אנציקלופדיה תלמודית האם נכנסו בה דברים זרים?

[שלח]

באופן כללי האנציקלופדיה התלמודית טובה מאוד, אבל ראיתי שבכרך א ערך אגדה מביאים את ספר מאור עיניים, שחכמי ישראל החרימו אותו כמו המהר"ל, אמנם היו מחכמי ישראל שהביאו אותו, אבל באמת אני חושב שאי אפשר להשיג אותו כיום בחנויות לספרי קודש, וגם שמעתי שבאצניקלופדיה הביאו אותו בכמה מקומות, וחוץ מהספר מאור עיניים, האם יש עוד דברים מספרים שונים שנכנסו לאנציקלופדיה שאולי יש בעיה בדברים שאולי לא היה צריך להביא ועוד דברים בסוגיה זו

[שלח]

כאן

[קומי_אורי]

נראה לי שבערך חכמה יוונית מובא יוונים ויוונות בא"י
כמו"כ היה פעם פולמוס על מה שכתוב בערך איברים שלפי המקובל היום אין בדיוק רמח'

[טריד בגירסיה]

נראה לי שבערך חכמה יוונית מובא יוונים ויוונות בא"י

ערך חכמות חיצוניות הערה 43.

כמו"כ היה פעם פולמוס על מה שכתוב בערך איברים שלפי המקובל היום אין בדיוק רמח'

??

[ברזילי]

כמו"כ היה פעם פולמוס על מה שכתוב בערך איברים שלפי המקובל היום אין בדיוק רמח'

??

כאן

[טריד בגירסיה]

איך זה קשור לאנציק'?

[ברזילי]

באנצ"ת בערך אברים רמזו לנושא הזה, והפנו לספרו של בקי בן יגלי

[יאיר1]

מישהו מכם מכיר את העורכים הראשיים של האינצקלופדיה?
מישהו מכם יודע כמה גדולי ישראל מחשיבים אותם?
חברים להרגע.... ומהר
אם העורך הראשי דהשתא, יכנס להגיב קצת הרי כולכם תבהלו מגאונותו וצדקותו....

[מתון]

נכון שנשתומם מגאונותו, אבל האם זה גורע מהבעיה של הכנסת דברים זרים? אני רק שואל...

[בברכה המשולשת]

גם מרן הגראז"מ שהעיר על הבעיה הנ"ל בערך איברים התחיל את מכתבו בדברי שבח והערכה רבה

[יאיר1]

נכון שנשתומם מגאונותו, אבל האם זה גורע מהבעיה של הכנסת דברים זרים? אני רק שואל...

שמך מתון ואתה רק שואל.
אז אני אשיב לך במתינות.
מי קובע איזה דבר זר אשר להכניס ואיזה לא?
העורכים הראשיים שם הם אנשים שאותם שואלים את השאלות הללו. לא מדובר ברבני ועדה רוחנית זו או אחרת, מדובר בגדולי תורה ממש.
עיני העדה.

[סתם יהודי]

הכותרת מדברת על "דברים זרים", ועל כך ראוי להעיר, שזה מושג לא מוגדר מספיק, שהרי כל אחד "והזרויות" שלו. הגר"א זצ"ל סבר שהחסידות זרה, אבל היום רבים משלומי אמוני ישראל הם חסידים, והיו נעלבים אילו היו מכונים "זרים".
ומעניין לעניין באותו עניין: באנציקלופדיה הנ"ל ערך "הלל" הערה 64, מוזכרות הדיעות השונות האם לומר "הלל ביום העצמאות", ולמ"ד שיש לומר - אז האם לומר בברכה; הובאו שם כל הדיעות האפשריות, כיאה לאנציקלופדיה טובה, אשר כידוע מנועה מלהפלות בין שלומי אמוני ישראל. יתר על כן, נשיא האנציקלופדיה היה הרב עובדיה זצ"ל, שסבר שיש לומר אבל בלי ברכה (כמובא להדיא בספר "משא עובדיה" בהקדמה החדשה לתשובה הישנה שנלקחה משו"ת יביע אומר לגבי אמירת הלל ביום העצמאות). ואמנם אפשר שיש שיגידו שזו דיעה "זרה" (בין אם בגלל שלדעתם אין לומר כלל ובין אם בגלל שלדעתם יש לומר בברכה), אבל רבים משלומי אמוני ישראל (כולל הרב מרדכי אליהו זצ"ל) אמרו בלי ברכה, ובלי ספק היו נעלבים אילו היו מכונים "זרים"; וזה מעין מה שכתבתי לעיל על החסידים.

