אתמול צדה עיני את הסיפור דלהלן על ר' זונדל, כמובן שאין להאמין לסיפורים ומכ"ש שידיעת השיקולים של הצדיק אינה אלא ניחוש של המספר.
אולם הסיפור והנימוק כפי המובא בעיתון, מרתיחים כל מי שנשאר בו קורטוב של דעת [קשה לדון את הכותב, החי בדור בו מערכות "משומנות" משקיעים הרבה מאמץ לטמטם את הציבור וכבר אמר הגרמי"ל שעיקר ירידת הדורות כין היא בדעת, וכפי שהיה אומר הגר"ה זקס שצרף לברוח מהרחוב החרדי למדבריות]
האם באמת זו הדרך הראויה? ומכ"ש הנימוק שר' זונדל "מלא אמונה וגדוש ביר"ש אינו מתירא",מה עוד שלא מדובר בכספו האישי אלא בכספי צדקה.