האם ראוי להתעניין בחדשות?

[גם זו לטובה]

האם ראוי להתעניין בחדשות?
א' לכ' הוי ביטול תורה, עיסוק בדברים בטלים וכו'
ב' לכ' אותם דברים שאדם היה מתעניין אילו היה נוגע אליו ישירות, ה"ה דראוי להתעניין גם אם נוגע לאחרים מדינא "דנושא בעול" לדוגמא היושב בירושלים ראוי לו להתעניין בנעשה בדרום.
ג' ישנם הטוענים שהקב"ה מדבר אל האדם דרך מעשיו בזה העולם, ולכן ראוי להיות ער לנעשה בעולם.
ד' ישנם הטוענים שהאדם צריך להיות נורמלי ולדעת לפחות בראשי פרקים את הנעשה בעולם, ויש לפלפל בזה מכמה טעמים.
ה' כמד' שבעלי המוסר היו מתעניינים מהנעשה בעולם
ו' יש איזה מעשייה שסיפר ר"נ שולמן שהעולה מהדברים שהסטייפלר סבר שאם בנו הגר"ח אינו יודע מי הוא ראש הממשלה יש בזה גנות
ז' כמד' שהרבה מגדו"י (אף בצעירותם שעדיין לא הנהיגו את צאן מרעיתם] היו מעיינים מעט בעיתון, מאידך כמד' האגרו"מ העיד על עצמו שמעולם לא עיין בעיתונים
ח' כמובן שיתכן שדרך האמצע היא הנכונה שראוי לדעת בראשי פרקים, ולא יותר.

.

[יאיר]

הכל נכון (חוץ מסעיף ז' שאני מסופק) והכי נכון סעיף ח'.

[בברכה המשולשת]

לגבי סעיף ז כך גם שמעתי על מספר מגדול"י

[גאולה בקרוב]

על הגר"י אריאלי זצ"ל, מגדולי מתמידי הדור:
"בעיצומה של מלחמת ששת הימים מצאו אחד הקנאים כשהוא מאזין לחדשות ברדיו. כשההוא הביע את תמיהתו על כך, השיב לו ר' יצחק: "הלא יש לי בנים בצבא ואחים בצבא, ואני חרד לדעת מה שלומם!"ההוא משך בכתפיו, שכן ידע כי אחים אין לו ובניו אינם בצבא.
כן- המשיך ר' יצחק- לך אין בנים ואין אחים בצבא, ולי יש אלפי בנים ואלפי אחים" ("בשדה הראי"ה" עמ' 373)

ומאותו ענין, יש מקום לצרף את שיחתו הנוקבת של הגר"ד זצ"ל

[לייטנר]

על הנצי"ב מסופר כי:

הוא אף היה קורא בעתונות הזמן (המליץ הלבנון מחזיקי הדת הצפירה)

(מוולוז'ין עד ירושלים ח"א, הקדמה מאת יוסף תירוש, ת"א התרצ"ט, עמ' 11).

נמצאים מאמרים רבים מאוד אשר לא כונסו, שאבא ז"ל כתבם ונדפסו בעתונים שונים, כי היתה לו נטיה חזקה למושג זה שקוראים לו כעת בשם 'ספרות'. לשונות לועזיות לא ידע, אבל בעברית קרא הרבה, כל מה שבא לידו. כשהתחילו "הצפירה" ו"המליץ" [הצפירה החל לצאת לאור ב1862, המליץ החל לצאת לאור ב1860] לצאת בכל יום והדואר בוולוז'ין היה מתקבל פעמיים בשבוע, וכל פעם באה חבילה שלימה של עתונים, היה אבא ז"ל מקפיד על כך, שאיש לא יקח ממנו גליון עתון, קודם שעבר על הכל. הוא גם פסק שמותר לקרוא עתון בשבת, מה שאחרים פסקו לאיסור (בענין זה יש ממנו תשובה במאסף "עיטור סופרים" שהוציא הרב קוק ז"ל ['מדבר צין' (כנראה ר"ת צבי יהודה נפתלי), עיטור סופרים ח"א, בעריכת הראי"ה קוק, וילנה תרמ"ח, עמ' 22-23.]). קריאת העתונים היתה לו לא בילוי זמן, אלא כפי הנראה, צורך פנימי להיות קרוב לכל מה שמתרחש בעולם הגדול. מטבעו לא היה זר לעולם לכל דבר שאירע כל עוד לא מצא בזה סתירה לאהבת התורה"