לסיכום, כל עוד שלא מגדירים מה פירוש "זרים", קשה לענות על שאלתך, וברגע שמנסים להגדיר, מסתבכים בהעלבת רבים משלומי אמוני ישראל.

אבל אם אתה בכל זאת רוצה תשובה ישירה לשאלתך, מבלי להיכנס לסוגיית הגדרת ה"זרוּת", הייתי מסכם את כל העניין ע"י משפט אחד נאה של הרב עובדיה זצ"ל, שכאשר נשאל האם אפשר לסמוך על הספר "חמדת ימים" אשר כידוע רבים יצאו נגדו, ענה הרב על ספר זה: "מילי מעלייתא דאית ביה, דרשינן להו". והוא מעין מה שנאמר על רבי מאיר "תוכו אכל קליפתו זרק", וה"ה הכא, אחרי שכל אחד יעשה לעצמו את הבירור הפנימי האישי מה הם "דברים זרים" בעיניו, ובלבד שלא יעליב איש, ודו"ק.

[מתון]

נכון שנשתומם מגאונותו, אבל האם זה גורע מהבעיה של הכנסת דברים זרים? אני רק שואל...

שמך מתון ואתה רק שואל.
אז אני אשיב לך במתינות.
מי קובע איזה דבר זר אשר להכניס ואיזה לא?
העורכים הראשיים שם הם אנשים שאותם שואלים את השאלות הללו. לא מדובר ברבני ועדה רוחנית זו או אחרת, מדובר בגדולי תורה ממש.
עיני העדה.

גם זה נכון, אבל כמדומה שזה רק כהיום, אבל פותח האשכול שאל האם כן היה גם בימים הראשונים כשהוציאו לאור הכרכים הראשונים, כדוגמת ערך "אגדה"?

[רחמים]

יתר על כן, נשיא האנציקלופדיה היה הרב עובדיה זצ"ל, שסבר שיש לומר אבל בלי ברכה (כמובא להדיא בספר "משא עובדיה" בהקדמה החדשה לתשובה הישנה שנלקחה משו"ת יביע אומר לגבי אמירת הלל ביום העצמאות).

הר' עובדיה לא סבר שיש לומר הלל, אלא כותב בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מא שמי שאומר שלא יברך יעויין שם

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות סימן ריח - דין ברכה על נסים

א. יש להזהיר את הנוהגים לומר הלל ביום ה' באייר, שחלילה מלברך על ההלל ביום זה, והמברך הרי הוא נושא שם שמים לבטלה, ועוונו חמור ביותר, ואסור לענות אחריו "אמן". וכן הורו כל גדולי הדור זיע"א. ומכל שכן שאסור לברך על ההלל בליל יום ה' באייר, ואין לנוהגים כן על מה שיסמוכו.

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הערות סימן ריח - דין ברכה על נסים

...וכמבואר כל זה באורך וברוחב בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן מא). ובחלק ה' (סימן לה אות ה). ע"ש. ושם כתב שכן הורו הרבנים הראשיים הרבנים הגאונים רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, ורבי יצחק הלוי הרצוג, רבי איסר י. אונטרמן ורבי יצחק נסים, זצ"ל. [והנה בשו"ת יביע אומר הנ"ל לא התייחס לעצם השאלה אם ראוי לומר הלל ביום העצמאות או לא, לאור המצב הרוחני הירוד במדינה זו, כי היצר הצורר היה בעוכרינו להסות את עם ישראל מדרכי ה' בעוונות הרבים, ורבים מיהדות המזרח המפוארת שהגיעו לארץ יראי שמים ותמימי דרך, הסיטום כאן מדרך ה', והעבירום על דתם כפי שנודע. ואכמ"ל]. ומה שכתבנו דמכל שכן הוא בליל יום העצמאות, הוא על פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק ה' (במילואים לסימן ח). ע"ש.

