הודעהעל ידי אשרי משכיל אל דל » ה' אוגוסט 13, 2015 2:22 am
דבר ראשון, בענין אשתוהיי אשתהי, שכתב הרב אוצר החכמה, זכה לכוין בזה לסברת החלקת יעקב חיו"ד (סימן קעט) שכתב דלא קאמר רבי אבהו (ביבמות פ.) שהנולד בשמונה נעשה גדול כשיגיע לעשרים, אלא במי שהוא ב"חזקת ודאי" שנולד בחודש השמיני, אבל בימינו הדבר רחוק מאוד להמצא רק מבעילה חדא ופריש, וכמ"ש הריב"ש (סימן תמו), והבית מאיר אה"ע (סימן קנו ס"ק ג) והחתם סופר ח"ב (סימן סט). וכן משמע בתוספות שבת (קלה. ד"ה בן) דבן שמונה ודאי לא משכחת ליה רק שלא בא על אשתו רק פעם אחת ופירש וילדה לסוף שמיני, וזה לא שכיח. ע"ש. וכן משמע גם בחזון איש יו"ד (סימן קנה אות ג), שלדינא אפילו אם נולד ודאי בחודש השמיני, הרי הוא כגדול. ע"ש.
אך דא עקא, כי איך נעשה בו מעשה לכל הענינים על פי ספק דשמא אשתהויי אשתהי, ואינו ודאי לכולי עלמא. וגם, דלענין ברכות, הרי ספק ברכות להקל,והרבה ברכות שייכות דוקא למי שגדול, כגון ברכות התורה כשעולה לתורה, ועוד ברכות לבטלה כשהוא ש"צ. והרי ספק ברכות להקל, ואפילו בספק שאינו שקול אומרים סב"ל, וכל שכן בספק שהוא שקול.
ובענין שינוי הטבעים, הרי נשתברו בזה קולמוסים הרבה, ואיך אפשר להכחיש דברי חז"ל בעניני ברכות בטענה זו. וידוע מה שנחלקו הפוסקים לגבי הריגת כנים בימינו בש"ע סימן שטז סי"ב. ובאם מימי רגלים קשים לקרקע ועוד. ואילו כאן בנידון דידן לא ראינו ולא שמענו מי שיערער על זה.
והמשכיל אל דל לא השכיל עדין בזה, וצריך עיון לו.