הכהן כתב:http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=18054
אוצר החכמה כתב:שתי תשובות פשוטות שעונות כמדומני על כל השאלות.
א. כבר כתבו בפורום שהפנו אליו כאן שאין מושג שנקרא שבוע ששייך לומר בו מקצת השבוע ככולו וזה פשוט וברור (בפרט שאין אנו סופרים לשבוע העולם אלא כל שנה לפי עניינה).
בזה מיושבות כל הקושיות הנוגעות למקצת היום על כל צדדיהם (כולל אות ב שלך).
ב. יש ראשונים שלמדו שבאמת מצווה למימני שבועי היינו רק את השבועות השלמים ולשיטתם אין צורך במניין שאנו עושים שני שבועות ושלשה ימים, וברור שלפי דעה זו לא שאלת.
לשיטות האחרות הכוונה של התורה פשוטה שעם ספירת הימים יש לספור גם את השבועות השלמים. והיינו לומר שהושלמו שני שבועות ונוספו שלושה ימים. בשבוע הראשון מה נאמר הושלמו 0 שבועות ועברו מאז שלושה ימים? ברור שלא 0 זה לא משהו שסופרים אותו.
אלא מה צריך לומר אחד מן השנים או שאם אין שבוע שלם אין טעם בכלל בספירת השבועות, כמו לראשונים האחרים.
או שבמקרה כזה מזכירים רק את הימים שעברו כלומר אומרים שלשה ימים וזה ממילא עשינו בספירת הימים.
עוד תוספת הסבר קטנה. לא שייך לספור במשך היום כל שעה כי כתוב בתורה תספרו חמישים יום ולא שעות כך שיש רק מצווה לספור חמישים (מ"ט) פעמים. אבל לשיטה זו שאנו נוהגים בה שסופרים כל יום את השבועות, כוונת התורה היא תספרו חמישים יום וכל יום יש מצווה לספור גם את השבועות ולכן כל יום סופרים את השבועות.
אוצר החכמה כתב:על ב עניתי, שיש דין לספור כל יום את השבועות, ולכן אנו סופרים גם את הימים שעברו.
אוצר החכמה כתב:לגבי ד לפי מה שכתבתי אין כבר שאלה. כיוון שיש דין מקצת היום ככולו תחילת היום השביעי וסופו זה היינו הך.
אוצר החכמה כתב:שאין מושג שנקרא שבוע ששייך לומר בו מקצת השבוע ככולו, וזה פשוט וברור.
מה שאתה אומר, זה בערך כמו להגיד, שבגלל שיש מצוה לספור את העומר בכל אחד ואחד מימי החודש, "לכן" כשסופרים את העומר צריך להזכיר גם באיזה יום בחודש אנחנו נמצאים... לכאורה מה הקשר? או בנמשל: מה הקשר בין זה שיש מצווה לספור שבועות בכל יום, לבין זה שכשסופרים שבועות צריך להזכיר גם את שארית הימים? מה רע בלספור בכל יום את השבועות לבדם בלי להזכיר את שארית הימים?
אלי כהן כתב:מפני החשיבות הרבה שאני מוצא בדברים, העדפתי לפרסמם בפורום בית המדרש, ולא בפורום "בין פסח לעצרת", שאמנם גם שם נדונה לפני כשנה שאלה קרובה (כפי שהעיר לנכון "הכהן"), אבל לא כזו הכוללת את כל חמשת הסעיפים דלהלן.
ובכן מזה כמה שנים, אני מתקשה מאד על אופן ספירת העומר. לפני שאציג את הקושיה, אפתח בשאלה.
כידוע, נוסח הספירה לא מעכב (ואגב גם לא הלשון: למשל התימנים סופרים בארמית לפי מנהג הגאונים). ובכן: האם ניתן לצאת ידי חובת ספירת ימים ושבועות, אם סופרים בנוסח הבא:
"עכשיו - זהו היום השלושים-ושלושה בעומר, ועכשיו - זהו השבוע החמישי בעומר".
במיוחד שימו לב בנוסח הנ"ל לאופן ספירת השבועות, שמציין רק את מספרו של השבוע אבל לא את שארית הימים.
