אם יש שינוי בזמן ק"ש בזמנינו

[האחד]

שמעתי שיש מן האחרונים שרוצים לומר שבזמנינו זמן ק"ש של שחרית ארוך יותר מכיון שנחשב לזמן קימה גם לאחר ג' שעות.
ונתעוררתי דאפשר שיוצא מזה גם חומרא, בזמן ק"ש של ערבית דאם הולכים אחר זמן קימה ושכיבה של זמנינו, א"כ יתכן שבצאה"כ בחורף עדיין ל"ה זמן שכיבה ואין יוצאים בו י"ח.
האם יש לחכמי הפורום מידע בענין?

[מורה צדק]

מי מן האחרונים אמר כך?

[האחד]

אינני יודע. אבל לכאו' הוא מאוד מסתבר שהרי זמן קריאת שמע אינו שייך לדיני יום ולילה כמבואר בגמ' בברכות ח ב ובראשונים שם דהרי יוצאים י"ח קר"ש באותו זמן גם ללילה וגם ליום משום דהוי גם זמן שכיבה וגם זמן קימה, וא"כ מהכ"ת שזמן זה אינו משתנה.

[אפרקסתא דעניא]

מסתבר שדבר זה הוא מהדברים שמסרן הכתוב לחכמים לקבוע שיעורן, וכבר נקבעו באלפיים שנות תורה.

[חבר]

מסתבר שדבר זה הוא מהדברים שמסרן הכתוב לחכמים לקבוע שיעורן, וכבר נקבעו באלפיים שנות תורה.

מאוד לא מסתבר

[האחד]

מי מן האחרונים אמר כך?

שמעתיו משמו של הגרי"ח זוננפלד

[יאיר]

מי מן האחרונים אמר כך?

שמעתיו משמו של הגרי"ח זוננפלד

מוזר..תקנו אותי אם אני טועה אבל...
אני שמעתי כך גם לפני כמה ימים בשם...הבית יוסף.
וסברתו כך: כשם שזמן ק"ש בלילה הוא כל הלילה והוא זמן שכיבה ונלמד מ"בשכבך" כך זמן ק"ש הנלמד מ"ובקומך" הוא כל זמן קימה דהיינו כל היום.

[אוצר החכמה]

זה הביאור בדעת הרמב"ם שמשמע ממנו שזמן ק"ש מדאורייתא כל היום
ואין לזה שייכות לטענה המוזכרת כאן
שלענ"ד בשביל לומר דבר כ"כ מחודש והיפך פשט כל הפוסקים צריך להביא ראיה או דברים מפורשים בשם גדולים וכולי האי ואולי
ולא להסתמך על שמועות בשם..

[חבר]

לענ"ד בשביל לומר דבר כ"כ מחודש והיפך פשט כל הפוסקים צריך להביא ראיה או דברים מפורשים בשם גדולים וכולי האי ואולי
ולא להסתמך על שמועות בשם..

מאיזה פשט הפוסקים הוא היפך?
עד כדי שגם דברים מפורשים מגדולים לא מספקים אותך?

[אוצר החכמה]

כל הפוסקים שכתבו עד ג שעות ולא הזכירו שהדבר תלוי במנהג המדינות או כדומה

[חבר]

לא נאמר כאן שזה תלוי במדינות, שהרי אפי' זמן קימה של בני מלכים משפיע על כולם. ומד' הפוסקים אין שום ראיה מכיון שעד לזמנינו זמן התפתחות תאורת החשמל לא השתנו זמני השכיבה והקימה שהיו הולכים לישון בתחילת הלילה וקמים בעלוה"ש שנכון להיום אינו קיים כלל.

[אוצר החכמה]

זה לא נכון שעד זמנינו כל העולם הלך לישון מוקדם.

למשל הציטוט הזה

ב-1784, בעת שכיהן כשגריר ארצות הברית בצרפת, הציע בנג'מין פרנקלין לצרפתים, לחסוך בנרות בדרך של קימה מוקדמת עם הזריחה‏[3]. פרנקלין חישב בחיבורו ומצא כי אם כל 100,000 תושבי פריז ינהגו לפי הצעתו, יחסכו 64,050,000 אונקיות של שעוות נרות, וסכום של 96,075,000 לירות. עם זאת, לא דובר בהצעה לשינוי במובנו המקובל של שעון קיץ.
מויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%A5

[חבר]

זה לא נכון שעד זמנינו כל העולם הלך לישון מוקדם.

[url]5[/url]

שוב ציטוט לא מדוקדק. לא נאמר כאן שעד זמנינו כולם הלכו לישון מוקדם שהרי מספיק כשחלק נהג כך וכמו שהבאתי ראיה מזמן קימה של בני מלכים. אלא שבזמנינו שכבר אין מי שהולך לישון בצאת הכוכבים, אולי ישתנה הדין.

[אוצר החכמה]

דברת על ערבית או על שחרית ?

רצית להחמיר בערבית אבל הקולא היתה בשחרית


בכל מקרה הנה המקור שמביא את השלמת חיים
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.asp?62773&$20101116010147093&page=75

לא מצאתי בחיפוש מלמעלה שם

אבל מצאתי למשל את זה
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.asp?11979&BOOKS&page=12

[חבר]

דברת על ערבית או על שחרית ?
רצית להחמיר בערבית אבל הקולא היתה בשחרית
[/url]

אני לעצמי אין לי שום רצון אישי מלבד לדעת האמת
ולגוף הענין אני מאמין שאכן יש קושי גדול לקבוע זמן קימה שהרי העולם מחולק להרבה מאוד מגזרים אסייתים מערביים, שכירים עצמאיים, חרדים חילונים, ליטאים חסידים, וכו'.
אבל בזמן שכיבה שאינו בנמצא כלל לכאו' יש לחשוש, ואולי ניתן לסמוך על האינדיאנים ושוכני היערות שכנראה עדיין חיים עם הזריחה והשקיעה.

