אום אני חומה כתב: התנגד לגילוח הזקן (לפחות אצל בני משפחתו)
הרי זקנו מרנא הח"ח פסק שמכונת גילוח זה תער דאורייתא
אום אני חומה כתב: התנגד לגילוח הזקן (לפחות אצל בני משפחתו)
צופר הנעמתי כתב:סכינא חריפא כתב:בפורום 'ספרים וסופרים' - הגאון ר' הלל סובר שחשמל בשבת אסור משום תופר, זה נכון?
אכן. בזמנו מסר שיעור פתיחה בישיבה למסכת שבת ואמר שגדולי ישראל שבכל הדורות שקדו על תקנת ישראל שלא יעברו איסורים, וכשהתחדש החשמל רצו למנוע את ישראל מלעבור על איסור ולהדליק חשמל בשבת, אבל לא מצאו מדין איזה מלאכה בעצם זה אסור. אז בהתחלה אמרו שזה מבעיר, אח"כ התחדשו הפלורוסנטים שזה כבר לא מבעיר ולא ידעו מאיזה דין לאסור, עד שבא החזו"א ואמר שזה משום בונה ואף אחד לא מבין אז אי אפשר להתווכח. היה עוד אחד אחרי זה שרצה לטעון שזה בכלל תופר... עד כאן דבריו (מאד בערך).
בזמנו ששמעתי את הדברים תמהתי על הדברים האלו שהיו נשמעים לי כזלזול בחזו"א - החזו"א אמר שזה בונה, עוד מעט יגידו שזה גם תופר... עד שהסבירו לי ש"ההוא שטען שזה בכלל תופר" זה ר' הלל בעצמו.
היא שיחתי כתב:כמדומה אמר שהואיל וזה 'חוטי' חשמל מתאים יותר תופר מבונה
ובא להפקיע הצד המחודש למאוד מאוד שהוא בונה
צופר הנעמתי כתב:איך עוד לא עלתה כאן שיטתו בענין מחיית עמלק ב"צ'מחה ובצ'נאה"? והסכין המפורסמת שהיתה תלויה על קיר ביתו...
הברכות כתב:צופר הנעמתי כתב:איך עוד לא עלתה כאן שיטתו בענין מחיית עמלק ב"צ'מחה ובצ'נאה"? והסכין המפורסמת שהיתה תלויה על קיר ביתו...
השארת אותנו במתח...
כנסת ישראל כתב:מתח ביקורת על מהדירי רמבם פרנקל שנטו יותר מדאי לדעתו אחר כתבי יד תימניים גם במקום שאינו מוצדק.
והתבטא בשפתו הציורית (כנ"ל) "מדפיסי רמב"ם פרנקל היה כנראה שורש נשמתם בתימן".
בברכה המשולשת כתב:כנסת ישראל כתב:מתח ביקורת על מהדירי רמבם פרנקל שנטו יותר מדאי לדעתו אחר כתבי יד תימניים גם במקום שאינו מוצדק.
והתבטא בשפתו הציורית (כנ"ל) "מדפיסי רמב"ם פרנקל היה כנראה שורש נשמתם בתימן".
אז לפי איזה כתבי יד היה להכריע? האם כוונתו זצ"ל היתה יש להכריע לפי עדי הנוסח המזרחיים, כבמהדורת הרב שילת?
טוב לי כתב:הברכות כתב:צופר הנעמתי כתב:איך עוד לא עלתה כאן שיטתו בענין מחיית עמלק ב"צ'מחה ובצ'נאה"? והסכין המפורסמת שהיתה תלויה על קיר ביתו...
השארת אותנו במתח...
רבינו רבי הלל זצ"ל חידש בדין "זכור" [והוא מדיוק מפליא בלשון הרמב"ם שם, כדרכו] כי חלק [ואולי עיקר] מדין זכור הוא להתכונן ולהכין עצמנו להיות מוכנים בכל רגע [כשיגיע הזמן במהרה בימינו] לבצע בפועל את דין מחיית עמלק. והיה מתאר בשפתו הציורית מאי משמע. לגשת לילד קטן חמוד בעל מחלפות תלתלים 'בלונדע' הגולשים על חלקת צואריו וכו' וכו', שיוודע שהוא מזרע עמלק, וללא חת להניף מולו את הסכין ולהרוג אותו.