[סתם יהודי]

יתר על כן, נשיא האנציקלופדיה היה הרב עובדיה זצ"ל, שסבר שיש לומר אבל בלי ברכה (כמובא להדיא בספר "משא עובדיה" בהקדמה החדשה לתשובה הישנה שנלקחה משו"ת יביע אומר לגבי אמירת הלל ביום העצמאות).

הר' עובדיה לא סבר שיש לומר הלל, אלא כותב בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מא שמי שאומר שלא יברך יעויין שם

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות סימן ריח - דין ברכה על נסים

א. יש להזהיר את הנוהגים לומר הלל ביום ה' באייר, שחלילה מלברך על ההלל ביום זה, והמברך הרי הוא נושא שם שמים לבטלה, ועוונו חמור ביותר, ואסור לענות אחריו "אמן". וכן הורו כל גדולי הדור זיע"א. ומכל שכן שאסור לברך על ההלל בליל יום ה' באייר, ואין לנוהגים כן על מה שיסמוכו.

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הערות סימן ריח - דין ברכה על נסים

...וכמבואר כל זה באורך וברוחב בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן מא). ובחלק ה' (סימן לה אות ה). ע"ש. ושם כתב שכן הורו הרבנים הראשיים הרבנים הגאונים רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, ורבי יצחק הלוי הרצוג, רבי איסר י. אונטרמן ורבי יצחק נסים, זצ"ל. [והנה בשו"ת יביע אומר הנ"ל לא התייחס לעצם השאלה אם ראוי לומר הלל ביום העצמאות או לא, לאור המצב הרוחני הירוד במדינה זו, כי היצר הצורר היה בעוכרינו להסות את עם ישראל מדרכי ה' בעוונות הרבים, ורבים מיהדות המזרח המפוארת שהגיעו לארץ יראי שמים ותמימי דרך, הסיטום כאן מדרך ה', והעבירום על דתם כפי שנודע. ואכמ"ל]. ומה שכתבנו דמכל שכן הוא בליל יום העצמאות, הוא על פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק ה' (במילואים לסימן ח). ע"ש.

אני מתפלא על כת"ר שמצטט מילקוט יוסף, שכידוע נכתב ע"י מר בריה דרבינא ולא ע"י הרב עובדיה זצ"ל עצמו, שהעיד רק שעבר על "רוב" הספר (אלמא לא על כולו).

ובפרט שדינם של מחברי ספרים אינו כדינו של נותן ה"הסכמה" להם (אשר כאמור העיד שעבר על "רוב" הספר הנ"ל, ומכלל לאו אתה שומע הן).

ובפרט שבילקוט יוסף לא כתב כלל מה דעת אביו זצ"ל לגבי השאלה האם לומר הלל, כך ששום דבר הכתוב בילקוט יוסף לא סותר את מה שכתבתי אני בהודעתי הקודמת.

ובפרט שבהודעתי הקודמת אני לא ציטטתי מהמקור הבלתי מוכרע הנ"ל, אלא הבאתי את דבריו המוכרעים של הרב עובדיה זצ"ל עצמו במשא עובדיה, והם אגב עומדים בניגוד מוחלט אל דברי ילקוט יוסף על "המצב הרוחני הירוד", ע"ש.

