מכנה שם לחבירו

[רוח נדיבה]

אבקשה נא מאוצר החכמים ילמדונו רבותינו.. האם יש היתר מסוים לכנות שם [בפרט של גנאי] ל'ציבור' כזה או אחר, לישבה כזו או אחרת, או שמא איסור מכנה שם נאמר רק על חבירו יחיד, ובכלל מה האיסור וגדריו? אולי יועיל קצת לנקיי הדעת שבדורינו לינצל מזה..

[איש גלילי]

לדברי תוס' בתענית דף כ: - מדובר שקורא בשם זה לכל משפחתו עם הדורות הבאים אחריו.

[נבון]

יעוי בשו"ת אבני ישפה, חלק ד' סי' י"ח.

[מה שנכון נכון]

יעוי בשו"ת אבני ישפה, חלק ד' סי' י"ח.

במהדורה שבאוצר נמחק הסימן הנ"ל, אך אפשר לראותו בה"ב.

[רוח נדיבה]

תודה למה שנכון נכון, אם יועיל בטובו להוריד לי סימן הנ"ל אודה לו, כי טרם מצאתי את 'אבני הישפה'

[מלך זקן וכסיל]

תודה למה שנכון נכון, אם יועיל בטובו להוריד לי סימן הנ"ל אודה לו, כי טרם מצאתי את 'אבני הישפה'

לכידה.PNG (53.6 KiB) נצפה 6541 פעמים

[רוח נדיבה]

השמטתי תודתי לאיש גלילי ונבון שענו לי ברוח נדיבה - תודה

[רוח נדיבה]

לדברי תוס' בתענית דף כ: - מדובר שקורא בשם זה לכל משפחתו עם הדורות הבאים אחריו.

אדרבה שם הדגישו תוס' בן אדם שמכנים אותו לפי שם משפחתו לגנאי, אך אין המשפחה היא זו שמכנים אותה באיסור, כ"א אותו בן אדם, ודוק. אך עדין לא מצאנו איסור על כינוי של ציבור.

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני מפורש בח"ח לאיסור

[איש גלילי]

לדברי תוס' בתענית דף כ: - מדובר שקורא בשם זה לכל משפחתו עם הדורות הבאים אחריו.

אדרבה שם הדגישו תוס' בן אדם שמכנים אותו לפי שם משפחתו לגנאי, אך אין המשפחה היא זו שמכנים אותה באיסור, כ"א אותו בן אדם, ודוק. אך עדין לא מצאנו איסור על כינוי של ציבור.

אכן, מפאת חפזוני בשעת כתיבת הדברים, לא הסברתי את הדברים כיאות (זה מה שאכן רציתי להוכיח משם, ולא נכנסתי לענין הציבור כיון שלא היה לי מקור כלשהו), יישר כח שתקנת את דברי.

[הכהן]

אבקשה נא מאוצר החכמים ילמדונו רבותינו.. האם יש היתר מסוים לכנות שם [בפרט של גנאי] ל'ציבור' כזה או אחר, לישבה כזו או אחרת, או שמא איסור מכנה שם נאמר רק על חבירו יחיד, ובכלל מה האיסור וגדריו? אולי יועיל קצת לנקיי הדעת שבדורינו לינצל מזה..

מה הכוונה "בפרט של גנאי"?
לקרוא לציבור מסוים 'ליטאים' - זה מכנה שם? לקרוא לפלוני 'גערער' זה מכנה שם?

[מה שנכון נכון]

בתוספות מגלה כז: מבואר דראוי להמנע גם בכנוי שאינו של גנאי.

דיני כנוי שם.PDF

(1.34 MiB) הורד 346 פעמים

[רוח נדיבה]

[quote="הכהן
לקרוא לציבור מסוים 'ליטאים' - זה מכנה שם? לקרוא לפלוני 'גערער' זה מכנה שם?[/quote]
בכוונה לא נכנסתי לפרטים, הסתמכתי על הבנת הציבור במה דברים אמורים, וכמו שסיימתי בשאלתי למען ינצלו נקיי הדעת שבדורינו מזה וד"ל..