פעם בפורים בבדיחות דעתם של בני הישיבה העניקו לו במתנה סכין כסף קבוע במסגרת ומסביב כיתובים ופסוקים על מצות מחיית עמלק. סכין זה היה תלוי זמן מה על קיר ביתו.
מלח הארץ כתב:ידיעה אישית לא תיתכן שהרי היה בן שלוש במות סבו.
אגב נזכרתי שיש מימרא ידועה של הח"ח שאמר אודות ביאת המשיח "אני לא אזכה לראותו, בני אולי, נכדי בודאי",
לכאורה עתה הופרכו דבריו [או אולי יש לו אחים]!
לייטנר כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא יודע אם הביאו כאן את דבריו על שני הק"ו שאין לעשות, מרק במזלג ויד לכיס.
1. אם דגים שאינם נאכלים בכף נאכלים במזלג מרק שנאכל בכף אינו דין שייאכל במזלג.
2. אם הכיס שלי, שאסור לך להכניס בו את היד לי מותר להכניס בו את היד, הכיס שלך שמותר לך להכניס בו את היד, אינו דין שיהיה מותר לי להכניס בו את היד.
כמדומני שהדבר כבר הופיע אצל דרויאנוב ב'אוצר הבדיחה והחידוד', כשבמקור לא מדובר על כיס אלא על אשה...
אוצר החכמה כתב:1. אם דגים שאינם נאכלים בכף נאכלים במזלג מרק שנאכל בכף אינו דין שייאכל במזלג.
בר אוריין תנינא כתב:אוצר החכמה כתב:1. אם דגים שאינם נאכלים בכף נאכלים במזלג מרק שנאכל בכף אינו דין שייאכל במזלג.
תגיד לילד בן 3 את הק"ו הזה והוא ישאל אותך מיד: "אבל הרי אפשר לאכול דגים בכף?"
במחכ"ת ר' הלל היה מתבדח אבל לא היה מדבר שטויות. גם הלצותיו היו מלאות חכמה ופיקחות לאין שיעור.
טוב לי כתב:הברכות כתב:צופר הנעמתי כתב:איך עוד לא עלתה כאן שיטתו בענין מחיית עמלק ב"צ'מחה ובצ'נאה"? והסכין המפורסמת שהיתה תלויה על קיר ביתו...
השארת אותנו במתח...
רבינו רבי הלל זצ"ל חידש בדין "זכור" [והוא מדיוק מפליא בלשון הרמב"ם שם, כדרכו] כי חלק [ואולי עיקר] מדין זכור הוא להתכונן ולהכין עצמנו להיות מוכנים בכל רגע [כשיגיע הזמן במהרה בימינו] לבצע בפועל את דין מחיית עמלק. והיה מתאר בשפתו הציורית מאי משמע. לגשת לילד קטן חמוד בעל מחלפות תלתלים 'בלונדע' הגולשים על חלקת צואריו וכו' וכו', שיוודע שהוא מזרע עמלק, וללא חת להניף מולו את הסכין ולהרוג אותו.
פעם בפורים בבדיחות דעתם של בני הישיבה העניקו לו במתנה סכין כסף קבוע במסגרת ומסביב כיתובים ופסוקים על מצות מחיית עמלק. סכין זה היה תלוי זמן מה על קיר ביתו.
תוכן כתב:
אני לא מבין את הדבר הזה. הרי לית מאן דפליג שיש מצוות יותר קשות ויש מצוות יותר קלות, וע"ז נאמר הזהר במצוה קלה כבחמורה. ולית מאן דפליג שצריך לעשות כל מצוה בשמחה גדולה ועצומה. אבל להציג מצות מחיית עמלק כאילו שזה קל לעשות אותה בשמחה, זה דבר בלתי נתפס אצלי.
