משהו מהרהורי ליבי- לא מסודר אבל אני מקווה שברור מה מציק לי.
א.אנו רגילים לבוא לבר מצוה ולשמוח בשמחת החתן שנכנס לעול מצוות, אני דווקא בא לי לבכות כשאני מגיע ל"שמחת" בר מצווה, ןאפרש דברי, אנו יודעים שיש בעבירות- שוגג ומזיד, ובודאי שאנו יודעים מהי ההגדרה שלהם, פשוט, שוגג זה כשלא ידעתי ששבת היום או שדבר זה אסור, ומזיד זה כל אופן אחר, עכשיו אני רוצה לשאול אותכם שאלה פשוטה, אנחנו הרי עוברים עבירות לפעמים רח"ל, האם אנחנו עוברים את העבירות בשוגג או ח"ו במזיד? -בטח כ"א מיד חושב בליבו -אני? מזיד??! אבל האמת היא שזה ככה!!! נחשוב עוד פעם יחד, האם אנחנו לא יודעים שהדברים עליהם אנו עוברים הם איסור? -אנו יודעים! נו, אז איפה פה השוגג? מה כ"א חושב בליבו? טוב, אז מה אני, מזיד? האם אני עושה בשביל להכעיס ח"ו? ודאי שלא, אז מהי ההגדרה שלי?
-יש משנה באבות "שגגת תלמוד עולה זדון", זאת אומרת שכל מה שלא למדנו די הצורך כמו שהיינו צריכים, -ואנחנו יודעים שזה הרבה יותר ממה שאנחנו עושים בפועל-, אנו נתבעים עליו כמזיד.
בעצם זה הנושא שרציתי להעלות כאן היום, כי ממ"נ, אם אנחנו לא נתבעים על מה שלא יכלנו לדעת, ואולי זה כולל את כל מה שלא למדנו כמו שצריך, סוכ"ס א"א שכולם יהיו הכי מתמידים, וכ"א חושב לעצמו הרי אם אני ינסה ללמוד בכל כוחי ינסו לעצור אותי, כי אפשר בסוף להשתגע, אם מושכים יותר מידי בכח, אם מותחים את החבל יותר מידי בד"כ זה לא מביא לתוצאות טובות כ"כ, אז בעצם אולי לא אתבע ע"ז שלא הייתי יותר ממה שאני, ואז, לפי"ז אין עלי טענה, א"כ לפי הצד הזה מה הענין לשמוח בכלל בבר מצוה, הרי זה רק בכאילו, כי הרי הרבה ממה שהוא צריך לעשות הוא לא יודע כראוי, אלא מה? שהוא לא יתבע ע"ז, א"כ אין בבר מצוה קבלה אמיתית של עול כל המצוות, אלא רק עם השנים מה כשיתחדש לו הלכות, רק אז יתחייב בהם.
מאידך, כמה הלכות ידענו ושכחנו, ואם היינו מייחסים להם חשיבות ראשונה במעלה, הרי לא היינו שוכחים, א"כ יש ועוד איך על מה לתבוע אותנו, למה אנו לא יראי שמיים כדבעי שאז לא היינו שוכחים כלום, אלא שא"כ בכל פעם שאנחנו נכנסים לבר מצוה היינו צריכים לפרוץ בבכי מר, כי הרי פשוט לנו שחתן בר המצוה לא יודע אפי' חצי ממה שהוא צריך לדעת, ומכיוון שיתבע על זה מעכשיו, הרי אין דבר יותר נורא מזה, לראות אדם שנכנס עכשיו לעול מערכת מחייבת ונוראית כזו, שאין סיכוי שידע מה הוא חייב ואעפ"כ יתבע על זה!!! הנה בשבת הקרובה יכשל בלי שום ספק בכמה מלאכות "בורר", בלי שידע בכלל שהוא עומד כאן בפני ניסיון, ובלי אפשרות לעשות תשובה ספציפית על זה.
אלא שברור שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, אבל כמה אנחנו יכולים לשחק עם זה, הרי אנחנו יכולים יותר!!!
א"כ לא יהיה לנו שום תירוץ.
אנא ממכם תביאו תירוץ.!