ובכלל כדאי שתדבר עם הרב יהודה דרעי (ראב"ד באר שבע ואחיו של), כדי שיספר לך מה אמר לו הרב עובדיה זצ"ל על מנהגו שלו עצמו (של הרב עובדיה זצ"ל) לגבי אמירת הלל, ואין ספק שתופתע. מן הסתם תופתע עוד יותר, אחרי שתבקש מחתנו, הרב יעקב צ'יקוטאי (ראב"ד מודיעין), למען יספר לך עוד על מנהגי חמיו זצ"ל ב"יום העצמאות", ואכמ"ל.

[נהר שלום]

יתר על כן, נשיא האנציקלופדיה היה הרב עובדיה זצ"ל, שסבר שיש לומר אבל בלי ברכה (כמובא להדיא בספר "משא עובדיה" בהקדמה החדשה לתשובה הישנה שנלקחה משו"ת יביע אומר לגבי אמירת הלל ביום העצמאות).

הר' עובדיה לא סבר שיש לומר הלל, אלא כותב בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מא שמי שאומר שלא יברך יעויין שם

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות סימן ריח - דין ברכה על נסים

א. יש להזהיר את הנוהגים לומר הלל ביום ה' באייר, שחלילה מלברך על ההלל ביום זה, והמברך הרי הוא נושא שם שמים לבטלה, ועוונו חמור ביותר, ואסור לענות אחריו "אמן". וכן הורו כל גדולי הדור זיע"א. ומכל שכן שאסור לברך על ההלל בליל יום ה' באייר, ואין לנוהגים כן על מה שיסמוכו.

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הערות סימן ריח - דין ברכה על נסים

...וכמבואר כל זה באורך וברוחב בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן מא). ובחלק ה' (סימן לה אות ה). ע"ש. ושם כתב שכן הורו הרבנים הראשיים הרבנים הגאונים רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, ורבי יצחק הלוי הרצוג, רבי איסר י. אונטרמן ורבי יצחק נסים, זצ"ל. [והנה בשו"ת יביע אומר הנ"ל לא התייחס לעצם השאלה אם ראוי לומר הלל ביום העצמאות או לא, לאור המצב הרוחני הירוד במדינה זו, כי היצר הצורר היה בעוכרינו להסות את עם ישראל מדרכי ה' בעוונות הרבים, ורבים מיהדות המזרח המפוארת שהגיעו לארץ יראי שמים ותמימי דרך, הסיטום כאן מדרך ה', והעבירום על דתם כפי שנודע. ואכמ"ל]. ומה שכתבנו דמכל שכן הוא בליל יום העצמאות, הוא על פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק ה' (במילואים לסימן ח). ע"ש.

אני מתפלא על כת"ר שמצטט מילקוט יוסף, שכידוע נכתב ע"י מר בריה דרבינא ולא ע"י הרב עובדיה זצ"ל עצמו, שהעיד רק שעבר על "רוב" הספר (אלמא לא על כולו).

ובפרט שדינם של מחברי ספרים אינו כדינו של נותן ה"הסכמה" להם (אשר כאמור העיד שעבר על "רוב" הספר הנ"ל, ומכלל לאו אתה שומע הן).

ובפרט שבילקוט יוסף לא כתב כלל מה דעת אביו זצ"ל לגבי השאלה האם לומר הלל, כך ששום דבר הכתוב בילקוט יוסף לא סותר את מה שכתבתי אני בהודעתי הקודמת.

ובפרט שבהודעתי הקודמת אני לא ציטטתי מהמקור הבלתי מוכרע הנ"ל, אלא הבאתי את דבריו המוכרעים של הרב עובדיה זצ"ל עצמו במשא עובדיה, והם אגב עומדים בניגוד מוחלט אל דברי ילקוט יוסף על "המצב הרוחני הירוד", ע"ש.

ובכלל כדאי שתדבר עם הרב יהודה דרעי (ראב"ד באר שבע ואחיו של), כדי שיספר לך מה אמר לו הרב עובדיה זצ"ל על מנהגו שלו עצמו (של הרב עובדיה זצ"ל) לגבי אמירת הלל, ואין ספק שתופתע. מן הסתם תופתע עוד יותר, אחרי שתבקש מחתנו, הרב יעקב צ'יקוטאי (ראב"ד מודיעין), למען יספר לך עוד על מנהגי חמיו זצ"ל ב"יום העצמאות", ואכמ"ל.

