יורה_דעות כתב:ממש לא נכון, מפורש בראשונים ובפוסקים לא כדבריך. כל מנהג שיסודו בדעה הלכתית אין לו דין מנהג אלא דין הלכה. ולכן המיעוט יכול לעשות כדעתו.
יורה_דעות כתב:לא נכון, הר"ן מדגיש שזה רק מתי שנחשב שקבלוהו כמרא דאתרא, דהיינו אם בא"י היו מתיחסים לחזו"א כמרא דאתרא שאסור לנטות מפסקו, גם הגרשז"א היה מחוייב. וכמובן שאין זה המצב.
אוצר החכמה כתב:אגב הנושא, אני לא יודע אם כתבתי את זה כבר כאן. פעם הייתי אצל הגר"י בלוי זצ"ל שרצה להבין איך עובד מחשב ומסך, לעניין להציע לרופאים בבית החולים לכתוב את האבחנה במסוף במקום לכתוב ע"י גוי, ואמרתי לו מה עם בונה וענה לי בר מינה דההיא. אבל איני יכול להיות בטוח שלא היתה כוונתו להקל בזה משום שהמחשב כבר דלוק.
תיקונים כתב:[
אפשר שהיה כוונתו למה שכותב בשש"כ לגבי כתיבה במחשב בחול המועד בשם הגרשז"א ז"ל שברגע שהוא מכניס נתונים לדיסק קשיח הרי זה בונה כיון שעל ידי כך עושה אותו לכלי - ולאו דווקא משום בונה של החזו"א ז"ל.
תיקונים כתב:אוצר החכמה כתב:אגב הנושא, אני לא יודע אם כתבתי את זה כבר כאן. פעם הייתי אצל הגר"י בלוי זצ"ל שרצה להבין איך עובד מחשב ומסך, לעניין להציע לרופאים בבית החולים לכתוב את האבחנה במסוף במקום לכתוב ע"י גוי, ואמרתי לו מה עם בונה וענה לי בר מינה דההיא. אבל איני יכול להיות בטוח שלא היתה כוונתו להקל בזה משום שהמחשב כבר דלוק.
אפשר שהיה כוונתו למה שכותב בשש"כ לגבי כתיבה במחשב בחול המועד בשם הגרשז"א ז"ל שברגע שהוא מכניס נתונים לדיסק קשיח הרי זה בונה כיון שעל ידי כך עושה אותו לכלי - ולאו דווקא משום בונה של החזו"א ז"ל.
יפה שאתה זוכר כל כך טוב, אבל בכל זאת...יורה_דעות כתב:לא פתחתי עכשיו, זה מה שזכורני
יורה_דעות כתב:אבל בשאלה ההלכתית, אם כשנוהגים כדעה אחת, אסור לחלוק עליה מטעם מנהג. לא אנחנו מיצינו אלא השו"ע יו"ד ריד'.
יש כאן מישהו שיכול לאשר כזה דבר שבפולין היו כולם מפעילים בשבת? או שלחילופיןתיקונים כתב:היה זה ביום הכיפורים שחל להיות בשבת יום חם ביותר - ולפתע אני רואה איך יהודי זקן מכובד ניגש למאוורר ומפעיל אותו. הזדעזעתי ביותר. וניגשתי אל האדמו"ר של הביהכ"נ ושאלתי אותו מה זה אמור להיות.
אני זוכר את זה כמו הרגע איך שנעץ בי מבט ואמר לי מה אתה רוצה?! בפולין היו כולם מפעילים מאווררים בשבת - לא חשבו כלל שיש איזשהוא איסור בדבר.
ארי במסתרים כתב:יש כאן מישהו שיכול לאשר כזה דבר שבפולין היו כולם מפעילים בשבת? או שלחילופיןתיקונים כתב:היה זה ביום הכיפורים שחל להיות בשבת יום חם ביותר - ולפתע אני רואה איך יהודי זקן מכובד ניגש למאוורר ומפעיל אותו. הזדעזעתי ביותר. וניגשתי אל האדמו"ר של הביהכ"נ ושאלתי אותו מה זה אמור להיות.
