ומי גוי גדול אשר לו אלוקים וכו' בכל קראנו אליו.
ומקשה הגרי"ז ז"ל (בספרו על התורה) שהרי גם אצל הגויים יש עניין של תפלה כמו אצל נינווה וכמו כן כתוב כי ביתי בית תפלה לכל העמים וכו'. וכותב שם להסביר שאמנם גם הגויים יכולים להתפלל אך מושג של ציבור אין אצלם וזוהי מעלתם של ישראל שיש להם דין וכוח ה"ציבור" בתפילתם.
ומביא לדברי הגמ' פ"ק דר"ה (דף י"ח.) א"ר שמואל בר אוניא משמיה דרב מנין לגזר דין של ציבור שאפילו שנחתם מתקרע שנאמר מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו והא כתיב דרשו ה' בהמצאו התם ביחיד ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ: - עד כאן דבריו.
ולכאו' הרי גם בנינוה הועיל להם התשובה לקרוע את גזר דין הציבור, עיין בגמ' תענית טו,א סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה, ובראש הנשיא, ובראש אב בית דין. וכל אחד ואחד נותן בראשו. הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין: אחינו. לא נאמר באנשי נינוה וירא אלקים את שקם ואת תעניתם, אלא וירא האלוקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה - ואם כן היכן ובמה מתבטא חסרונם שאין להם לגויים כוח ה"ציבור" כפי שיש לישראל. ולכאורה אין הם מפסידים מכך כלום, שהרי גם בלי כח הציבור שניתנה להם יכולים הם על ידי תשובה וזעקה לקרוע את גזר דינם, וכפי שהיה בנינוה.
ואין לפרש שבנינוה היו צריכים לעשות תשובה ואילו על ידי כוח הציבור שניתנה לישראל קוראים אל השם ומתפללין ודי בזה גם ללא תשובה. וזוהי מעלת הציבור שניתנה לישראל ועליה הצביע משרע"ה ואמר להם בכל קראנו אליו. - שהרי כתב הרמב"ם מכח הגמ' בר"ה (עי' בכסף משנה) בהלכות תשובה פרק ב הלכה ו בזה"ל. אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו, במה דברים אמורים ביחיד אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין שנאמר כה' אלקינו בכל קראנו אליו. הרי שגם ישראל נענים ב"ציבור" אלא כאשר עושין תשובה, והדרא קושיא, מהי אם כן מעלתם של ישראל, ומה מרויחים אנו בזה שיש לנו כוח ה"ציבור".
יתירא מכך - אין כאן מעלתם של ישראל אלא חלילה חסרונם - שהעם הנבחר באפשרותו לקרוע גזר דינם בתשובה וזעקה אלא על ידי כח ודין "ציבור". - ואילו אצל הגויים גם ללא כח ה"ציבור" באפשרותם לקרוע גזר דינם בתשובה וזעקה וכפי שהיה בנינוה.
וביותר קשיא. מה טענה היא שטען יונה הנביא על כן קידמתי לברוח תרשישה כי ידעתי כי אתה קל חנון וכו' והרי על הגויים לא נאמר בכל קראנו אליו. ומדוע חשב, שתשובה וזעקה מועלת לגויים לקרוע את גזר דינם בשעה שעליהם לא נאמר בכל קראנו ואין להם כח ה"ציבור".