נלעד כתב
האיזכור הקדום היותר הידוע לי על אסור לימוד תורה בו' שעות של התקופה מופיע במגלה עמוקות תנינא [בני ברק תשמ״ב - נמצא באוצר החכמה] תרומה דרוש לד עמ' קצ: כתב בסודי רזיא [לבעל הרוקח] ... טי באב ... שאין בו הנאה שאסור לעסוק בתורה, גם ו' שעות, הרי ו' שעות שבדי תקופות. וכעת זכינו שנדפס הסודי רזיא מכתב היד בשנת תשס"ד, ואכן שם בחלק הנקרא ספר השם עמ' פד נמצא הקטע במלואו בהרחבה מעט, ובסיומו לכך סכנה לשתות.
אמנם מוזכר שם ב'ד' תקופות' לא ברור כ"כ. ולולי דמסתפינא, יש כאן ב' דברים, בתקופת טבת ו' שעות איסור לימוד תורה, ובד' תקופות שעה וחצי של שתיית מים, ועדיין צריך בירור.
חכם באשי כתב
זה לשון ספר השם, עמי פד:
שם של יו"ד ה"א בגימטריא כ"ו כנגד כ"ו שבתות בחצי השנה. ונשאר יום אחד זה ט' באב, אל יחד בימי שנה שאסור בו בתורה, זהו (תהלים קלט, טז) ימים יוצרו ולו אחד בהם ולא כתיב, אין לו הנאה בו שאין בו עסק תורה וחרב הבית בו. ועל ספרך ה' לשס"ה. ד"א ולא אחד בהם, אחד יום נשאר, ולא כתיב ולו קרי, גם ו' שעות הרי ו' שעות שבד' תקופות, כי השם כ"ו כי כ"ו שבתות בחצי שנה, יעק"ב ימים, ונשאר ו' שעות של תקופה לכך ה', ה' פסק הרי נ"ב שבתות. יעק"ב, יעק"ב פסק ימים. ד' בתורה ה' ה', ב' באברהם אדני ה' מה תתן לי (בראשית טו, ב), אדני ה' במה אדע כי אירשנה (שם, ח). וב' במשה אדני ה' אתה החילות (דברים ג, כד), אדני ה' אל תשחת עמך (דברים ט, כו). ד' פעמים אדני ה' שס"ד. הרי שעות של תקופה נשארים לכך סכנה לשתות. עכ"ל .
ואין דבריו נוגעים לאיסור לימוד התורה, אלא שבין כל תקופה ותקופה (הוא זמן 'נפילת התקופה') יש שעה ומחצה, ובארבע התקופות ביחד - 6 שעות.
היינו, שב-6 שעות אלו אסור לשתות (משום הסכנה), וכלל אינו דן באיסור לימוד התורה.
אוסיף:
שלפני שנה-שנתיים טעו עורכי העלון 'עלים לתרופה', וג"כ סברו שדברי הרוקח נוגעים לענין אי לימוד התורה בניטל. ולא היא.
נלענד כתב
קל מאוד לא להתבונן במגלה עמוקות שציינתי, וממילא להעתיק רק את הקטע השני בספר השם, ולקבוע 'כלל אינו דן באיסור לימוד התורה'. במחילה לא עיין מתחילת הקטע הראשון, כמו כן נפלו מספר שיבושים בספר השם, המקשים הבנתו. ובמגלה עמוקות הנ"ל שם ובקטעים שלפני כן קיצר דברי הסודי רזיא, וכאן העתיק בקצרה את הקטע, וכתוצאה מכך מובהרים מעט דברי ספר השם. [והניח מקום בכתב היד להוסיף משלו, ולא הוסיף, ובקודמים כן הוסיף משלו. ראה במג"ע שם]. על כן אעתיק אבאר ואוכיח בעז״ה.
