שאלות תם:
א. נסתפקתי אודות דרשות הספרא אם הן דרשות גמורות או הן פירוש המקראות "אחרי" ועל פי מה שכבר נלמד בש"ס עצם הדבר ממקום אחר ע"פ כללי הדרש וא"נ הם בדרך אסמכתא.
כגון: ידוע דהגרח"ס ז"ל כותב [גזו"א פ"ט הל"א] בדעת הרמב"ם ז"ל דחיוב תשלומי גזילה נלמד מ"ושילם" [ולא מ"והשיב"] וכדאי' בספרא [ויקרא ה' כ"ג] וז"ל "והיה" - מיד. מה יעשה? "והשיב". אינה שם, תלמוד לומר: "ושילם", ע"כ, ואילו הרבה ראשונים [וביניהם רש"י ב"ק ד' ב'] כותבים דחיוב תשלומי גזילה נלמד מ"והשיב" - האם ראשונים אלו "חולקים" על המבואר בספרא? או דלמא אמנם עיקר הילפותא לדידהו הוא מ"והשיב" גם בלא "ושילם" ומ"מ "יליף" הספרא מ"ושילם" בדרך פירוש המקרא.
ב. האמנם נכון הדבר דהרמב"ם ז"ל מביא הלכות מחודשות ממדרשים וברייתות הנ"ל?
ג. מצאתי לחזו"א ב"ק [בענין מסר שורו לאשה או עבד שאינם בני תשלומין והזיק השור אם הבעלים צריך לשלם] שכותב מסברא הלכה שלא כמפורש בתוספתא [ואינו מביא התוספתא], וכמדומה גם בקונטרס דרך איש מביא מהחזו"א שאין להתחשב כ"כ בתוספתא בדבר שלא הוזכר בש"ס - האם זה מוסכם על כולם?
בתודה מראש.