[מורה צדק]

מי מן האחרונים אמר כך?

שמעתיו משמו של הגרי"ח זוננפלד

בהלכה אין אנו אומרים שמעתי בשם וכו'. זה צריך להיות כתוב וברור.

[יצג]

משכנות יעקב.png (76.94 KiB) נצפה 6181 פעמים

אוצרות הברכה.png (22.26 KiB) נצפה 6181 פעמים

[אוצר החכמה]

דברת על ערבית או על שחרית ?
רצית להחמיר בערבית אבל הקולא היתה בשחרית
[/url]

אני לעצמי אין לי שום רצון אישי מלבד לדעת האמת
ולגוף הענין אני מאמין שאכן יש קושי גדול לקבוע זמן קימה שהרי העולם מחולק להרבה מאוד מגזרים אסייתים מערביים, שכירים עצמאיים, חרדים חילונים, ליטאים חסידים, וכו'.
אבל בזמן שכיבה שאינו בנמצא כלל לכאו' יש לחשוש, ואולי ניתן לסמוך על האינדיאנים ושוכני היערות שכנראה עדיין חיים עם הזריחה והשקיעה.

לא התכוונתי כמובן למשהו אישי אלא לנושא הדיון

מ"מ אני רואה שכיוונתי בהבנתי לדברי המשכנות יעקב והיינו שאם נדון שהדבר משתנה בתקופות יש גם לדון שמשתנה במקומות ובזמני השנה

אבל צריך לשים לב שלא כ"כ רק להמליץ זכות.

ולעניין ערבית
והנה גם בזמן הגמרא לא היה זמן הקריאה זמן שהלכו בו לישון כמו שמבואר בברכות ב ב שיש תנאים שס"ל שהזמן הוא זמן שאנשים נכנסים לאכול עיי"ש
ועין גם בירושלמי שם באינון כפרנייא

והנה מבואר שם בדף ח ע"ב וט ע"א לגבי בין עלות השחר להנץ החמה דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא ואיכא אינשי דגנו בההיא שעתא
עיי"ש ברשב"א ובמה שכתב בספר אמת ליעקב על מחלוקת הרשב"א והרא"ש

ו

[האחד]

תודה למר יצג על המראה מקום הנפלא. ולדברי המשכנות יעקב אכן נראה דבזמן שהלילה מוקדם יותר אין יוצאים בו חובת ק"ש דערבית. והוא חומרא גדולה.
ולמר אוצר החכמה, לא הבנתי איך ראית בדברי המשכנות יעקב, שהוא דבר שתלוי בתקופות, הרי כתב מפורש שענין השכיבה נקבע לפי ימים שווים שזהו זמן השכיבה והקימה למשך כל השנה גם בזמן שאין הימים שווים.

[אוצר החכמה]

המשכנות יעקב פתח בזמן וסיים במקומות
כלומר התחיל וכתב בזמן שהיום והלילה שווה וסיים במקומות שהיום ארוך יותר
והנה ידוע לכולם שגם בא"י (להבדיל מקו המשווה) בקיץ היום ארוך יותר
ולאידך גיסא בכל המקומות באביב ובסתיו היום והלילה שווה

כך שאם ננקוט שהכל נקבע לפי היום השווה אין הבדל במקומות.

אפשר לפרש בדבריו בשני אופנים

א. שדעתו שהזמן נאמר ליום השוה וכשהיום ארוך יותר הזמן משתנה לפי השתנות התנהגות האנשים.

ב. שדעתו שחז"ל התכוונו לא"י שאע"פ שהיום ארוך יותר כיוון שזה לא מאד שונה (רק שעתים לכאן ולכאן ) לא שינו את הזמן
אבל במקום שהשינוי בקיץ ובחורף גדול מאד אזי בקיץ ובחורף ישתנה הזמן לפי השינוי המשמעותי בשעות השינה.

[אמסטרדם]

מסתבר שדבר זה הוא מהדברים שמסרן הכתוב לחכמים לקבוע שיעורן, וכבר נקבעו באלפיים שנות תורה.

קראתי פעם כתבה שייחס ענין זה [היינו המסר הכללי שמונח בדבריך] להחזו"א - האומנם?

[אפרקסתא דעניא]

מסתבר שדבר זה הוא מהדברים שמסרן הכתוב לחכמים לקבוע שיעורן, וכבר נקבעו באלפיים שנות תורה.

קראתי פעם כתבה שייחס ענין זה [היינו המסר הכללי שמונח בדבריך] להחזו"א - האומנם?

אכן. בעניין טריפות, שבימינו חיות הרבה יותר משנים עשר חודש, ע"י טיפולים ו/או ע"י שינוי הטבעים.

[חיים שיש בהם]

לגבי מעריב יש קולא במאירי (ברכות ג.) שכמובן אין לסמוך ע"ז למעשה, אבל כך הוא אומר:

לכידה.JPG (60.07 KiB) נצפה 5365 פעמים