גם ספר משא עובדיה זה לא מרן הגר"ע זצוק"ל ממש זה רב שכתב את השיעורים של רבינו, שמעתי שמרן זצ"ל היה נוהג שלא לומר הלל וגם לא תחנון [ואמר שנוהג כמו בן גוריון שלא אמר תחנון וגם הלל...].

[סתם יהודי]

אני מתפלא על כת"ר שמצטט מילקוט יוסף, שכידוע נכתב ע"י מר בריה דרבינא ולא ע"י הרב עובדיה זצ"ל עצמו, שהעיד רק שעבר על "רוב" הספר (אלמא לא על כולו).

ובפרט שדינם של מחברי ספרים אינו כדינו של נותן ה"הסכמה" להם (אשר כאמור העיד שעבר על "רוב" הספר הנ"ל, ומכלל לאו אתה שומע הן).

ובפרט שבילקוט יוסף לא כתב כלל מה דעת אביו זצ"ל לגבי השאלה האם לומר הלל, כך ששום דבר הכתוב בילקוט יוסף לא סותר את מה שכתבתי אני בהודעתי הקודמת.

ובפרט שבהודעתי הקודמת אני לא ציטטתי מהמקור הבלתי מוכרע הנ"ל, אלא הבאתי את דבריו המוכרעים של הרב עובדיה זצ"ל עצמו במשא עובדיה, והם אגב עומדים בניגוד מוחלט אל דברי ילקוט יוסף על "המצב הרוחני הירוד", ע"ש.

ובכלל כדאי שתדבר עם הרב יהודה דרעי (ראב"ד באר שבע ואחיו של), כדי שיספר לך מה אמר לו הרב עובדיה זצ"ל על מנהגו שלו עצמו (של הרב עובדיה זצ"ל) לגבי אמירת הלל, ואין ספק שתופתע. מן הסתם תופתע עוד יותר, אחרי שתבקש מחתנו, הרב יעקב צ'יקוטאי (ראב"ד מודיעין), למען יספר לך עוד על מנהגי חמיו זצ"ל ב"יום העצמאות", ואכמ"ל.

גם ספר משא עובדיה זה לא מרן הגר"ע זצוק"ל ממש זה רב שכתב את השיעורים של רבינו, שמעתי שמרן זצ"ל היה נוהג שלא לומר הלל וגם לא תחנון [ואמר שנוהג כמו בן גוריון שלא אמר תחנון וגם הלל...].

מדבריך אני מסיק שטרם פתחת את הספר משא עובדיה. מובאות שם תשובות מעצם כי"ק של הרב עובדיה זצ"ל. אני חוזר ומפנה אותך שוב אל הספר הנ"ל, ע"ש בהקדמה החדשה ושהוא כתב לתשובתו הישנה מיביע אומר. אין ספק שתופתע (ומן הסתם שיופתע גם מר בריה דרבינא בילקוט יוסף, שדבריו עומדים בניגוד מוחלט לדברים שכתב אביו זצ"ל בהקדמתו החדשה הנ"ל המובאת במשא עובדיה).

מה שכתבת ששמעת (לא ברור מפי מי) על מנהגו של הרב עובדיה זצ"ל, סותר את מה שתשמע משני הרבנים שאליהם הפניתי אותך בתגובתי הקודמת.

[טוב וחסד]

גם רבי מאיר תוכו אכל קליפתו זרק הוא הדין לספר אשר הובא באנצי'

[קומי_אורי]

מישהו מכם מכיר את העורכים הראשיים של האינצקלופדיה?
מישהו מכם יודע כמה גדולי ישראל מחשיבים אותם?
חברים להרגע.... ומהר
אם העורך הראשי דהשתא, יכנס להגיב קצת הרי כולכם תבהלו מגאונותו וצדקותו....

למי הכוונה?