(מוולוזין עד ירושלים ח"א, הרב מאיר בר אילן, עמ' 138).

לעתונות בכלל לא התנגד והוא בעצמו היה קורא את 'הלבנון' ו'מחזיקי הדת' ואת 'המליץ' ואת 'הצפירה' אפילו הפיליוטנים [צ"ל הפיליטונים] שבהם

(רבן של ישראל, הנ"ל, נ"י תש"ג, עמ' 112)

[לומד_בישיבה]

שמעתי מרב יונה בלומברג ז"ל תלמידו של רב אלחנן ווסרמן הי"ד, שפעם איחר בחור אחד לישיבה, וצעק עליו רב אלחנן (באידיש) בחור טוב מגיע לסדר בזמן לאחר שגם הספיק וראה את העיתון והחדשות.
עוד בענין זה. הגרב"ד פוברסקי ז"ל היה מקשיב לחדשות מידי לילה בשעה 12 ופעם שאלו אותו לפשר הדבר, והשיב, שהוא נחשב לעריק מהצבא ברוסיה והוא רוצה לדעת שאין הרוסים מגיעים לארץ.

[לומד_בישיבה]

מפורסם הסיפור עם האדמו"ר הקדוש מדציקוב הי"ד שהיה זועק לעלות לא"י וכי עומד לבוא שואה שלא ישאר רח"ל שריד ופליט, ופעם אמרו לו החסידים שלו, שרבי פלוני בעל מופת גדול טוען שלא יהיה שואה, והאדמו"ר תיכף יצא לדרך ונסע לאדמו"ר ההוא, ושאלו מנין לך שלא יהיה שואה, והשיב לו על הכתוב בזוהר וכו' וכו', ואמר לו האדמו"ר מדציקוב הי"ד, אתה רואה בין השיטין בזוהר, ואני רואה בין השיטין בעיתון.

[נוטר הכרמים]

שמעתי מרב יונה בלומברג ז"ל תלמידו של רב אלחנן ווסרמן הי"ד, שפעם איחר בחור אחד לישיבה, וצעק עליו רב אלחנן (באידיש) בחור טוב מגיע לסדר בזמן לאחר שגם הספיק וראה את העיתון והחדשות.
עוד בענין זה. הגרב"ד פוברסקי ז"ל היה מקשיב לחדשות מידי לילה בשעה 12 ופעם שאלו אותו לפשר הדבר, והשיב, שהוא נחשב לעריק מהצבא ברוסיה והוא רוצה לדעת שאין הרוסים מגיעים לארץ.

ראשית, צ"ל הגר"ד - אבוה דהגרב"ד שליט"א. ברומברג במקום בלומברג.

בשנים האחרונות לחייו של הגר"ד זצ"ל היו מקריאים הנכדים לפניו את העיתון. בהקשר לכך מסופרת אפיזודה נאה. פעם לאחר הקראה ראשונה של קטע שעסק בתיאור פטירתו והלווייתו של רב אחד, ביקש הגר"ד שיקריאו שנית במתינות, לכשנשאל לפשר הדבר, השיב: אותו רב, בצעירותו, למד עמי בישיבת מיר. הלה היה אחוז פחדים ומותקף בדמיונות אודות יום מיתתו שיבוא פתאום ללא הודעה מוקדמת. המשגיח ר' ירוחם זצ"ל הרגיעו: לא מתים כ"כ בבהילות. (באידיש זה נשמע יותר טוב). והנה כאן קראתם לפניי בעיתון שהוא נפטר בפתאומיות. אז הבחור צדק...

