הודעהעל ידי בין המשפתיים » ה' מרץ 05, 2015 10:27 pm
פרק א' פסוק 12 הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה רִמּוֹן גַּם-תָּמָר וְתַפּוּחַ כָּל-עֲצֵי הַשָּׁדֶה יָבֵשׁוּ כִּי-הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן-בְּנֵי אָדָם
הרי לך תמר לשון יחיד...
מה שכתבת שתמיד לשון רבים הפסוקים שמצאתי בחיפוש מהיר הם...
פרק טו' פסוק 27 וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם
ויקרא
פרק כג' פסוק 40 וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים
במדבר
פרק לג' פסוק 9 וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם
יחזקאל
שים לב שבפסוק הראשון והשלישי מדובר על שבעים תמרים שהם רבים.
גם בדוגמה האמצעית הגמרא דורשת כפות לשון רבים״ אם היה פרוד יכפתנו ״ וע״כ היה צריך לכתוב לשון רבים.
הפסוקים הנוספים...
וְחַלּנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל-הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב וְכֵן לָאֵלַמּוֹת וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב לִפְנִימָה וְאֶל-אַיִל תִּמֹרִים
וְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל חִפָּה עֵץ בְּרוֹשִׁים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב וַיַעַל עָלָיו תִּמֹרִים וְשַׁרְשְׁרוֹת
גם כאן בפסוק הראשון מדובר על מישור מרובה תמרים ולכן נכתב לשון רבים ובפסוק השני כיוון שצייר תמרים רבים ע״כ כתיב לשון רבים.אם אכן כך א״כ לא נותרו דוגמאות שהתורה נקטה תמרים בלשון רבים דווקא (אאכ פספסתי משהו)
נערך לאחרונה על ידי
בין המשפתיים ב ה' מרץ 05, 2015 10:47 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.