ז"ל ספר השם בקטע הראשון:
אדוני, ויעתר מנוח אל ה' ויאמר בי אדוני (שופטים יג, ח), [שם אדוני] זה לבדו [מכל התנ״ך] מלא ו'. תולדות נ'... הרי אדוני הם בגימטריא ד' אלף ושפ״ג [עיין שם הסבר לסגנון גימט' של תולדות, וכן בפרישת שלום על המג"ע שם, ואכ"מ]. והשנה [=שנת החמה] שס״ה ימים ו' שעות. וביום ובלילה ״ב מזלות, כי מזל משמש ב' שעות, [וא״כ בכ״ד שעות של יום ולילה י״ב מזלות]. (ב' תתרפי"ן הרי בשנה ד' תתרפי"ן ושס"ג מזלות) [אין לו מובן, וכוונתו כבפרישת שלום אות קפג: י"ב פעמים שס"ה הם ד' אלפים ש"פ, ובו' שעות העודפות בשנה על שס״ה ימים עוד ג' מזלות, הרי בשנה ד' אלפין ושפ"ג מזלות, כחשבון תולדות של שם אדונ"י מלא]. זהו תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. זהו בידך עתותי, בפעם אחת גוזר על כל השנה ועל המזלות. וכו'.
אח״כ ממשיך הקטע שהעתיק חכם באשי, ואעתיקו שנית:
שם של יו"ד ה"א בגימטריא כ"ו, כנגד כ"ו שבתות בחצי השנה, ונשאר יום אחד [=שהרי הזכיר לעיל שהשנה שס"ה ימים ושש שעות], זה ט' באב, (אל יחד) [צ״ל יום אחד] בימי שנה שאסור בו בתורה, זהו (תהלים קלט, טז) ימים יוצרו ולו אחד בהם ולא כתיב, אין לו הנאה בו שאין בו עסק תורה, וחרב הבית בו. ועל ספרך [הכוונה לתחילת הפסוק שם: ועל ספרך כולם יכתבו], (ה' לשס"ה) [אינו מובן, ונדצ״ל: זה לשס"ד, שבהם לומדים בספר]. ד״א ולא אחד בהם, אחד יום נשאר, ולא כתיב ולו קרי. גם ו' שעות הרי ו' שעות שבד' תקופות. [נראה כוונתו שהויו של הקרי של ולו, רומז לו' שעות הנוספות בשנת החמה, שגם הם יתרות על שס"ד ימים של לימוד בספרך.- וא"כ מופיע כאן שבנוסף לאיסור הלימוד ביום תשעה באב, יש עוד שש שעות האסורות בלימוד. אלא שהלשון שבד' תקופות צ"ע קצת כמ״ש בפרישת שלום אות קפה]. כי השם [גימ'] כ"ו, כי כ"ו שבתות בחצי שנה, יעק"ב ימים, ונשאר ו' שעות של תקופה לכך ה', ה' פסק, הרי נ"ב שבתות. יעק"ב, יעק"ב פסק, ימים.
ד' בתורה (ה') [צ״ל: אדני] ה', ב' באברהם אדני ה' מה תתן לי (בראשית טו, ב), אדני ה' במה אדע כי אירשנה (שם, ח). וב' במשה אדני ה' אתה החילות (דברים ג, כד), אדני ה' אל תשחת עמך (דברים ט, כו). ד' פעמים [צ"א, כמנין] אדני ה' שס"ד. הרי שעות של תקופה נשארים [מלבד יום תשעה באב] לכך סכנה לשתות. עכ"ל.
המעיין [ואינו חפץ להתעקש] יראה שכבר בתחילת דבריו הביא ששנה הוא שס"ה ימים וו' שעות. והביא פעמיים את ענין השעות של תקופה. פעם ראשונה בניגוד לימים שלומדים בהם, ועל ספרך, בהמשך ליום ט"ב האסור בלימוד. ובפשטות כוונתו שגם בשש שעות התקופה הלימוד אסור. ושוב האריך שכפל שם הוי״ה שומר את שבתות השנה, וכפל שם יעקב שמירה כנגד הימים, ומסיים ששעות התקופה אינם בכלל שמירה זו ולכן בשעות אלו לכך סכנה לשתות.