קריאת עיתון אצל ה'אלטע מירער'ס' היתה מתוך שיטה כי על האדם להיות מעורב בין הבריות, ולדעת מן המתרחש בעולם. יש על כך כמה פעמים בשיחות ר' ירוחם, כי ידיעת החדשות יש בה גם מטרה של הפקת לקחים ולימוד המאורעות באופן אישי לתועלת.
לכך נראה שהעובדה הנ"ל, גם אם התרחשה במציאות, אין זאת אלא אמירת בדיחותא.

[לומד_בישיבה]

אכן טעיתי וצ"ל הגר"ד ז"ל אך אם מותר לספר שגם הגרב"ד שליט"א מאזין בלילה לחדשות.

[לומד_בישיבה]

עוד בעניין זה.
מרן הגרח"ק שליט"א אינו יודע כלום מהמתרחש, ולטענתו, אסור להסתכל בעיתון, לפני התפלה, עיין אורחות יושר. בשנים האחרונות הנהיגו שבנו הגדול רא"י כאשר מטייל עמו, בבוקר, הרי הוא מעדכן אותו פה ושם. - אך איני יודע אם זה מועיל, שכאשר נתניהו ביקש להגיע אליו הוא דחה אותו שלוש פעמים עד שהרבנית ע"ה נכנסה אליו והסבירה לו שזה שאלה של חילול השם.
ולאחר שקיבל אותו, סיפר לאחר מבני הבית שהיום ביקר אצלו ה"קיסר".
--
עוד בעניין זה.
כאשר נתניהו יצא מחדרו של הגר"ח פנה לפרוזדור אל הרבנית ע"ה ופתח ואמר לה אנחנו מכירים, מהרב אלישיב ז"ל, ושאלה אותו לשם מה הוא הגיע ואיזה ברכה הוא רוצה, ואז אמר לה שתברך אותו שהוא ירכיב את הקואליציה, ולא ברק שהתמודד אז מולו, והשיבה לו בזה"ל, השם יעזור שתרכיב קואליציה על טהרת הקודש.

[תשבי]

היה זה לפני כמה עשורים ופנה אלי הבחור העילוי רבי יחיאל דזימיטרובסקי שליט"א וסיפר לי שלא הולך לו בשידוכים, ואביו אמר לו, שטוענים שהוא לא מעודכן בנייעס ולכן לא הולך לו, אנא ממך ביקש לי למד אותי איך מתעדכנים בנייעס.
ישבתי עמו והראתי לו את עיתון המודיע, והתחלתי להסביר לו שעליו לקרוא וכל מה שאיני מבין אני אסביר לו. למחרת הוא בא אלי ואמר לי שהוא כבר יודע את עיתון המודיע של אותו היום. ושאלתיו נו, אמור לי מה אתה יודע והחל להקריא לי בעל פה את כל המודעות של תכנון ובניה באותיות הקטנות.
לא פלא הוא שהגיע לאן שהגיע.
--
עוד סיפור מעניין שקרה לאחרונה. הגיע גביר אחד להרב קסלר רב במודיעין ואמר לו תן לי עשרה אברכים שיודעים את כל הש"ס והוא מבקש לתמוך בהם כל חייהם, חיפש הרב קסלר כאלו אברכים ומצא עשרה כאלו, ומספר הרב קסלר, שחקר לדעת מה יש באברכים אלו שאין באחרים, והתברר לו שהצד השווה שבהם, שאין להם פלאפונים ואינם מתעניינים בחדשות.