[רוח נדיבה]

[quote="מה שנכון נכון"]בתוספות מגלה כז: מבואר דראוי להמנע גם בכנוי שאינו של גנאי.

ומה לגבי לקרוא לכבוד הרב בשם 'מה שנכון נכון'?

[הכהן]

לקרוא לציבור מסוים 'ליטאים' - זה מכנה שם? לקרוא לפלוני 'גערער' זה מכנה שם?

בכוונה לא נכנסתי לפרטים, הסתמכתי על הבנת הציבור במה דברים אמורים, וכמו שסיימתי בשאלתי למען ינצלו נקיי הדעת שבדורינו מזה וד"ל..

בכוונה נכנסתי לפרטים...
לדבר בגנות ציבור זה עניין אחד, ולכנות להם שם או להשתמש בכינוי זה עניין אחר.
לומר שהג'רמוקלים הם... זה לה"ר או הוצאת שם רע על ציבור. אבל להגיד על בית כנסת "בית הכנסת של הג'רמוקלים" זה לא כינוי שם.

[רוח נדיבה]

אישי 'כהן' גדול, תאר לעצמך שישנה ישיבה שהיוצאים ממנה נקראים לדוגמא ...תן לי לחשוב.. 'מחבלים' וישנה ישיבה שהיוצאים ממנה נקראים בא נגיד... 'שונאים' האם אין בזה משום איסור כינוי שם, חשוב לציין שכל בר דעת מבין שאין כאן שום העלאת נושא פוליטי כ"א הלכתי ומוסרי גרידא...

[הכהן]

1. האם אדם יכול להגיד למישהו על עצמו שהוא שייך נגיד... ל'שונאים'? אם בסיטואציה מסוימת התשובה היא כן, לענ"ד זה לא נכנס באיסור. יתכן שבעיקרון כשכינויים אלו נכנסו לפני כעשרים שנה זה היה באיסור, אבל עכשיו זה שם הקבוצה ותו לא.
2. אם היו קוראים להם 'שטיינמניסטים' זה היה מקובל עליך?

[שמן הטוב]

העלו כאן נושא הלכתי מענין. אך המציאות שרמזו עליה כאובה ונוגעת ללב, והנני מוכרח לצטט כאן מכתב שכתב ידיד קרוב לליבי לפני כמה שנים, אולי הגיע העת להעלותו על שולחן מלכים, לחכמים לנבונים, ואם יתעורר מזה א' מ'בית המדרש' והיה זה שכרי...

בס"ד

[i]את אחי אנכי מבקש, אמרתי אזעק וירווח לי, כל השומע קולי יפעל לשרש הדבר, כי איככה אוכל ושמעתי, כינויי שמות המתהלכים במחנה, כשעל ציבור א' יאמרו [לפי סדר א' ב] 'מחבל' הוא.. ועל א' יאמרו 'שונא' הוא.. פעמים בלשון יחיד פעמים בלשון רבים. ובחור המדובר בשידוכים אף שואלים עליו אחר שנתברר היותו בן עלי' מופלג בתורה, האם הוא 'שונא' או 'מחבל'?!. תמה אני 'פיות קדושים המדברים אמרי שפר איך יאמרו הבל זה'?! ישמעו אוזננו מה שפינו מדבר!! –כיצד מאמר ליצנות אחת, תהפך להיות שפת חכמים מגדול עד קטן?!. וכשתמהתי הסבירו כי כ"א שלם עם הכינוי שהוטל עליו, תזלנה עינים דמעה למשמעות הדברים, פשוט וברור כי הדבר מזעזע לב כל א' מאתנו, איך ידברו האחים זע"ז ואבא שבשמים שומע וכמה חילול ה' יש בדבר, אלא שנשתרש החטא, ע"כ נראה אך לפתוח פתח בזה כפתחו של מחט – לקרוא מהיום לכ"א בשמו הטוב, וה' יפתח לנו כפתחו של אולם, ויריק מאוצרו לכלי מחזיק ברכה - ברכות עד בלי די.

