חוסר הסדר בדין הראשון במשנה. במקום לכתוב שקורין את שמע בערבין מצאה"כ, כתבו משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. דהיינו שסומכים על המעיין שיכיר דיני טומאה מסדר טהרות, דיני תרומה מסדר זרעים, ודיני קרבנות מסדר קדשים. אף אדם שמחבר ספר לימוד לא מניח שהלומד שזה עתה פתח את הספר יודע דברים שכתובים בסופו. אם רצונו של מחבר לקשר ידיעות ממקום למקום הוא מקשר ממקום מאוחר בספר למקום מוקדם ולא ההפך. כש"כ כאן שכלל אין צורך לקשר דינים ממקו"א (והא דמילתא אגב אורחא קמ"ל דכפרה לא מעכבא, ג"כ היה ניתן לכתוב בפשטות במקומו). ולדעתי רבי בא להבליט כאן את חוסר הסדר שבש"ס.
ניים ושכיב כתב:ואם להשתמש בדוגמא שלך, הרמב"ם בא לעזור לאנשים לסדר את כל הדינים הללו כמ"ש בהקדמתו, והשתדל לכלול בדבריו את כל הדינים המפורשים במשנה ואת אלו שהוציאו מהם חז"ל. וכי רבי לא יכל לכתוב מסודר כמו הרמב"ם?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 346 אורחים