שאלה לחו"ר דפה: האם אפשר למחול על ל"ת דלא תגזול היינו שיאמר הבעלים אני מוחל למי שיגזול ממני וכך לא יעבור הגוזל ממנו בלאו דלא תגזול?
מד' הגר"י ענגיל ז"ל בגליוני הש"ס ב"ק כ"ח א' משמע דמהני מחילה ומאידך כמדומה שראיתי פעם בפתחי חשן שמביא מפוסקים דלא מהני ובקשתי ממי שיש לו עוד מראה מקומות בזה שיחכמני. [לפי זכרוני יש משמעויות סותרות בקובץ שיעורים ב"ק בענין זה אך יתכן שלהד"מ].
ועוד שאלה: האם מהני מחילה בהשבת אבידה היינו שיאמר הבעלים שהוא מוחל המוצא אבידתו שלא יצטרך לקיים מצות השבת אבידה? לפו"ר מסוגיא דברכות י"ט ב' לפי גירסת התוס' בשבועות ל' ב' צריך לעלות דמהני ובקשתי ממי שיש לו מראה מקומות בזה שיחכמני.
בתודה מראש.
---
(כעת נודע לי בע"ה שענין זה קשור לסוגיא דמתנה עמש"כ בתורה - גמ' תו' כתובות נ"ו א' וכו'.)