נשא שתי אחיות האם יכול לומר "גרתי" כלומר "תריג" מצוות שמרתי?

[סתם יהודי]

ואפילו תאמר שבאותה שעה היה פטור מכל המצוות - כי זה היה קודם מ"ת, מ"מ איך שייך לומר שהוא קיים את כל תריג מצוות, כולל את מצוַת ל"ת - של איסור שתי אחיות - שממנה היה פטור, אם בפועל הוא כן נשא שתי אחיות? אטו נימא, דהגויים (כגון לבן או בתואל וכדומה) שלובשים שעטנז - מקיימים את מצוַת ל"ת של איסור שעטנז - כי הם פטורים ממצווה זו? הרי אפילו אם הגויים (כגון לבן או בתואל וכדומה) היו נמנעים מללבוש שעטנז - לא היו מקיימים בזה את מצוַת ל"ת של איסור שעטנז - שהרי הם פטורים ממצווה זו, קל וחומר בן בנו של קל וחומר - שהם אינם מקיימים מצווה זו - אם הם כן לובשים שעטנז...

[עקביה]

גור אריה בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק ה
תרי"ג מצות שמרתי. ואם תאמר והא נשא שתי אחיות (פסחים קיט ע"ב), ויש לומר דזה היה על פי רוח הקודש, ומכל מקום תרי"ג מצות קיים שהרי לא נשא אחרות, רק אלו שנשא על פי רוח הקודש, וזה נקרא שקיים תרי"ג מצות. ועיין לקמן בפרשת ויגש (מו, י, אות ה):

[לומד_בישיבה]

גור אריה בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק ה
תרי"ג מצות שמרתי. ואם תאמר והא נשא שתי אחיות (פסחים קיט ע"ב), ויש לומר דזה היה על פי רוח הקודש, ומכל מקום תרי"ג מצות קיים שהרי לא נשא אחרות, רק אלו שנשא על פי רוח הקודש, וזה נקרא שקיים תרי"ג מצות. ועיין לקמן בפרשת ויגש (מו, י, אות ה):

הרב עקביה זכור לי שכתוב שם שלכן יעקב אבינו ע"ה לא יברך על הכוס יעו"ש.
והארכתי בזה במקום אחר.

[צונאמי]

אולי י"ל
תרי"ג = שלימות,
ולא תרי"ג ספציפיים,
שהרי לא שייך לקיים את כל התרי"ג (קדשים, כהנים)

[קוויטל]

להוסיף לצונאמי. בילקוט אזובי מפרש בסיגנון דומה
"עם לבן גרתי. אע"פ שגרתי אצל לבן בעמל ויגיעה לא נתרשלתי מלעסוק בתורה שכוללת תריג מצוות".

כלומר לא שקיים את התריג מצוות אלא שקיים את התורה שבכללותה יש תריג.

[צונאמי]

קבל קוויטל עם ייש"כ

[סתם יהודי]

אולי י"ל תרי"ג = שלימות

ואם אין ראייה לדבר, זכר לדבר, דכתיב "ויבוא יעקב שלם", ופי' רש"י: "שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו".

[לומד_בישיבה]

"ויבוא יעקב שלם". רש"י: "שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו".

שלם בתורתו, יתכן בהחלט לפרש שלא שכח כלום.
---
מעניין לעניין.
יש גורסים ברש"י גרתי גימט' תרי"ג, ואבקש לשאול האם שייך לומר גימטריה תרי"ג והרי תרי"ג עצמו הוא גמטריה, ולכאו' היה לרש"י לומר גרתי תיבת תרי"ג או גרתי תרי"ג.

[סתם יהודי]

תרי"ג עצמו הוא גימטריה.

ככל שאני יודע, גימטריה של תיבה - היא: סכום אותיות התיבה. בנדו"ד, התיבה היא "גרתי". סכום אותיותיה הוא 613, ולכן חז"ל היו לכאו' צריכים לכתוב: "גרתי בגימטריה 613". אבל חז"ל לא השתמשו בספרות לטיניות, ולכן במקום לכתוב 613 הם כתבו תרי"ג (כמו שבמקום לכתוב 16 הם כתבו ט"ז, וכל כיוצא בזה). עכ"פ, כוונת רש"י הייתה לומר: "גרתי בגימטריה 613", וז"פ.

[עשוי לנחת]

להוסיף לצונאמי. בילקוט אזובי מפרש בסיגנון דומה
"עם לבן גרתי. אע"פ שגרתי אצל לבן בעמל ויגיעה לא נתרשלתי מלעסוק בתורה שכוללת תריג מצוות".

כלומר לא שקיים את התריג מצוות אלא שקיים את התורה שבכללותה יש תריג.

למיטב זכרוני, אף הט"ז (דברי דוד) מפרש 'תרי"ג מצות שמרתי' על לימוד התרי"ג מצוות שנחשב למקיימן כמו העוסק בתורת חטאת וכו'.

[לומד_בישיבה]

"ויבוא יעקב שלם". רש"י: "שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו".

שלם בתורתו, יתכן בהחלט לפרש שלא שכח כלום.

אכן כך פירש רש"י שבת לג ע"ב שלם בתורתו. שלא שכח תלמודו מפני טורח הדרך.

[ביליצר]

הרי כל מצוות התלויות בארץ וכו, לא יכל לקיים ולא רק ....
עיין חתם סופר בפירוש ותריג מצוות שמרתי ,כמו ואביו שמר את הדבר ..מצפה מתי יגיעו לידי ואקיימנה

[רציני]

עיין בתוספות השלם על התורה.