[אליהו למברגר]

במשנה אחרונה של מסכת ברכות כתוב "הפרו תורתך את לעשות לשם"
אחד שמרגיש שע"י החדשות הוא יכל ללמוד יותר טוב בוודאי כדי הוא ומומלץ להתעניין בחדשות, אבל אחד שזה לא חסר לו באמת הוה ביטול תורה, ומה שגדו"י קראו חדשות יש בזה הרבה הסברים שאין כאן המקום לאריך (לדוגמא היו גדו"י שע"י כך פעלו ישועות וכו )
וזה לא רק חדשות אלא כל דבר שבנ"א יעשה וע"י כך הוא מרגיש שהוא ישתחרר ויוכל ללמוד יותר טוב בוודאי שצריך לעשות את זה וכומבן צריך כל דבר לעשות במדה ומשורה לא להפריז על המידה

[מעט דבש]

על הגר"א קוטלר זצ"ל מסופר, שפעם הוכיח בחור על קריאתו הקבועה בעיתון.

ענה לו אותו בחור, שצריך לדעת מה קורה בעולם וכו'

עשה הגרא"ק עצמו כמשתכנע, ואמר לו שכיון שהוא ראש ישיבה, ומחמת טרדותיו אינו מתמצא בזה, אולי יאמר לו בקיצור את חדשות השנה האחרונה.

עשה הבחור כדבריו, וסיכם לו בקיצור את מאורעות השנה החולפת.

כשסיים, הביט הגרא"ק בשעונו ואמר לו: בשבע דקות סיכמת לי שנה שלמה, ועל כך אתה מבזבז כל יום 20 דקות?...

[גאולה בקרוב]

נראה שהחילוק העיקרי הוא אחר:
מה שרק "פוליטיקה", מה ההוא אמר והשני הגיב, וכהנה דברים לא חשובים- ביטול תורה גמור ועיסוק בהבלים
מה שקורה באמת במאורעות החיים של עם ישראל- חובה להתעניין ולדעת [לפחות בראשי פרקים, גם אם לא בפרטי פרטים], לא בשביל "להשתחרר", אלא בשביל הקישור לכלל ישראל וידיעת השגחת השם על עמו. לדעת על מה להתפלל ובמה צריך להתחזק.

[בין הזמנים]

לכאו', העיתונים שבתקופת גדולי ישראל הנ"ל עסקו במאורעות מציאותיים ובמאמרי דעות, אך לא עסקו בדיווחי שטויות והבלים כמנהג העיתונים שבימינו שרוב רובם אין בהם לא דעת ולא תבונה אלא גיבובים מכל העיתונים שבעולם הכל כדי למלא את מספר העמודים הנחוץ.
ולבד מזאת הרי הם מלאים כדברי הכותב שמעלי בניתוח דבריהם של כל פוליטיקאי ובחיזוי כונותיהם וכו' וכו'
ואין שינוי זה מחמת 'ירידת הדורות' דייקא, אלא מחמת הוזלת מחירי הדפוס והנייר שלא כבשנים קדמוניות, ולכן אז היה הכרח לדווח רק על הדברים החשובים יותר.
ואחתום במה ששמעתי פעם בשם אחד מראשי הישיבות: איני מבין איך בחור שרגיל להשקיע שעות ולכתוב מערכות שלימות כדי להסביר את העומק בשורה אחת בדברי הרשב''א, יכול לקרוא כתבות ארוכות שאפשר לתמצת את כולם לכדי שורה אחת.

[אזוטרי]

ראו מאמר תורת הבית פרק ד להחפץ חיים.
יבואר בו עוד סיבת רפיון הלימוד בבית.
עוד יש ארבעה סיבות שגורמין רפיון גדול ללימוד התורה וכו' ד). שמבלה זמנו בקריאת העתונים ואבארם אחת לאחת.
עיין שם כל העניין בנוגע לקריאת עתונים לדעתו זהו אחד הגורמים לביטול תורה, ואין לקרות לא חדשות ולא כלום.