חכם באשי כתב
עם כל אריכות דבריך, עדיין לא ביארת מהו כוונת הרוקח במילים: "הרי ו' שעות שבד' תקופות", מהן משמע, שאין כוונתו לששת השעות שבניטל (משקיעת החמה עד חצות, של ליל ניטל; למנהג המקובל) אלא לששת השעות העולות בסך הכל מארבעת התקופות - שעה ומחצה לכל תקופה.
לכל היותר, ניתן להוכיח לדבריך, שאסור ללמוד בכל ארבעת נפילות התקופות, ומדובר בשעה וחצי בלבד (אך לדעתי, גם הסבר זה אינו מכוון בדבריו.)
נלענד
חכם באשי, הנכבד:
מאחר ונאמר במפורש בספר השם שה'ימים יוצרו' שבהם 'ועל ספרך', כלומר עוסקים בלימוד תורה, הינם מלבד ה'לא אחד' שהוא יום תשעה באב האסור בתורה, ומלבד ה'לו אחד' ו' שעות של התקופה, שביום ושש שעות אלו יתירה שנת החמה על נ"ב שבועות של הלימוד. א"כ ברור שיש שש שעות נוספות של איסור תורה. ישנה את הברירה שהנך מעלה, שעה וחצי בכל אחת מהתקופות [כעין המנהג המוזכר בהמשך, שעה וחצי של סכנה - שגם לא לא ידוע לי מקור על שעה וחצי, ידוע רק על רגע נפילת התקופה, אך נראה שנהגו להחמיר במשך שעה וחצי], הבעיה בפירוש זה, שלא שמענו מעולם מנהג כזה, לאסור תורה בתקופת ניסן, תמוז, וטבת.
יש ברירה אחרת, מדובר בכתב יד משובש כנראה במקומות שהראתי שאין להם אפילו פירוש מילולי, ובסמוך הוזכרו ד' תקופות, על כן במקום 'שבד' התקופות', נקרא 'שבליל התקופה'. - אף שגם המגלה עמוקות העתיק 'שבד', נראה שהעתיק כלשון הספר שלפנינו. - הבעיה בתיקון ופירוש זה היא אחת, א"כ נמצא מקור קדום מאוד למנהג אי הלימוד בליל הניטל! - זו אכן בעיה!!!
חכם באשי כתב
נלענד חביבי,
לא הבנתי את שלושת התיבות האחרונות שבהודעתך: אין לי כל בעייה במנהג אי-הלימוד בליל ניטל, וגם אין לי כל בעייה אם אכן 'ספר השם' הוא המקור הראשון, ברצוני רק לוודאות אם אכן הוא המקור הראשון. 'ספר השם' אינו משובש, אלא הוא כתוב בסגנון קצר ורימזי, ככל כתבי חסידי אשכנז. הענין שארבעת התקופות מרכיבות שש שעות נזכר במקומות נוספים בכתבי חסידי אשכנז, ואיני זוכר היכן. אך גם בלא זאת אין צורך לשבש את הישר (המצוי לפנינו בגוף הספר ובהעתקת ימגלה עמוקותי), רק בשביל להכריח שמנהג הניטל קדום.
נלענד כתב
חכם באשי הנכבד: כתבתיספר השםי אינו משובש, אלא הוא כתוב בסגנון קצר ורימזי, ככל כתבי חסידי אשכנז.
שמא תטרח להסביר לי בלי לשבש את הציטוטים הבאים מספר השם, אני שיבשתי ופירשתי לעיל:- אני יודע שכתיבת ה' במקום אדני היא שיבוש מצוי, אבל בכל זאת שיבוש.וביום ובלילה י"ב מזלות, כי מזל משמש ב' שעות, תתרפי"ן הרי בשנה די תתרפי"ן ושס"ג מזלות.. ונשאר יום אחד, זה ט' באב, אל יחד בימי שנה שאסור בו בתורה... ועל ספרך ה' לשס"ה...