ועכשיו אעבור לקושיה העצומה, המורכבת מחמישה סעיפים נפרדים (ובלתי תלויים זה בזה). לדעתי, גם אם נמצא איזשהו תירוץ (דחוק מן הסתם) על מקצת הסעיפים (כפי שנעשה ניסיון לתת תירוץ כזה לפני כשנה בפורום האחר הנ"ל), תמהני איך ניתן לתת תירוץ סביר על כל חמשת הסעיפים.
א. הרי התורה ציוותה לספור לא רק ימים אלא גם שבועות, ואם כן תמוה למה בתחילת השבוע הראשון אנחנו סופרים רק ימים, במקום שבאותה מידה נספור גם שבועות - כפי שלכאורה ציוותה התורה - כגון לומר בתחילת היום הראשון: "היום הזה הוא יום ראשון בעומר והשבוע הזה הוא שבוע ראשון בעומר".
ב. הרי כשסופרים את הימים - מספיק לספור את היום לבדו בלי שארית - כלומר לא צריך לספור גם את שארית השעות (כגון לספור "היום יום שני וחמש שעות בעומר"), אם כן תמוה למה כשסופרים את השבועות - לא מספיק באותה מידה לספור גם את השבועות לבדם בלי שארית (כגון לומר "השבוע הזה הוא השבוע החמישי בעומר") - אלא צריך לספור גם את שארית הימים של השבוע החדש (כגון לומר "ארבעה שבועות וחמישה ימים").
ג. הרי כשאנחנו סופרים את הימים - אנחנו פוסקים דמקצת היום ככולו, ולכן אנחנו רשאים לספור את היום - כבר בתחילת היממה - כגון לומר כבר בצאת הכוכבים של תחילת היום הראשון "היום יום אחד בעומר"; אם כן תמוה למה באותה מידה איננו פוסקים גם ד"מקצת השבוע ככולו" - באופן שלמשל כבר בתחילת השבוע הראשון נספור "היום הזה הוא יום ראשון בעומר והשבוע הזה הוא שבוע ראשון בעומר" - ובאופן שלמשל כבר בתחילת השבוע השני נספור "היום הזה הוא יום שמיני בעומר והשבוע הזה הוא שבוע שני בעומר".
ד. הואיל, ולמרות שאנחנו פוסקים דמקצת היום ככולו, עפעס כבר החלטנו משום מה - שלא לפסוק ד"מקצת השבוע ככולו" - ובמקום זאת אנחנו משהים את ספירת השבוע החדש עד שיגיע סוף השבוע החדש, אז למה אנחנו לא מחכים ממש עד סופו של השבוע החדש - ובמקום זאת אנחנו סופרים את השבוע החדש כבר החל מתום היום השישי של השבוע החדש.
ה. הרי כשסופרים את היום - לא צריך לספור אותו כל שעה - אלא מספיק לספור את היום פעם ביום, אז תמוה למה כשסופרים את השבוע - לא מספיק באותה מידה לספור את השבוע פעם בשבוע - אלא צריך לספור אותו כל יום.
אוצר החכמה כתב:לכל הדעות כנראה אין טעם לספור במשך שבעה ימים את אותו מספר
אוצר החכמה כתב: הכוונה היא לספור גם את הימים שעברו מאז תום השבוע.
אוצר החכמה כתב:אין לזה קשר למקצתית ומדוייקת. יש דין של מקצת היום ככולו ואין דין של מקצת השבוע ככולו.
אוצר החכמה כתב:שאין מושג שנקרא שבוע ששייך לומר בו מקצת השבוע ככולו, וזה פשוט וברור.
אלכסנדר וימפן כתב:אני חושב שלא יכול להיות כזה דבר שמקצת השבוע זה ככולו כי השבוע זה משהו שנהיה רק משבעה ימים ולפני שהיו שבעה ימים אז אין שבוע שאפשר להגיד שהמקצת שלו זה כמו הכל שלו
וגם אני חושב שכשסופרים את השבוע ביום השביעי זה לא נקרא שמקצת השבוע כמו כולו רק שמקצת היום השביעי זה כמו כולו ואז יש שבעה ימים ששבעה ימים זה שבוע שלם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 138 אורחים