[איש רגיל]

כמעט ואין פה ויכוח, כו"ע מסכימים שרובא דאינשי נצרכים לקרוא עיתון או להתעדכן בדרך זו או אחרת. הן בשביל להיות מחוברים עם צרות כלל ישראל, והן משום שיש 'עניין' כזה (אולי עפ"י קבלה) להשאר שפויים ומעורבים בין הבריות.
וכן נהגו רובא דרובא דגדולי ישראל מרוב החוגים. מלבד כמה שרידים.
====

אגב, שמעתי סיפור שכשהנתיבות שלום (שאגב, היה קורא עיתון בקביעות) ראה את ההמודיע בו סופר על האדם הראשון שרגלו דרכה על הירח. שם לב, שבידיעה קטנה סופר שבן גוריון אמר שהוא מאמין בה'.
אמר הנת"ש, שלדעתו זו צריכה להיות הכותרת הראשית, ואילו הסיפור על האדם על הירח בידיעה זניחה. שכן, זה שאדם עולה על הירח אין זו חדשה מסעירה כ"כ, אחרי שהנחיתו חללית לא מאויישת, ואחרי כל ההתקדמויות, לא פלא שהגיעו גם לשלב הזה שבן אנוש ידרוך על אדמת הירח. אבל שאדם שכל ימיו טמטם את עצמו באכילת נבלות וטרפות, עבר על כריתות וכו' יכול עדיין להאמין בה'? עד כמה גדול כחה של נשמה יהודית, זו חדשה מסעירה.

[לייטנר]

וכבר ידוע אותו ראש ישיבה בדור הקודם שהקפיד מדי בוקר לרפרף על העיתון, ומחד אמר לתלמיד שניסה לחקות אותו: "כשתגיע לרמה שלי, תקרא גם אתה", מאידך גיסא כששאל את אחד מתלמידיו הותיקים משהו ביחס לחדשות ולא ידע, נזף בו ושאל: "האם אני היחיד שצריך להתעניין בכלל ישראל?!"

[רחמים]

האם ראוי להתעניין בחדשות?
א' לכ' הוי ביטול תורה, עיסוק בדברים בטלים וכו'
ב' לכ' אותם דברים שאדם היה מתעניין אילו היה נוגע אליו ישירות, ה"ה דראוי להתעניין גם אם נוגע לאחרים מדינא "דנושא בעול" לדוגמא היושב בירושלים ראוי לו להתעניין בנעשה בדרום.
ג' ישנם הטוענים שהקב"ה מדבר אל האדם דרך מעשיו בזה העולם, ולכן ראוי להיות ער לנעשה בעולם.
ד' ישנם הטוענים שהאדם צריך להיות נורמלי ולדעת לפחות בראשי פרקים את הנעשה בעולם, ויש לפלפל בזה מכמה טעמים.
ה' כמד' שבעלי המוסר היו מתעניינים מהנעשה בעולם
ו' יש איזה מעשייה שסיפר ר"נ שולמן שהעולה מהדברים שהסטייפלר סבר שאם בנו הגר"ח אינו יודע מי הוא ראש הממשלה יש בזה גנות
ז' כמד' שהרבה מגדו"י (אף בצעירותם שעדיין לא הנהיגו את צאן מרעיתם] היו מעיינים מעט בעיתון, מאידך כמד' האגרו"מ העיד על עצמו שמעולם לא עיין בעיתונים
ח' כמובן שיתכן שדרך האמצע היא הנכונה שראוי לדעת בראשי פרקים, ולא יותר.

.

קח גם בחשבון שהיום את רוב שטח העיתונים תופסות הפרסומות...
ובעצם הפרסומות הן המטרה שלשמה יוצא העיתון, והחדשות זה רק התירוץ.