ד' בתורה ה' ה', ב' באברהם אדני ה' מה תתן לי...
אשמח לקרוא פירושך מאיר העינים בלא לשבש.
אני צירפתי לשיבושים הנ"ל עוד אחד 'ו' שעות שבד' תקופות', שאמנם בהמשך כשמדבר שאין בהם שמירה ניתן לפרש ובפשטות. אך כאן שברור שמדבר על ו' שעות בלי תורה, הרי בלא שיבוש יוצא מנהג שאינו קיים ועדיף לשבש ולפרש, 'חסורי מחסרא והכי קתני'.
עד כאן הציטוט.
והנה התעמקתי עתה בקטע 'ספר השם' הנידון. ועלה בידי פירוש אשר לפיו נשארים רק ב' שיבושים,והוא מצו''ב. וגם הם ראוי לקרוא להם 'חוסר הבנה'. כי קצת קשה לשבש לפי הפרישת שלום את ראשית דברי הרוקח 'הרי בשנה ד' תתרפי"ן ושס"ג מזלות וכל מזל ב' שעות' כפי שהציע נלעד בשם ספר פרישת שלום, כי א"כ מה הזכיר כאן הרוקח שבכל ב' שעות יש ב' תתרפי"ן. ולכן יותר נכון לומר שיש כאן חסרון הבנה אך לא שיבוש.
ועוד שיבוש 'ה' ה'' במקום 'אדני ה' אם כי הסברתי שם בדוחק כונתו.
והנה לפי המהלך שכתבתי שם בביאור דברי ספר השם, יש ב' נקודות מחודשים:
א'. כל הוכחת נלעד מדברי הרוקח לאיסור לימוד התורה בניטל אינה מוכרחת שוב. עיי"ש בהערה א' וג'.
ב'. לדעת הרוקח הסכנה לשתות הוא לא בשעה ומחצה כל תקופה, אלא ז' שעות ומחצה בכל תקופה. דהיינו כל תקופה כוללת צ"א ימים שנרמזו באחד מד' הפעמים שהוזכרו בתורה 'אדנ"י הוי"ה', ועוד ז' ומחצה שעות שבהם יש סכנה לשתות, שביחד עולים לל' שעות לשנה.
עיינו בקובץ המצו"ב בהערה ז'. ואביא כאן את לשון הרוקח ואת לשון פירושי בעלי התוס'.
הרוקח
ד' [פעמים כתוב] בתורה ה' ה' , ב' באברהם אדני ה' מה תתן לי (בראשית טו, ב), אדני ה' במה אדע כי אירשנה (שם, ח). וב' במשה אדני ה' אתה החילות (דברים ג, כד), אדני ה' אל תשחת עמך (דברים ט, כו). ד' פעמים אדני ה' [שכל אחד מנינו 91 וכולם ביחד הרי הם 364] שס"ד. הרי שעות של תקופה נשארים לכך סכנה לשתות.
בעלי התוס'
"ותקרא שם ה" נ"ב פעמים בתורה שם ה' כמו "ויקרא בשם ה" "ושמי ה' לא נודעתי" והם נ"ב כנגד נ"ב שבועות שיש בשנה שהקב״ה שומר את העולם כל השנה. ושס"ה ימים הם נ"ב שבועות. הרי נשאר מימות השנה ל' שעות כי שס"ה ימים ורביע יום יש בשנה, ויש ד' תקופות בשנה. ובין תקופה לתקופה ז' שעה ומחצה, הרי ל' שעות וכנגד אותן ל' שעות לא כתב כלל שם ה' שהרי אין כתיב שם ה' בתורה כי אם נ"ב, ולפיכך התקופה מסוכנת לשתות מים באותן שעות לפי שאין להם שומר.
דו"קו היטב והשיבוני דבר...