בכאב רב
- א.ס. – ירושלים.[/i]

[רוח נדיבה]

1. האם אדם יכול להגיד למישהו על עצמו שהוא שייך נגיד... ל'שונאים'? אם בסיטואציה מסוימת התשובה היא כן, לענ"ד זה לא נכנס באיסור. יתכן שבעיקרון כשכינויים אלו נכנסו לפני כעשרים שנה זה היה באיסור, אבל עכשיו זה שם הקבוצה ותו לא.
2. אם היו קוראים להם 'שטיינמניסטים' זה היה מקובל עליך?

במילים אחרות הנני לסכם את דבריך, [וכפי שהטיב להגדיר זאת שמן הטוב] 'נשתרש החטא'!!! האם בית המדרש מסכים לכך?

[ארזי ביתר]

השאלה היא, האם באופן שהאדם שנתכנה בשם מסויים, אינו מתבייש בכינוי, אין זה בגדר 'מכנה שם לחבירו'. הדעת נותנת כן, השאלה היא אם זו גם דעת תורה?

[רוח נדיבה]

השאלה היא, האם באופן שהאדם שנתכנה בשם מסויים, אינו מתבייש בכינוי, אין זה בגדר 'מכנה שם לחבירו'. הדעת נותנת כן, השאלה היא אם זו גם דעת תורה?

מצאתי בזה [בזכות ס' תורת האדם שהורד לי ע"י מה שנכון נכון בשמו הטוב יבורך] דברים מפורשים:

עין ב"מ נח: כל הירודים לגהנום עולים חוץ משלשה, הבא על אשת איש המלבין פני חבירו ברבים והכמנה שם רע לחבירו, ושואלת הגמ' מכנה היינו מלבין, ומתרצת אע"ג דדש ביה וברש"י כבר הורגל בכך שמכנים אותו כן ואין פניו מתלבנות ומ"מ זה להכלימו מתכוין, [בנידון דידן יל"ע אם בחלק מהמקרים עכ"פ לא מתכוין לגנות]

אולם ברמב"ם הלכות תשובה על דברים שאם רגיל בהם אין לו חלק לעולם הבא דבר ראשון נקט המכנה שם לחבירו [היינו ממציא השם] והקורא לחבירו בכינויו, ועין בכ"מ וכן במהרש"א ב"מ שם שהבינו ברמב"ם דהאיסור כינוי הוא גם בשם שאינו בוש ממנו [ ועין עוד ס' היראה לרבינו יונה להדיא כן.

ולדעתי לדבריהם הקדושים של הרמב"ם ורבינו יונה יש סיוע גדול מד' רשב"י בזוהר פ' משפטים שכתב בטעם האיסור החמור של מכנה שם לחבירו, 'משום שישראל קודש הם וכיון שקודש הם אסור לכנותם בשם של גנאי' ומי שמכנה שם לחבירו עונשו גדול עיי"ש, הרי שהדבר תלוי בקדושת ישראל ולא בכוונה לבייש, [בפרט שהרי כבר אינו מתבייש כמבואר בגמ']

וא"כ פשטנו את הספק של ארזי ביתר, דעת תורה היא שהאיסור לא קשור לבושה, אלא לגנות יחיד וק"ו ציבור בשם של גנאי הוא בכלל האיסור, [ד' התוס' שהזכיר מה שנכון נכון דממדת חסידות שלא לכנות גם בשל שאיננו של גנאי יתכן שהוא מדובר על יחיד ולא על ציבור כפי שהביר היעב"ץ שם עי"ש]

כמדומה שהגיע הזמן גם לתקן... ובן דוד כי יבוא במהרה לא תהא על פנינו לא בושה לא כלימה.