[גם זו לטובה]

מפורסם הסיפור עם האדמו"ר הקדוש מדציקוב הי"ד שהיה זועק לעלות לא"י וכי עומד לבוא שואה שלא ישאר רח"ל שריד ופליט, ופעם אמרו לו החסידים שלו, שרבי פלוני בעל מופת גדול טוען שלא יהיה שואה, והאדמו"ר תיכף יצא לדרך ונסע לאדמו"ר ההוא, ושאלו מנין לך שלא יהיה שואה, והשיב לו על הכתוב בזוהר וכו' וכו', ואמר לו האדמו"ר מדציקוב הי"ד, אתה רואה בין השיטין בזוהר, ואני רואה בין השיטין בעיתון.

לדעתי מי שלא יודע כלל מהנעשה בעולם, טועה בטעות של האדמו"ר הנ"ל.

[אמסטרדם]

נתפרסם ב"עיתונות" אחר פטירת גאון ישראל הגרי"ש ז"ל שפעם היה נחוץ לטובת הכלל שיבחרו עבור נציג מסוים והחתימו את הגרי"ש על הקול קורא ובע"ה זכה אותו צד בבחירות ונכד הגאון ז"ל רצה בשמחה לבשר לזקינו שה' הצליח דרכנו אך הגרי"ש לא היה מעונין לשמוע בטוענו שאין זה נוגע לכלום... [את מה שהיה עליו עשה ותו לא].

[גאולה בקרוב]

אחת מהבעיות שצריכים להיות מודעים לה, וזה מחיר כבד שאנחנו משלמים על הידיעות, שמרוב שמועות על מקרי אסון וכו' ליבנו לב אבן והרבה פחות ממה שהיה ראוי אנחנו מתרגשים מכל דבר.

המקרה של החשש חטיפה עם הבחורים לאחרונה היה יוצא דופן ברמת הזעזוע ונתינת הלב, גם מצד ששבי קשה מכולן.

[בין הזמנים]

אחת מהבעיות שצריכים להיות מודעים לה, וזה מחיר כבד שאנחנו משלמים על הידיעות, שמרוב שמועות על מקרי אסון וכו' ליבנו לב אבן והרבה פחות ממה שהיה ראוי אנחנו מתרגשים מכל דבר.

המקרה של החשש חטיפה עם הבחורים לאחרונה היה יוצא דופן ברמת הזעזוע ונתינת הלב, גם מצד ששבי קשה מכולן.

מצטרף לדברי הרב גאולה בקרוב.
רק אוסיף, דלפי"ז פגה קצת הטענה דלעיל שיש להתעדכן בחדשות כדי להצטער בצרתם של ישראל וכדו', כיון דאדרבה זה גורם לאדישות ולאפשרות לקרוא צרותיהן של ישראל בעת אכילת ארוחת בוקר...

[לייטנר]

רק אוסיף, דלפי"ז פגה קצת הטענה דלעיל שיש להתעדכן בחדשות כדי להצטער בצרתם של ישראל וכדו', כיון דאדרבה זה גורם לאדישות ולאפשרות לקרוא צרותיהן של ישראל בעת אכילת ארוחת בוקר...

וכתיאורו הנוקב של הרש"י טשאטשקעס

[בין הזמנים]

רש''י טשאטשקעס - דהיינו?

[רחמים]

רש''י טשאטשקעס - דהיינו?

חיפוש קצר בגוגל:
הכוונה לשי עגנון
שמו שניתן לו עם לידתו היה שמואל יוסף צ'צ'קס (או בכיתוב היידי שהעדיף - טשאטשקעס).


רק לא יודע איך הוסיף לו את האות ר' אחר שכתב כמה רומנים...

[לייטנר]

רש''י טשאטשקעס - דהיינו?

חיפוש קצר בגוגל:
הכוונה לשי עגנון
שמו שניתן לו עם לידתו היה שמואל יוסף צ'צ'קס (או בכיתוב היידי שהעדיף - טשאטשקעס).