אני זוכר את זה כמו הרגע איך שנעץ בי מבט ואמר לי מה אתה רוצה?! בפולין היו כולם מפעילים מאווררים בשבת - לא חשבו כלל שיש איזשהוא איסור בדבר.
הרב תיקונים יכתוב את שם האדמו"ר הנ"ל?
רובץ בין המשפתיים כתב:...מסתמא זו סתם שאלה 'תאורטית', אלא שמכאן ייתכן גם להשליך על הנ"ל:
מדוע (ע"פ מיטב ידיעתי, ועכ"פ רוב רובם של) היהודים שחיו לפני שהי' ידוע על האיסור שישנו בחשמל (או על הטעם לזה) - נמנעו מלהפעיל חשמל בשבת? ייתכן שהי' זה בכדי לשמר את ה'צביון' של 'שבת' יהודית. אינני יודע.
יורה_דעות כתב:חיי אדם קכז': "וכל זה, בדבר שקבלו מעצמם. אבל דברים שיש בו מחלוקת בין הפוסקים ובמקום א' נהגו כדברי האוסר, אם כן לא קבלו עליהם איסור חדש שיהיה נראה לנדר, אלא שקבלו עליהם שדבר זה אסור באיסור תורה או מדרבנן, לא מהני בזה שום התרה, שאין בדורותינו מי שיכול להכריע נגד אותו חכם שאוסר, כי אם אפשר לחד בדרא (פ"ח שם סי' ב')".
הוא עוסק בנקודה ב', שכבר הוכרעה הלכה, וכמו שנתקבלו ד' שו"ע ורמ"א, כך במקום שחכמי קדם הנהיגו בו איסור באיזה דבר, כמו חלב דריינוס, אין מי שיוכל לבטלו ולומר שהוא גדול בחכמה מהם, אלא אם יש חכם גדול שראוי לחלוק עליהם.
ומקור דבריו בפרי חדש תצו' ב':
"כתב מהרשד"ם.. בדבר שיש בו מחלוקת בין החכמים ובמקום אחד נהגו כדברי האוסרים לא קבלו עליהם איסור חדש לשיהא נראה כמו נדר.. אם יש להם חכם מובהק יכול להורות קולא בדבר שהרי הם לא נהגו כן אלא על פי אותו פוסק לאסור כסבורין שהדין כך וכיון שהרב יש לו ראיות לסתור דברי אותו פוסק אינן חייבין לילך אלא אחר השופט אשר יהיה בימים ההם ועל פיו יחנו ועל פיו יסעו ונמצא שהמנהג הא' על פי אותו פוסק היה מנהג בטעות וכבר כתבתי שבמנהג בטעות יש להתיר בפשיטות אף בלא התרה".
כאן מביא הפר"ח כמה ראיות לדבר. ומסיים:
"אחר מיתת הרב הנכנס במקומו יכול להורות על פי סברתו ולבטל כל מנהגי העיר בין לקולא בין לחומרא שאין לך אלא שופט שבימיך וזה פשוט.. ודין זה יתכן בדורינו זה לחד בדרא או לתרי בדרא".
הרי שמעיקר דין בודאי יכול לחלוק ולבטל, אלא שכ' הפר"ח שדבר שהסכימו חכמים בדור הקודם, יש "בדורינו זה" רק חד בדרא או תרי בדרא שראויים לחלוק עליהם. ואולי נקט לשון זו משום שמדבר "להורות על פי סברתו ולבטל כל מנהגי העיר", ובודאי לא ראוי שכל פעם שמתמנה רב "יבטל כל מנהגי העיר" אם אינם מוכרחים מסברא.
