אגרו"מ (אבה"ע ג,כח) "מפורש ברמב"ם ריש פט"ו מאישות ובש"ע סימן ע"ו סעיף ו' דבלא קיים פו"ר חייב לבעול בכל עונה עד שיהיו לו בנים שמשמע מזה כל אחד לפי עונתו שלכאורה תמוה מאי טעמא לא יתחייבו כל אדם לבעול בכל יום כטיילין... וצריך לומר דכיון דבביאה אחת שאחר ביאה הראשונה הרי יש כבר המציאות להתעבר מצד הטבע ובהכרח כשלא נתעברה הוא כן רצון השי"ת מטעמיו הכמוסים שלא תתעבר עתה וא"כ לא יועיל מה שיבעול עוד ביאה, ואף שודאי אפשר שאינו זוכה לבנים אלא בטירחא יתירא ... מ"מ לא שייך זה אלא בעונות המחויבות שקבעו חכמים ולא אפשר שנגזר עליו שיבעול יותר ממה שחייבוהו אלא רק בהעונות שחייבוהו חכמים יש שנגזר עליו לזכות לבנים תיכף בביאה הראשונה שאחר ביאה ראשונה דבתולה ויש שנגזר עליו דוקא רק אחר הרבה עונות, שלכן לא שייך לחייבו אלא שבעונות המחוייבות יבעול בכל עונה ולא תוכל למחול"
כמד' דאין אנו רגילין, לקבוע הלכות ע"פ סברות מסוג זה של רצון השי"ת וגזירה וכו'.