רק לא יודע איך הוסיף לו את האות ר' אחר שכתב כמה רומנים...

כשעשוע בלבד...

וראה כאן: viewtopic.php?p=3649#p3649

[נהר שלום]

האם ראוי להתעניין בחדשות?
א' לכ' הוי ביטול תורה, עיסוק בדברים בטלים וכו'
ב' לכ' אותם דברים שאדם היה מתעניין אילו היה נוגע אליו ישירות, ה"ה דראוי להתעניין גם אם נוגע לאחרים מדינא "דנושא בעול" לדוגמא היושב בירושלים ראוי לו להתעניין בנעשה בדרום.
ג' ישנם הטוענים שהקב"ה מדבר אל האדם דרך מעשיו בזה העולם, ולכן ראוי להיות ער לנעשה בעולם.
ד' ישנם הטוענים שהאדם צריך להיות נורמלי ולדעת לפחות בראשי פרקים את הנעשה בעולם, ויש לפלפל בזה מכמה טעמים.
ה' כמד' שבעלי המוסר היו מתעניינים מהנעשה בעולם
ו' יש איזה מעשייה שסיפר ר"נ שולמן שהעולה מהדברים שהסטייפלר סבר שאם בנו הגר"ח אינו יודע מי הוא ראש הממשלה יש בזה גנות
ז' כמד' שהרבה מגדו"י (אף בצעירותם שעדיין לא הנהיגו את צאן מרעיתם] היו מעיינים מעט בעיתון, מאידך כמד' האגרו"מ העיד על עצמו שמעולם לא עיין בעיתונים
ח' כמובן שיתכן שדרך האמצע היא הנכונה שראוי לדעת בראשי פרקים, ולא יותר.

.

א' שמעתי בשם הגר"ח קנייבסקי שחדשות מותר לקרא בזמן שזה לא יום ולא לילה...
ג' מי טוען
ד' א"כ אז אין חיוב להניח תפלין נהיה נורמלים כמו כל הגוים? ראשי פרקים שומעים גם בלי לעיין בחדשות
ה' כמד' שזה לא נכון
ז' גם מרן הרה"ג עובדיה יוסף עיין בחדשות בשירותים (כמובן חרדים)

[יתר10]

אמרו עליו על הרבי*, שבשבתו בבית־הכיסא הוא קורא את ״אוי קלט״, העיתון היהודי בשפה ההונגרית שנטה רחמנא־לצלן לציונות, ושעסק בבעיות היהודים ברומניה.

*בעל הדברי יואל מסטמר

[לייטנר]

אמרו עליו על הרבי*, שבשבתו בבית־הכיסא הוא קורא את ״אוי קלט״, העיתון היהודי בשפה ההונגרית שנטה רחמנא־לצלן לציונות, ושעסק בבעיות היהודים ברומניה.

*בעל הדברי יואל מסטמר

מעניין.
כלומר, מלבד הסאטירות שכתב פרנץ קישהונט, נחשף ה'ויואל משה' גם לכתבותיו של יוסף למפל...

[רציני]

האם ראוי להתעניין בחדשות?

ז' גם מרן הרה"ג עובדיה יוסף עיין בחדשות בשירותים (כמובן חרדים)

ומספרים שצעירותו לא פתח עיתון אף פעם

ולא דנו פה מצד הלכות לשון הרע

[בברכה המשולשת]

אמרו עליו על הרבי*, שבשבתו בבית־הכיסא הוא קורא את ״אוי קלט״, העיתון היהודי בשפה ההונגרית שנטה רחמנא־לצלן לציונות, ושעסק בבעיות היהודים ברומניה.

*בעל הדברי יואל מסטמר

מעניין.
כלומר, מלבד הסאטירות שכתב פרנץ קישהונט, נחשף ה'ויואל משה' גם לכתבותיו של יוסף למפל...

טומש למפל

[לייטנר]

לא נקרא מעולם טומאש.