יורה_דעות כתב:מקור נוסף הביא הרב חשבונות, מש"ך יו"ד קיט' כ':
"הא דאסור לאכול דבר האסור מחמת מנהג אבותיו ובני מדינתו דוקא כשאין נראה לו היתר בדבר אבל כשנראה לו היתר בדבר ובא ממקום שנהגו איסור למקום שנהגו היתר יכול לאכול וכ"כ ראב"ן והמרדכי ואגודה פ"ק דיבמות ע"ש ומשמע אפילו דעתו לחזור למקום שנוהגים איסור כיון שנ"ל שהוא מותר".
הרי גם כאן מבואר דאין דין נדר כשהמנהג מחמת שחשבו שאסור והוא סובר שמותר. ולכאורה צ"ב מה הכוונה "כשנראה לו היתר בדבר", וכי הפוסקים מורים לכל יחיד ויחיד שיתווכח עם חכמי הדור ויהיה "נראה לו היתר בדבר", והיה להם לכתוב ואם הוא בר הכי ובר פלוגתא לחכמי דורו ומקומו וכו'. ומזה נראה פשוט שמדובר שיש שיטה מקילה, ולכן זה רק מנהג מקומו, והוא נראה לו לאמץ את השיטה המקילה מאיזה טעם, שאינו רוצה לקבל פסקי רבני עירו, אלא פסקי רבני עיר אחרת.
ופשוט שדבר זה אינו יכול לעשות בעירו, שאם כן אין משמעות ותוקף לקבלת פסקי הרב באותו מקום. כי כל אחד פרטי יכול לבחור לו רב אחר, ולכן רק בעיר אחרת יכול לומר שנראה לו כהמתירים ולכן נוהג כמותם.
ומה שכתבתי שהוא בר הכי לפסוק אין כוונתי דוקא שהוא מורה הוראה לרבים אלא אפילו הוא יודע לפסוק לעצמו את הנראה לו מן הסוגיא, ותל"מ.חשבונות רבים כתב:וכן הדין בכל בני המקום שאינם בר הכי להביע דעה הלכתית שצריכים לעשות כרבם (לענין זה) אבל מי שלמד והוא בר הכי לפסוק ונראה לו כהדעה המתירה יכול לשנות מנהגו כשם שיכול אדם לחלוק על רבו אבל אסור לעשות כן באותו מקום שבו המנהג להחמיר אי משום כבוד רבו אי משום לא תתגודדו כמבואר בש"ך ובמקורותיו ממרדכי וראב"ן ואגודה עיי"ש.
ארי במסתרים כתב:יש כאן מישהו שיכול לאשר כזה דבר שבפולין היו כולם מפעילים בשבת? או שלחילופיןתיקונים כתב:היה זה ביום הכיפורים שחל להיות בשבת יום חם ביותר - ולפתע אני רואה איך יהודי זקן מכובד ניגש למאוורר ומפעיל אותו. הזדעזעתי ביותר. וניגשתי אל האדמו"ר של הביהכ"נ ושאלתי אותו מה זה אמור להיות.
אני זוכר את זה כמו הרגע איך שנעץ בי מבט ואמר לי מה אתה רוצה?! בפולין היו כולם מפעילים מאווררים בשבת - לא חשבו כלל שיש איזשהוא איסור בדבר.
הרב תיקונים יכתוב את שם האדמו"ר הנ"ל?
בנדון דידן, כשהתחדש הישוב בא"י היה מקום לברר שאלות הלכתיות שונות איך ינהגו בכל ערי הארץ, הגם שהיה ישוב בירושלים, מ"מ התחדשו מאות ערים וישובים בכל הארץ, והיו אחד מעיר ושנים ממשפחה והוצרכו לקבוע מנהגים. ובאותו הזמן עצמו פסק הגרשז"א שחשמל מותר בשבת ולכן רצה להתירו לכתחלה (כמו שמוזכר לעיל שאיסור דרבנן אסור גם במקום חולי), והחזו"א פסק שאסור. ומחלוקת זו היתה ידועה לכל תשב"ר. וידוע שדברי החזו"א הם מחודשים וצריכים הסבר ולא נתפסו כמובן מאליו. ובשום מקום לא חזר בו הגרשז"א, אף שהחמירו כולם כחזו"א, היה זה מפני שרצו להחמיר בדאוריתא, ובחלק מהמקומות גם שחשבו שהגרשז"א לאו בר פלוג' של החזו"א (כך חשבו מן הסתם בבני ברק). על כן לא שייך לומר שגם בני ביתו של הגרשז"א קבלו את החזו"א לרב בזה, כ"א להיפך, קבלו את הגרשז"א לרב, ועשו תמיד כהוראותיו גם נגד החזו"א, ואין סיבה שבענין החשמל יהיו מחוייבים לרב אחר.
"ב״ה, י׳׳ח מנ״א תש״ח פעה״ק ירושלם ת׳׳ו
לגאון ישראל רבנו בעל החזון איש
יברך ד׳ חילו ויזכנו במאור תורתו.
וכו'
פסק זה של רבנו (שיש בונה בחשמל) גרם לי צער כי זה למעלה מעשר שנים שהיה לי מו״מ בזה עם אחר מחשובי המוצי״ם שבירושלם שהוא כבר בעלמא דקשוט, ואחרי עיון רב הסכים לדברי ועשיתי מעשה להתיר וכו' ".
"שמענו מבן רבינו זצ״ל, הגאון הגדול ר׳ שמואל שליט״א, ששמע מפי אביו, שכאשר כתב בצעירותו בשנת תרצ״ה את ספרו הראשון ״מאורי אש״, הקדיש מדעתו פרק שלם לברר וללבן דאין בהדלקת החשמל בשבת משום איסור בונה, ודן בזה באריכות. (הדבר היה לפני שמרן החזון איש פירסם את דעתו בעניין). אך גדולי תלמידי חכמים שעיינו בכתב היד, ראו בזה דבר תמוה, לדון באפשרות שמא יש בזה איסור בונה, ומשום כך גנז פרק זה, ולא הדפיסו".
תיקונים כתב:היה זה ביום הכיפורים שחל להיות בשבת יום חם ביותר - ולפתע אני רואה איך יהודי זקן מכובד ניגש למאוורר ומפעיל אותו. הזדעזעתי ביותר. וניגשתי אל האדמו"ר של הביהכ"נ ושאלתי אותו מה זה אמור להיות.
אני זוכר את זה כמו הרגע איך שנעץ בי מבט ואמר לי מה אתה רוצה?! בפולין היו כולם מפעילים מאווררים בשבת - לא חשבו כלל שיש איזשהוא איסור בדבר.
לא זכיתי להבין. במקור הראשון מובא שהגרשז"א ע"פ המו"ץ המנוח עשה מעשה להתיר.בברכה המשולשת כתב:חכמי ירושלים לא התחשבו עם האפשרות להגדיר חשמל כבונה, אבל בעצם האיסור לא פקפקו
ניים ושכיב כתב:לא זכיתי להבין. במקור הראשון מובא שהגרשז"א ע"פ המו"ץ המנוח עשה מעשה להתיר.בברכה המשולשת כתב:חכמי ירושלים לא התחשבו עם האפשרות להגדיר חשמל כבונה, אבל בעצם האיסור לא פקפקו
המקור השני אמנם לא כ"כ מפורש, אבל משמע ממנו ש"גדולי ת"ח" הסכימו על דעת הגרשז"א במאורי אש שממנה נובע ההיתר של המקור הראשון.
עדיין לא זכיתי להבין.בברכה המשולשת כתב:א. המקור הראשון מדבר על מכשיר שמיעה, לא סתם על חשמל.
ב. המקור השני מפורש לגמרי שכל עניינו בהגדרת חשמל כבונה לא על עצם האיסור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 237 אורחים