צופר הנעמתי כתב:תוכן כתב:
אני לא מבין את הדבר הזה. הרי לית מאן דפליג שיש מצוות יותר קשות ויש מצוות יותר קלות, וע"ז נאמר הזהר במצוה קלה כבחמורה. ולית מאן דפליג שצריך לעשות כל מצוה בשמחה גדולה ועצומה. אבל להציג מצות מחיית עמלק כאילו שזה קל לעשות אותה בשמחה, זה דבר בלתי נתפס אצלי.
מי אמר שהציג כאילו זה קל לעשות אותה בשמחה? אדרבא הדגיש את הקושי ואת חיוב השנאה שצריך שיהיה ע"מ לקיים את המצוה "בשמחה ובשנאה".
הוגה ומעיין כתב:בר אוריין תנינא כתב:אוצר החכמה כתב:1. אם דגים שאינם נאכלים בכף נאכלים במזלג מרק שנאכל בכף אינו דין שייאכל במזלג.
תגיד לילד בן 3 את הק"ו הזה והוא ישאל אותך מיד: "אבל הרי אפשר לאכול דגים בכף?"
במחכ"ת ר' הלל היה מתבדח אבל לא היה מדבר שטויות. גם הלצותיו היו מלאות חכמה ופיקחות לאין שיעור.
הילד שלי - אמנם קצת גדול יותר מ-3 - אמר את התשובה המדויקת יותר לקל-וחומר ממין זה: הרי אפשר לומר את הק"ו הפוך, וללמוד מכך שדגים נאכלים בכף ושמותר לחבר להכניס את ידו לכיס שלי.
ואכן מבואר בראשונים שבכל מקום שאפשר לומר את הק"ו להיפך, הרי מה"ט הוא שאין דנים ק"ו.
בשולי הדברים עלי לציין שהילד מאוד נהנה מהק"ו הזה, והדבר הפריע להירדמותו.
גם זו לטובה כתב:להכניס את עיתון י.נ לבית הכסא
דברי כת"ר לכאורה בהעלם התו' זבחים דף טז ב' כל חדא וחדא תיקום בדוכתיה. צ"ע פ"ק דחולין (דף כב:) גבי ק"ו דכשר בתורים פסול בבני יונה וגבי כשר שבפרה פסול בעגלה (שם כג:) וגבי ויהיו כל הכלים מקבלין טומאה מאוירן מק"ו (שם כה.) ובפר' ואלו מנחות (מנחות עה.) גבי חלות ורקיקים וכן פר' כל המנחות (שם דף סב:) גבי שלמי יחיד שטעונין סמיכה ובפ' השוכר את הפועלים (ב"מ פח:) גבי שור אוכל במחובר ובפרק כיצד הרגל (ב"ק כה:) דקאמר ותהא שן חייבת ברשות הרבים מק"ו ובפ"ק דקדושין (דף יד.) ותהא יבמה יוצאה בגט מקל וחומר ובנזיר פרק שלשה מינין (דף מד.) גבי טמא כמיטמא ובסוף יש מותרות (יבמות פז:) דנעשה מתים כחיים מק"ו צריך לדקדק בכולן אמאי לא אמר כל חדא וחדא תיקום בדוכתיה וכו' ע"ש.הוגה ומעיין כתב:הילד שלי - אמנם קצת גדול יותר מ-3 - אמר את התשובה המדויקת יותר לקל-וחומר ממין זה: הרי אפשר לומר את הק"ו הפוך, וללמוד מכך שדגים נאכלים בכף ושמותר לחבר להכניס את ידו לכיס שלי.
ואכן מבואר בראשונים שבכל מקום שאפשר לומר את הק"ו להיפך, הרי מה"ט הוא שאין דנים ק"ו.
בשולי הדברים עלי לציין שהילד מאוד נהנה מהק"ו הזה, והדבר הפריע להירדמותו.
גם זו לטובה כתב:על "שיטת סלבודקא"- אמר "השכלה כשרה"
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים